החלליות הראשונות – מבוא

כפתיחה לכל שיח על החלליות הראשונות, יש לדעת שאדמי הדבורה, אבות היהווים שהם אבותינו, נולדו לתוך יקום שחלליות מהירות, או בלשון עדכנית יותר – אפשרויות מהירות לשינוע מטען צפוף ברשת הקוסמית, כבר היו קיימות בו. אין לדעת מי גילה או יצר אותן.

לא שאין על כך שלל של הסברים, תיאוריות וסיפורים. אבל צריך להבין שכשמדברים על ידע ביקום, גם אם הוא ידע של בינה A, מדברים על ידע שהוא מקוטע. לא קיים דבר כזה 'ספריית על', או 'גוגל על' שנגיש לכל 'התרבויות', אפילו התרבויות האדמיות. נכון, יש אינטרנט טלפתי, אבל כמו האינטרנט הקטן שלנו, ויותר מכך, הוא מלא בהדהודים שחלקם בשפות שהמוחות שנולדים כיום כבר לא מצויידים בכלים כדי להבין, וגם הוא מלא פייק, ואין סדרן, ואין 'שפת על' אחת למרות הנסיונות לכונן אותה. ויש הרבה תרבויות, אין 'תרבות אדמית' או 'יהווית' אחת, תקחו רק אותנו כדוגמה במיקרו: אם בעולם הקטן שלנו אנחנו עוד מסתדרים איכשהו ומסוגלים בזכות האינטרנט ליצור 'שיח רשת' כמעט כלל עולמי, אפילו עם צפון קוריאה, תארו לכם מצב שבעוד כך וכך שנים תהיה התיישבות של בני כדור הארץ על מאדים. תוך דור אחד או שניים, התרבויות של ארץ ומאדים, שיגדלו בתנאים שונים, כשמידות הגוף של המאדימים ישתנו בגלל פערי כח המשיכה (המאדימים יהיו גבוהים יותר, ולא יוכלו לבקר בכדור הארץ) יתקשו להבין אחת השנייה, הן עשויות להיות כה זרות שהמושג 'לדבר במאדימית' יתאר משהו ליטרלי מוחשי מאד. האינטרנט לא יעזור, אולי הוא רק ירע את המצב. עכשיו תכפילו את אותו הדבר במספר התרבויות האדמיות-היהוויות שכבר התפזרו ביקום. במקומות כמו 'בית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית'. נעשים נסיונות לאחד את הידע, הנסיונות האלה, המתמודדים עם כל מיני חוקים ואיסורים של פדרציות על תיאום ידע (תחת אחד האיסורים האלה כלוא העולם שלנו), אינם מצליחים לגמרי ובידע שקיים ונאסף כבר, קשה לפעמים להפריד מיתוסים ואמונות ממה שנצבר במחקרים שונים, שבאו מזוויות שונות ונעשו ברמות שונות.

כך, לשאלה איך הגיעו החלליות המהירות (כלומר שינוע מהיר של המטען הצפוף דרך הרשת הקוסמית) ליקום אין פתרון ברור, חוץ מההסכמה שהן היו קיימות לפני האדם-דבורה היהווי.

קיימת בבתי הספר הגלקטיים ה'מאחדים' ידיעה על 'חיות חלל' – עצמים אסטרואידיים (ואולי גדולים יותר) בעלי תכונות ביולוגיות (מטבוליזם) ולא רק פיזיולוגיות, המספקים לעצמם גז לנשימה וחום כדי לשרוד בטמפרטורות החלל ממקור פנימי שבתוכן, או ממצבורי גז בחלל (ערפיליות ועוד) בקרבתם או בתוכם החיות האלה מצויות. מה שעוד מאפיין את החיות האלה בשונה ממה שאנחנו נוהגים לומר על גרמי החלל הידועים לנו, הוא שהן נעות ב'מסלול חופשי', כלומר יש באפשרותן לקבוע את מסלולן ולא להיות קבועות במסלול כמו כוכבי הלכת והאסטרואידים, אפשר לומר שהן מסוגלות 'לשחות' כנגד הכבידה של המערכות. למעשה 'חיות החלל' האלה הן חלליות טבעיות ויש תיאוריות המייחסות להן או לחלקן יכולת בילט-אין 'להתחבר לרשת הקוסמית'/'לבטל את היקום'/'לעבור לעל חלל' וכך לעקוף או לצמצם את בעיית מהירות האור, ורואות בהן את המקור ממנו הועתקו, על ידי מי שהועתקו. הכלים המעופפים הראשונים שנמצאים בידי התרבויות הטראיות (אדמתיות). יש סיפורים המפליגים אף למעבר לכך וטוענים שהחלליות הראשונות היו חיות חלל ששועבדו. גם על כך כתבתי כבר בפרקי ההסטוריה האלטרנטיבית.

אסכולה אחת ידועה בבית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית טוענת שהחיות הקדומות ביותר שהיתה להן היכולת הזו היו חיות חלל שחפּא מיודענו קרא להן, עוד בזמן לימודיו עליהם בבית הספר של התבונה הגלקטית, 'עכבישים' – אלה חיות החלל הקדומות ביותר שמייחסים את זמן קיומם כבר למיליארדיום החמישי ליקום (על פי שיטת המניין הכדור ארצית שחפא סינכרן ללוח המקובל של בית ספרו). חפּא כינה אותן עכבישים כי הם היו טווים סביבם רשתות ארוכות וענפות של חיישנים שהגיעו למרחקים של שנות אור, ולדעת אנשי אותה אסכולה, עכבישים אלה (שצורתם הייתה עגולה) הצליחו להתחבר לרשת העל-חלל (ביטול היקום) הקוסמית ולהניע את עצמם, תוך הורדה משמעותית שעוד לא הוסברה של משקלם, למרחקים עצומים. יש אפילו המפליגים ואומרים שהם עצמם טוו את רשת העל-חלל הזו. רבים מאמינים שאתרי 'זינוק' מודרניים הקיימים בחלל (דרכם נסעו סטולי הגנוב וחפּא במסע האחרון, ופוסט על כך שנכתב לפני 12 שנים נערך ויפורסם בקרוב מחדש) בנויים על נתיבים שטוו בחלל העכבישים הקדמונים.

בכל אופן (הגם שיש גרסאות שאומרות שהאדמיים כמשועבדים, היו אלה שבנו עבור האדונים האליגטורים את כלי הטיס הראשונים), דבר מוסכם על מרבית האסכולות הוא, שאדמי הדבורה שהופיעו בחלל לפני 3-4 מיליארדיומים מצאו ביקום כלים בצורות שונות, המסוגלים לנסוע רחוק מאד, ולפחות על פי המיתוס המקובל, הם לא היו בידיהם אלא בידי אדונים – אליגטורים בהם היה צורך למרוד, ובדרך להוציא מידיהם את הכלים הכל יכולים, או ללמוד איך לשחזר ולבנות כלים כאלה ובאמצעותם להשתוות ביכולת לאדונים האליגטורים שגם להם, כמו לחיות החלל, מייחסים לידה שלא על אדמה, אלא במרק הקוסמי שמחוללים החורים השחורים במרכזי הגלקסיות, בזמן שהם בולעים כוכבים על מערכותיהם.

כך או כך, בשלב מסויים היתה בידי אדמי דבורה יכולת טיסה בחלל, שעוקפת את מהירות האור, שהאדמיים בכדור הארץ לכאורה רק מתחילים לחשוב איך להגיע אליה. וכאן מתחילה דרכם של אדמי הדבורה להיות יהווים. תודה שקראתם.

לנגינת ההמנון נעבור לעמידת ריחוף