בלוג הצועד The VValker's blog

חוק המאגר הביומטרי הוא מנגנון תמנוני חקיקתי נוסף ביצירתה של מדינת המעקב
הישראלית. אורוול לא חזה את מה שמדינת ישראל כותבת. החוק החל ביוזמה
ליצירת תעודת-זהות חכמה, ובה שבב שיכיל מידע שמקשה על זיופה.

אך בהמשך, נוספה לאותה הצעת-חוק יוזמה ליצירת מאגר של נתונים ביומטריים
שיופיעו הן על השבב והן במסד-נתונים מרכזי, כגון: טביעות אצבעות, סריקה
ממוחשבת של הפנים וכו'. את כל אלו ניתן לזייף, למכור, להעתיק ולהעניק
לגורמי פשע, או בעלי הון מושחתים.

לפי החוק המוצע, המדינה
תחייב כל תושב למסור טביעות אצבע וסריקת פנים, ואלה ישמרו במאגר המרכזי.
קיום מאגר זה יפגע בפרטיות ובכבוד האדם, ועלול אף לסכן את בטחון המדינה
ותושביה. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה וצפויה לעלות להצבעה בקריאה שנייה
ושלישית ביום שני הקרוב (9.11.2009)

כל יצירה העוסקת באחד מן
הנושאים: פרטיות, צנזורה דיגיטאלית, מעקב, כוחה הגובר של המדינה, עידן
המידע, וכו' יכולה להתאים. גם יצירות הנוגעות לחופש הפרט ולחופש בכלל
יתקבלו בברכה.

למידע נוסף על חוק המאגר הביומטרי והשלכותיו:
http://no2bio.org/

יוזמת הארוע: ענת זכריה

משוררות/ים שיופיעו (רשימה חלקית שתתעדכן):

יודית שחר
תומר ליכטש
אהרון שבתאי
ללי ציפי מיכאלי
אביה בן-דוד
לילך ובר
אביטל קשת
חגית גרוסמן
נוית בראל
איל בד
אור דהן
ארז מירנץ
נעם פרתום
מאירה מרום
יעל פרידמן
רון קורדונסקי
נטלי לוין
מיכל דר
שלי חן
ענבר איצקוביץ'
רוני הירש
יובל בן-עמי
נמרוד עברון
אוסנת איטה סקובלינסקי
צאלה כץ ז"ל
מתי שמואלוף
רועי צ'יקי ארד
יהושע סימון

ביום ראשון בשעה 18:00 ניפגש כולנו, חברות וחברי גרילת תרבות ופעילים נגד
המאגר, ונמחה באמצעות שירה נגד חוק המאגר הביומטרי. אנחנו מבקשים מחברות
וחברי גרילה תרבות ומכל מי שמתנגד לחוק המאגר הביומטרי להצטרף אלינו.
הפגנת הגרילה תיערך ברחבה שמול משרדי הממשלה בצומת מגדלי עזריאלי בת"א.
ליצירת קשר ולהצטרפות:
culturegrill@gmail.com

דיווחים מרוכזים על האירוע

האיחוד האירופי שוקל להגיש תביעה נגד ממשלת בריטניה על כשלונה לשמור על הפרטיות של אזרחיה. מדובר בהפרת התחייבויות בריטניה לאמנת EU’s 2002 ‘e-privacy שנועדה להבטיח את בטיחותם של קשרים אלקטרוניים כגון מיילים וגלישה ברשת, שממשלת בריטניה הפרה אותן בכך שלא מנעה מחברות הטלקום הבריטיות לנטר ולפרפל (profiling) באופן לא חוקי את משתמשי הרשת הבריטיים במטרה לכוון אל מפרסמים.

משמעות הדבר לגבינו היא שגם בריטניה הגדולה (למרות שאיננה חברה באיחוד האירופי) אינה יכולה לעשות כל דבר לאזרחיה, ויש דיין ויש דין בינלאומי (כמו שאנחנו רואים זאת, אם נאהב ואם לא, גם בפרשת דו"ח גולדסטון) שיכול להתערב במקומות בהם נפגעות זכויותיהם של 'נתיני המדינות' בכמה רמות, וסמכותם של בתי דין אלה תגבר לדעתי בשנים הבאות, ומה שנכון לגבי בריטניה נכון בוודאי גם לישראל, אם רק נהיה מודעים לאפשרויות לסעד בינלאומי, במקום שבו הממשלה נכשלת (שלא לומר נכשלת בזדון) בהגנה על זכויותינו ומקדמת חוקים שאינם עומדים גם בסטנדרטים בינלאומיים (אוניברסליים) של זכויות הפרט, כמו במקרה המובהק של החוק הביומטרי וחוקים אחרים שנחקקו ושבדרך.
אני בהחלט רוצה לראות את שטרית, ישי ואחרים המקדמים את החוק הביומטרי מתחילים להרגיש לא נעים לנסוע לחוץ לארץ אבל מקוה שאולי ידיעות כאלה יעצרו בבסיס את האצת יישומו של החוק.
 את חוק המאגר הביומטרי יש לעצור!

בזמן האחרון אני כצועד נמצא יותר בטוויטר מאשר פה.
בין השאר אני מעביר בהילוך חוזר את רגעי השיא, כפי שהם נראים לי כעת, של הבלוג בחמש שנותיו.
אני מבסוט מהטוויטר – הוא מלמד אותי איך לקצר.
כמו שנראה לי, השנים 2005-2006, וגם סוף 2007-תחילת 2008, היו הזמן הגדול של הבלוג. מאז אביב 2008 – אחרי נסיון שלי לכתוב בז'אנר חדש, מתוך ידיעה מפורשת שיהיו לי פחות קוראים (אבל הירידה התחילה עוד קודם), ה'צועד' והבלוג בדעיכה – דעיכה בעניין, שלי ושל הקוראים. משהו בקונספט – לא שאי פעם הבנתי אותו – סיים את התפקיד שלו, אולי יחד עם מות האלמוניות המהוללת ברשת עם הופעת פייסבוק, אולי משום שנגד המציאות המתהווה, שעוברת גם את דמיונותי, צריך להלחם בכלים אחרים.
יש פער הולך וצומח בין 'בלוגים אישיים' לבין 'בלוגים של תוכן' – שהבלוג שלי עמד תמיד באמצע ביניהם. אף פעם לא הייתי בלוג של 'התרחצתי התלבשתי' כמו שנחום ברנע ניסה להלביש על הבלוגוספרה, אבל יש באמת בלוגים כאלה, מצד שני גם לא הייתי בלוג של 'תוכן' במובן שבו הבלוגר הוא מומחה-כמעט עיתונאי. הייתי יותר 'בלוג של עמדה' עם קצת כתיבה ספרותית ועם נוסטלגיות של מוסיקה של שנות ה70 (טוב, הסבנטיז) – בטרם הומצא היוטיוב, מאז יש אחרים נמרצים יותר שעושים את אותו דבר מצויין, כמו אחי רז ואיתמר זוהר. קצת נמאס לי גם מלהיות בלוג של עמדה, כזה שטוחן במוח. ומעל לכל פרחתי עם האלמוניות של הרשת, כשהיא היתה קדושה. אבל היא קצת התיישנה, צריך להודות. לפחות אני עברתי את השלב.
אבל עדיין לא מצאתי את עצמי בפורמט חדש שבו אני מרגיש טוב יותר. יש בישרא משהו זורם, הוא נוח יותר וגמיש יותר מפורמטים אחרים, למרות שיש לחלק מהם אפשרויות שאין לישרא. גם עדיין לא מצאתי קונספט-זהות מנצחת או משהו כזה, שארגיש שהיא מתלבשת עלי נוח יותר במקום אחר, גם במקום האחר שאני פועל בו, חלק יודעים, שאינו גמיש כמו המקום הזה. עדיין שום דבר שעשיתי באינטרנט, לא ניצח את הצועד, ובשלב הזה יש סיכוי טוב יותר שאפרוש מכתיבת בלוגים מאשר שאתחיל בפרוייקט חדש, לגמרי פוסט-צועדי. אלה רק הרהורי לילה, אל תיבהלו (או תשמחו) יותר מדי.
אבל כמו שאף פעם לא ידעתי מראש, לא ידעתי בכלל שאתחיל עם זה, לא ידעתי ב2004 שהבלוג הזה עוד יהיה פה אחרי 5 שנים, אני לא יודע גם עכשיו, ולפעמים אני מרגיש כאילו זה בכלל לא תלוי בי, משהו פועל דרכי. אולי הרצון שיהיה הבלוג הזה, הצורך שיהיה אותו – הוא משהו ש'אני' עם ההגיון והסיבות שלי – הוא רק פרט קטן בו. ימים יגידו.
רציתי לכתוב קצר, אבל שוב יצא משהו ארוך. תודה שקראתם, אני לא יודע (או כן יודע לגבי חלקכם) מי אתם – לילה טוב.
ואת המאגר הביומטרי המניאק וגם את גירוש הילדים – צריך לעצור!!!

כבר מזה זמן ידוע לכל שהצנזורה השרירותית והמשת"פית ביותר של כוחות הרשע בארץ נמצאת בבנין העיתון ל"אנשים חושבים", וכבר כתבתי על זה. נסיונות של כל מיני אנשים לתהות על מה שעובר שם ועל העיתון כולו בשנה-שנתיים ויותר האחרונות, עולים בתוהו.
אני כבר הרבה זמן שצימצמתי את התגובות שלי שם, ובתור הצועד בנעליו אינני מגיב כלל. עד עכשיו, בכל פעם שהופיע חרצוף ואני גיליתי את זה בזמן, ניתנה לי האפשרות להגיב וליידע את ציבור הטועים והמוטעים ע"י המערכת 'המאוזנת'. לפעמים, גם האפשרות הזאת נחסמת ממני והיום, באופן סמלי, זה נעשה במאמר שעצם הופעתו היא לגיטימציה לגזענות של בת הפרופסור הימני לרפואה שרוצה להעביר חוק לטובת הורגי תינוקות (ומוכיח שוב את החיבור בין האג'נדה הימנית הבזה לנפגעים וחלשים, אלא אם הם "נפגעי הטרור" לבין קידום השחיתות במדינה).

אני מעלה מחדש את עיקרי ה'מורה נבוכים' שפרסמתי בשעתו לזיהוי הזייפן הקבוע, לטובת אלה שפגשו היום את החרצוף שלי פעם ראשונה. מי שכבר קרא ומכיר את הדברים – פטור מכאן והלאה מקריאת ההמשך:

מורה נבוכים – מדריך לזיהוי הזייפן – "הצועד בנעליו" המזוייף

===========================================

הרבה מאד תגובות נכתבות באתרים שונים תחת הכינוי "הצועד בנעליו". רובן תגובות מזוייפות, שמטרתן להכפיש את הח"מ, ובתוך כך גם את כלל מושמטי צה"ל.

מוגש כאן מדריך שימושי לטירונים, איך להבדיל בין הצועד בנעליו האמיתי לבין המזוייף (הקורא לעצמו לפעמים גם "הצועד לקב"ן" וכינויים נוספים שדומים ל"צועד בנעליו" אבל הם לא).

 

א. רק הצועד המזוייף מקשר כל נושא שבעולם לפרופיל 21, גם אם זה לא לעניין. הצועד האמיתי כותב על כל מיני נושאים, גם על מושמטים – רק אם זה קשור לעניין.

 

ב. קישוריו של המזוייף נעשים בד"כ בצורה מופרכת וחסרת הגיון.

 

ג. המזוייף מרבה לחזור על עצמו ולעשות קופי-פייסט של קטעים שרבים מהם מועתקים מחוץ להקשר, ונותנים הרגשה (נכונה בד"כ) שקראתם את הדברים פעם.

 

ד. הצועד האמיתי מצרף אימייל וסימנים נוספים כדי להצביע על כך שהוא המקורי.

 

ה. "הצועד המדומה", כפי שתגובותיו כתובות ובנויות, עמל ללא הרף ליצור מצג-שוא ותדמית של "צועד" בעל בעיות נפשיות (ה'פוסלות אותו מעדות') או מסכן (הסובל בעיקר מבעיות מיניות), ולאחרונה גם כבעל דעות ימניות-גזעניות.

 

ו. אחרי תגובות אמיתיות של הצועד, עשויה להופיע תגובה 'אנונימית' או 'חתומה' בנוסח "הצועד בנעליו, על איזה סעיף נפשי שוחררת מצה"ל?", או "הצועד בנעליו צודק, גם לפסיכים מגיעות זכויות". אחרי תגובה מזוייפת לא מופיעות תגובות מסוג זה לעולם.

 

כמובן שכל זה נעשה כדי להכפיש את שמי ואת שמם של המושמטים שאת קולם הבלוג שלי מביא, ובדרך זו לסתום את פיה של אוכלוסייה שלמה, ולכן לא מן הנמנע (אם כי זה לא מוכח עדיין), שמעשי זיוף אלה אכן נעשים בהוראת גורמים בעלי אינטרס שאינם בוחלים בשקר, זיוף וגנבת דעת, (והמבין יבין מי הם) כאמצעי לסתימת פה.

 

היום נשלח לכל חברי הכנסת מכתב המרצים נגד החוק הביומטרי, עליו חתומים 32 מרצים בכירים – רובם פרופסורים מן האוניברסיטאות המובילות, אשר מבקשים להתריע בפני חברי הכנסת על הסיכונים הכרוכים באישור הצעת החוק להקמת מאגר מידע של אמצעי זיהוי ביומטריים.
בחודש יולי כבר נשלח, כזכור, מכתב דומה בו התריעו אנשי מדע וטכנולוגיה (ובהם 2 חתני פרס נובל) על הסיכונים הביטחוניים למדינה ותושביה הטמונים בהקמתו של מאגר
ביומטרי. בשונה ובתוספת למכתב הראשון, חותמי המכתב הנוכחי מבקשים להתריע על הפגיעה החמורה בזכויות האדם והאזרח
והסכנות החברתיות הנלוות להצעת החוק. וכך כותבים המרצים:
"על פי החוק המוצע, המדינה תחייב כל תושב למסור את נתוניו הטבעיים- טביעות
אצבע וסריקת פנים, ואלה ישמרו במאגר מרכזי שיקום לצורך זה. אנו סבורים
שחיוב כזה על ידי המדינה פוגע חמורות בזכויות הבסיסיות של אזרחיה. הזכות
לפרטיות הינה זכות טבעית של כל אדם ואזרח, והיא עומדת בבסיס התפיסה
הליברל-דמוקרטית. אין לה למדינה זכות לפגוע או להשתמש במידע זה. להבדיל
ממספר תעודת זהות שמוענק לכל אזרח, אין המדינה מעניקה טביעות פנים ואצבע
לתושביה, ועל כן אינה רשאית לדרוש נתונים ביומטריים אלו מהם ולאגרם.

עיקרון דמוקרטי מהותי נוסף הוא ההגנה על האזרח מפני כוחה של
המדינה. הימצאותם של נתונים ביומטריים בידי המדינה יכולה ותהווה כלי בידי
כוחות הביטחון ואכיפת החוק לרדיפת אזרחים ולפיקוח יתר. מסר נוסף המועבר עם
החלטת המדינה על הקמת מאגר ביומטרי הוא שכל אזרח נחשב אשם עד שהוכחה
חפותו, הנחת יסוד המזכירה משטרים חשוכים וחברות מעקב ידועות לשמצה מן המאה
הקודמת.

המטרה המקורית של החוק- מניעת זיוף תעודות זהות, אכן ראויה וחשובה.
אולם ניתן להשיג מטרה זו ללא הקמת מאגר, אלא באמצעים טכנולוגים זמינים
יותר, בטוחים יותר, ופולשניים פחות, אשר אינם מחייבים כרסום כה חמור
בעקרונות ליברליים ודמוקרטיים. למאגר המוצע אין אח ורע במדינות העולם
המערבי. באף מדינה מערבית כלל לא קיים תהליך בו מחוייבים כלל האזרחים לספק
נתוניהם הביומטריים לשימושים רחבים וכוללניים שאין להם שליטה או מידע
לגביהם.

וכך מסיימים האקדמאים את מכתבם:
"אנו קוראים לחברי הכנסת מכל גווני הקשת הפוליטית להתנגד לחוק המוצע ולעצור את המהלך אשר יהווה עבור כולנו בכייה לדורות."

עד כה חתמו על המכתב:
עד כה על המכתב:

 

• ד"ר דורית אהרונוב בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב, האוני' העברית
• ד"ר ג'רום בורדון, ראש החוג לתקשורת, אוני' תל אביב
• ד"ר מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, אוני' תל אביב
• פרופ' יורם בילו, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית
• פרופ' יעל בנימיני, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב
• ד"ר קרין ברזילי-נהון, ראש המרכז למידע ולחברה, בית הספר למידע באונ' וושינגטון
• ד"ר אורן ברק, החוג למדע המדינה, האוני' העברית
• פרופ' אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוני' ת"א 
• ד"ר אלי דרזנר, החוג לתקשורת, אוני' תל אביב
• ד"ר יובל דרור, בית הספר לתקשורת, מכללת נתניה והתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, אוני' בר-אילן
• פרופ' יצחק הברפלד, החוג ללימודי עבודה, אוני' תל אביב
• ד"ר מתי הוס, ראש החוג לספרות עברית, האוני' העברית
• פרופ' אלון הראל, הפקולטה למשפטים, האוני' העברית
• פרופ' תמר הרמן, החוג למדע המדינה, האוני' הפתוחה והמכון הישראלי לדמוקרטיה
• ד"ר הני זובידה, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה
• ד"ר נעמה כרמי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
• ד"ר אזי לב-און, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית במכללת אריאל
• פרופ' דוד לוי-פאור, החוג למדע המדינה, האוניברסיטה העברית
• ד"ר תמר מייזלס, החוג למדע המדינה, אוני' תל אביב
• פרופ' עפרה מייזלס, דיקן הפקולטה לחינוך אונ' חיפה
• דר' שלמה סבירסקי
• ד"ר אפרים פודוקסיק, החוג למדע המדינה, האוני' העברית
• פרופ' יונה פינסון, החוג לתולדות האומנות, אוני' תל אביב
• ד"ר אלון פלד, החוג למדע המדינה, האוני' העברית
• ד"ר עטרה פרנקל פארן, ראש המסלול לתקשורת דיגיטאלית, מכללת ספיר
• פרופ' אביעד קליינברג, החוג להיסטוריה כללית, אוני' תל אביב
• ד"ר ניצן ליבוביץ', מכון ון ליר והמכון הישראלי לדמוקרטיה
• פרופ' דן רבינוביץ', החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוני' תל אביב
• פרופ' גיורא רהב, החוג לסוציולוגיה וביה"ס לעבודה סוציאלית, אונ' ת"א
• פרופ' עמית שכטר, מנהל משותף, המכון למדיניות מידע, אוני' Pennsylvania State
• ד"ר תמיר שפר, החוג למדע המדינה, האוני' העברית
• פרופ' אמנון תא שמע, בית הספר למדעי המחשב, אוני' תל אביב

 

נכון לדקה זו, התקשורת ה"אחראית" הגיבה בהתעלמות כמעט מוחלטת, להוציא ידיעה במקום בלתי בולט.
בשביל זה יש בלוגרים.
להעביר ולהפיץ.

▃ ▅ ▆ ▇ עצרת חירום – עוצרים את המאגר הביומטרי ▇ ▆ ▅ ▃

תיאור

ככל
הנראה ביום שני הקרוב יצביעו בכנסת בפעם הסופית והקובעת – האם להצטרף
למשטרים כמו בתימן, פקיסטן ואינדונזיה ולהקים מאגר ביומטרי, או האם לעצור
את זה, ולהגיד כן לדמוקרטיה, כן לפרטיות, כן לביטחון, לא למאגר הביומטרי.
אנחנו חייבים להראות להם שאנחנו הרוב – הפיצו את קיום העצומה דרך עמוד האירוע בכל האמצעים.
קישור ישיר לעמוד האירוע:

http://www.facebook.com/event.php?eid=155462962434&ref=nf

ע"פ החוק, על אזרח שיסרב לספק למאגר סריקת פנים ביומטרית וטביעת אצבע
יופעלו סנקציות חמורות, בינהן אי חידוש דרכון, אי קבלת שירותים ממשלתיים,
וקנס בגובה 5000 ש"ח על כל יום ללא תעודת זהות בתוקף (שעל מנת לקבל אותה
חובה לספק נתונים ביומטרים).

מיותר לציין, שעד היום משרד הפנים לא
הוכיח שהוא יודע לשמור על המאגרים שלו. לראייה, ניתן למצוא ברשתות שיתוף
הקבצים מאגר של כל אזרחי המדינה, עם פרטים חסויים.

אלא שדליפתו של
מאגר ביומטרי מעלה סכנה חמורה פי כמה: כל מי שישיג גישה או עותק יוכל לאתר
פרטים אישיים על כל אדם, וזאת באמצעות תמונה שלו בלבד! מעבר לרמיסת כל
פרטיות, מדובר פה בגן עדן לארגוני טרור ופשע.

שורה של מדענים בכירים, בעלי שם, בינהם פרופ' עדה יונת התריעו על הסכנות החמורות:

אלא
שלמרות הכל, אינטרסים צרים, דילים, בורות, ושחיתויות שכל קשר בינהם לטובת
הציבור מקרי בהחלט, עלולים להעביר את החוק הנורא הזה, שלא תהיה ממנו דרך
חזרה.

בואו נשמור על ישראל דמוקרטית. ישראל לא רוצה מאגר ביומטרי.

במוצ"ש
הקרוב, נקרא
לאנשים ששלחנו לכנסת לעצור את הסכנה הזאת שנקראת מאגר ביומטרי.

הפיצו את עמוד האירוע, הזמינו את חבריכם:

http://tinyurl.com/biometricall‎
‎

---

האם אנחנו אומה צייתנית?

אתמול
כשהלכתי בדרכי לקניות שבת, עמדה להתפתח תגרה על המדרכה שממול. איזה בחור,
אולי ערבי, עמד והתגונן שם מול קבוצה שהתווכחה איתו, חלק מהם חרדים, היתה
שם גם מכונית שכנראה נהגה קשור בתקרית. בשלב מסויים הבחור שלח ידיים
והפליק למישהו, שנמלט מבוהל אל תוך המכונית, ומישהו עם סלולרי טילפן לאן
שטילפן והודיע על אלימות. אבל עוד לפני שגמר לדבר, האירוע נגמר בטוב, כולם
התפזרו, כל אחד לדרכו. אירוע אחד קטן שהביא אותי למחשבה: נניח שיש שם
מצלמות נסתרות, נניח שהיה קיים מאגר ביומטרי שבו נמצאים תווי הפנים, ונניח
שהיה קורה שם אירוע יותר חמור. ואפילו לא בשעה שעברתי באזור, אולי פריצה, אולי רצח. והפנים שלי, ושל כל אחד שעבר שם לתומו, במצלמה ובמאגר הביומטרי… אין
לי מה להסתיר, וכו', אבל זה דבר לא נעים להיות מוזמן לחקירה, כל אחד יכול
לדמיין לעצמו את הסיטואציה – רק בגלל שרשויות החוק יכולות, ובגלל שיש להם
אמצעים לטרטר בן אדם, ולא פעם אחת ולא פעמיים, בלי להעליב את אנשי החוק
שהם לא כאלה (ויש) – מדובר באיזה ילד קיבל סמכויות ומרגיש את עצמו חזק. גם ככה, הם עושים יותר מדי דברים – רק בגלל שהם יכולים, ולא לתועלת האזרח הקטן. אז להעמיק את היכולת שלהם לפגוע בפרטיות שלנו? וזה עוד המקרה הטוב.

ולמרות זאת,
ולמרות שאף אחד לא מוצא צידוק משמעותי לחוק המאגר הביומטרי, במיוחד לסעיף
6 שבו – זה שקובע שטביעות האצבעות ותווי הפנים שלנו ייאספו למאגר "שמור
ביותר" ולא מרגיש שמאגר כזה חסר לו במיוחד – אני, ואני מניח שגם פעילים
אחרים, וותיקים ממני, נגד החוק, מרגישים כמו הילד ההולנדי הקטן שמנסה
באצבעו הקטנטנה לעצור את המים שעוד מעט פורצים מחור שבסכר, האחרים לא
באים, אין למאבק את התהודה שהיתה צריכה להיות לו בציבור. אף אחד לא מרגיש
את ההרגשה שלי, שיום שני הקרוב הוא קו פרשת החיים בתולדות החיים שלנו בכל
מה שקשור למושגים של פרטיות, זכויות האזרח, חיים במדינה דמוקרטית – לא
שקודם זה היה משהו, אבל ממחרתיים מתחילה ספירה חדשה, ספירה איומה שאין
ממנה חזרה. ממחרתיים, האח הגדול, שקראנו עליו אצל אורוול, יגור כאן רשמית.
וסופית. מי שמאמין באותות מהשמים או מ"הטבע", יכול לראות בחום הנוראי הזה
שנפל עלינו בסוף אוקטובר את "הסכמת הטבע" שמשהו שהוא שווה לפצצת יום הדין
(גם ח"כ איתן אומר) קרוב.

ובכל זאת,
לא הרבה יותר מ14,000 איש חתמו על העצומה שמתרוצצת ברשת כמעט שנה נגד
החוק, ובהפגנה הערב נהיה מרוצים אם יהיה מספר המפגינים יעמוד 4 ספרות.
התקשורת מגלה אדישות, ואנשים שקולם יכול להישמע ולהיות בעל משקל "צריכים
לבדוק את העניין". האם זה מפני ש(רובינו) היינו בצבא, שם הרגילו אותנו
לקבל מרות, לציית לפקודות גם אם הן לא נראות לנו הגיוניות, ואחר כך אנחנו עייפים כבר ממהפכות,
או שפשוט אנחנו אומה צייתנית, שמאמינה, למרות הכל, שהרשויות מגינות עלינו,
וכשהחוק יהיה נגיד "חוק זה חוק" כמו במערכון ההוא של לול, שנראה שלא הרבה
השתנה מאז ימיו. יש כאלה שיגידו שיש הרבה חוקים שאנחנו לא אוהבים, "גם מס
הכנסה אנחנו לא אוהבים לשלם, ומשלמים, גם לצבא אנחנו הולכים". אבל מאחורי
חוק יש רציו מסויים, שלא תמיד אנחנו מסכימים איתו, ותפקידה של דמוקרטיה
לנסות לשנות חוקים, תוך איזון פרופורציוני בין הרציו והטעם לבין הביצוע
שלו. כאן מדובר בחוק שעוד לא קיים ויש לנו אפשרות – אנחנו חייבים לבטל
אותו לפני שנולד, שאין שום פרופורציות בין הטעם (הטעם היחיד "זיוף תעודות
זהות" – שכאשר מומחים שבים ואומרים שניתן למנוע אותו בדרכים יותר חכמות –
מאיר שטרית, התומך הנלהב באופן חשוד של החוק – אוטם את אוזניו וקורא לכלת
פרס נובל, הוא החכם מיבנה היודע טוב מכולנו – "קשקשנית") – לבין דרכי הביצוע. חוק הזוי, מטורף, בכיה לדורות.

מול עם
אדיש, מול תקשורת צייתנית וחברי כנסת שלא ברור בדיוק מה הראש שלהם, אנסה
לסכם את רעותיו של החוק הביומטרי בתקווה שישכנעו מישהו להגיע להפגנה הערב
ולהצטרף למאבק (שיהיה גם בהמשך).

1.     1. הוא מעניק לרשויות, כמו שנאמר כבר קודם, יכולת יתר.
הרשויות מחפשות שליטה. לדעת עלינו כמה שיותר, לספור אותנו. זה האינטרס
שלהן. האינטרס שלנו הוא לשמור על האוטונומיה שלנו מולן, על האיזון שהוא
ההסכם הבלתי כתוב בין האזרח לרשויות שהוא מהות הדמוקרטיה. ככל שהרשות תוכל
לדעת עלינו יותר, להחזיק עלינו יותר מידע, האיזון הזה מופר לרעתינו,
ובצורה בלתי הפיכה. היום "רק" משרד הפנים אמור להחזיק במידע הזה, אך בעתיד
כל רשות שתצטרך עלינו מידע, כאשר הם יבקשו. הבנק, הבוס בעבודה, החוקר
הפרטי מטעם גרושתך. ואני מדבר רק על הדרכים החוקיות שהעו"ד של המוסדות
האלה ימצא.

2.     2. ובאשר לדרכים הלא חוקיות: אין ספק שמידע ביומטרי יהיה מכרה זהב לעבריינים, ארגוני טרור, מטרידים סדרתיים (ואגב, תקראו את הפוסט של רעות שירה מורד).
אין לנו אמון ברשויות שישמרו על המידע הזה מוגן, כמו שלא שמרו על מירשם
האוכלוסין שדלף לאינטרנט. וכשכל אחד, אבל כל אחד, יוכל לדעת איפה היית
ואיפה אתה גר, לשים את טביעת האצבע שלך בכל מקום שהוא רוצה ולהפליל אותך,
ועוד, החיים של כולנו יהיו סיוט.

3.     3. יתכן
שהנימוק הזה לא מדבר אל כל אחד, מכיוון שהוא בא ממקום של הרגשה. כנראה שלא
לכל אחד (בייחוד בעם שעבר את הצריבה של הצבא, ומעביר אותה יום יום לעם
אחר) נהיר המושג של כבוד האדם, לא כל אחד נושא בגופו את התחושה
שאני מדבר עליה, לא כל אחד מרגיש נורא אם כופים עליו (באיומים דרקוניים
כמו שנת מאסר, שהוחלפה בקנס של 5000 שקל על כל יום של איחור ובמניעת
שירותים ממשלתיים בסיסיים) לתת משהו מגופו, מן האינטימי ביותר שלו.
כיהודים, היינו אמורים לזכור מתי כפו על אנשים הטבעה בגוף – אבל כנראה
שבאמת כבר שכחנו להיות יהודים. אבל אותי זה מזעזע, כשאני חושב שיכפו למשל
על קשישים שחלקם ניצולי שואה, לגשת ולתת את אצבעם להטבעה. כופים עלינו
השפלה קולקטיבית ואנחנו לא מרגישים שזאת השפלה. אז למה בעצם שלא יכפו
עלינו בחוק בעתיד, להשתיל שבבי מעקב (כמו שעושים היום למשל, בעלי חוות,
לחיותיהם) מתחת לעור? למה שלא יעשו בנו מה שהם רוצים? יש משהו במושג 'כבוד
האדם' שבא להגן עלינו, ואסור לנו לוותר עליו ולשכוח אותו, גם בעידן שבו
כולם חולמים לככב בסדרת 'האח הגדול'.

4.    4.  מעבר לכל זה, הלהיטות של אדם אחד בעיקר, להעביר חוק זה תוך התעלמות מכל ההתנגדויות וכל המומחים, כבר עוררה את השאלה מי הם באמת המוטבים מכל העניין, מה האינטרסים של שטרית, של חברות OTI,  HP וגורמים
אחרים נראים ולא נראים, מי מרוויח על חשבוננו, ולא הפעיל באמת ולו נוירון
אחד של מחשבה על טובתינו כי זה לא מה שבאמת מעניין אותו. לא שווה לדרוש
לחקור את זה, לפני שרצים הלאה.

עעובצורה מפורטת יותר, למי שרוצה ללמוד, כדאי שתקראו את הבלוג של עו"ד יהונתן קלינגר, מוביל המאבק.

כ כ

 

הדברים האלה הם במסגרת הנסיון האחרון לשכנע אותכם לבוא להפגנה. כמו שאמרתי בפוסט הקודם – אל תככבו, פשוט תבואו.
מאסה של מפגינים תהיה בהחלט מאסה קריטית, שתראה שיש לנו כוח. ומנגד (אני
כבר שומע אצות-רצות את הסירנות של משטרת הגודווין שהוזעקה בעקבות העזתי
לכתוב מה שכתבתי בסעיף שלפני האחרון) – אומות צייתניות בהסטוריה לא הובילו
אותנו לשום מקום טוב.

מתוך "הבלוג הרשמי"