בסך הכל לא יותר מארבע חלליות הן היו, מקסימום חמש, כך ברור לי כעת כשאני נזכר. אבל הן היו גדולות, ענקיות, בצבע אפור כהה, אפור רע, והיה נדמה לי ברגעים ההם כאילו עיר שלמה של חלליות כאלה, שטוחות בטן עומדת לנו מעל הראש.
היה לי ברור שהן מרגישות שאנחנו פה, ושהן שבו על עקביהן בגללינו. לא הבנתי איך הן קלטו אותנו.
חפא האיץ בנו להיכנס מיד אל תוך הבית. אבל אני לא יכולתי לזוז. כאילו משהו ריתק אותי בכח, או יותר נכון, כאילו גרם לי להשתוקק לעמוד שם דווקא, השתוקקות כזאת בלתי רצונית, למרות שידעתי שחפא צודק, והכי טוב עכשיו לעשות זה להיכנס אל תוך הבית. ראיתי שגם צבי וסטולי כאילו מוסמרו אל המקום. חפא התחיל לדחוף את סטולי אל תוך הבית, עלוה פרצה מתוכו וניסתה למשוך את צבי פנימה.
פתאום ידעתי שמשהו מומטר עלינו מהן, למרות שלא הרגשתי שום דבר.
ידעתי בדיוק מה.
חפא לימד אותנו שתופעות נפשיות יכולות גם הן להיגרם בכוונה.
במפגשי המשולש הסגול, בעיקר באימוני לוחמת הקרן הבהירה, הוא סיפר לנו, שבמלחמות הקוסמיות השתמשו באמצעים סמויים כדי לנסות לגרום ליריב פיגור שכלי, או לפגוע במיקוד והריכוז שלו, וגם אנרגיה יכולה להיגנב.
"אחד מיתרונותיה הגדולים של לוחמה זו", אמר לנו חפא, "בעיקר בכוכבי הלכת אשר בהם לא שמעו עליה, הוא שזוהי לוחמה רואה ואינה נראית, והנפגע לא תמיד יודע על פגיעתו בזמן אמת.
לוחם מרגיש לפתע דכאון הנוטל ממנו את מרצו ורצונו להמשיך, והוא אינו יודע שפגע בו טיל נפשי, וברור שהוא אינו יודע שניתן לנטרל את הטיל.
גם מאניה סוערת, התלהבות יתר ובילבול יכולים להיגרם על ידי טילים כאלה.
ישנם גם טילים המשפיעים על הקואורדינציה, ואפילו "טילי עין" – אלה המביאים 'מזל רע'.
וגם בלוחמה הזאת יש מפַגְעים מתאבדים – פצצות חיות, אדמיים או יצורים אחרים שנושאים עליהם מטענים נפשיים בכוונה לפוצץ."
לפעמים קרא חפא ללוחמה הזאת "לוחמה בקטריולוגית של הנפש", וכבר כשסיפר לנו עליה בפעם הראשונה, הרגשתי כאילו אלי כוונו כמעט מגיל 0 כל סוגי הטילים שהוא דיבר עליהם, ושעדיין אני מטרה למתקפות טילים מכל הכיוונים, ותהיתי איך אני שורד עד עתה.
פתאום הלבינו השמים. כמו שהתנמכו החלליות והתקרבו, הן שוב הגביהו, התרחקו עד שנעלמו לגמרי.
כדור הארץ נותר, לראשונה מזה שנים, חופשי מכל חללית זרה, מבודד במרחב היקום, כמו שהיה פעם, לפני שכל זה התחיל.
לפחות כך זה היה נראה.
פוסט זה, שמספרו בישרא 5007767 עבר את ה5000000!
They Covered the Eye of the Sun
All in all, there were no more than four spaceships, five at the most—that much is clear to me now when I recall it. But they were huge, gigantic, dark gray, an ugly gray, and in those moments it seemed to me as though an entire city of such flat-bellied spaceships was standing right above our heads.It was obvious to me that they sensed we were here, and that they had turned back on their heels because of us. I didn’t understand how they had detected us.
Chapa urged us to get inside the house immediately. But I couldn’t move. As if something was pinning me in place by force—or more accurately, as if it made me desperately want to stand right there, an involuntary longing, even though I knew Chapa was right and the best thing now was to go inside. I saw that Tzvi and Stoli were also nailed to the spot. Chapa started pushing Stoli into the house; Alva burst out and tried to pull Tzvi inside.Suddenly I knew something was being aimed at us from them, even though I didn’t feel anything physically.
I knew exactly what it was.
Chapa had taught us that mental phenomena can also be deliberately caused.
In the meetings of the Purple Triangle, especially during the training of the Bright Ray warriors, he told us that in cosmic wars they used hidden means to try to cause mental retardation in the enemy, or to damage his focus and concentration, and even to steal energy. “One of the great advantages of this kind of warfare,” Chapa said, “especially on planets where they have never heard of it, is that it is warfare that sees and is not seen, and the victim does not always know he has been hit in real time.
A warrior suddenly feels depression that robs him of his energy and will to continue, and he does not know that a psychic missile has struck him, and of course he does not know that it can be neutralized.
Manic storms, excessive enthusiasm, and confusion can also be caused by such missiles.
There are also missiles that affect coordination, and even ‘eye missiles’—those that bring ‘bad luck.’
And in this warfare too there are suicide attackers—living bombs, humans or other beings who carry psychic charges with the intention of exploding them.”
Sometimes Chapa called this warfare “bacteriology of the soul,” and already the first time he told us about it, I felt as though almost from age zero all the types of missiles he spoke of had been aimed at me, and that I was still a target for attacks from every direction, and I wondered how I had survived until now.
Suddenly the sky turned white. As the spaceships descended and came closer, they rose again, moved away until they disappeared completely.
Planet Earth remained—for the first time in years—free of any alien spacecraft, isolated in the space of the .universe, as it once was, before all this began.
At least that’s how it looked.
בלוג הצועד The VValker's blog 