כנראה שמרוב כח אדם שגוייס לבלום את 'זוכרות' המסוכנת, לא נשארו להם שוטרים לשטויות כאלה.
וגם רוב העיתונים עדיין לא סיפרו להם על מתקפת השנאה הלילה בדרום תל אביב (חוץ מNRG).
העיקר שחולדאי ישמור השנה שלא יוקמו אוהלים.
פעם שניה החודש, הבלוג 'ננעל' לכניסת הציבור אחרי שהכנסתי לתוכו פוסט שדיווח על התפרעות משטרת ישראל ביתנו הלילה במשרדי 'זוכרות', וכך לא היה מי שיוכל לקרוא את הפוסט ועם אלה שניסו הסליחה. גיליתי את זה רק כרגע. יתכן שמשטרת ישראל ביתנו (או גוף היסטרי-דיכטרורי אחר) לא מסתפקת בפעילות שבחוץ אלא פועלת גם באינטרנט (בפעם הקודמת שהבלוג נסגר זה היה לפני המטס). אם קיימת תופעה כזאת, חשוב שהנהלת ישרא תדווח לקוראים אם היא יודעת על כך, אבל אשמח להאמין גם שזה באג שנגרם כתוצאה מזה שניסיתי להעלות תמונה גדולה מדי בלי לשמור קובץ קודם. בכל אופן, כרגע הבלוג נגיש לכל הקוראים. אגב, על פי מה שנמסר כרגע, עצורי 'זוכרות' שוחררו (ללא דיון) והם ייצאו בוודאי בשעה הקרובה. עוד לא ידעו מהיכן הם השתחררו (אבו כביר ת.משטרע ב"מ השלום, או מתקן 1391).
אתמול רחשה הרשת בתגובות מבורכות ומם של הקאה על חברת שופכי הדמים יהושע / TBWA והתפתחו דיונים מעניינים בכמה מקומות בשאלה מי הוא ישראלי אמיתי'. הדבר הנכון לעשות לחברת שופכי הדמים הוא מה שמוצע במודעה למעלה.
ואגב, טוב לדעת שגם ב1949 היו ישראלים אמיתיים שלא השתמטו!
חג שמח, ושיתקע לכל הפאשיסטים המנגל בקיבה.
כך סבורה כנופיית השלטון של המדינה העצמאלק ישראל, שמפחדת מכל ניצוץ של מחשבה שאינה לפי התקן והנאראטיב הציונים עפ"י גישת שלטון הימין. כי מחשבות זרות זה מאד מאיים על העצמאות הגאה של המעצמה האטומית על פי מקורות זרים היחידה במזרח התיכון.
מסיבה זו מתקיים כעת מצור על משרדי עמותת 'זוכרות' שקמה במטרה להזכיר שיש גם אחרים בארץ הזאת, שבשבילם העצמאות היא נכבה, כי זה מאד מאיים שאנשים יזכרו שהיו כאן ישובים פלסטינים, ומשטרת הרגשות מרגישה מאויימת מאד מהשלטים שאיתם התכוונו פעילות העמותה לצאת ולקלקל לעם המנגל את שמחת העצמאות המאירה לגויים שלו, שלטים – שומו שמים – גדולים מ30 ס"מ (!) ועליהם שמות של ישובים פלסטיניים שהתקיימו ואינם. על פי הנמסר ברשת הפייס, משטרת ישראל (מולדובה) ביתנו, מונעת מפעילי "זוכרות" לצאת מהבנין, בשל העובדה שהם מחזיקים שלטים מסוכנים אלה. לאחד הפעילים, ד"ר אייל ניר, נמסר משוטר ישראל ביתנו: "אתה לא אזרח, אתה פרובוקטור." מעמד חדש. (שרון דולב). על פי הנמסר עוד, למעלה מ-100 אזרחים עומדים ומפגינים נוכחות כרגע מחוץ למשרדי זוכרות. אין ספק, האורדנונג הציבורי והזכרון הציוני יכולים ללכת לישון בשקט עם שוטרים כאלה ולעזאזל הדמוקרטיה. \חג עצמאות שמח.
מפגינים בקריה הערב, בעד פסולת הסא"ל.
ובראשם זה שהפיק את לקחי השואה. התלמיד הטוב ביותר.
אף פעם לא אהבתי את הדרכים שהממסד קובע לנו איך נזכור את השואה, ואת הרוגי המלחמות גם. אבל כיבדתי את האחרים ולא רבתי איתם.
אבל הפעם הזאת, עם תומכי הממסד הזה, עם הבן-ערים האלה, אסור לציין את יום השואה. לעמוד את אותו דום שהם עומדים, באותה דקה, פירושו לבזות את השואה. להיבדל מהם, כאן ועכשיו. במיוחד ביום הזה
וגם מהמדברים גבוהה שלא דואגים באמת לניצולי השואה, אבל להתנכל לפליטים הם לא שוכחים ומקפידים בכך בהצטיינות גם עכשיו.
אל יהי חלקי איתם. עמם לא עמי, אלוהי לא אלוהיהם.
כך נראים חיילי מילואים שתקפו אתמול קבוצה של 250 מטיילי אופניים לא יהודים בשטח הכבוש של בקעת הירדן סמוך ליריחו, היכו, פצעו ועצרו אחדים מהם, וגם גרמו נזק במזיד לכמה מהאופניים. איזה גברים. המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון.
ואלה שמתכוונים לזבל לי פה על סוריה או איראן, ששם יותר רע, כמו במכתב המתקרבן שהוציאה לשכת הביבי לפעילי המטס על סוריה, אל ייאוש, בקצב שבו אתם הולכים עם הפראנויה המניאק-לאומנית שלכם, גם לשם נגיע. זה מה שאתם רוצים בעצם.
חולה נפש הצבא הזה, חולה נפש מי שנותן לו את ההוראות. וזו כנראה הקדמה למה שלא נראה היום, באזור הסטרילי אליו יכוונו את משתתפי המטס שיצליחו להגיע היום למרות שכנופיית הבריונים הפתטית הצליחה להפחיד את חברות התעופה הבינלאומיות (העיקר שהעולם נגדינו). הלב נמס מהאצילות של יחידת הערסים ברשיון עוז עוז, שהסכימה לוותר על יום שביתה. איזה זיקפה לאומית. מדינה טיפשה ופתטית. מדינה שמאיימת על איראן, מעצמה עולמית, רועדת מפחד מכמה עשרות פעילים לא חמושים שמנסים להגיע אל שטחים שזו זכותם המלאה להגיע אליהם, לא אשמתם שהם מוכרחים לעבור דרך ישראל. מפחדת מתיירים שמא/אולי הם לא אוהבים אותנו ועלולים ר"ל להיפגש עם פלסטינאים! אומרים שכשאלוהים רוצה לחסל מישהו, הוא קודם כל דופק לו את הראש. לפי זה נראה שישראל בשלב מתקדם.
מטיל האופניים – לאולימפיאדה!
בהצלחה היום לאלה שכן יגיעו, ולמחזקים את ידיהם. הנצחון המוסרי כבר הושג – באדיבות כנופיית השלטון הקסנופובית של ישראל וממשלתה וכוחות 'בטחונה' – בנוק-אאוט!
אם ניסיתם להיכנס לבלוג בימים האחרונים ולא הצלחתם – הדבר נבע מתקלה שסימנה את הבלוג בהגדרות כ'פרטי'. מעניין אם זאת סתם תקלה או שהתפרצות הפרנויה העונתית של האח הגדול הגיעה לבסוף לכאן. חבל שחברות התעופה הזרות משתפות פעולה עם ההבל הזה של רשות הפראנויה הלאומית-ציוניסטית בראשות כנופיית נתניהו-ישי שרק מפסידה נקודות לישראל, שום דבר לא היה קורה אם פעילי המטס היו מטיילים קצת בארץ ומגיעים לגדה. אבל לך תדבר בשפיות עם כנופיית השלטון והרוב הקיצוני שמכור לסרטי חייזרים.
יום הדין. בקרוב הגירסה ההוליוודית.
זהו, פוסט קצר רק בשביל להודיע ולאחל בהצלחה לאלה שכן יגיעו. תרבחו ותסעדו, ותזהרו עם המופלטה (שייחנקו הימנונים). עוד תמונה, משובבת נפש, לסיום.
בעשור הקודם, כמו בעשור שלפניו בו הפך האינטרנט בהדרגה מנחלת מעטים יודעי ח"ן לנחלת הרבים, השימוש בניקים בלתי מזהים במקום בשם מזהה, היה מקובל על רבים טובים, ונחשב אף ל'נשמת אפה של הרשת'. אני ראיתי בו צדדים של שלילה וחיוב, ובהם אפשרות להשתעשעות עם צדדים אחרים של העצמיות, יכולת לביטוי דברים שה'תדמית הציבורית' לא מאפשרת לך לומר באופן רגיל, יכולת לאישיות מופנמת להחצין את עצמה ב'נשפי מסכות' וירטואליים, יכולת להדגיש נקודות ואף ליצור מצבים ספרותיים באמצעות 'דמויות משנה'. נדמה לי שלא הייתי יחיד בהשקפתי זאת. ויש דבר נוסף שאביע אותו בהמשך.
הדיון שהתנהל אז בפורומים רבים על 'זכות הקיום של האלמוניים' דומה שהוכרע על ידי הפייסבוק, וכיום הפכה האלמוניות לנחלתם של שוכני ה'דיוטות התחתונות' – הטוקבקים, בעלי השם הרע, ואולי לא רק הפייסבוק הכריע את המערכה אלא העובדה שרבים מדי ניצלו את האלמוניות לשם שליחת רפש והוצאת רוע במידות לא פרופורציוניות והוציאו בכך שם רע לכלל עדת כותבי הטוקבקים האלמוניים (אם כי כמו שהפוסט הקודם שלי מוכיח, וכמו שטענתי בעבר – הרוע/הרוב בישראל כבר אינו זקוק לאלמוניות כדי להשתחרר וגם הפייסבוק אינו מהווה מחסום בשבילו). היום הטוקבק האלמוני נתפס כ'אופציה נחותה' וכסימן לפחדנות, גם בכך יש צדדים עצובים אבל אולי גם צדדים חיוביים.
מכל מקום, אם אנחנו חוזרים לעשור הקודם (ותמיד גם הייתי נגד פוטושופ של הזכרון וכדאי שגם בעידן האינטרנט נעצור לרגעים ונזכור איפה היינו – למען שפיותינו) – באוירה שהיתה בו, לא פעם השתמשתי בכינויים אלמוניים, בהחלפתם ואף בהמצאת דמויות משנה ככלי במלחמת גרילה, לפעמים די מלוכלכת, שהתנהלה ברשת ועדיין מתנהלת פה ושם. אולי קשה היום להסביר את זה, הדבר נתפס כלגיטימי הרבה יותר ממה שהוא כיום. שיהיה ברור, אני שומר לעצמי את הזכות לנקוט באמצעים אלה גם בעתיד במלחמות גרילה אלה או אחרות, בהתאם למה שיידרש או לא, למרות שכיום אני פחות נוקט בהם, ובכלל נוטה פחות לכתוב בטוקבקים. יש גם דברים שלא הייתי נוקט בהם פעם שניה, כמו צורות התבטאות מסויימות שהייתי מעדיף לשפר. עם זאת, מעולם לא התחזיתי לכותב אחר או אחרים, בעלי שמות מקוריים או פחות, לפני שהם נקטו בצעד זה כלפי (כן, אני יודע שזה נשמע כמו "הם התחילו"…), וגם לא זכור לי מתי ציירתי גראפיטיז אישיים על קירות ציבוריים. כמו כן, תמיד השתדלתי לשמור על איזושהי רמה של שיח, גם בפוסטים ה'פרועים' יותר שלי, ועד היום אני לא רואה 'פוסטים פרועים' כנוגדים שיח בעל תוכן, אבל אני מסכים שהם אולי לא מתאימים לכל אחד או לכל מסגרת, ביחוד ככל שהפכו המסגרות האיכותיות באינטרנט ליותר מהוגנות ויותר פוליטיקלי-קורקטיות, דבר שלא תמיד הוא משמח. כמו כן אני סבור שפוסטים/תגובות שלי מעולם לא ירדו לרמת שיח הנאצה הרגיל שהוציא את השם הרע לטוקבקים, שיח שאף בי עצמי פגע.
אני עדיין איתן בדעתי נגד צנזורה באינטרנט גם של תגובות 'רעות' – אלא אם הן נושאות במפורש איום על החיים או עידוד לרצח או דברים אחרים שממילא יש בהם עבירה על החוקים שהיו קיימים במדינה לפני הכנסת האחרונה, שחלק מהחוקים שהוסיפה להם או עומדת ומתכוונת להוסיף, נמצאים בשדה משחק אחר לגמרי של התייחסות. (אני חושב שחשוב גם שנדע בקרב איזה ציבור אנחנו חיים, ומעדיף את 'קולו האותנטי' על הצטבעות והתייפייפות שמאחוריה יכול להסתתר הסכין האמיתי)
מה שמחזיר אותי לנושא הגרילה באינטרנט – כמי שיודע שהמדינה אינה חופשית ולא היתה אף פעם חופשית כמו שהיא מתיימרת לטעון, ועוד לפני חוקי ההשתקה שהתחילו להתבשל בכנסת האחרונה, כלי המשחק שבידי המשתתפים במה שקרוי 'שיח ציבורי' אף פעם לא היו שווים. אין כליו של המגיב האזרח הקטן שווים לכלים של גנרל, בעל הון, פוליטיקאי, מי שעומדים אחריו עורכי דין ומשרדי יחצו"ן, ואף מי ש'מקובל בכיתה' ולו רק מהיותו בעל בלוג בפלטפורמה שנחשבת אליטיסטית. כמי שלא רואה את התהוות הדברים כך בהכרח כתוצר של 'סדר טבע' או של צדק, אני רואה באלמוניות באינטרנט את השדה בו יכול, או היה יכול, החלש/המוחלש לנהל את מלחמת הגרילה שלו ולהציג את הצד שלו כאשר בהופעתו בשם גלוי הוא עשוי להיפגע (נכון שמאחורי טיעונים אלה יכול להתגונן גם "הפחדן האלמוני", אבל זה שעשויים לגנוב את בגדיך לא מהווה סיבה שתלך עירום). מכיוון שבינתיים כוחות הרשע מתגברים ו'הקול האחד' שלהם מוצא דרכים מתוחכמות יותר להשתיק את השיח, אני לא פוסל שימוש בשום טכניקה נגדם בעתיד, למרות שכרגע לא נראה לי ש'האלמוניות באינטרנט' יכולה לשמש הגנה לגרילה כמו ששימשה בעבר – בגדול היא כבר לא ממש קיימת. אני בעצמי גם מעדיף פחות להשתמש בה, ומרגיש אמיץ יותר, במקומות אחרים, להתבטא בשם הגלוי שלי, (אבל נשמור בבלוג הזה על הילת 'הצועד' ולו רק לזכר ימים עברו, ימי התהילה 2005-06 בעיקר). בכל זאת, כאמור, אני שומר לעצמי את הזכות להשתמש גם בבלוג זה ובכינוי המחתרתי (או כינוי מחתרתי אחר), באם יידרש (מקוה שלא), בזמן ובמקום הנכונים.
אבקש בהזדמנות זו את סליחת כל מי שנפגע או ראה את עצמו נפגע אישית מריקושטים שעפו מכיווני במהלך המלחמה המלוכלכת/המלחמות המלוכלכות השונות של העשור הקודם, יתכן שגם אני טועה לפעמים, יש דברים שהייתי כותב/אומר/מנסח אחרת. בסך הכל כולנו ילדי אבק כוכבים. זהו.
בלוג הצועד The VValker's blog 