טוב, בעוד שעה, שעתיים, דקותיים, יורשו גם אלה שאינם גולשים באינטרנט לדעת מה הפרשה. אפילו הצנזורית הראשית מודה שזה היה טפשי. ולא בגלל שזה לא דמוקרטי, אלא בגלל שזה 'פוגע בתדמית' הכל כך דמוקרטית שיש לישראל בעולם, ובעיקר בגלל שעל השיח הציבורי כבר לא יצליחו לשלוט הפעם.
עיתוני חוץ – על פי מה שמובא אצל עידן לנדו:
אורי בלאו (המבוקש האמיתי?) פירסם בנובמבר 2008 כתבה ב"הארץ" שממנה עולה שצה"ל, ברמה הכי בכירה – הרמטכ"ל ואלוף פיקוד המרכז – פעל בניגוד להוראת בג"ץ לגבי סיכולים ממוקדים, וכך חוסלו שני מבוקשים במצב שבו היה ברור שלא סיכנו איש.
בכתבה הוצג צילום מסמכים שסווגו ע"י צה"ל כ'סודי ביותר', וכפי שסיכם חנוך מרמרי, העורך לשעבר, מעשה שטות זה של "הארץ" הביא לסיכול ממוקד נגד המקור.
המקור – ענת קם, חיילת ששירתה (והיתה גאה בשירותה הצבאי, ולדעת כותב בלוג זה אם ייגרם נזק ממעשיה הנזק הוא בהגברת השמטה מראש של שמאלנים מועדים, עד שכבר יש טעם בשירותם) בפיקוד מרכז, ושם צילמה את המסמכים המרשיעים שעברו תחת ידיה, ופורסמו כשנה לאחר מכן (כשענת קם כבר היתה משוחררת מצה"ל, וכתבת ואלה-ברנז'ה שתוקפת סרבנים) על ידי אורי בלאו, שעזב את הארץ במקביל למעצרה של ענת. מאז דצמבר נמצאת ענת קם במעצר בית ומשפטה צפוי להיפתח באמצע אפריל. למרות אמונתם של ענת קם ומקורביה, שבגללה ביקשו עד הערב למנוע את הדיבור בנושא, שצימצום העיסוק בנושא יוכל להוציא אותה בסוף טוב, נראה שקשה להעריך שכך יהיה (ואם כבר, אולי אולי דווקא זעקתנו באינטרנט היא שתגרום לדיון ציבורי שיקשה "לקבור" אותה), וכמו שאומר רחביה ברמן "המערכת אינה גומלת על שיתוף פעולה". נאמר שהתביעה דורשת 14 שנות מאסר, וכמו שכותב לנדו "שלא יהיו לכם ספקות: קם תלך לכלא, ולהרבה זמן." וכשהפרשה תתפוצץ "כולם יצטטו כל מילה שתצא מפיהם של "גורמים בטחוניים בכירים". ברגעים המכריעים של חשיפת הפרשה – רגעים שבהם נקבעת עמדתו הרגשית של הציבור, שכבר לא יטרח יותר לעדכן אותה, לא משנה איך יתפתחו הדברים – יקבל דובר צה"ל מיקרופון פתוח מסביב לשעון. ידברו על חשיפת סודות כמוסים, על סיכון בטחון המדינה, על אג'נדה אנטי-ציונית סמויה, יהיה הרבה קצף על השפתיים, ודם בעיניים (בן כספית ורוני דניאל כבר קודחים מזעם פטריוטי כבוש), ומעל כל ההילולה ירחף, גם אם לא ייאמר במפורש, אותו אות קין שאין לחמוק ממנו: בוגדת." ומן הסתם, צבא של פסיכולוגים מטעם וגרפושרלטרנולוגים ינתח כל עיקום בכתב ידה וימציא ים של תסביכים ושאר מיני מושגים מתחום הפסיכיאטריה כדי להדביק ל"בוגדת" את ה'פגם' הראוי לה מטעם מומחי תורת הנפש בשלט רחוק, המוכרים לכולנו מהטוקבקיאדה, אבל כאן זה יהיה רשמי ובחסות "ציונית ממלכתית" (ובעקבות תהליך הואנוניזציה במקרה הרע, פחימיזציה במקרה הטוב, שתעבור ענת קם, סובר בלוג זה, יש סיכוי טוב לציד 'סמולנים רדיקלים' בכל הארץ, מתחת לכל כיסא ושולחן, תחת כל עץ וכל שיח רענן – דבר שאני צופה אותו כבר קרוב לשנה ומי יודע אם לא זה מה שהם חיפשו בנרות כדי להפליל את השמאל, דבר שהם חושבים עליו כבר הרבה זמן) למרות שהיא בכלל היתה ציונית ומשרתת-צה"ל גאה. גם טלי פחימה לא היתה סמולנית, אגב. אבל המערכת, כמו את מושמטיה, גם יוצרת את מתנגדיה.
על פי הערכת בלוג זה, המתחזקת לאור דיבורים של אנשים כמו נתן זהבי, שהפר בגלוי את צו האיסור, השופטת בדימוס דליה דורנר והמומחה למשפטים פרופ' מרדכי קרמניצר בנושא (והם בוודאי לא האחרונים), 'פיצוץ הפרשה' הרשמי הוא עניין של כמה ימים, ואז עלול להיות מצב שהתקשורת שנאסר עליה עד כה לדבר על זה – תדבר גם תדבר, אבל לפי התדרוך, התזמור והתכתיבים של הפרבדה הבטחוניסטית. אני שמח שאנחנו בבלוגים יכולים לנצל, כל עוד זה ניתן, את האפשרות שלנו להשמיע את הקול האחר.
יתכן שמעשה של ענת קם הוא עבירה על החוק. בוודאי שהוא עבירה על החוק. אבל יש אנשים בכירים ממנה שצפצפו על החוק, וזה כל העניין, היא רק דיווחה עליהם, ועשתה מעשה שהוא לדעתי מוסרי ואזרחי למופת. זה לפני שאנחנו נכנסים לשאלה של חוקי המוסר מול חוקי המדינה/הצבא. וכולנו יודעים הרי, שהעבריינים הבכירים, שהם אהוד ברק, גבי אשכנזי ויאיר נוה – אלוף פמ"ז דאז – לא יתקרבו כאן לכלא בגלל צפצופם על בית המשפט העליון. ענת קם, הקטנה, והתמימה יש לומר, תשלם. על זה שהיא היתה אזרחית טובה, אכפתניקית, מוסרית, שהאמינה שמדינה ציונית היא מדינת חוק.
אבל לא זה הדבר היחיד שחמור פה. חמורה פה גם ההתקרנפות של העיתונות, להוציא צדיק אחד בסדום – העיתונאי יצחק טסלר, שאגב ציטטתי אותו כאן בנוסח הראשון של הדיווח על היעלמותה של ענת קם, בשעה שגם אני ידעתי פחות פרטים. לרגע לא הייתי שלם עם השינויים שעשיתי, לאחר פנייה שהגיעה מחגי מטר, ידידתה של ענת קם, לאנשים שהיו חברי קבוצת פייסבוק שנפתחה (ונסגרה מיד) לפני שבועיים בשם 'לאן נעלמה ענת קם'. השתכנעתי באותם רגעים שפרסום שמה אולי יזיק לסיכויים שלה לצאת בשלום יחסית מהעסק, כעת לא מאמין בכך, וחושב שפרטיותה של ענת קם אבודה ממילא לאור הלינץ' הצפוי שתבצע בה בקרוב התקשורת הפרבדאית בהמוניה, ומה שאנחנו יכולים לעשות בפרסום הוא דווקא להגן, במעט שניתן, על שמה הטוב, בכך שאנחנו מציגים את הדעה האחרת, שיש צד אחר למעשה שלה.
ומה שהכי הכי חמור בהתקרנפות של התקשורת – היא מרגילה אותנו לחיות עם העובדה, שאדם עשוי, כך בקלות, להיעלם. אמנם נכון – ענת קם היא לא גלעד שליט (בפעם אחרת אולי אכתוב את דעתי על עמדת השלטון האמיתית במקרה שלו). היא נמצאת בבית שלה ונמצאת בקשר עם העולם, לפי כל הסימנים. ובכל זאת, יש הרגשה שאם בכל החודשים האלה ענת קם היתה למשל יושבת בצינוק, התקשורת הזאת לא היתה מתנהגת אחרת. תפקידה של תקשורת אינו להרגיל ציבור עדרי לחשוב ש"לאנשים מהוגנים זה לא יקרה", ואם התקשורת מועלת בתפקידה היא נושאת באחריות, ואם יורשה לי לתקן שוב בדיעבד את הכותרת הישנה, ענת קם לא הועלמה בידי השב"כ, או בכל אופן השב"כ לא היה לבדו. התקשורת היתה שותפה מלאה בהעלמה, ואחראית להעלמות הבאות
אנחנו לא?
(מקום תשיעי במצעד המחץ הראשון).
המשך חג חירות שמח!!!
(אגב, התגובה הראשונה – חרצוף. כבר לא צריך להגיד לכם את זה)
