ארובה (2)

השם האחר של ארובה הוא ביטול היקום. זהו מצב שנמצא בבסיס של כל טיסת מטען צפוף כיום, בעיקר הטיסות שמקצרות את הדרך על ידי קפיצה. ביטול היקום במצבים האלה הוא כהרף עין, ויש לכך ערובות הגנה שהן תקן בכל תחנה. כל מצב של הארכת ביטול היקום, כמוהו כצלילה ארוכה אל מתחת למים, או יותר מכך, הפסקת הנשימה לפרק זמן ארוך. לבצע את זה, נמצא רק על אחריותו של המבצע. אבל חפא מנוסה בצלילת ארובות, וכמוהו גם הכחול הרוטט, בכך לא היה לחפא ספק. פעם אגב, כולם חצו את היקום רק כך. הקדומים לא הכירו את הקומבינציות המקצרות, המפונקות. חפא רק חשש שלא יבין את הטלפתיה של הכחול, כי האינטרנט הטלפתי חלש באזורים האלה.

חפא תיאר לנו את המצב של להיות בארובה גם כמו הימצאות במעלית חשוכה, רק שאין קירות ואין דלת, אין כלום. באותו הרף עין שבו כלי טס כלשהו נמצא בביטול יקום, אם מישהו בתוכו מבצע צלילת ארובות, כמו שחפא והכחול עשו ברגע המדוייק בו החללית הגיעה לפסגת המהירות האפשרית שלה, שזה השלב שמאפשר את ההתמגנטות למצב ביטול היקום, הוא גורם לזמן החללית להשתכפל למימדים. היא נמצאת בנקודה בחלל שבה היא טסה באותו רגע, ובו בזמן היא נמצאת בארובה, בלי שהנוסעים מרגישים בכך, אלא אם הם בצלילה, כמו שחפא והכחול עמדו לעשות. חפא לא ממש הצליח להסביר לי, וגם הוא בעצמו כנראה לא הבין איך זה קורה, אבל יהיה אורך ההימצאות של הצוללים בארובה ארוך ככל שיהיה, מבחינת הזמן הכולל של החללית זו יחידת זמן אפס, זאת אומרת שהזמן שהשתכפל, שהתפצל, חוזר אל החללית (בעיקר אם זאת חללית חזקה, והחללית הזאת הייתה אחת חזקה), כאילו לא התפצל ממנה, וכאילו מה שקרה בו, לא קרה. מנקודת מבטנו המוגבלת, זה כמו לחזור לעבר. זה לא, אבל לא אכנס כאן לפירוט. לפעמים יכול לקרות, שזמן מפוצל יחזור לחללית בלי צוללי הארובה שיצרו אותו. וברגע מסויים אחרי ששהתחיל לצלול, יכול היה חפא לראות את החללית בסיום הקפיצה, ממשיכה לנסוע כשהוא לא עליה.

לכחול דווקא לא הייתה בעיה לשדר אל חפא טלפתיה ישירה, מוח אל מוח, בשעה שהיו צוללים צונחים בתוך המרחב המלא באין. במילותיו שלו, בלשון אנושית כדור ארצית, סיפר לי חפא את מה שהכחול אמר לו. הוא אמר לו שבקפיצה הזאת הם יוצאים מנתיב צדדי, 'שכונה' קוסמית כזאת (שכדור הארץ הוא בקושי שוליים שלה) אל צומת ראשית והמשמעות היא שכל מה שיעשו משלב זה ועד להגעת הכחול אל מרכז השלטון של הפדרציה, יהיה חשוף וגלוי 'ליקום כולו' כמעט ליטרלית. התקשורת הגלקטית שתלווה אותם, התקשורת אצלנו על כדור הארץ, גם בעידן האינטרנט (כשחפא סיפר לי את זה לא היו עדיין הרשתות החברתיות) היא בדיחה על ידה. גם העובדה שהכחול נפרד מאחד שהוא שוכן פלנטה 'בלתי מדורגת' ונותן לו לחזור, עם ידע שרכש בבית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית, אל עולמו, תיחשף לכל וגם את הפרוטוקול של המתורגמן שמאשר את הסכמת הכחול שחפא יחזור לכדור הארץ, אי אפשר יהיה להסתיר, כאשר יתבקש והוא יתבקש. ומה הבעיה בכך? הבעיה היא שזה לא מקובל בפדרציה, שידע של הפדרציה, ועוד של בית הספר הגבוה ביותר שבה, יהיה נמצא אצל מי שאין לו מעמד של 'שייך', או בקרב פלנטה 'לא מדורגת' וציביליזציה 'לא מדורגת' (לכן, בין השאר, אין מחזירים בדרך כלל 'חטופים' כמו חפא לפלנטות הילידות שלהם). ולדברים יהיו ויברציות רעות במיוחד עכשיו אחרי המלחמה, כשכבר ידוע שהרבה מהמכות הקשות ביותר שנגרמו לפדרציה, גבו מחיר של הרוגים במספרים של 90 או אף 100 ספרות של ישויות הרשומות כאזרחי הפדרציה וגרמו הרס מוחלט של כוכבי לכת, נגרמו בגלל ידע שהיה בידי אוכלוסיות 'בלתי מדורגות' ולא היה צריך להיות בידיהן, בו השתמשו לתקיפה אכזרית של מאחזי הפדרציה, והתנועה התומכת במרד של הכחול מאשימה את הממשלה במכירת הידע לאוכלוסיות כאלה תמורת בצע של אנרגיה, חומרים ומחצבים ותמורת 'נאמנות' ארעית. אסור שהכחול ייתפס כבר מההתחלה כמי שאינו שונה מן השליטים הקודמים, בדיוק בנקודה זו בה הוא מאפשר גם כן העברת ידע לעולמות בלתי מוכרים. לא משנה כמה אמיץ הוא חפא וכמה תרם לקרבותיה של הפדרציה, לא משנה שהוא הציל את חייו של הכחול ותכניותיו לשימוש בידע הן לטובת האינטרסים של הפדרציה. כל זה יהיה חסר ערך בעבור המסות שהכחול זקוק לשותפותן הקואליציונית כדי להצליח במהפכה, לפחות בשלב זה. ודבר נוסף הוא, מה שחפא כינה אותו בתיאורו "השכנים". הם נמצאים במערכות הסמוכות יחסית לכדור הארץ, חפא מאמין שאפילו באלפא או בפרוקסימה קנטאורי הסמוכות למערכת השמש. חפא ראה נציגים שלהם, יצורים כתומים, בעולם שהיו בו לפני הקפיצה האחרונה, הם באו לדבר עם הכחול בעלטת המרחב שלו. הם 'אזרחי גבול' של הפדרציה ומבחינתם, העברת ידע ל'כפתור הכחול' שהוא כדור הארץ שלנו, היא העברת ידע שיעמוד לרשות ציביליזציה שכנה שכרגע אינה חזקה לסכן אותם אך יכולה להיות כזאת בעתיד, וזאת תהיה, מבחינת הכתומים, הפרת איזון איזורית. האיום שלהם, לחבור אל אויבי הפדרציה ולהצית את המלחמה מחדש, היה מאוד מוחשי. לאור או לחושך כל אלה, הסביר הכחול לחפא, שלמרות שמנוי וגמור איתו שחפא יחזור אל כדור הארץ, אין הוא יכול לתת שמצב שבו הוא איפשר את זה, יהיה גלוי, אי אפשר אפילו שיראו אותם ביחד, בתחנת היציאה מן הקפיצה הזאת, כשהם נפרדים ותחת "עינו הפקוחה" של הכחול, חוזר חפא לכוכבו. ולכן יאלצו שניהם להיפרד כעת, בארובה הזאת. רק אחד מהם יחזור לחללית שתשלים את הקפיצה שלה.

חפא ידע שאפשר לשנות תחנות יציאה תוך כדי צלילת ארובה אבל זה דבר תיאורטי למדי. הוא לא ניסה זאת מעולם ואף אחד ממסדר הקרן הבהירה לא ניסה זאת אף פעם. הסיכון היה גדול מדי, במיוחד כשזה נעשה מהקפיצות החדשות. הסיכון העיקרי, הוא שלא תצא היכן שתרצה. מאז ימיהם של אנשי תמקט שהיו נאלצים לבצע את ביטול היקום הראשון כשהושלכו לחור שחור, ולא הייתה להם אפשרות לבחור כלום, נלמדו אמנם כמה דברים. היה ידוע שלרצון/ הכוונה של "התודעה הנפשית", בצירוף נכון של מסה ואנרגיה, יש השפעה מכרעת על המקום שאליו יוצא צולל ארובה מן הצלילה שלו. ועדיין, אנשי הזמן הזה, לא נמצאים במצב טוב בהרבה ממצבם של אנשי תמקט הקדומים, אם הם נאלצים לשנות תחנה תוך כדי צלילת ארובה. בין השאר משום שאף אחד היום כבר לא עושה באמת צלילות ארובה עמוקות כמו פעם, ובוודאי שאף אחד לא משנה תחנות תוך כדי. את הכל מבצעת בשבילם הקפיצה על מערכותיה. לאף אחד אין את הנסיון וההרגלים והאופי שהיה לצוללים של הדורות הקודמים, שידעו היכן לצאת, גם לא את האנרגיה להחליף תחנת יעד, באמצע הצלילה. האנרגיה הממוצעת האישית כיום, בדרך כלל מספיקה בקושי להתכוון לתחנה אחת, וממילא היום, לרוב, כל זה תיאורטי. אבל לחפא לא הייתה ברירה כעת.

הכחול מסר לחפא את השם, ואת סימני הציון של התחנה אליה עליו לכוון את עצמו. מן המקום ההוא יקח לו להגיע לכדור הארץ קצת יותר זמן משהיה לוקח לו המשיך איתם, אבל לא הרבה כל כך, והנתיב שלו נמצא מתחת לרדאר של "השכנים". בדרך, ביקש הכחול מחפא לעשות עוד שליחות קטנה בשבילו, שליחות אשר תספק לו גם את הכלי איתו יטוס חזרה לכדור הארץ. לאחר מכן הבטיח הכחול לחפא שכעבור זמן, כשיהיה כבר בשלטון, ישלח אליו כח אל כדור הארץ, כח רב. השאלה היחידה ששאל חפא, אחרי ששמע כל זאת, היא איך תתקבל היעלמותו בחללית, הכחול אמר שכרגע, אף אחד לא ישים לב. מאוחר יותר, כשיגלו אלה שמכירים אותו שחפא איננו, יניחו שאבד בקפיצה, דברים מעין אלה קורים לפעמים, גם אם לא באופן תדיר. החברים הקרובים יניחו כמובן את האמת, אבל לא ידברו. חפא והכחול הרוטט, שליט הפדרציה שבדרך, התקרבו, חפא חש גל שמשמעותו חיבוק אופף אותו, הוא לא האמין שכחול יכול לחבק חיבוק חם כזה. אחר כך היה צולל לגמרי לבדו, בארובה של האין.