1981

באביב השנה ההיא, שנה רביעית בכוכב בגין, שתי שנים בארץ חדשה, האביב לבלב אצלו בטירוף בארץ הירוקה של האוניברסיטה שפתחה לו את שעריה אל עולם שבפעם הראשונה לא מזלזל בו, ואי הוודאות החדשה היתה אי ודאות נעימה, אחרי זמן רב שהתרגל שהכל קבוע והכל ידוע ומה שהיה הוא שיהיה.

הנשיא החדש של ארצות הברית, שהיה שחקן קולנוע, נורה על ידי בחור שחלם על שחקנית בסרט ורצה להראות לה שהוא לא רק מדבר, כמו המחזר-המתחרה שבסרט, אלא גם עושה. הוא התקשה להאמין שזאת הסיבה האמיתית שירו בנשיא, היו לו תיאוריות משלו ואולי הוא לא רצה לחשוב שבחור מאוהב עשוי לעשות מעשים כאלה חולניים (ואגב, לא היתה זו הפעם האחרונה בחיים שלו שמישהו ירה בראש מדינה ואנשים הסבירו את המניע באהבה נכזבת), אבל כשהוא עשה את דרכו בעמק, צעד בנעליו אל המושב בלי לדעת איך היא נראית בעצם (חוץ מתמונה, מכוסה בכובע, ששלחה אליו בהתכתבות שלהם) זה היה נראה לו אחר כך, נלהב ומלא אופוריה למרות שלא מצא אותה בבית כי בדיוק היתה בטיול, כמו מעשה התאבדות שלא היה מעז לעשות בשנים ההן, הקודמות.
זה היה לפני פסח, ואחרי פסח התלהטה הארץ בייחום של שנאה במערכת הבחירות ההיא, שהיתה אמורה לסיים סופית את הסיפור של כוכב בגין, אבל בגין התעורר פתאום מהתרדמה ויצא מהכוכב שלו אל הגגות והכיכרות, להסית ולהשניא, ביוני הפציצו את הכור בעיראק והוא שמע על זה בטאבה, אליה הגיח מטיול בסיני. ובמוצאי שבת שלפני הבחירות דודו טופז אמר שההם במצודת זאב צ'חצ'חים ושין גימלים אם בכלל הלכו לצבא (וכנראה היה צריך להיעלב מזה אבל הוא לא צ'חצ'ח מה פתאום, הוא באוניברסיטה) ויום אחר כך בגין חזר באותו מקום על אותה מילה וקיבל את המנדט המכריע בבחירות שהיו יום שלמחרת, באותו יום שהיא, לפי מה שהבין חודשיים אחר כך (ומתוכם חודש וחצי של שתיקה בהתכתבויות הדואר), פגשה את החבר שלה (ממקום סמוך למקום שממנו יצא אל הגיחה אל ביתה שבעמק). ואחר כך עם הקיץ הכל נבל, הגבעה ירדה off בשעה שהאוניברסיטה עזבה לעופות הטרף את מדשאות גן עדן אל כלא הבטון החשוך שם היא עד היום הזה, בו שומרים חסמו לו את הכניסה למנהר ואמרו שהאוניברסיטה סגורה ובהמשך באה המלחמה הראשונה בלבנון עם אריק שרון, שנכנס לקומה לפני המלחמה השניה, וש. השכן מהכיתה נהרג בפריצה למערב ביירות יום אחרי ההתנקשות בנשיא, והוא בדיוק נזכר בו שוב לפני שבוע כשעבר ליד ביתו בכיכר, ולמחרת דודו טופז התאבד.