בֵּין גְּדֵרוֹת וְחוֹמוֹת הַאִם עוֹד חַי הוּא הַמְהַלֵּךְ בֵּינֵיכֶם הַאִם אֶת הַנִּיצוֹץ אַתֶּם עוֹד רוֹאִים מֵאָז שָׁקַע הַיָּרֵחַ בֵּין חוֹלוֹת וּסְלָעִים הַאִם יֵשׁ נְשָׁמָה הָרוֹאֶה אֶת חַיֵּי עַצְמָהּ אֲשֶׁר תּוּכַל לְהַשְׁווֹת אֶת הַמִּדְבָּר לְאוּרָנוּס אוֹ שֶׁזְּכוּכִית שְׁקוּפָה עוֹטָה אֶת הַכֹּל וּמֵעֵבֶר לָהּ אֵין חַי וְאֵין מֵת הַמִּתְהַלֵּךְ בְּעוֹלָמוֹת אֵלֶּה וְלֹא רוֹאֶה בָּהֶם דָּבָר 1981
ארכיון קטגוריות: בלוגים מן המאה הקודמת
עולמות
כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד קָטָן חָשַׁבְתִּי שֶׁעוֹלָמוֹת הֵם שָׁמָּה, מֵעֵבֶר. מֵעֵבֶר לַקָּצֶה שֶׁל הַשָּׂדֶה, מֵעֵבֶר לַסּוֹף שֶׁל הָרְחוֹב שֶׁאֵינֶנּוּ נִגְמַר, מֵעֵבֶר לְקַו הָאֹפֶק. תָּמִיד בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֲנִי לֹא מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין לִי כֹּחַ, אִם מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי עוֹד קָטָן וּפוֹחֵד לָלֶכֶת עַד לְשָׁם לְבַדִּי, אִם מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מִתְעַצֵּל. אֲבָל לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי לֹא הָלַכְתִּי אֵלֵיהֶם, הָיוּ בָּאִים אֵלַיהמשך לקרוא "עולמות"
מוזיקה של חייזרים (טיוטה)
לאחיו של ק.מ. היה אולפן בלונדון, מפעם לפעם היו מגיעים אליו משלוחים של תקליטונים. חלק מהם כבר היינו מכירים מן התחנות 'המקומיות'. כשלא היו לסטולי הגנוב התקליטונים, הוא היה מקליט מהן כדי לשדר במצעד המחץ. מצעד המחץ, איך לומר, היה הפולחן, אש התמיד של החבורה, אולי מפני שהוא שודר דרך החלק היחיד של המערכת שעבד,המשך לקרוא "מוזיקה של חייזרים (טיוטה)"
הלוח הנמחק
רק כאשר ניצח חפא בטורניר שחמט מרובע בו שיחק נגד אבא שלי, בֶּנִי ומחשב-שחמט בשם "בוריס" (שהגיע במקום השני) התחיל אבא שלי להעריך אותו. זה היה בפסח, רק חודש לפני שחפא עזב. אבל עדיין נראה לו חפא תמהוני, והוא לא האמין לאף אחד מסיפוריו על עומק היקום, ושהוא בכלל עזב את כדור הארץ. אמא שלהמשך לקרוא "הלוח הנמחק"
חייזרים (סיפור)
יש הרבה מאד סיפורים על חייזרים, המתארים אותם ומסווגים אותם לפי צורות, יש גם צילומים ואנשים נשבעים באמיתותם, של אנשים הדומים קצת לאדם, אבל שונים ממנו. לחייזרים האלה יש עב"מים מעופפים, איתם הם באים מעומק החלל. חפא לבטח ראה חייזרים דומים להם או מעניינים מהם, כאשר היה בעומק היקום. אבל החייזרים שהוא לימד אותנו לראותהמשך לקרוא "חייזרים (סיפור)"
כמו אז, והירח המלא ממול, ברחוב הישר
מילא אותי, כאילו זה עכשיו מתרחש, כשסיירתי שם באזור ההוא של בית הספר, ארץ ישנה ואני קשור בעבותות של זכרון שלא נמחק, ומה שהיה הוא הווה, זמן קפא לנצח. אני לא משתנה, מכאן שאני חי לנצח. חה חה. בצל הנצחון הגדול עברה הילדות שלי, בכיתה שמלאה 'ועד הורים-סבים-דודים וכו" שאפשר לעשות עליהם סיור בכל עירהמשך לקרוא "כמו אז, והירח המלא ממול, ברחוב הישר"
