Baker Street

עוד שיר מהמחזור של השיר המתורגם הקודם. הגיע משום מה רק למקום השביעי במצעד המחץ (וסה"כ היה בו 14 שבועות) וגם בארץ לקח כמה חודשים להבין שזה שיר גדול. גם המלים, לא רק הפתיחה האדירה.

מְהַלֵּךְ אֶת דַּרְכְּךָ בְּמוֹרָד בֶּיְקֶר סטריט
קָלִיל בְּרֹאשְׁךָ וּמֵת בְּרַגְלֶיךָ
טוֹב, עוֹד יוֹם מְשֻׁגָּע
אַתָּה שׁוֹתֶה אֶת הַלַּיְלָה
וְשׁוֹכֵחַ מֵהַכֹּל.
מִדְבָּר הָעִיר הַזֶּה עוֹשֶׂה לְךָ לְהַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ קָר
יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֲבָל אֵין נְשָׁמָה
וְלוֹקֵחַ לְךָ הַרְבֵּה זְמַן
לְהָבִין שֶׁטָּעִית
כְּשֶׁחָשַׁבְתָּ שֶּׁיֵּשׁ פֶּה אֶת הַכֹּל.

רָגִיל הָיִיתָ לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּה כָּל כָּךְ קַל
הָיִיתָ רָגִיל לוֹמַר שֶׁזֶּה כָּל כָּךְ קַל
אֵבֶל אַתָּה מִתְאַמֵּץ
אַתָּה מִתְאַמֵּץ עַכְשָׁו.
עוֹד שָׁנָה וְאָז תִּהְיֶה מְאֻשָּׁר
רַק עוֹד שָׁנָה אַחַת וְאָז תִּהְיֶה מְאֻשָּׁר
אֵבֶל אַתָּה בּוֹכֶה
אַתָּה בּוֹכֶה עַכְשָׁו.

בַּמּוֹרֵד הָרְחוֹב יֵשׁ חָבֵר בְּבֵיתוֹ
הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הֲדֶלֶת וְיֵשׁ לוֹ הַמַּבָּט הַזֶּה עַל הַפָּנִים
וְהוּא שׁוֹאֵל אוֹתְךָ אֵיפֹה הָיִיתָ
אַתָּה מְסַפֵּר לוֹ אֶת מִי רָאִיתָ
וְאִתָּם מְדַבְּרִים עַל הַכֹּל.

יֵשׁ לוֹ חֲלֹם לִקְנוֹת אֵיזֶה אֲדָמָה
הוּא יְוַתֵּר עַל הַשְּׁתִיָּה וְהַזִּיּוּנִים לְלַיְלָה אֶחָד
וְאָז הוּא יִתְיַשֵּׁב בְּאֵיזֶה עִיר שְׁקֵטָה קְטַנָּה
וְיִשְׁכַּח מֵהַכֹּל.

אֵבֶל אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא תָּמִיד יַמְשִׁיךְ לָנוּעַ
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לֹא יַפְסִיק לָנוּעַ
כִּי הוּא נַוָּד.
הוּא הַנַּוָּד.

כְּשֶׁאִתָּה מִתְעוֹרֵר זֶה בֹּקֶר חַדֵּשׁ
הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת זֶה בֹּקֶר חַדֵּשׁ
אַתָּה הוֹלֵךְ
אַתָּה הוֹלֵךְ הַבַּיְתָה.

גרי רפרטי כתב את השיר הזה על הרחוב המוביל למרכז לונדון, מהצד הצפוני של אוקספורד סטריט, ובו נמצא מוזיאון בביתו המדומיין של שרלוק הולמס. האנגלים האלה יודעים לשמור על בתים בעלי ערך, גם אם הם מדומיינים.
ובשרת העיוור מצאתי אגב, במקרה, ביקורת יפהפיה שמישהו כתב על האלבום City to City בכלל ועל השיר הזה, עם פרטים מעניינים על הזמר וההחמצה הגדולה.