לפני שנתיים נולד באתר הארץ משהו שנראה בהתחלה הזוי ותמוה, ספק בדיחה, ספק ניסוי חברתי: תחזית מזג האויר נפתחה לתגובות של טוקבקיסטים, ותוך זמן קצר אספה לה קהל קבוע של מגיבים, בעלי שמות שונים ומשונים, שתגובותיהם השנונות והמצחיקות היוו אנטיתזה מרעננת לטוקבקים הפוליטיים האגרסיביים ומלאי השנאה.
בין הדמויות שהיו שם אפשר היה למצוא את רפאל תעש, שניתח את המסרים הבטחוניים המסתתרים מאחורי התחזית התמימה, אליהוא הלם יין שהביא קטעי הסטוריה פרועים במיוחד של קהילות מגיבי מזג האויר בכל העולם ובכל הזמנים, וגם הוסיף קטעים אישיים מתולדות משפחתו הנפתלת, משפחת מגיבי מז"א הוותיקה בארץ, דייב שמילא בסגנונו הלירי ובתיאוריו במבטא זר ורומנטי רצף של תגובות בהמשכים, ושלגיה המאוהבת. אפילו 'טיים-אאוט' בשעתו נתן עליהם את הדעת. בהמשך הצטרפו גם עב עב מכפר קיש, עובר ושב, זולטן מוחמדי החיידק מן הכוכב הדסיון, ויוסף סמוך קרה הגדול שתבע את הפסקת קיפוחה של ראשון לציון בטבלת התחזית, והעסק הלך וגדל והפך לקאלט של ממש, עם מושגים כמו 'בנין האינטרנט' (הוא הבניין הענק בו יושבים האנשים החשובים שחורצים את גורלה של כל תגובת מז"א לשבט או לחסד), 'אפיק רום', 'יוחננים' (פולשים מן החוץ שאינם מבינים במה העניין) וגם כותב שורות אלה מודה בכך שתרם את חלקו למסיבה. ואכן זו היתה מסיבה, שנמשכה ערב ערב, והיתה לרגעים ה דבר, לפחות באתר הארץ, בייחוד בערבים שבהם תחזית מז"א הובילה במספר התגובות, משאירה את שטרסלר וכל 'הרציניים' הרחק מאחור. מול גלי הרוע שהלכו והתעצמו בטוקבקים שמסביב, בהתעלמות כמעט מוחלטת מן הפאשיזם הגובר מסביב, יצרו מגיבי מז"א של הארץ בועה אסקפיסטית מענגת, New Israel של ממש, שבה גם אם דיברו על פוליטיקה, עשו את זה בעדינות וברוח טובה, מתוך כוונה שלא לפגוע אחד בשני. לבועה הצטרפו גם ממזג העולמות (שהפליא לחבר שירים לפי התמונה המצורפת לתחזית), נאיבית מהבלדה (המאוהבת ברא"ל שנמצא בשלוותא, אצל ד"ר ה.), שומע צפירות, יוהאנס קפלר הישן, עומאר אל שומרוני מכפר אל יאמון שאוהב את אורטאל ואת אל פלהרמונית (הסדר לא חשוב), המתכונאית לימור שופוני שאת מתכוניה לא כדאי לנסות בבית, ועוד רבים וטובים, בנשף מסכות שאינו נגמר. נכון שלא כל האנשים הסתפקו במסכה אחת, אך הדבר רק הוסיף על חינו של המקום.
אני, עם הפאראנויות שלי שמעט מאד פעמים הכזיבו, תמיד חששתי שזה לא יכול להימשך לנצח. מקום שיש בו יותר מדי פרחים פורחים בארץ הזאת, מן הדין שבמוקדם או במאוחר, ולרוב במוקדם, יצוד את עיניהם של הפוליטיקאים/השב"כיסטים/השטרניסטים, סוכנויות הטרור המקוון העובדות בשורותיהם ונציגיהם החבויים בטוקבקים. יש יותר מדי אינטרסים, יותר מדי משמר הרוע, מכדי שיניחו למקום כזה להתקיים. הזהרתי גם כמה מחברי וחשבתי שצריך להתענג על כל רגע עד שהסוף יבוא. והוא אכן בא.
זה התחיל עם מגיב אחד, אינטליגנט ומשעשע מאד בהתחלה, שהביא לנו הנאה בהתחפשויותיו, בחידותיו ובתרגומי השירה הגרמנית שלו, אולם בהמשך התגלה כאוהב אדם קטן בהרבה ממה שהציג את עצמו בתחילה, גם הומופוב ובעל יצר שלטון ומדנים אדיר, שבשורת חיצים ארסיים ששיגר בשמותיו המוכרים ובכינויים אחרים הבריח וגירש מן הפורום מגיבים ותיקים שבאו כדי ליהנות, לא כדי לריב. אליו הצטרפו הולך שולל אחד או שניים ובהמשך הבלתי נמנע נפרצו כל הסכרים וכל מה שארב בחשכה, נכנס. טרולים אלימים ומרושעים חדרו פנימה והפיצו את שנאתם לכל עבר. אין מה לומר, ישראל כבשה את פורום מז"א, ובהחלט כיבוש אלים, ומי שנכנס לשם בשבועות האחרונים לא מוצא את מז"א שהיה, רק טונות של רוע, של שנאה, ארס, או מה שקרוי היה אצלנו 'מלעוּניוּת', וכל זה בכמויות שעולות לפעמים גם על הטוקבקים הרגילים. נשף המסכות נגמר מזמן, עכשיו זה עידן הגרמלינס.
עידן הגרמלינס והדיכטרור, שמעיד על עצמו כמי שמתגאה בשייכות לאיפה שמתמחים בדיכוי וסתימת פיות. ואלה ששותקים כמו כבשים.
אולם בכל זאת, גבירותי ורבותי, הרי הבשורה הטובה: מז"א קמה מחדש! כמו פעם!
אמנם לא באותו מקום, אך כמו שכל מי שהתעסק אי פעם במזג האויר (מכירים מישהו שלא?), יודע – מה שחשוב זו הרוח, ואיפה שהיא נושבת, ועכשיו היא נושבת קרוב לכאן. הדבר התחיל ביוזמה של ירושלמי, NC (גם כן ירושלמי) והדוור לשעבר, שיש לו גם כן בלוג פה, שנסיונותיהם לשנות משהו בתוך הפורום נתקלו בחומות אטימות והכחשה. אז הם קמו ועשו מעשה, ולפני כחודש פתחו את פורום מז"א מחדש – עם הגבלות מערכתיות מסויימות ומחוייבות – בבלוג של הדוור.
שם מועלה מדי ערב (לפחות בינתיים) צילום של התחזית מאתר הארץ ("הארץ הישנה"), והמגיבים הוותיקים (וגם חדשים) מוזמנים להגיב, וכבר מתחילים לראות את תחייתה של רוח מז"א הישנה. אפשר לפגוש שם את פ. אנק ריאס וקריאתם הקבועה להחזרת האביב, נחמה פורתא מהמברקה במטולה (האשה הצעירה ביותר בארץ ישראל השלמה), שלהבת חופשי, וגם עובר ושב, שלגיה, הנאיבית, אליהוא ובן דודו נפתלי, לימור שופוני ועומאר (עם הצעה קונסטרוקטיבית-רלוונטית לחלוקת הארץ מחדש) כבר באו לבקר. יש כאלה שעוד לא, ש"יושבים על הגדר", שמפחדים מלחץ חברתי, או שסתם קשה להם לעזוב בית.
אנשי מז"א החדש, הרוצים לחדש את המסיבה של פעם, ביקשו ממני לעזור ולקרוא לאנשים נוספים שיכולים להיכנס לראש המיוחד של מז"א, ולהוסיף.
ואני נענה לבקשתם ברצון
כנסו לפורום הדוור (מז"א החדש) כבר עכשיו – או תחכו להערבb> ותשתתפו בתחייתה של אחת התופעות היפות והמעניינות של האינטרנט הישראלי בשנתיים האחרונות,
אף על פי ולמרות וכנגד הרוח!
.
בלוג הצועד The VValker's blog 