לפני שנה פחות יום כתבתי כאן פוסט שקרא להחרים את אולימפיאדת בייג'ין. הבטחתי אז הבטחה לסיים כל פוסט שלי בקריאה להחרמה זאת.
לא עמדתי בהבטחה, גם משום שראיתי שאין עם מי לדבר, וגם משום שאחרי שחשבתי על זה קצת, זכרתי שאלה שקריאה כזו יכולה להיות ממוענת אליהם, כלומר, הממסד הישראלי, לא בטוח אם הם יותר טובים מהסינים, או אם הם ראויים שאזכה אותם במצוה של החרמת האולימפיאדה.
בסך הכל מקומו של שמעון פרס ביציע הכבוד של הדבר הזה, ביחד עם ג'ורג' וו., נשיאי איראן וצפון קוריאה הולם אותו כמו נעל חדשה (?) שמתאימה לכף הרגל, שעה שהוא מייצג ממסד המעלים עין ונותן גיבוי למה שנעשה היום בשטחים ע"י הצבא והמתנחלים, וגם לדיכוי הפנימי של אזרחי ישראל (שאינם בצד הנכון של המפה הכלכלית, בעיקר), ממסד שבדיוק באותם ימים שכתבתי את מה שכתבתי, החל במסע הרדיפה הצבוע והמבחיל נגד המושמטים מכל סיבה, הנמשך עד היום בדרכים שקטות, גם אם כבר לא מדברים על זה כמו לפני שנה. מממסד כזה לא אבוא לבקש צדק.
גם מן הספורטאים הישראלים אני לא דורש שיהיו שונים מעמיתיהם בעולם הקפיטליסטי של היום, שבו כסף והצלחה יענו את הכל. הם התאמנו במשך שנים, מדוע יישארו הם בבית? מדוע יהיו צדיקים יותר מן האחרים? רק מפני שהם ישראלים? אוי באמת… ההחרמה היחידה שאני יכול לדרוש היא החרמה אישית וחברתית – למעט לצפות בשידורי האולימפיאדה, ולא להתלהב מההישגים הישראלים, אם יהיו, ש"ישימו אותנו על המפה" (שהיא לא כ"כ מכובדת). רלף קליין מת, וכך גם העידן ההוא. כדי להקל על ההחרמה הזאת, אחזור כאן שוב על עיקר הדברים שכתבתי לפני שנה:
"סין עוצרת מתנגדי משטר (ולא רק), מחזיקה אותם בלא משפט, מענה אותם, מבצעת בהם ניסויים, עבודות כפייה, מקצצת איברים.
(ואגב, סין היא גם כובשת, בטיבט).
אחד הדברים הכי קרובים שאנחנו יכולים לדמיין, כיום, במאה ה21, לעריצות הטוטאלית המושלמת.
יש עוד ארצות שמצב דיכוי זכויות האדם בהן גרוע, אולי יותר מסין (צפון קוריאה, למשל).
אבל הן לא עומדות לארח אולימפיאדה בשנה הקרובה.
ומי שמשתתף באולימפיאדה הזאת, לא רק שיתן לגיטימציה למעשים האלה.
לא רק שהוא ישתתף עם השטן בחגיגה על דמם של הטבוחים, העצורים, עקורי האיברים (ולא עומדת לזכותו גם הטענה של משתתפי אולימפיאדת ברלין 1936, שהנאצים לא התחילו עדיין במעשים הרצחניים שלהם).
לא רק שהוא ירוץ, יבעט בכדור או יקפוץ לגובה על משטחים שמהם עצמם פונו מאות אלפים בלי פיצויים ובלי חמלה (תוך חיסול מי שמחה יותר מדי).
הוא גם יוכיח שערכי זכויות האדם אינם במקום הראשון אצלו. שאין לו בעיה עם מה שסין עושה.
ומאנשים כאלה, גם אם הם טובים בספורט, אני מסרב להתלהב.
ארורה המדליה שתינתן, והיא ספוגה בדמם של נפגעי זכויות האדם בסין.
ארור גם המקבל אותה, בין אם הוא ישראלי, או יפאני, או צרפתי.
בעיני הוא מצורע."
אז אפשר להסתכל בטקס. הוא בטח יהיה מרשים.
בטח שגם יהיו תחרויות מעניינות, ואני לא דורש מאף אחד להפסיד אותן, בעיקר אם הן בענף הספורט שהוא אוהב – כדורגל, איגרוף, רכיבה על אופניים, ריצת מרתון.
אז מה המינימום שאני דורש בעצם?
שבשעה שמסתכלים, יחשוב כל אחד ולו לרגע, שהוא רואה את הדברים מנקודת מבטו של סיני, או טיבטי.
יחשוב כל אחד שהוא טיבטי, או סיני שנושל מביתו בבייג'ין, או הושלך לכלא או מחנה כפייה, ומשם הוא רואה את השידורים ברגע זה.
) ועוד, עוד מסוף 2003, הרבה מהתגובות כבר שכחתי שכתבתי…
. אפילו חלמתי לא מזמן שאני מוציא ספר מהבלוג הזה ואולי זה רעיון…
בלוג הצועד The VValker's blog 