התלבטות קשה

גם בלי להיות בשבי של כוחות האופל הגלקטי, אני יודע שהם דבר לא נחמד.
האדם ורצונותיו האנושיים לא ממש מעניינים אותם, הבעיה שלהם לקטול אותי או כל בנאדם אחר ברגע שקצת בא להם היא גדולה כמו הבעיה שלנו לקטול איזה יתוש.
גם חלק לא קטן מבני האדם הם כאלה, כפי שנוכחתי בתור מותווה. אז יצורים חוץ-אנושיים כמו אלה, עם יכולות, עוצמה ומוניטין כמו שיש להם ככוחות "האופל הגלקטי", על אחת כמה וכמה.
לא ברור לי בכלל מה הקטע שלהם לגבינו, האדמיים, וכפי שהעירה בצדק המגיבה רחל בפוסט הקודם, לא ברור למה הם צריכים מתווכים כדי לקחת אותי, ולהבטיח כל מיני הבטחות. הם כל יכולים, לא צריכה להיות להם בעיה לגשת ולשלוף אותי, אלה שמסביבי לא יוכלו לעשות להם כלום.
ובכל זאת ידוע לנו שמי שהציג את עצמו כמתווך מטעמם, דיבר אמת. הם יצרו איתו קשר, כדי שיפנה אל החברים שלי ויציע להם עיסקה כדי שיסגירו אותי, כי אני עוזר של חפא.

וזה, אגב, באופן אירוני משהו, גם הצד המשמח בפנייה שלהם.
הם רוצים לקחת אותי כי אני עוזר של חפא, וחפא הוא עוזרו של יריבם הגלקטי.
כלומר, אישור ראשון לכך שחפא עוד נמצא ביקום הזה. אות חיים ראשון ממנו, אחרי שלוש שנים וחודש, הגיע דרכם. מה אתם אומרים?

ועוד לא קיבלתי מכם מספיק תשובות, מה אתם הייתם עושים?
את התשובה שלי בה"ח, תקבלו בערב.

העיסקה

בדיוק עמדתי עם ריקרדו על הגבעה שליד מתקן הזכוכית המנופץ בכניסה המערבית. זה מקום שאנחנו אוהבים לעמוד בו בכל יום כשאנחנו מגיעים לשם במהלך הסיור היומי בעמדות המקיפות את העיר. הוא מזכיר לנו את ההתחלה של ההתקוממות, ביחד עם תצפית טובה על הנוף. סיפרתי לו שהבוקר הצלחתי לשמוע ברדיו שיר של סטולי הגנוב, כלומר אחד מאותם השירים מכדור הארץ שסטולי, חברי מחבורת המחץ היה לוקח ומסמפל לתוכם שירים גלקטיים שהיה מוריד מהטלפתינט ומשמיע אותם ב–Tristo שלו.
סטולי הגנוב הוא אשף בחיבור בין מערכות שמע ומערכות טלפתיות-חושיות, אף אחד לא ידע איך הוא עושה את זה, וכולם היו נגנבים מהשירים שלו. האיכות החושית לא ממש עוברת דרך מכשיר רדיו כל כך ישן, אבל שלוש שנים שלא חלמתי, אפילו, ששוב אשמע את אחד מהשירים האלה באיזשהו רדיו.
מכונית 4x4 מצוחצת בצבע אדום מטאל נעצרה מתחתינו.
האיש שיצא מתוכה היה לבוש חליפה עם עניבה, עם מזוודת ג'יימס בונד. נראה כמו עורך דין. קרח לגמרי, ולפי הקימור של המצח והגבות יכולתי לדעת שהם קולטים.
בקול רם מספיק שיכולנו לשמוע אמר לשומרים שהוא נציג מטעם הגבוהים, והוא מבקש לדבר עם המנהיג.
ראיתי שהוא לא משקר. ריקרדו סימן לשומרים שיתנו לו לעלות אלינו. הצגנו את עצמינו, הוא הציג את עצמו, עו"ד רם גלנזר, מתווך ישיר מטעם האינסטנציות הגבוהות, כפי שקרא לשליטים האמיתיים, וכאמור ידעתי שהוא לא משקר.
הוא שאל את ריקרדו אם יש מקום שבו יוכלו שניהם לדבר "בדיסקרטיות" וריקרדו אמר שכאן זה המקום, ואת מה שיש לו להגיד, שיגיד לכולם. האיש הראה סימנים של אי נוחות, ובכל מהלך השיחה השתדל לזוז עם ריקרדו הצידה.
הוא בא להציע עיסקה.

לשלטונות הגלקטיים, כך הוא אמר, או הגבוהים כפי שכינה אותם הפעם, אין שום דבר אישי נגד המותווים. הרעיון להתווייתם שייך כולו לממשלות האדם, ולאינסטנציות הגבוהות לא היה מלכתחילה כל קשר אליו.
לעומת זאת ידוע להם שהסטוריון מצעד המחץ, כלומר אני, "עובד בשביל" חפא, וחפא עוזר לכחול, שהוא אויבם הגדול ביותר (הוא לא אמר "הכחול" אלא נקט בתואר "שליטה המודח של המערכת", ולחפא הוא קרא בשם הרשמי שבו הוא ידוע).
הגבוהים, מעוניינים שמחתרת המותווים תמסור אותי לידיהם.
בתמורה, כך אמר, מוכן השלטון הגלקטי לפרוש את חסותו, באופן ישיר, על כל המותווים. ובהדגשה, על כולם.

"יש לכם מושג מה זה אומר?" שאל רם גלנזר "זה אומר לא רק שלא ירדפו אותכם, אלא שאתם תהיו מעכשיו המעמד הבכיר, אתם תהיו בני האדם המועדפים. אתם קולטים? כל האחרים, כלומר כל אלה שלא מותווים, הם עכשיו ימותו להיות כמוכם. כל אלה שרדפו אותכם, ישלמו לכם הון רק כדי שתרשו להם לצרוב על המצח 21 כמו שלכם, אפילו עם משולש סגול. זאת עיסקה שלא הייתי מסרב לה. וגם אתם לא, אם רק תחשבו. וכל מה שאני מבקש לעצמי, הוא שתשמרו לי מקום ראשון בתור להתוויה." אמר ואפילו לא צחק.
ריקרדו שאל אותו מה יהיה אם המותווים יסרבו לעיסקה.
"אלוהי הגלקסיה ירחם על כולנו. אז העסק באמת יהיה עסק עם השליטים, לא רק עם הטנקים המצחיקים, תאמין לי הם מצחיקים, שפה. לשליטים לא אומרים לא כשהם מציעים משהו, זה דבר שנכון תמיד על כדוה"א והוא נכון שבעתיים בגלקסיה, ובקיצור אני, לא בתור עורך דין אלא בתור בנאדם, מציע לכם לא לעשות נסיונות בשביל מישהו אחד, יקר ככל שיהיה. בייחוד לא בסיטואציה הזאת, כי הגבוהים עשויים להתעצבן לא רק עליכם, אלא על כל המין האנושי, ואם זה יקרה, אף אחד לא יודע איפה זה ייגמר. תזכרו את זה כשאתם מחליטים, כי זו עשויה להיות החלטה על גורל האנושות כולה! והיא וההסטוריה לעולם לא יסלחו לכם אם תחליטו לא נכון. אני לא זוכר זמן בהסטוריה של בני האדם,שבו היה כל כך חשוב להחליט נכון."
עו"ד רם גלנזר לא השתהה עוד. הוא נתן לריקרדו כרטיס ביקור ומכשיר טלפון סלולארי (כך הם קוראים לדבר החדש הזה ב"מדינת תל אביב החופשית") להתקשר אליו, ברגע שנחליט. "אני אהיה בסביבה בימים הקרובים, במלון בחיפה, אבל אני לא יודע כמה ימים, אז אל תשתהו יותר מדי עם ההחלטה שלכם. אני בטוח שלא תשתהו. אני סומך עליכם". הוא טפח לריקרדו על שכמו ומיהר לרדת מן הגבעה בחזרה אל מכוניתו.

ריקרדו קרע את כרטיס הביקור. "אנחנו לא מסגירים אותך" אמר לי, "והם יכולים לאיים כמה הם רוצים. אנחנו כולנו אם נמות, נמות יחד", וכל החבר'ה שהתאספו שם בינתיים, קראו קריאות הסכמה והקיפו אותי בחיבוקים.
וכך הגיבו גם כל האחרים, בערב, כשכינסנו את כל המותווים באולם המרכזי של המפעל הנטוש שם מסר ריקרדו דו"ח על הפגישה שלנו עם המתווך והציע הצבעה על ההצעה. כולם דחו פה אחד. וכולם הקיפו אותי באהבה.

אבל יש כאן גם קולות אחרים. הם עדיין נשמעים בשקט, אבל אני מרגיש אותם.
הם אומרים שכל האידיאלים לא שווים את הנזק שעשוי לבוא על כולנו, ועם כל הצער והכאב שבהסגרתי, "עדיף שאחד ילך ולא אלפים, במקרה זה אולי מיליארדים" שהכאב והצער שלהם, בסיכומו של דבר, יהיה יותר גדול מן הכאב על אחד.
והרווח, לעומת זאת, יהיה משהו עצום. טיפשות גדולה לוותר על האפשרות להיות בני האדם המועדפים, כששליטי הגלקסיה עצמם מציעים לנו אותה. וכל זאת במחיר מאד קטן, אם נסתכל על זה בפרופורציות. ומגיע למותווים, סוף סוף, להיות פעם אחת גם מועדפים. מה יש?
ויש גם את אלה שאומרים, שאף אחד לא צריך להיות אחראי לבחירה שבחרתי להיות אחד מהאנשים של חפא, ואני צריך לשלם עליה לבדי.

ובסופו של דבר, ההחלטה תלויה בי.
אני לא כל כך סומך על הפיתויים שמציעים שליטי הגלקסיה למותווים. אני לא חושב שאיזה עו"ד, גם אם יש לו דיבור עם השליטים, יכול להבטיח שהם יעמדו במילתם. מה גם שאני לא בטוח שהמועדפוּת, הדי מעורפלת הזאת, באמת תעשה טוב למותווים אבל נגיד שכן.
אני גם די מפחד להיות מוסגר. אני לא יודע מה הם רוצים לעשות איתי.
אני, אישית, גם לא מתרשם מהאיומים המפורשים והמרומזים שהשמיע העו"ד הקרח.
אבל לנסות לבחון את זה בדרך של סיכון חברי, שבאמת לא קשורים למלחמה שלי, ואולי סיכון האנושות כולה…
באמת אחריות כבדה.

מה אתם הייתם מחליטים?

פוסטים קודמים:

שערי מותווים

הרדיו של לונה

מרץ, אפריל, מאי – סיכום ביניים

ההתקוממות

מילון ההסטוריה האלטרנטיבית: Tristo

Tristo – תחנת פופ פלנטארית, התחנה הראשונה בכדור ששידרה בשיטת השידור המשולב) תלת-שידור).
הוקמה ע"י סטולי הגנוב, מוזכרת בפוסט: כמו רועה את עדרו.

עוד חודש עבר

המאבק בגלקסיה נמשך. הכוחות הנאמנים לכחול, שליטה הקודם של הפדרציה, הגיעו להצלחות, הם תקפו באחרונה שורת מפתח של עמדות פלאנטריות שמחזיק בהן השלטון. מצטרפים אליהם רבים. מאז ההפיכה שבה תפסו נופלדנס וכוחות התבונה האפלה בלי קרב את השלטון בפדרציה, לא היו לאופוזיציה הצלחות כאלה. אבל הקואליציה של נופלדנס וכוהני התבונה האפלה בגלקסיה עדיין יציבה ואין מי שיכול לשליטתה על איזור המפתח המוביל למרכז הגלקסיה.

הטלפתינט חזר לפעול!
אחרת לא הייתי קולט את הידיעות האלה, בתדר שמזמן לא פעל אצלי.
וזה לא בא מהרדיו של לונה שאני מנסה לשוא לחבר אותו לרשת הגלקטית.
מישהו על כדור הארץ, הצליח להחזיר חלק מהמערכת לפעולה, ולראשונה מזה שלוש שנים, אפשר לקלוט שדרים!
אמנם הם לא באיכות טובה, הם מרוסקים משהו, אבל הם נקלטים וזה מה שחשוב.

אבל מסביב לנו הולכת ומתהדקת הטבעת, כבר כמה ימים.
בין הכלים המקיפים את העיר אני רואה הרבה לוחמי עלטה אפלים. חלק מהם עומדים מאחורי בני האדם ונראים כאילו הם מפעילים אותם במפתח הנמצא בגבם. אני מנסה לתרגל לוחמה מיוחדת שלמדנו במפגשיהמשולש הסגולכנגד לוחמי עלטה. האם היא תספיק?

העיתונאים, כבר לא מגיעים. או שלא נותנים להם יותר להתקרב, או שהם שכחו אותנו לטובת נושא "חם" יותר.

פבליטו וגרסיאלה שוב בהריון. הפעם, הם אומרים, הם לא יתנו לאף אחד לקחת להם את הילד. מלבדם יש עוד שני זוגות מותווי 21 שעומדים ללדת, פעם נוספת.
אנחנו מנסים לשמור על החיים הנורמליים בעיר. המחסנים שלנו מחלקים מזון, מזון שאגרנו לפני ההתקוממות ומזון שהגיע אלינו אחר כך, דרך הרכבים של צוותי השידור, כשהם עוד היו מגיעים. ביצענו רישום של כל התושבים ויש לנו מספיק מזון בשביל לחלק לכל אחד מנה ליום. בינתיים עוד אין הרבה מדי תופעות של אלימות ופאניקה בתורים.
במרכז העיירה יש מועדון תרבות, רוב הציבור מעדיף ללכת למועדון שעשועי המין הפומביים שהקימו מותווי ה24 לידו, שם הלהיט עכשיו הוא "זולמט המלקק", מותווה 24 שנשים נלחמות אחת עם השניה בכל שבוע תמורת הזכות לקבל אותו כעבד מין למול עיני הקהל הנהנה. יש גם תחרות הפוכה, כמובן, שבה הגברים נלחמים על הזכות להשפיל את עצמם מול הקהל בביצוע מין אוראלי באיזה אשה שמנה ששכחתי מה שמה.
הרבה מאיתנו דורשים שמחתרת מותווי ה21, אם היא שולטת עדיין בעיר, תשים קץ לשעשועים אלה, אחרים הולכים גם כן לראות.
בכלל, השותפות הזאת עם מותווי ה24 היא בעייתית, והרבה ממותווי ה21 כעסו כששחררנו אנשים של הסיירת מהכליאה, למרות שאלה היו הזוטרים שאין להם "דם על הידיים" ולמרות שבתמורה הם הבטיחו שיתוף פעולה ובזכותם יש לנו שלום עם מותווי ה24, שעשויים להיות חשובים לנו, עם הקשרים שלהם, כשהמאגרים שלנו יצטמצמו ובכלל עדיף לחיות עם אלה בשלום. אבל לא כל אחד מסכים עם זה, ויש לא מעט מותווי 21 שאומרים שאין לסמוך עליהם בכלל. בינתיים ריקרדו קבע שנמשיך בשיתוף הפעולה, אבל נמשיך גם לשמור בכניסות לעיר ולא לתת לכל אחד להיכנס ולצאת כרצונו לפני שבודקים מה יש עליו. השומרים מצויידים במשדרים האלחוטיים שלקחנו כשלל ממפקדות הסיירת, כשכל אירוע חריג מדווח מיד למפקדה שלנו, הנמצאת עדיין במפעל הישן.
שם אני נמצא גם בלילות, עם שק שינה, אך רוב השעות ממשיך לנסות לשפר את קליטת ה טלפתינט עם הרדיו של לונה.
אני אולי היחיד בעיר שלא לקח דירה מהדירות שהיו של אנשי הסיירת עם ה"דם על הידיים" שעדיין כלואים ובקרוב מאד ייעשה להם משפט. אף אחד לא יודע מתי בדיוק.

שערי מותווים

כשהיה חפא שליט העולם, הוא הנהיג בו סדרים שהיו מבוססים על שוויון חברתי, פיקוח על הנשק וצמצום כוחם של הגופים והתאגידים החזקים. הוכרז שלום עולמי ולמרות שהמדינות המשיכו להתקיים, החשיבות שלהן היתה קטנה ביותר בפלנטה המתחברת לרשת הטלפתית הגלקטית. קונצרטים של רוק התקיימו בכל שבוע כמעט וכל העולם צפה בהם, ובתי ספר חדשים שבנה חפא בנקודות המרוחקות ביותר של הכדור, הבטיחו חינוך גבוה לכל. בתי חולים חדשים יישמו רפואה גלקטית שהעלימה את רוב המחלות מן העולם.
כשנופלדנס וכוהני התבונה הגלקטית האפלה פלשו לכדור הארץ, הם ביטלו מיד את כל הסדרים שהנהיג חפא, החזירו את הכח לגופים החזקים שביטלו את רוב חירויות האדם שהיו בימי חפא ואף את אלה שהיו לפניו, והנהיגו משטרים דרקוניים ברוב הארצות. רק במקומות בהם מוקמו נציבויות של שלטון האופל הגלקטי, כמו למשל ב"מדינת תל אביב החופשית", נהנו התושבים מרווחה יחסית ומתחושה מדומה של חופש וחירות.

חודשים אחדים אחרי הפלישה, נערכו בחירות בישראל, לקראתן הוכרז על ביטול תעודות הזהות הישנות ותושבי המדינה נקראו לקבל במקומן "כרטיסי אזרחות" חדשים כדי שיוכלו להצביע בבחירות וגם לקבל באמצעותם זכות לאשראי בנקאי. עד מהרה התברר שלא כל התושבים יקבלו את הכרטיסים האלה, אלא רק מי שנמצא מתאים על פי רשימה שנקבעה על פי נתונים בריאותיים, סוציואקונומיים, מידת נאמנות לשלטון וגורמים אחרים. מי שנמצא בלתי מתאים, הותווה באמצעות המספר 21 או 24 שנצרב על מצחו. אלה שעל מצחם נצרב המספר 24 קיבלו זכויות מסויימות, כמו הזכות לעבוד במשטרת הסיירות המקומיות. מותווי 21 היו חסרי זכויות לחלוטין.
בהמשך התברר, ששיטות מקבילות הונהגו באותם ימים במדינות נוספות בעולם, אך בתקופה ההיא היינו מנותקים ממה שקורה בשאר הפלנטה, והחדשות היחידות שהגיעו אלינו הגיעו דרך השידורים השקריים של השלטון, שהיו היחידים שנקלטו ברדיו הישן של לונה, אמצעי התקשורת היחידי שנותר אחרי קריסת הרשת הטלפתית בכדור הארץ.
מכיוון שלא כל התושבים התייצבו לחלוקת "כרטיסי האזרחות", החל השלטון לחפש אותם, וסיירת התוויות ארבה לאנשים בכל מקום, וירתה בכל מי שניסה לברוח.

העיר שבה אני נמצא הפכה לריכוז מותווים מכל הארץ, שגוייסו לעבודה של בניית חומה מקפת מסביב לעיר. מחנה גדול של אוהלים נבנה סמוך לכניסה המערבית, מכיוון חיפה, ושם שוכנו רוב העובדים. על פי ידיעות שהגיעו אלינו, הוקפו כבר קודם כפרים ערביים ובתי חולים לחולי נפש בחומות כאלה, וכשהסתיימה הקמת החומות פוזר בשטח שבתוכן "חומר חיטוי" דליק, ותמיד היה מישהו ממשמרות הבטחון שמסביב, שכ"מעשה קונדס" שלח אש אל תוך השטח המוקף בחומה.
אלה הדברים שהיו הרקע להתקוממות שפרצה בעיר שלנו, כאשר ריקרדו פוירשטיין, צלם עיתונות מתל אביב שהגיע אלינו, נגח עם אופנוע ה"נורטון 500" של מוריס בן שושן את מבנה הזכוכית השחורה שמחוץ לשער המערבי של החומה, ניפץ את הזכוכית ושיתק את מערכת הפיקוח האלקטרונית שהיתה מסביבנו והפעילה צבא של רובוטים. תושבי מחנה האוהלים הצטרפו אלינו וכבשו את מפקדת הסיירת המקומית. עם הבולדוזרים עליהם השתלטנו, הרסנו את כל חלקי החומה שכבר נבנו והכרזנו על העיר כולה כשטח עצמאי. כלאנו את כל שוטרי הסיירת המקומית בעיר.
עד מהרה הוקפנו בטנקים ונגמ"שים של כוחות השלטון, שנפרשו מסביב ממתינים לפקודה להסתער עלינו, אך זו בוששה משום מה להגיע.
צוותי העיתונות ורשתות השידור שהגיעו פתאום מ"איזורי הרווחה", דיווחו לנו על כדורי אש מסתוריים שבאו "כנראה מהחלל" ופגעו במגדלי זכוכית שחורה ששימשו את נציבות השלטון הגלקטי ברחבי העולם, אחד מהם בקריה בתל אביב. הנחתי שכוחות השלטון נמצאים בהלם בגלל הפגיעות האלה ויכול להיות שהקשר שלהם עם אדוניהם החלליים שובש זמנית, וזאת הסיבה שהפקודה נגדינו מתעכבת. אך היה לי ברור שזה מצב זמני ומוקדם לשמוח. לאחרים זה לא היה כל כך ברור וזה די הדאיג אותי.
בינתיים התפשטה ההתקוממות אל כל ריכוזי המותווים בארץ.

פוסטים קודמים:
הרדיו של לונה

מרץ, אפריל, מאי – סיכום ביניים


ההתקוממות

הרדיו של לונה

הרדיו הישן של לונה הוא קופסת עץ כבדה ושחורה מן הסוג שהיו מייצרים קרוב לאמצע המאה ה–20, עם כפתורים עגולים שהיה צריך לסובב אותם כדי להפעיל ולכבות, להגביר ולהעביר תחנות, ועם מנורה קטנה שהאירה מתוך המכשיר בצבע ירוק. היתה תקופה שהוא היה המכשיר היחידי איתו התחברנו לעולם, לא חשוב שרוב מה ששמענו בו היו שקרים של הממשלה הכפופה לכוחות האופל הגלקטיים. לונה בעצמה קיבלה אותו מהוריה, כשהתחתנה עם מוריס בן שושן בשנת 1968. לונה בן שושן היתה בעלת הבית שברחוב הרקפת 12, עד שלקחו אותה אנשי הסיירת המקומית הכפופים למשמרות לאן שלקחו, באשמת החזקת בית זונות באגף השני של הבית. מוריס בן שושן נהרג בשנת 1975, וממנו נשאר האופנוע שאותו תיקן ריקרדו וניגח איתו את מתקן הזכוכית שהפעיל את הרובוטים ואת חומות המת"ג.
ריקרדו והחברים עזבו את הבית ברח' הרקפת 12 בזמן שאני הייתי בתל אביב ועברו להתבצר עם המחתרת במפעלים הנטושים. כשחזרתי היה הבית תפוס בדיירים חדשים וכשמצאתי את החברים שלקחו איתם גם את האופנוע, שכחתי לשאול אותם מה קרה עם הרדיו הישן, שכבר הרבה זמן הפסיק לפעול.
הם לא הבינו למה פתאום עכשיו אני שואל עליו ומחפש אותו.

בינתיים הלכו והקיפו אותנו טנקים וכלים חדישים נוספים, עם כיפות זכוכית שחורה וצבאות אנשי פח, אך כולם נמצאו מרחוק, מחכים לאיזה פקודה שלא באה. לנו היו מולם מיכלי תבערה, להביורים, קצת רובים, אקדחים וכלי רכב שלקחנו מהסיירת כשכבשנו את המפקדה שלה, הבולדוזרים ששימשו את חברת הבנייה של החומה (אותה הרסנו כליל), ואהדת הציבור העולמית, שהתחילה להגיע דרך רשתות השידור, שכתביהן המשיכו להיכנס לשטח שלנו ולא הופרעו עדיין על ידי הכוחות המקיפים. מאנשי הרשתות שמענו על הפגנות למענינו ברחבי המקומות המרווחים בעולם, ושאפילו במדינת תל אביב התחילו סוף סוף לדבר עלינו, ויש אפילו שמועות שאהוד מנור עומד לכתוב שיר של הזדהות איתנו, ושגם ראש הממשלה האזרחית החדש, עזר וייצמן, די מסמפט אותנו.
לרגע אחד לא בניתי על אלה ועל כוונתם או יכולתם הרצינית לעשות משהו.
כוחות האופל הגלקטי חזקים הרבה יותר, וכל הממסדים ה"אזרחיים" הם לא יותר מעבדים שלהם, שיצייתו, בסופו של דבר, להוראתם.
אבל לפחות ראיתי שזכרונם של האנשים מתחיל לחזור אליהם, וכולם, גם בתל אביב מוקפת הבועה הסטרילית, מבינים ומכירים בכך שהפלנטה כבושה בידי החייזרים הרעים.
ודאגתי גם להזכיר את זה בכל אחד מהראיונות שריקרדו ואני נתנו לרשתות השידור העולמיות. הרבה מהם זכרו אותי מהתקופה של חפא, בעיקר מהתקופה שהייתי הדובר שלו. כתב אחד, איטלקי, גם מסר לי ד"ש מהעיתונאית האיטלקיה משנת 1977, שהעניקה לחבורת המחץ ראיונות וגם דברים אחרים. אבל כששאלו אותי איפה חפא ומתי הוא יחזור, לא ידעתי מה להגיד להם.

בסופו של דבר נמצא מכשיר הרדיו, דקה לפני שעמדו להשליך אותו למדורת עצים בתוך המפעל הנטוש.
מאז שפגענו במתקן הזכוכית, פסקה אספקת החשמל בעיר כולה, היו לנו אמנם גנרטורים אבל השתמשנו בהם מאד בקמצנות.
הלילות היו לאחרונה קרים מאד, למרות האביב המתקרב.

פתחתי את המכשיר והתחלתי לשחק עם החלקים הפנימיים ועם החוטים, בלי לדעת בדיוק מה אני עושה. הכנסתי פנימה גם חוטים נוספים שהיו במפעל.
כמו שהיינו עושים בהתחלה.
בהתחלה של הכל, כשחפא רק התחיל לשדר לנו, היינו משחקים עם מכשירי רדיו ישנים ומכשירי חשמל אחרים, היינו פותחים את המכשירים, מחברים אותם לקופסאות וקרטונים שמצאנו, לאו דווקא באמצעות חוטי חשמל. ולא הבנו למה אנחנו עושים את זה, עד שהתחלנו להבין את ההוראות המדוייקות של חפא, שהיה עדיין במסע המסכם של בית הספר של התבונה הגלקטית.
ומן הקופסאות, החיבורים ומכשירי החשמל האלה נולדה המערכת שהתחילה לפעול ב5.3.1977 ובזכותה היינו שליטי העולם.
הזמן הוא עכשיו, לפי חשבוני, 1988. השלטונות החליפו את לוח השנה ועם התאריכים שלהם אני לא מסתדר.
בינתיים אני בסך הכל מנסה להתחבר לאינטרנט הטלפתי.

הגדרה מילונית: האינטרנט הטלפתי, The telepathic Internet

האינטרנט הטלפתי הוא כינוי מגדיר וכולל לשני מרכיבים: האחד הוא סך טוטאלי של גלים דמויי גלי מוח בהיותם נושאים תוכן 'מחשבתי' הקיימים ביקום, אשר עוברים דרך רשתות העל הקוסמיות, הם נחשבים למטען הכי פחות צפוף שמסוגל לעבור דרך רשתות יקום, וגם המהיר ביותר. השני הוא מכשירים/אמצעי עזר בנויים, הממקדים את הגלים האלה בנקודות שונות ביקום ומתווכים בינם לבין מוחות (ה"מתחברים" בדרך זו לאינטרנט הטלפתי) או מסייעים לתיווך בין מוחות למוחות אחרים, המעבירים ביניהם את הגלים ובאמצעות זה מתקשרים. אמצעים אלה כונו בסיפורי ההסטוריה האלטרנטיבית של בלוג זה 'טלפתינט'.
ההסטוריה האלטרנטיבית מתארת כמה רמות של רשת זו, המכונה בסיפוריה 'הרשת הטלפתית של היקום': הרמה הגלקטית הבסיסית, שהיא הנפוצה ביותר ואליה מחוברים רוב היצורים שהתחברו לטלפתינט. מכונה "הטלפתיה של הקולקטיב החייזרי". בנוסף אליה תיאר חפא רמות על גלקטיות הנחשבות כקדמוניות לטלפתיה הגלקטית, הן כוללות למשל את הטלפתיה של קרן הבריאה והטלפתיה הישירה של התבונה הגלקטית. בסיפורי ההסטוריה האלטרנטיבית הוא טרח במיוחד ללמד אותנו לתקשר עם הרמות האלה, במפגשי המשולש הסגול, שנקראו כך כי סגול לדברי חפא הוא הצבע של הטלפתיה הישירה של התבונה הגלקטית.

חפא אמר שקיבולת המוח של רוב האדמים של כדור הארץ אינה בנויה עדיין להתחבר ישירות למכשירי הטלפתינט המהיר של הגלקסיה, ועל כן נזקק כדור הארץ לחיבורים מיוחדים אל השרת הראשי שבמרכז הפדרציה, ובניית החיבורים האלה היתה המשימה הראשונה שהוטלה על ידי  חפא על החבורה מרגע שקיבל את תפקיד ניהול התכנית של חיבור המין האדמי של כדור הארץ לרשת הגלקטית (פרוייקט שמנקודת מבטם של רוב שוכני הרשת הגלקטית, נראה כמו מה שלנו היה נראה הרעיון לחבר את המדוזות לאינטרנט הרגיל, וללמד אותן לגלוש בו).

The telepathic Internet is a definite and inclusive term for two components: one is a total of brainwave-like waves as they carry existing 'mental' content in the universe, which pass through the cosmic super networks, they are considered the most least dense cargo capable of passing through universe networks, and also the fastest. The second is built-up devices / aids, which focus those waves on different points in the universe and mediate between them and brains (which "connect" in this way to the telepathic Internet) or help mediate between brains and other brains, which transmit the waves and communicate through it. These measures have been referred to in the stories of the alternative history of this blog as ‘telepathinet’.
The alternative history describes several levels of this network, known in the stories of this history as the 'telepathic network of the universe': the basic galactic level, which is the most common and to which most of the creatures connected to the telepath are connected. Known as the "Telepathy of the Alien Collective." In addition to this, C also described ultra-galactic levels that are considered primitive to galactic telepathy, they include for example the telepathy of the ray of creation and the direct telepathy of galactic reason. (In the alternative history stories, he especially bothered to teach us to communicate with those levels, in the Purple Triangle encounters, called so because purple according to C is the color of direct telepathy of galactic reason).

C said that the brain capacity of most of the Earth's humans is not yet built to connect directly to the galaxy's high-speed telepathinet devices, and therefore the Earth needs special connections to the Federation's central server, and building these connections was the first task assigned by C to the group from the moment he took on the role of managing the Earth's terrestrial species connection program to the galactic network (a project that from the point of view of most galactic network dwellers, seemed the same as for us seem the idea of ​​connecting jellyfish to the regular internet and teaching them to surf it).