דברים אינם קורים מבלי משים

וכך מן הסתם לא בלי משים פניתי שמאלה, אל רחוב שאף פעם לא נכנסתי אליו. זה היה בפסח, כשחזרתי לאזור ההוא, לבדוק את הכאב, אם כבר באמת התגברתי עליו, לאותו כביש שממנו רואים ממול את בית החולים. ידעתי שהיא כבר עזבה, שבה אל עירה ובכל זאת הזכרונות עוד היו, אם כי בעמום. עברתי את גןהמשך לקרוא "דברים אינם קורים מבלי משים"

דרג: