בלוג הצועד The VValker's blog

ברוח "יובל תחקור אותי" וכו'. איך לא חשבתי על זה. תודו שגם אתם.

לא רוצה ששטרית יטביע OTI – את המאגר הביומטרי יש לעצור!
Shit-rit לא יטביע OTI!!! ואותָך? ואותךָ? ואותו? ואותכם? ואותכן? ואותנו?

להפצה חופשית.

לרחביה ברמן אין הסכם עם משפחת שטרית (ולי יש יחס מיוחד לסלוגן שבסיום הפוסט. בכיף כמובן.
תמונת מצב בשעה זו:
שר הפנים אלי ישי הוא הכתובת הכי חשובה בשעות אלה. בכל רגע אלי ישי עלול להחליט להגיש את הצעת החוק. הנה הדברים שאפשר וצריך לעשות עכשיו נגד החוק הביומטרי בסדר חשיבות יורד.

* לדבר עם שר הפנים אלי ישי. הוא מגיש את החוק להצבעה כשר הפנים ולא ח”כ שטרית! צריך עוד אנשים שיגיעו לכנסת וידברו איתו. זה יותר קל ממה שאתם חושבים. אפשר לקבל אישור כניסה לכנסת מחברי כנסת שמתנגדים לחוק. מי שלא מצליח להשיג אישור שיכתוב לי תגובה. מי שלא בא, שלפחות יתקשר אל שר הפנים: 02-6703731 (תעשו 41* לפני).

* לדבר עם מקורבים לאלי ישי. ח”כ אברהם מיכאלי מש”ס התנגד היום בועדה לחוק. ח”כ מיכאלי היה חבר הועדה לחוק הביומטרי ולכן יש לו עניין מיוחד בחוק. צריך עוד לוביסטים שיבואו לכנסת לדבר איתו. זה יותר קל ממה שאתם חושבים. מי שרוצה לעשות לובי מחר שיכתוב כאן תגובה.

* לדבר עם התקשורת. צריך להגיע לכותרות הראשיות ולא רק למדור המחשבים. הנה אייטמים שמתאימים לכותרות הראשיות ולא רק לטכנולוגיות: כל הסיפור על ח”כ שיטרית וחברת OTI, סיפורי זוועה על דליפת המאגר, מוכרים בשוק שמסרבים לתת טביעת אצבע לממשלה. דברו עם יועצי התקשורת של ח”כים שמתנגדים. דברו עם הכתבים הפרלמנטריים .

* הפגנה מול הכנסת. לכוון לשר הפנים ולשטרית. גימיקים: מסיכות ונדטה, ארונות קבורה לדמוקרטיה, כל מה שקשור לאח הגדול.

* להתקשר ולשלוח מכתבים. להזכיר לח”כים להצביע נגד במליאה ביום רביעי.

* לכתוב טוקבקים מחוץ למדורי הטכנולוגיה. אפשר גם בכתבות לא קשורות.

חשיפה בכלכליסט: כל אלה שירוויחו עלינו מהחוק הביומטרי
מתוך הבלוג של גל מור:
מכרז תעודות הזהות יכול לצאת לדרך גם ללא מאגר טביעות האצבע. יש לנתק את הקשר ביניהם ולקבור את המאגר במקום שבו השמש לא זורחת. בשלב זה, סיכויי החוק לעבור נראים טובים למדי, אך המאבק כלל אינו אבוד. השבוע הזה הוא קריטי ובמהלכו כל מי שמתנגד לחוק חייב להגביר מאמצים ולהשמיע את קולו באופן חד וברור יותר ואף חשוב מכך – לשכנע אחרים.
נניח לרגע שהחוק עובר. כל אחד ואחד מכם חייב לחשוב כבר עכשיו כיצד הוא מתכוון לנהוג מרגע שיוכנס החוק לרשומות. נדרשתם לתת טביעת אצבע – האם תרכינו ראש ותקבלו את רוע הגזרה?
זה אחד מאותם מקרים בהם הציווי האזרחי הראוי הוא לסרב, למען הדמוקרטיה, למען חופש הפרט ולמענכם, מכל הסיבות הטובות בעולם. אם מיליון אזרחים יסרבו לתת את טביעות האצבע שלהם, החוק יהפוך לאות מתה בספר החוקים. הודיעו כבר עכשיו לעצמכם ולאחרים שאת טביעת האצבע שלכם לא תתנו.
כפי שהיטיב לתאר ניצן הורוביץ, המאגר הביומטרי הוא חלק ממגמה או אג'נדה להשתמש בטכנולוגיה כדי להצר את חופש הביטוי. בשנים האחרונות עלו מספר הצעות מסוכנות לדיון בכנסת. חלקן אושרו ("נתוני תקשורת") וחלקן הופלו (892), אך החוק הביומטרי מטיל צל ענק על כולם. השלכותיו על פרטיות האזרחים, סכנת העברת המידע לגורמים מסחריים – בין אם ברשות או לא, פגישה בחירויות הפרט ועוד. כל אלה לא נשקלו באופן מידתי והדיון הציבורי לא התקיים.
תזכורת: מבקר המדינה קבע כי פרטיותם של אזרחי ישראל מופקרת ואין הגנה מספקת על מאגרי מידע ממשלתיים. האם רקע הישג מפוקפק כזה ראוי לאפשר לממשלה להקים את האמא של מאגרי המידע? על רקע זה, אישור החוק השבוע יהיה מהלך אנטי דמוקרטי ומסוכן. חייבים להפיל את החוק הביומטרי.

(לקחתי מגדי שמשון, ויש אצלו עוד)

ולדברים שכתב עבדכם הצנוע, לפני כמעט 9 חודשים:
אולי זה יהיה הרגע המכונן. אולי עכשיו יוולד לנו ציבור ישראלי חדש, שיראה שהוא יודע גם ל ה ת ק ו מ ם. אולי עכשיו – או לעולם לא.

 

לעצור את המאגר הביומטרי!

 

---

 

קואליציית הבלוגרים
פייסבוק
בלוג שמרכז את הנימוקים הטובים ביותר נגד החוק הביומטרי

העלייה (המזערית בהרבה ממה שמספרים לנו) ב'השמטה מרצון' ("השתמטות" בפי חלק מהעם, החלק האחר מכיל מילה זאת גם על חולים ואנשים שבלתי כשירים באופן מוכח לשרת) עוזרת לממסד להסתיר את העובדה שמאז ראשית ימי המדינה ההשמטה מצה"ל משמשת בידי המדינה כלי להדרת קבוצות לא רצויות ואף להשמדה (מקצועית וחברתית) של יחידים אשר כל אשמתם היא שאפילו החינוך המיליטריסטי הטוב ביותר (זה שכבר בכיתה ד' בבית הספר המפ"אי לימד אותנו על ספר יהושע בלי שמחנכתנו האהובה תאמר ולו מילה אחת של גינוי על מעשי הטבח בכנענים) לא הצליח להפוך אותם לחיילים.
למדינה יש אינטרס ביצירת-החזקת מעמד של מושמטים – שאלה רוב הלא משרתים – שבשורה האחרונה כולם שוחררו כחוק (!!!) להבדיל מעריקים, וכמובן שהממסד לא מדבר על עובדה זאת.
הסיבות לאינטרס של הממסד ביצירת קבוצות 'סוג ב', יהודים וערבים, הן אחדות:
1. שימוש במושמטים כדוגמה תמידית של 'יראו וייראו' וקורבן תמיד לאיחוד "השבט הפטריוטי".
2. יצירת מעמד מופחד וחסר זכויות, אשר בתחושת אי-בטחונו במדינה ובהרגשתו כאילו הוא 'לא בסדר' אפשר להשתמש ולעשות עליו מניפולציות ולהחזיק אותו קצר.
3. נראה שכל שלטון צריך בני אדם 'סוג ב" כלשהם כדי לשחד וליצור נאמנות מצד אלה שהם 'סוג א' – יש אמונה שללא אויב החברה לא מתקיימת, ואין די ב"ערבים", ובמיוחד השלטון הציוני המבוסס על אפרטהייד מראשיתו – אפרטהייד שראשיתו הפרדת גזעים, אבל מאז ומתמיד חילקה היהדות חלוקה פנימית של גזעים בתוכה, וכיום כשברור לנו ש"מדינה חילונית" לא היתה כאן אף פעם, אפשר לנחש באיזה קלות אימצה המדינה פרקטיקות דתיות במדיניות האפרטהייד/הפרד ומשול שלה, ולהבין את עומק הקשר בין המוסדות ה'חילוניים' לבין גורמי הדת עוד הרבה לפני הרב רונצקי ולפני שצה"ל הפך לצבא ההגנה למתנחל – התפתחות די טבעית בסופוש"ד.

אין טעם כמובן להתייחס לכל אלה שפולטים פה ססמאות דוגמטיות של 'חובות-זכויות' – יש זכויות בסיסיות שהמדינה חייבת לאזרחיה ועל אי מילוי חובות (אם אמנם) יש עונשים שהעובדה שהמדינה לא נותנת אותם – גם היא עדות לכך ש"ההשתמטות" היא תעמולה שקרית, למרות שבמדינה ההולכת ומוציאה מהארון את העובדה שהיא מבוססת על אתוס רִשעי ומנוגד לזכויות האדם האוניברסליות – ההשתמטות (אם קיימת) לא רק שהיא מותרת, אלא גם מוסרית, ובטח שלמדינה כזאת אין זכות להתנות זכויות אדם בחובות, שמשמעותן הברורה כיום היא שירות האינטרסים של חונטה גזענית ומתשמדת שלא סופרת את רוב אזרחי המדינה.

השאלה היחידה המעניינת לגבי פולטי הססמאות היא מתי יתברר שאחוז ניכר מתגובותיהם נכתבו ע"י תוכנות רובוטיות, ולא אתפלא אם התוכנות פותחו ע"י ג'ובניקים (גם זה מעמד מופחד וחסר זכויות, אך לא כמו המושמטים) הצריכים להצדיק את קיומם ביחידות המחשב של צה"ל.
אוסיף גם שלכל כלל יש היוצאים מן הכלל – יש "משתמטים משלנו" – העוזרים לממסד הציוני-ימני לבסס את תובנותיו ועשיותיו הגזעניות, ואלה עוברים 'מכבסות' של הלבנה כמו נח"ל חרדי או 'השירות המקוצר' שעברו השר המשתמט ממולדובה והלוחם העשוי ללא חת מגל"ץ (עוד מוסד ג'ובניקי לתפארת ומיותר לחלוטין) יעקב אריאלי.
על השמטה – מה שלא תקראו בויקיפדיה
על מעמד המושמטים, וכל ההתלהמות וההסתה מסביב

(תגובה ששלחתי ל"גדה השמאלית" ועוד לא פורסמה)

את חוק המאגר הביומטרי יש לעצור!

את הטיעונים נגד קיומו של מאגר ביומטרי אפשר לחלק, באופן גס לשלושה 'אזורים', רמות:
– הרמה הרציונלית הפרקטית-עכשווית: הטיעון העיקרי הוא הקלות שבה יש סיכוי שהמאגר ידלוף, שבמדינה כמו שלנו זה סיכוי של 1 ל1. גם אי יעילותו של החוק, שהפושעים האמיתיים ידעו לעקוף אותו, ומי שיסבול זה האזרח הקטן שיעצרו אותו לחקירה כל פעם שטביעת אצבע שלו תימצא, נגיד, על הדלפק בחנות שהוא היה ביום שלפני הלילה שבו פרצו אליה פורצים עם כפפות.
– הרמה הקצת-יותר עתידית (אך לא רחוקה, לדעתי): איזה שימושים יעשה המשטר בעתיד במאגר כדי להלחם נגד אנשים שלא מוצאים בעיניו (שיכולים להיות אתה, אני, שמאלנים, מתנחלים שמתנגדים לפינוי, הומוסקסואלים, חילונים) שעליהם הוא ידע הכל. האח הגדול בשליטה מלאה.
– הרמה העקרונית של זכויות האדם, כבוד האדם, הזכות לפרטיות, הזכות להישמר מהרצון שאינו יודע שובע של השלטון לדעת עליך הכל, הזכות לסרב להיות 'מוטבע', להיות מספר, ויש גם אסוציאציות שואתיות שאחד בשם שטרית (זאת לא גזענות, זאת פשוט עובדה) אולי לא מסוגל להבין אותם, גם בלי האמפתיה הידועה שלו לחולים, קשישים ונכים. אבל כאן נראה שיש שני סוגי אנשים – הסוג של אנשים שמרגישים את זה, כמוני, וסוג אחר של בני אדם, שלא אכפת להם, שכל זה לא אומר להם כלום, ואין טעם שסוג אחד ינסה אפילו לשכנע את השני. רציתי לכתוב במיוחד פוסט על שני סוגי האדם האלה, ואעשה זאת אולי בפעם אחרת. פה בישרא, כנראה הסוג השני הוא הרוב וזאת כנראה הסיבה שבה הוחלט להוריד את הדיון כל כך מהר מ'הנושא החם' דווקא בימים שדרוש מצור, כי או טו טו בעוד שלושה ימים החוק עובר! אחר כך נבכה כולנו, גם אלה שתומכים בחוק 'כדי לדפוק את הסמול' שזה בעיניהם כל מה ששייך לזכויות האדם (ומבחינתי הם מוציאים עצמם כך מכלל 'אדם') – למרות ש'השמאל' והתקשורת 'השמאלנית' משום מה הם לגמרי לא, בלשון המעטה, אלה שעומדים בראש המאבק. ב'הארץ' ממשיך יוסי שריד להתקטנן עם אריה דרעי, אחרים ממשיכים להתעסק באיראן וההתנחלויות – באלה יהיה הרבה זמן להתעסק, אבל החוק – עובר בעוד שלושה ימים.
טוב, לי העסק מריח מזמן, כל הלהיטות של חלק מהאנשים (בעיקר שיט רית, אבל לא רק) להעביר את המאגר, אבל גם השתיקה של אחרים, גם ההשלמה של חברי הכנסת של השמאל ו'השמאל'- נראה כמו חלק מקומבינה מסריחה או קואליציה של קומבינות, שאולי היה צריך להתעסק מההתחלה בחקירה שלהן כשהתחיל המאבק נגד החוק.
אבל אולי טוב מאוחר מלעולם לא, אבל אם הפרטים שהביא אפי פוקס על הקשר בין שיט רית (זה שאישר לבדו, דן במשך חצי שעה, ולא בחן חלופות) לבין חברת OTI שמרוויחה מ'פתרונות ביומטריים', ושבכיר בה הוא חבר במפלגת 'האופוזיציה' קדימה – מפלגתו של שטרית במקרה – אלה לא יגרמו למישהו להגיד "סטופ" ולמנוע את ההצבעה בכנסת עד שתיערך חקירה בעניין (וגם אחר כך) – הרי שכולנו, אם נדע את זה ואם לא, נתעורר ביום שלישי בעידן חדש שתמיד יראנו מפניו, כלומר חוץ מהמשובטים להם הוא כנראה נועד.
את חוק המאגר הביומטרי יש לעצור!

יישר כח! מי שגורם לנו חרדה לפרטיותינו, ראוי שגם פרטיותו תהיה מופרעת ובין התומכים איתן כבל. למה זה לא מפתיע אותי?

של אלביס פרסלי תפסה אותם בדיוק במעבר בין שני הכוכבים, הכוכב הראשון שהם כולם חיו בו שהיה צהוב יותר, והכוכב השני, זה שגם קוראים לו כוכב בגין. החברים ישר אמרו מי יהיה היורש שלו.
מייקל ג'קסון היה עדיין ילד, תופעה אמריקאית בעיקר, בכל המצעדים השנתיים של שנות ה70 שמשחזרים אותם עכשיו, לא היה שום ייצוג לו ולמשפחתו, למעט להיט אחד שלהם במקור שחודש על ידי גלוריה גיינור. לא מזמן שמתי לב לעובדה המעניינת הזאת. רק מ1980 התחילו לקחת את מייקל ג'קסון ברצינות, אבל כוכב בגין מתחיל קצת קודם, ועל פארה פוסט פינטזו אז כולם. כל הבנים בכיתה חלמו לכבוש אותה, והבנות הכי שאפות (כמו זאת שהתאהב בה כשמחק את הזכרון של הצהובה) עשו את התסרוקת שלה, שבגירסה הישראלית של העידן הפוסט-בלונדיני קראו לה תסרוקת עופרה חזה, גם היא מתה. אבל כשהיא באה לארץ היא נדלקה ישר על אחד הרעים, איזה בעל חברת שמירה וזה כל כך התאים לדימוי שלו על הבחורות, שבשנים ההן הוא כעס עליהן נורא שהן מסכימות להיות הרכוש של הרעים.
בשנות ה80 היה קצת יותר קל, הקטע הקשה של כוכב בגין נגמר ואי אפשר שלא לקשר את זה לשחרור מהאיום הכבד שרבץ על נפשו, הגם שהיה מוכן לרע הזה. אבל יש ימים שהיה מרגיש שאחרי השנה הראשונה והשניה בכוכב בגין, כשנהיה לו נוח, איבד את האמיתיות שלו, אל החיבור אל האני שלו והרצונות שלו, כמה שטפשיים וילדותיים נראו לו אחר כך. גם את החיבור לזעם המקורי של הפאנק ריאס כשניסו לשנות אותו, והוא צריך להתאמץ רק כדי למצוא את זה מחדש, כמו שאמרו בשיר עין הנמר. מכל מקום אז, כשמייקל ג'קסון בא עם בילי ג'ין שלו (שנכתב לדעתו רק כדי להזים את השמועות על גבריותו של מייקל) ואחר כך יתר שירי הטרילר, בעידן החדש הזה של הקליפים, פחות היה מחובר למצעדים ולפופ ממה שפעם וזה נראה לו עניין של ילדים, כמו הילד שעשה לו פר"ח בשנה האחרונה של התואר. דווקא נחמד, בעידן שבו התקרות נמוכות יותר, עידן הפלסטיק, סמוך לקץ ההסטוריה.
אני, חושב על ליסה מארי פרסלי, שגם אבא שלה וגם החתן שלה אותו דבר (אני עברתי את הגיל של הראשון, יש לי עוד שנתיים לעבור את השני.). אגדות פופ שמתו צעירות. מה שמאשש את כל התיאוריות הפרוידיאניות. ואני מתערב על השנים שנותרו לי, 20 או 50, שגם מייקל ג'קסון לא ימות, תוך זמן קצר. גם החבר שהתמנה על ידי החבורה ליורש, במעבר בין שני הכוכבים, אבל את זה רק מעטים ידעו. אבל כוסיות מתות מוקדם, כמו בסרטים.