בלוג הצועד The VValker's blog

עוד שיר מהמחזור של השיר המתורגם הקודם. הגיע משום מה רק למקום השביעי במצעד המחץ (וסה"כ היה בו 14 שבועות) וגם בארץ לקח כמה חודשים להבין שזה שיר גדול. גם המלים, לא רק הפתיחה האדירה.

מְהַלֵּךְ אֶת דַּרְכְּךָ בְּמוֹרָד בֶּיְקֶר סטריט
קָלִיל בְּרֹאשְׁךָ וּמֵת בְּרַגְלֶיךָ
טוֹב, עוֹד יוֹם מְשֻׁגָּע
אַתָּה שׁוֹתֶה אֶת הַלַּיְלָה
וְשׁוֹכֵחַ מֵהַכֹּל.
מִדְבָּר הָעִיר הַזֶּה עוֹשֶׂה לְךָ לְהַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ קָר
יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֲבָל אֵין נְשָׁמָה
וְלוֹקֵחַ לְךָ הַרְבֵּה זְמַן
לְהָבִין שֶׁטָּעִית
כְּשֶׁחָשַׁבְתָּ שֶּׁיֵּשׁ פֶּה אֶת הַכֹּל.

רָגִיל הָיִיתָ לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּה כָּל כָּךְ קַל
הָיִיתָ רָגִיל לוֹמַר שֶׁזֶּה כָּל כָּךְ קַל
אֵבֶל אַתָּה מִתְאַמֵּץ
אַתָּה מִתְאַמֵּץ עַכְשָׁו.
עוֹד שָׁנָה וְאָז תִּהְיֶה מְאֻשָּׁר
רַק עוֹד שָׁנָה אַחַת וְאָז תִּהְיֶה מְאֻשָּׁר
אֵבֶל אַתָּה בּוֹכֶה
אַתָּה בּוֹכֶה עַכְשָׁו.

בַּמּוֹרֵד הָרְחוֹב יֵשׁ חָבֵר בְּבֵיתוֹ
הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הֲדֶלֶת וְיֵשׁ לוֹ הַמַּבָּט הַזֶּה עַל הַפָּנִים
וְהוּא שׁוֹאֵל אוֹתְךָ אֵיפֹה הָיִיתָ
אַתָּה מְסַפֵּר לוֹ אֶת מִי רָאִיתָ
וְאִתָּם מְדַבְּרִים עַל הַכֹּל.

יֵשׁ לוֹ חֲלֹם לִקְנוֹת אֵיזֶה אֲדָמָה
הוּא יְוַתֵּר עַל הַשְּׁתִיָּה וְהַזִּיּוּנִים לְלַיְלָה אֶחָד
וְאָז הוּא יִתְיַשֵּׁב בְּאֵיזֶה עִיר שְׁקֵטָה קְטַנָּה
וְיִשְׁכַּח מֵהַכֹּל.

אֵבֶל אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא תָּמִיד יַמְשִׁיךְ לָנוּעַ
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לֹא יַפְסִיק לָנוּעַ
כִּי הוּא נַוָּד.
הוּא הַנַּוָּד.

כְּשֶׁאִתָּה מִתְעוֹרֵר זֶה בֹּקֶר חַדֵּשׁ
הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת זֶה בֹּקֶר חַדֵּשׁ
אַתָּה הוֹלֵךְ
אַתָּה הוֹלֵךְ הַבַּיְתָה.

גרי רפרטי כתב את השיר הזה על הרחוב המוביל למרכז לונדון, מהצד הצפוני של אוקספורד סטריט, ובו נמצא מוזיאון בביתו המדומיין של שרלוק הולמס. האנגלים האלה יודעים לשמור על בתים בעלי ערך, גם אם הם מדומיינים.
ובשרת העיוור מצאתי אגב, במקרה, ביקורת יפהפיה שמישהו כתב על האלבום City to City בכלל ועל השיר הזה, עם פרטים מעניינים על הזמר וההחמצה הגדולה.

אמר דיוגנס לאיש שהציג את עצמו כאלכסנדר מוקדון, וזה, כולו התפעלות, אמר: "אם לא הייתי אלכסנדר מוקדון, הייתי בוחר להיוולד דיוגנס", והלך לו משם, עם כל הצלמים והכתבים.
כשהחשיך קצת ותשומת הלב ברחובות אתונה הוסחה אל מקומות אחרים, דיוגנס לבש את בגדיו החדשים שקנה באותו יום בבוקר בקניון של איזה מלון בפיראוס, וזחל אל המטוס והטייס שחיכו לו ליד הים, במקום מוסתר היטב.
בארמונו שבאי אחר, הרחק מאיי יוון, מוקף עצים טרופיים, סיפר ליפהפיה האקזוטית שחיכתה לו את חוויות היום:
"בא אלי איזה אחד היום, דפוק לגמרי אבל מה, דווקא מאלה שיש להם כסף, כי הוא היה לבוש מותגים בקלאסה מלכותית ומלא חברים מהתקשורת שרצו על ידו עם מצלמות, קשקש כל מיני קשקושים, אמר קוראים לו אלכסנדר משהו, שהוא קיסר העולם וכאלה, ועוד שאל אם אני מפחד ממנו. היה משעשע, עד שסילקתי אותו כי הוא הסתיר לי את השמש. יא אללה, איזה אנשים מוזרים יש באתונה הזאת."

שחר אילן כותב היום דברים די נכונים על חוסר ההוגנות בעיסקה המסתמנת של אולמרט עם יהדות התורה, לפיה תמורת הצטרפות לקואליציה תקבל כל משפחה חרדית שיש לה 4 ילדים ויותר 500 שקלים, בלי שכמובן משפחות ערביות עם אותו מס' ילדים יקבלו את אותה תוספת (וגם משפחות גדולות של יהודים לא חרדים, יש כאלה).
אלא שהוא כותב גם: "פעם כבר היתה קצבת ילדים שהפלתה יהודים לטובה. קראו לה קצבת יוצאי צבא. כל זמן שהיא היתה מיועדת באמת ליוצאי צבא היה בה היגיון ערכי מסוים גם אם הוא היה שנוי במחלוקת."
הגיון ערכי? אז זהו, שגם בהסכמה הקואליציונית הנוכחית יוכל מי שירצה, למצוא הגיון ערכי. יהדות התורה, בטח שתמצא.
דבר, שחר אילן, עם כל גזען, והוא יוכיח לך שדבריו נשענים על הגיון ערכי. נכון שהוא שנוי במחלוקת.
אבל לא הוכח שההגיון שלך הוא יותר הגיון מההגיון של האחר.
ובגדול, ההגיון הערכי שעמד מאחורי קצבות הילדים המפלות של פעם, לא שונה מן ההגיון הערכי שמאחורי ההסכמה הקואליציונית המתגבשת. יש לו אותה מטרה בדיוק.

וזה אגב מה שגם כתבתי שם בתור תגובה, רצינית, מושקעת ומנוסחת. אבל הארץ העדיפו לצנזר אותה. את החרצוף היומי שלי, לעומת זאת, הם פירסמו.
לך תבין את ההגיון של האנשים החושבים האלה, ואת הערך שמאחוריו. מזל שיש לי בלוג.
עדכון: בינתיים התגובה ההיא הוחזרה.

בג"ץ מתקרנף לו לאיטו ואם אתה ערבי, לא תוכל לאחד משפחות עם מי שאתה רוצה (אבל יהיה לך תמיד יותר קל, אם למשל תשנה את שמך ללריסה או סיגלית או שחר, למשל).
אבל למה להיות שליליים תמיד? מי אמר שהכל כל כך רע במדינה? הנה, צה"ל למשל, אמנם לא תמיד גילו שם בזמן כל מקרה אונס, אבל מי אמר שבצה"ל לא יודעים לחקור עניינים, לתפוס את הפושעים האמיתיים ולהענישם במלוא החומרה? יודעים גם יודעים.
ויש, תודה לאל, מי שמסדר את הקיטבגים בבסיסים בהתנדבות, ויש גם צוות הווי של גנרלים שמספקים אחלה בידור, פשוט תקראו.

אם שמתם לב, בימים האחרונים החרצופים שלי התעוררו משנת החורף. ועכשיו הם גם קמים מוקדם יותר. וגם ביום הזכרון אין להם אלוהים, אלה שמטיפים לי, לכם ולנו לכבד את צה"ל.

זה מפני שאלה שמשתמשים בפרופיל 21 ככלי הרתעה לעורר "יראו וייראו" לגיבוש השבט, מתוך פחד שאחרים לא יכבדו את צה"ל לפחות כמו שהם מכבדים אותו (דבר שעלול לפגוע במשכורותיהם ובישבניהם של כמה מהם), גם דואגים יומם ולילה לשמור את המיתוס שהמערכת מפיצה על אלה שהיא נותנת להם אותו, ושלשמו הוא הומצא:
"אנשים שהם דפוקים בשכל, כשלונות בחיים האישיים שלהם, ולכן בדין הם קיבלו את הפרופיל שלהם".
(או שהם משתמטים=רמאים=פושעים יותר גרועים מאלפרון=יותר אויבי האנושות מבן לאדן, אבל על הנושא של מושמטים/משתמטים – בפוסטים אחרים)
וכאשר מופיע מישהו שמפריך את התזה שלהם (ואיננו 'משתמט' מדרגה ראשונה, כלומר מושמט רצוני), יש תמיד מי שמתנדב או מנודב לבצע בו סיכול ממוקד.

כך אני, עם הכתיבה שלי. במלוא הצניעות, אני מעריך את עצמי ככותב טוב. יכולתי אגב מההתחלה להסתיר את הפרופיל שלי, אבל לא עשיתי זאת, כי לא אני זה שצריך להתבייש. (ולעובדה שאני לא כותב בשם הרשמי שלי, זה שבת.ז., אין קשר לפרופיל.) הכתיבה שלי היא כלי המלחמה שלי, ולכן היא יעד המתקפה של החרצופים ששולחים בשמי תגובות בכל מיני פורומים, כדי להראות כביכול שהמיתוס על בעלי פרופיל 21 נכון.

בדרך כלל, הם כותבים בשמי דברים מופרכים לגמרי שמעולם לא טענתי אותם.
או שהם עושים קופיפייסט לדברים שכן כתבתי ושותלים אותם במקומות שבהם הם נראים תמוהים ולא רלוונטיים (עם הוספת הביטוי "פרופיל 21" בכל מקום אפשרי).

מי שמאמין שאני הוא השולח של התגובות האלה, החרצופים ושולחיהם מקווים שהוא יראה בהן הוכחה לסטריאוטיפ של הפרופילניק הדפוק.
חשוב להעיר: זה לא משנה כל כך מי הם אלה שכותבים מאחורי החרצופים האלה, אם הם פועלים לבדם וחושבים שהם מתנדבים מטעם עצמם, או שהם יודעים מי בעל האחריות השילוחית ואולי לא רק, שלהם. הדיון אם יצורים כאלה (הנדבקים לא רק אלי) הם סתם טרולים חרוצים במיוחד או פועלים של "השב"כ" מתקיים גם במקומות אחרים. בעיני, אין הבדל גדול אם הם מחתימים כרטיס במטה השב"כ הקרוב למקום מגוריהם או שזו "תודעה שב"כית התנדבותית" שהוחדרה למוחם מן הסתם עקב קריאת יתר של ספרי שרגא גפני-שריג, יקיר העיר של חולדאי החדש (סורי, לפשיסטים כאלה אני לא נותן לינק. חפשו לבד) או פשוט עקב שטיפת המוח התמידית שפועלת על כל אחד בחברה הישראלית מן הגן ועד בכלל, שמי שאחראי לה הוא גם מי שאחראי למלחמה בפרופילניק, בן דמותו של "הכופר" או ה"סיטרא אחרא" של דת הצבא.

כך או כך, החרצופים האלה הם עבדים, ועבדים הם יישארו למערכת ושטיפת המוח שלה, עבדים מן הסוג הנרצע ביותר.

אני, בכל אופן, אמשיך עם הכתיבה שלי כאן ובמקומות אחרים, והחרצופים, שמתכוונים לקלל, עוד יצאו מברכים. כי חוץ מזה שהם מעלים לי את הרייטינג וגורמים לי להיות מצוטט בפורומים רבים (ולהופיע בגוגל הרבה יותר פעמים), וחוץ מזה שהם גורמים גם לי לכתוב יותר על הנושא (שזאת כשלעצמה עשיית מצווה) בסופו של דבר הם יגרמו שאנשים ישימו לב לנושא של פרופיל 21, נושא שהיה שנים רבות תחת צנזורה ואם שמעו עליו בתקשורת שמעו בדרך כלל את עמדת הממסד, עכשיו בזכות הציטוטים שלי וכביכול שלי שמביאים החרצופים, אנשים (שמממילא מתייחסים הרבה פעמים לתוכן של תגובות יותר מאשר להקשר) ישימו לב שיש עמדות אחרות חוץ מהעמדה הפרבדאית של הממסד ומשתפ"יו הנאמנים, ויותר אנשים יתחילו לחשוב, שהצורה שבה אלה עמלים כל העת לצייר בה את אלה שקיבלו פרופיל 21, איננה הצורה הנכונה.