בדיוק היום, לפני שלוש שנים, כתבתי את התגובה המשמעותית הראשונה שלי תחת הניק "הסטוריון מצעד המחץ" (אז ההסטוריון היה עם י'). זה היה בתגובה לפוסט של מתמחה בפסיכיאטריה (שהיתה אז גם עורכת של כתב עת ספרותי), שלאנשים היתה הרגשה שהיא יותר מדי הסניפה את המערכת לוורידים ולנשמה. לי המקום שבו היא עבדה התקשר עם אירועהמשך לקרוא "איך שהזמן עובר…"
ארכיון קטגוריות: רדוקציה ציונית
מנה מנה תקל ופרסין
איילת יכלה להרגיש מיד שמצב רוחו של לביא רע מכרגיל. אפילו בשביל יום ראשון, שבו הדברים הם בדרך כלל קצת עצבניים, וקשה לפתוח מחדש את השבוע, עד שחוזרים מחדש לעניינים. ולביא הוא בדרך כלל אדם עצבני, 'ערני' הוא קורא לזה, דרוך כקפיץ, 'עם יד על הדופק לקראת כל סכנה'. אז אפילו בשביל אדם כזה, וביוםהמשך לקרוא "מנה מנה תקל ופרסין"
ז'אקו אייזנברג המלך!
אודה על האמת. השנה לא התחברתי לכוכב נולד, די על פי החלטה מראש. התחרות הזאת, כך הרגשתי, כבר נמאסה, עם צביקה הדר, עם הפרסומות, עם הידיעה שאריק איינשטיין, חוה או יהודית הבאים לא יצמחו מהתכנית הזאת ממילא. ראיתי רק את אחד מחצאי הגמר (לא זה שז'קו השתתף בו) ואת הגמר עצמו, בו סימפטתי יותר אתהמשך לקרוא "ז'אקו אייזנברג המלך!"
סוקול, שפתיים יישקו (ויישר כח!)
"העדפת יוצאי צבא עלולה להפלות סטודנטים שתרמו למדינה ולחברה בדרכים אחרות." כך, חד וחלק, קבע היום שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול, בפסיקה תקדימית של בית המשפט, נגד אוניברסיטת חיפה, שמפלה בתנאי הקבלה למעונות את אלה שאינם יוצאי צבא. כלומר את הערבים. ואת הנכים. ואת הנשים שנישאו לפני גיל 20. ואת אלה שהיו להםהמשך לקרוא "סוקול, שפתיים יישקו (ויישר כח!)"
מה היתה המטרה האמיתית של כל זה:
וַיֵלֶך הַמֶּלֶך וַאֲנָשָיו יְרוּשָלַיִם אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵב הָאָרֶץ, וַיֹאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר: לֹא תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר: לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה: וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מצֻדַת צִיּוֹן, הִיא עִיר דָּוִד: וַיֹאמֶר דָּוִד בַּיוֹם הַהוּא: כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שנאו נֶפֶש דָּוִד, עַל-כֵּן יֹאמְרוּ: עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיתהמשך לקרוא "מה היתה המטרה האמיתית של כל זה:"
אני תפקידי להזכיר
יש צד משותף בין מלחמתו של צה"ל נגד לבנון, לבין מלחמתה של הממשלה שממשלה זו ממשיכה אותה נגד החלשים. מלחמת לבנון השנייה כותשת את שכנתינו מצפון, שלא עשתה לנו שום דבר, בלי שום פרופורציות, שלא גורמת הרבה נזק לאנשי חיזבאללה, אבל לאלפי אזרחים ומהבוקר גם לילדים – גרמה כבר נזק בלתי ניתן לתיקון, מלווה בחבטההמשך לקרוא "אני תפקידי להזכיר"
תעודת ביטוח (מסמר או קוץ קטן כנגד הרוב)
ה6.6.2002 הוא יום שלא אשכח. באותו יום הצביעה ממשלת האחדות על סעיף ב"תקציב החירום" של שר האוצר דאז, סילבן שלום, שכחלק מכוונתו המוצהרת "להיטיב עם מעמד הביניים יוצאי צבא", הוא הציע שקיצבת הילדים שתקוצץ אמנם לכולם, תפלה בעיקר את אלה שאינם יוצאי צבא, ותקצץ מהם יותר. כוונתו הצינית של שלום כאיש "הימין" היתה ברורה: לעודדהמשך לקרוא "תעודת ביטוח (מסמר או קוץ קטן כנגד הרוב)"
