4.11.2000 – עצרת הבחירות האחרונה של מפלגת העבודה, שנערכה בכיכר מלכי ישראל בת"א, שלושה ימים לפני הבחירות, היתה גם עצרת הפרידה ממי שהיה ראש הממשלה מזה 8 השנים ו3 חודשים. בסוף הקיץ הוא הודיע על פרישתו מפוליטיקה, בגלל רצונו לקצת זמן פרטי עם אשתו ונכדיו, אותו יקדיש גם לכתוב את ספר זכרונותיו הכולל. "ראש הממשלה הראשון שפורש עם חיוך" כתב ברנע בידיעות, כשהשווה את פרישתו של רבין לפרישותיהם של ראשי הממשלה הקודמים לו, ואכן, לעומת ראשי ממשלות אחרים שפרשו, נראה רבין בטוב כשהוא שלם עם החלטתו, למרות שהפופולאריות שלו הגיעה אז לשיא שלכמותו לא זכה אף ראש ממשלה בישראל, במדינה שנהנית משגשוג, שלום וקירוב שלא היה כמוהו בין האוכלוסיות בעם.
נכון, לא בכל הזמנים זה היה נראה קל כל כך. את נאום הפרידה שלו בכיכר פתח רבין בבקשה להזכיר את חברו ורעו למפלגה שאינו איתנו הערב, פואד בן אליעזר שנרצח על ידי יהודים קיצונים שירו על מכוניתו בגוש עציון, לשם נסע כדי לדבר אל לב המתנחלים, בצהרי ה17 בנובמבר 1995. רבין הזכיר את האמצעים הקשים שנקטו כוחות הבטחון מיד לאחר הרצח, וגם את המאבקים שהיו לו איתם ("ואודה על האמת, גם עם עצמי") בדרך ליישומם. הוא התנצל על פינוי חברון, ועל השעיית הבחירות, דבר שלא נעשה מעולם קודם בדמוקרטיה הישראלית, ויש לקוות, שלא יהיה בו צורך שוב. הוא ביקש את סליחת משפחות ההרוגים, ושהוא מבין את כל הקללות שבהן קולל, אך הזכיר שללא האמצעים האלה "מי יודע היכן היינו כיום – האמינו לי, זאת אין איש הרוצה לדעת" אמר והוסיף שללא הטיפול הכואב בעשבים השוטים, לא היו לנו כיום היציבות, שלום האמת, והשגשוג שמרבית האוכלוסיה, יהודים כערבים, דתיים כחילונים, תושבי הערים הגדולות, השכונות, מרכז ופריפריה, משלומי שבצפון ועד אילת, מדיר חנא ועד רהט, נהנית ממנו, בדיוק כמו שהבטיח באותו יום שבו הודיע לראשונה על הצעדים הקשים. "הבטחתי וקיימתי – וכעת, בלב שקט ובביטחה, אנו מחזירים את המנדט לעם!" אמר רבין ודקות שלמות התקשה להמשיך, בגלל מחיאות הכפיים ושאגות "ר בין הישאר!" שמילאו את הכיכר.
כתבים קצת פחות נלהבים ויותר ציניים בחרו לשים לב להיעדרותו מכל אירועי הפרידה לרבין של הנשיא שמעון פרס, שנבחר לתפקיד בסוף הקיץ ללא מתחרים. הוא היה אמור לשוב בסוף השבוע מביקורו השלישי בסעודיה (גם שם הספיק להצטלם בחברת מטיילים ישראלים באחד השווקים של מכה) אך נסע משם ליעד בלתי ידוע – יודעי דבר רמזו שמדובר בלא פחות מאשר תחנת החלל של נאס"א המקיפה את כדור הארץ – שם נועדה לו פגישה חשובה – אך מעבר לכך לא ידעו דבר גם יודעי הדבר.
רבין הודה גם לערפאת, אשר ללא נכונותו להדדיות טיפולו המקביל בקיצונים הפלשתיניים, לא היה נחלץ תהליך השלום מן האירועים אשר איימו לקרקע אותו בשלביו הראשונים וכמעט שהצליח. "יש לנו עם שכן, שהוכיח בשנים האלה את נכונותו לבנות את ארצו, ולחיות בשלום איתנו. אודה על האמת, שלא תמיד היה לי אמון בעם השכן ובעיקר במנהיגו הנשיא המיועד של מדינת פלשתין, יאסר ערפאת, היו לי ספקות, אך המציאות לימדה אותי שאפשר גם אחרת, ושלא טעיתי בשנת 1993, כאשר החלטתי, כמו שאמרתי אז, לתת צ'אנס לשלום, ואני מודה לכל מי ששכנע אותי שזה אפשר, וגם אליכם אני פונה: האמינו", ודברים אלה רימזו על העומד על הפרק בבחירות הקרובות.
בדצמבר עמדו נציגי ישראל ופלשתין שבדרך להיפגש במלון "עץ השקד" הענק והמפואר שבלב ירושלים, בהשתתפות הנשיא הפורש של ארה"ב (שכבר למד משפטים שלמים בעברית וביקוריו הרבים בארץ הצמידו לו את הכינוי "הנשיא הישראלי") ובנוכחות שלא היתה כמוה בישראל של ראשי מדינות מכל כדור הארץ, כולל נשיא מצרים, מלכי ירדן, מרוקו וסעודיה, וגם אסאד הצעיר, שעדיין מחכה למקדמה בגולן, כדי לחתום על הסכם הגבולות הסופי שבין המדינות, ומפלגת העבודה שבשלטון הבהירה, שהיא רואה בבחירות הקרובות משאל עם על תכנית השלום אשר בשיחות הפרטיות עם הפלשתינים והאמריקניים, הסכימו אלה לרוב פרטיה, אך לא היו בטוחים שהעם בישראל יאשר אותה. דן מרידור, מועמד הליכוד בעקבות נצחונו בפריימריס בספטמבר על בנימין נתניהו, הצהיר שאין לחלק שום חלק מירושלים ואין להסכים לריבונות בינלאומית בהר הבית ללא שותפות ישראלית. הוא גם תבע לאפשר לתושבי ההתנחלויות שלא נכללו בחילופי השטחים, להחליט לבדם לאן הם רוצים להשתייך, ולתבוע מפלשתין לאפשר להם אוטונומיה אם יבחרו להישאר בתחומה. הסקרים הראו ש63% מהציבור רואה בו מחרחר מלחמה.
בראש רשימת העבודה לכנסת נבחר הרמטכ"ל הפורש אמנון ליפקין שחק, דבר שהביא למחאה על כך ש"רק גנרלים יכולים לעמוד בראש מפלגת העבודה" שנשמעה מפי מי שהוצב במקום הרביעי ברשימת מרצ (הסקרים ניבאו לה 15 מנדטים) כשהוא מבטיח לפעול להגברת שילובם של מקבלי פרופיל 21 בחברה והפסקת אפלייתם ברשיונות נהיגה, שעדיין נמשכה. הוא גם הבטיח להלחם ביוזמת הרשימה המשותפת של השרים הפורשים רפאל איתן ואפרים סנה, שקמה במטרה להתנות זכויות אזרחיות בשירות "צבאי ולאומי" ותבעה גם להתנות זכות הצבעה בהוכחת "תקינות נפשית". גם רשימת האינטלקטואלים המזרחית, לה ניבאו 7 מנדטים על חשבונה של שס השוקעת, הציבה במקום ריאלי פרופילניקית שהבטיחה אפליה מתקנת לאלה שלא שירתו בצבא ופיצוי לנפגעי פרופיל 21 בעבר. חברי מפלגת "מדינת האינטרנט" האמינו בסיכוייהם לקבל 3 מנדטים ממצביעי בועת ההיי-טק הפורחת, וכמעט שלא עסקו בתעמולה חוץ-וירטואלית, דבר שהיה חידוש מרעיש וקצת הרגיז את אלה שאין להם אינטרנט (שהיו עדיין הרוב במדינה). גם מפלגת הניו-אייג' החדשה עברה בכמה סקרים את אחוז החסימה. שתי מפלגות דתיות החרימו את הבחירות בטענה שהן אינן דמוקרטיות באמת, ובהתנחלות אחת בגוש עציון דווח על התכנסויות מסתוריות של חברים שלא מזמן שוחררו ממעצר אחרי 4 שנים. גורמי בטחון גם הביעו דאגה מהתארגנות טרור איסלאמית של ארגון לא נודע בשיפולי השומרון המזרחיים.
מלבד נושאים אלה של השלום והבחירות, המשיכו העיתונים ואתרי האינטרנט לעסוק במעצרו המסתורי של הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק, הכלוא מזה חודשיים באשמות שלא פורטו של "קשר נגד הדמוקרטיה" לפני 5 שנים. בצוות הסנגוריה שלו נכלל עו"ד צעיר, תימני מהרצליה, הנשוי לא מכבר לאחת מבנות האצולה המתנחלית אותה הכיר בזמן לימודיו. לפני 5 שנים הוכה אותו עו"ד בנסיבות תמוהות ליד עצרת קודמת שנערכה בכיכר מלכי ישראל, וסיפורים תמוהים רצו אז באינטרנט על חייזרים כחולים שחטפו את המכה שנעלם ועקבותיו לא נודעו. מקובלים מצפת ובאר שבע וגם מיסטיקאית ומכשף מאזור ג'נין נקראו לתל אביב להסיר את הקללה מעל אגודות הכדורגל והכדורסל של מכבי ת"א. אביב גפן התראיין גם הוא באותו סוף שבוע, בו חזר לארץ אחרי שלוש שנים והיה מאוכזב שלא זכה בפרס נובל לשלום למרות פעילותו למען נפגעי הרעב באפריקה, הוא גם נשאל אם נכונות השמועות ששותפו למסע ההופעות העולמי, בוב דילן, קנה דירה בירוחם והוא מתכנן, והפעם זה סופי, לעשות עלייה לישראל. גפן לא הכחיש. בראיון אחר, סיפר מאיר אריאל בפעם הראשונה על האירוע שעבר לפני שנה וחצי כמעט, ושהביא אותו להכרה בקיומו של "עולם שמעבר".
בארצות הברית, כמו בפלנטה רחוקה, התכוננו לבחירות, באותו יום עצמו של הבחירות בישראל, ודו"ח של הסי.איי.איי דיבר על איזה התארגנות של טרור איסלאמי באפגניסטן.
ובבית חולים כלשהו נשמעה יללת תינוק אשר לא הבין מכל זה דבר, ומביאיו, שכבר לא חשבו שיבוא, חשבו באושר שנראה שהעולם שאליו הם מביאים אותו טוב באמת מהעולם כפי שהם קיבלו אותו, והתלבטו באיזה שם לקרוא לו…
בלוג הצועד The VValker's blog 