אהוד ברק, המשיח החדש-ישן של האבודה לדורותיה, מתגעגע לימים שבהם "המשתמטים נשאו אות קין" וקורא לחזור אליהם.
כלומר, אל הימים שבהם כל מי שלא התאים למסגרת הצבאית (שלא מתאימה לכל אזרח) הוקרב כשעיר לעזאזל, הימים שבהם גם המשתמט וגם המושמט נועדו להיות קורבן מדאורייתא על חטאיהם של אחרים, אלה הימים שעליהם עולה השחר החדש של מר ברק.
"וְהַשָּעִיר, אֲשֶר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל, יָעֳמַד-חַי לִפְנֵי יְהוָה, לְכַפֵּר עָלָיולְשַלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל, הַמִּדְבָּרָה…
וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת-שְתֵּי יָדָו, עַל רֹאש הַשָּעִיר הַחַי, וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת-כָּל-עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְרָאֵל, וְאֶת-כָּל-פִּשְעֵיהֶם לְכָל-חַטֹּאתָם; וְנָתַן אֹתָם עַל-רֹאש הַשָּעִיר, וְשִלַּח בְּיַד-אִיש עִתִּי הַמִּדְבָּרָה.
וְנָשָא הַשָּעִיר עָלָיו אֶת-כָּל-עֲוֹנֹתָם, אֶל-אֶרֶץ גְּזֵרָה" (ויקרא טז)
אני לא הייתי משתמט.
הייתי מושמט.
ונכון, יתכן שבזמני התופעה של השתמטות או של השמטה רצונית לא היתה רווחת כמו שהיא היום.
אולי קם דור חדש שהוא הרבה יותר פקוח עיניים לשגיונותיהם של פוליטיקאים, המנשקים קצינות וסוחרים בניירות הערך שלהם באותו יום שבו הם מחליטים להחזיר את הכבוד האבוד מחיזבאללה כשגורל ישובי הצפון המופקר בדרך, כמו גם מאות החיילים המופסדים, פחות חשוב להם.
אולי פחות אנשים מאמינים היום בציונות מאשר בימים עברו. יותר אנשים מבינים שהציונות החדשה היא קפיטליזם רומסני וסגידה להון, לגיידמקים ולאריסונים ולהפרטה (לא שהציונות הישנה היתה משהו הרבה יותר טוב, אבל האמונה, האמונה…)
יותר אנשים מבינים שללכת לצבא היום, זה להיות מוכן למות קודם כל למען הגנת האינטרסים של בעלי ההון האמריקאיים והישראלים, ולמען שלום ההתנחלויות והפאנאטים המשיחיים החפצים בשמירתם.
יותר אנשים מבינים שללכת לצבא היום זה גם להיות מוכן להיות שפן נסיונות חסר יכולת ערעור אמיתית, כמו בפרשות האנתרקס והקישון.
ויותר אנשים לא חושבים שכל זה שווה את הזמן האישי שלהם, בחברה שנהייתה אגואיסטית ומנוכרת. (כמו שנכתב יפה ב"עבודה שחורה": אם הגדולים מפריטים הכל, גם לפרט מותר להפריט את חייו מהמדינה)
אבל בכל זאת אני לא קונה את כל הצעקות שבעיקר הפוליטיקאים ואנשי הצבא מעוררים בזמן האחרון.
שיוכיחו לי שמספר המשתמטים והמושמטים מרצון עלה באמת בצורה ממשית.
שיש להם באמת מחסור בצבא בכוח האדם שהם צריכים.
אחת לכל כמה שנים מתעוררת צעקת "גוואלד משתמטים" כזאת.
ומה שבאמת הסתתר מאחוריה ומסתתר מאחוריה גם כיום, הוא רצונם של כל מיני פוליטיקאים, פוליטיקאים בדרך וקצינים ללכד את העם סביב קורבן חטאת קל להקרבה.
קורבן חטאת לחטאיהם הם
למען קיומו יצרו מלכתחילה את אות הקין המוטבע במושמטים מרצון ושלא מרצון המכונים בפי העם שלא מבין "משתמטים".
קורבן חטאת על עוונותיהם של המנהיגים, על שחיתותם, על זיבול החברה, על הרס המדינה שלמנהיגים, וגםמיסטר ברק, חלק עיקרי בהם.
לקול תופי הטם-טם של טקס הקורבן, שוב יתלכד העם, שוב יפנה מבטו מהחוטאים האמיתיים, את מבטו ויריקותיו יפנה ההמון אל הקורבן, הקורבן מדאורייתא, שזעקתו לא תישמע ואם תישמע ייאטמו האוזניים, "הרי אלה משתמטים" יאמר העם.
והעם לא מבדיל בין מושמט למשתמט.
ואולי באמת אין הבדל, מבחינת מי שיצר אותם מראש, וייעד אותם להיות מועמדים להיות קורבן תמיד בטקס ליכוד העם-השבט.
לא היתה להם יכולת להתנגד. חלקם נבחרו עוד מילדותם.
מה שאני רוצה להגיד, הוא ש"אות הקין" קדם לנושא אותו, הוא הומצא כדי לטהר את ראשי השבט מחטאותיהם, כדי לקדם את רווחי ההון הפוליטי שלהם.
אף "משתמט" מעולם לא היה אשם ולא אחראי לחטאי המשמיטים אותו.
הוא לכל היותר משקף, בבואה או מחאה של מצב שלא הוא יצר אותו.
והיום, אולי, זה כך יותר מתמיד.
ואהוד ברק (ולחשוב שהצבעתי פעמיים לאידיוט הזה), הוא בסך הכל החושב התורן שההקרבה שלנו תביא לו את הנצחון על ביבי, ואחרים חושבים שהחזרת ימי "אות הקין" החשוכים זה מה שיציל את המדינה ממצבה הסופני אליו הם דרדרו אותו, כולל "העושה לביתו" הזה ממגדלי פנקס.
פוליטיקאים ואנשי צבא גמדים.
זה לא ילך לכם הפעם.
חפשו לכם קורבן-שעיר-לעזאזל אחר לחטאותיכם
או שתתחילו להיות פרודוקטיבים לשם שינוי, כלומר: לבנות מדינה, לא מערכות רדיפה.
