בלוג הצועד The VValker's blog

צבי הסתובב בחדר הגדול שבו היינו ישנים על מזרונים או על שמיכות שנמצאו באחד הארונות, ולמרות שהחושך היה מוחלט הוא שם לב שאני לא ישן.
הוא שאל אם אני רוצה לטייל איתו בחוץ.

כוכבים שהאירו מקדם וימשיכו להאיר לנצח, הזכירו לי ששוב חזרתי אל הלילה של כדור הארץ, אחרי שנים שלא הייתי כאן, מי ידע אם הרבה או מעט. הכל נראה מוכר כל כך, וגם זר.

"היו לי עכשיו מחשבות. עלינו, על המקום שלנו בתוך כל הסיפור הזה של המלחמה הגלקטית" אמר צבי.
"תמיד, גם כשאיבדתי את הזכרון שלי, גם אתה כשהיית במקום שלך ברחוב הרקפת והדחקת את הזכרון, כולנו, היינו נאמנים לחפא. היה ברור לנו שמאין שלא יהיה, אנחנו נחזור ונתאחד ונצטרף למלחמה שלו. וחפא – הוא היה נאמן לשליט הכחול ולפדרציה הגלקטית.
לחפא, יש סיבות טובות להיות אסיר תודה לפדרציה. היא נתנה לו את ההשכלה הגלקטית שלו, שידרגה את אופקיו, הפכה אותו מבן כדור הארץ רגיל, אחד שנולד לחיות ולמות על הפלנטה בלי להכיר את היקום סביבו, ללוחם של הקרן הבהירה. חפא והשליט הם גם חברים, שקשורים בשבועת לוחמים של החבורה שלהם. אבל אנחנו, אני עדיין לא בטוח אם זה טוב או רע לנו"
איכשהו, היו אלה דברים שציפיתי שייאמרו, למרות שמעולם לא באמת חשבתי עליהם מהנקודה הזאת.
"עובדה שנשארת פה, יכולת לחזור עם כל החבר'ה לזמן המקורי. הם כנראה חשבו את מה שאתה מנסה להגיד עכשיו" טענתי כנגדו.
"אני לא מדבר דווקא עלי אישית, או על עלוה או עליך או על על סטולי. אני מדבר בכלל על המין האנושי, על שוכני כדור הארץ.
בשביל הגלקסיה הזאת אנחנו כלום. מין של קופים די מפגר בשוליים של הפדרציה. כוחות האופל כשהיו כאן, לא הסתכלו עלינו, כדור הארץ היה רק נקודה טופוגרפית שלהם במאבק עם השליט. גם השליט שרוצה עכשיו לשקם אותנו, בשבילו זאת קודם כל נעיצת סיכה על המפה. אם הוא לא היה מכיר את חפא, הוא לא היה מתעניין בנו בכלל, כמו שאנחנו לא מתעניינים בחרקים שחיים כאן על השיח" הצביע צבי על שיח גדול שצמח למולינו מתוך הואדי, וזמזומים של צרצרים ויתושים נשמעו מסביבתו.
"אבל את כל המלחמה הזאת הם התחילו בגללנו, לא? בגלל שהשליט נתן לחפא את האפשרות לשדרג לנו את המוח, לחבר את העולם שלנו לרשת הטלפתית של הגלקסיה. בכל זאת אנחנו משהו!"
"תאמין לי שהחיבור שלנו לרשת הטלפתית, אם אנחנו מחוברים או לא, זה לא מזיז לאף אחד. הרשת הזאת כל כך גדולה וצפופה, שזה לא משנה אם עוד מין אחד ביקום מחובר אליה או לא"
לי הייתה מחשבה אחרת בנושא.
"אני יודע, אתה ואני למדנו תנ"ך, עץ הדעת טוב ורע, וכל זה, האלים מפחדים מבני האדם. זה כל כך לא נכון, אנחנו פסיק, ראיתי את כל המינים שגם אתה ראית בכל הדרך שעברנו. יש הרבה שהם יותר חכמים מאיתנו, ותמיד יישארו." נאלצתי להסכים איתו.
"והמלחמה הזאת היתה על טריטוריה, על אינטרסים בכדור הארץ שלנו יש רק הבנה קטנה בהם. לכל היותר יש להם איזה אינטרס באנרגיה המוחית שלנו"
"בדיוק כמו בסיפור של חפא על הדבורים הקדומות" אמרתי.
נכון, אבל תהיה בטוח שלנו אין שום תפקיד צד ראשון בסיפור", אמר צבי "ועוד דבר: עכשיו הכחול, בגלל שהוא חבר של חפא, וכדי לנעוץ סיכה בעיניים של יריביו שאת רובם אנחנו עדיין לא מכירים, יקח את הכדור שלנו כפרויקט, ישקם, יבנה אותנו, יחבר את הכדור מחדש לרשת כמו בימים הטובים"
כמה געגועים עברו בי, כשנזכרתי בימים ההם, השנים הראשונות של ההיסטוריה האלטרנטיבית.
"אחר כך שוב יבוא שלטון חדש, ואת הנקמה שלו בשליט הוא יתנקם על גופינו. ראית מה קרה בנקמה הנוכחית? התרבות האנושית כמעט התפוררה לגמרי, ותאמין לי שמה שאנחנו הספקנו לראות, בשאריות שנותרו מישראל, זה רק חלק".
השאריות שנותרו מישראל. משהו בי היה חייב להפנים את זה. אבל צבי לא נתן לי זמן.
"בסיבוב הבא זה שוב יקרה לנו. לפני שנבין, לפני שנספיק ללמוד עוד משהו על היקום שסביבנו, שוב ניזרק אל התהום והמצולה, ומי יודע מה יישרד. אתה חושב שלשליט הכחול אכפת מזה? למישהו מהכוחות שסביבו? כולם יצורים אחרים, כולם זרים לנו."
"גם המתורגמן? גם אנשי הצוות של החללית?"
"כן, גם הם. בשבילנו הם לא זרים, אבל בשביל המין האנושי שלנו, וכל מה שקשור בגורלו ועתידו, אם בכלל עוד יש לו עתיד, בהחלט הם זרים. ותחשוב על זה מצידנו – גם אנחנו לא יודעים הרבה עליהם, ולא בטוח שאנחנו רוצים לדעת."
אני חשבתי על הכחולה. הייתי עדיין מאוהב. אבל הייתי מוכרח להודות שהוא די צודק.
"אז מה המסקנה שלך?" שאלתי.
"שאנחנו לבדנו. היינו, וכך נישאר, וצריכים לדאוג לעצמנו ביקום שיישאר לנו זר תמיד. ולא בטוח שהדרך הזאת, של השתתפות במלחמות חייזריות שלא את כל מה שיש בהן אנחנו מבינים, של השתבצות במערך שטוב למישהו אחר לפני שבחנו את התועלת האמיתית שלנו, זאת הדרך הנכונה.

הלילה, ששיקף לנו את עומקי היקום, שלרגעים חשבתי שהם שלנו, היה פתאום מפחיד, ואולי מדכא לאין שיעור. תהום ללא תחתית, קרה, זרה ומנוכרת, הקיפה אותנו לנצח בלילה יווני זה. פתאום שמתי לב שיש גם ליקוי ירח. זה היה צריך להיות לילה של ירח מלא.

"אבל בינתיים, תודה שיהיה מעניין לפגוש את השליט הכחול, ולא תוותר על הנסיעה בחללית מחר אל הכוכב שהוא נמצא בו" אמרתי.
"זה נכון", הסכים איתי צבי. "על עצמי לא דיברתי בכל זה".

"תגיד, גם לך רטוב בכפות הרגליים?" הוא שאל פתאום.
בהחלט היה רטוב. בלי שהרגשנו, עלתה גאות מתוך הואדי, ותוך רגעים היינו מהלכים בתוך מים שהלכו וגבהו, והיתה לנו עוד ירידה לרדת מן המקום שהגענו אליו, לפני שנחזור אל הבית.

כל אחד שהשתחרר הרגע מהשב"כ, והתקבל למרכז הליכוד, חושב שאם הדמוקרטיה מפריעה לו, הוא ישתיק אותה, כמו שרגילים, כנראה, במקום שהוא בא ממנו.
אי לכך אני מציע הצעת חוק חדשה, שתיקרא: חוק לסיוע הסתגלות משוחררי המערכת הבטחונית לחיים האזרחיים, או בשם עממי יותר, "חוק איזולירבנד לפה לשב"כניקים".
על פי החוק שאני מציע, להל"ן חוק הצבנ"ע מס' 1 2006 התשס"ז:
1. על כל משתחרר משירות בטחוני בתפקיד בכיר, תוטל תקופת צינון בת חמש שנים.
2. במהלכה של תקופה זו, ייאסר על המשתחרר
א. לעסוק בפעילות פוליטית כלשהיא.
ב. להתבטא התבטאות פוליטית.
3. במהלכה של תקופה זו ימומנו למשתחרר, על חשבון משכורת הפרישה שלו מן השירות, לימודי אזרחות במהלכן יקח שיעורים בסיסיים בנושא: מהות הדמוקרטיה, הפרדת רשויות, תפקידו של בית המשפט, חופש הדיבור וחופש הביקורת, ועוד.
הלימודים ייעשו בפיקוחו של אחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל שייבחר, ובסיומם יהיה על המשתחרר לעמוד במטלות אשר ייקבעו ע"י המוסד.
4. עמידה במטלות תהווה תנאי בסיסי להרשאת כניסתו של המשתחרר לפעילות פוליטית עתידית, כולל הצגת מועמדות לכנסת, השתתפות בממשלה, וכדומה.

ובהמשך: חוק מנת משכל בסיסית כתנאי רשיון לפעילות פוליטית (מוקדש לרוחמה אברהם).

"יָשַׁנּוּ, הָיָה קָרִיר, אוֹקְטוֹבֶּר, אַתָּה יוֹדֵעַ
כְּשֶׁהַסְּתָו נִצַּח סוֹף סוֹף אֶת הַקַּיִץ
הַדִּכָּאוֹן שֶׁנִּדְמֶה שֶׁכְּבָר לֹא יַעֲבֹר
הַתַּחֲזִיּוֹת נִבְּאוּ שָׁנָה חֲזָקָה
בָּאוֹטוֹבּוּס נָסְעוּ סְטוּדֶנְטִים, צְעִירִים, מְפַטְפְּטִים.
מַה בָּא לְךָ בְּשָׁעָה כָּזֹאת, אֵיזֶה נִירְוָאנָה. לִשְׁקֹעַ
בְּתוֹךְ עַצְמְךָ וְלַחֲלֹם כְּמוֹ פָּעַם
כְּאִלּוּ אַתָּה מַתְחִיל אֶת הַחַיִּים עַכְשָׁו.

לָבוֹא הַבַּיְתָה, לֶאֱכֹל מָרָק
לַחֲשֹׁב כְּאִלּוּ הַקּוֹלוֹת בַּחוּץ
הֵם רַק קוֹלוֹת הָרוּחַ הַמְּיַלֶּלֶת"

להקת ש.מ.מ.ל.
התלהבתי!

https://www.youtube.com/watch?v=-_V5qMlmqgk

המתורגמן מסר לי ד"ש מהכחולה, הם פגשו אותה בדרך, באיזה תחנת תידלוק ששם היא היתה עם חבורה של נגנים, שבאה לתדלק את החללית שלה.
חפא הזמין אותו, את עוזר הטייס ושני הלוחמים מצוות החילוץ שכולנו נסענו איתו לשתות מיץ פירות אדומים בתוך הבית, יחד עם משקה שהם הביאו מאותה תחנת תידלוק שבה הם פגשו את הכחולה, דומה לבירה בצבע שלו, אבל זורק הרבה יותר רחוק.
חפא מצא נרות במטבח הבית הנטוש, ואחד החייזרים הלוחמים הדליק אותם בנשיפה. כך ישבנו בחשכה נטולת החשמל שירדה על העולם. אחר כך הוא הדליק בנשיפה עלים יבשים שנפלו פנימה דרך אחד החלונות המנופצים. היה לזה ריח של קטורת. קרירות נעימה היתה באויר.
עלוה ניסתה בעזרתו של סטולי הגנוב להמשיך את פרוייקט לימוד השפות של עוזר הטייס והלוחמים, פרוייקט שאותו התחילה, כך מסתבר, כבר בנסיעה שלהם בחללית, זו החללית הקטנה איתה עברנו כולנו בין מצוקים ועוד כל מיני תופעות מפחידות, וידענו גם רגעים מענגים, ושעכשיו חיכתה בחוץ.
צבי ואני ניסינו להבין את שיחתם של המתורגמן וחפא, שקישקשו בסלנג שנשמע לי כמו חיקוי של כל מיני תידורים יותר מאשר שפה אמיתית, והגעתי למסקנה שזה מין קטע כזה שהם המציאו בזמן השירות שלהם במסדר לוחמי הקרן הבהירה.
שם הם הכירו יצור כחול שהם הצילו את חייו, פעם אספר איך. אותו יצור כחול, היה בדרך לשוב לשלטון בגלקסיה, וכעת, כך הצלחנו להבין, הוא נמצא עם כוחותיו לגמרי לא רחוק מכאן.
במערכת אחת, הנמצאת רק 10.5 שנות אור מכדוה"א. אנשי החללית עברו שם בדרך, והמתורגמן הביא מסר גם ממנו, לחפא, ולכולנו בעצם.

---

די הופתעתי, שהמתורגמן כבר ידע שרוב חבורת המחץ כבר לא איתנו, בזמן-אפשר הזה. הסתכלתי על צבי והוא הסתכל עלי. שנינו חשבנו את אותה מחשבה: החללית הזאת כבר עברה בפלנטה היום.

---

חפא והמתורגמן סיימו לדבר, וחפא שיתף את כולנו במסר שהעביר לו הכחול, השליט הישן-חדש בדרך של הגלקסיה.
השליט הכחול, מתוך רגשי ידידות קוסמיים עמוקים כלפי חפא ומתוך רצון לגמול לו על שהציל פעם את חייו ועזר לו גם בנצחון על קואליציית נופלדנס, החליט להתערב אישית בשיקום כדור הארץ ולעזור לחיבורו לרשת הטלפתית. הוא עומד לבוא לכאן בעצמו ולהשאיר כאן כוח שיעזור לנו בשחרור כדור הארץ, הנשלט עדיין בידי עושי דבריהם האנושיים של שליטי האופל, ובשיקום והחיבור. ובינתיים עד שיבוא, הוא מזמין אותנו לבוא אל הפלנטה שבה הוא וכוחותיו חונים כעת, 10.5 ש"א מכאן, כדי לחזור יחד איתו ועם כוחותיו, שאנחנו נשמש מדריכים שלהם בכדור הארץ. ההצעה הוצעה אמנם אישית לחפא, אך מכוונת לכולנו.
"אתם, כמו שאתם בעצמכם ראיתם, לא תוכלו להתמודד לבד עם המצב של כדור הארץ. עם האסון ההומניטרי המתמשך, תוצאת כל השטפונות ורעידות האדמה שהשאירו פה האופליים" הוסיף המתורגמן. "גם לא עם משטרי האדם החדשים, הפנאטיים והמשיחיים שקמו.
בייחוד לא עכשיו, כשכל החברים שלכם עזבו, ונשארתם ארבעה, בלי נשק ובלי טכנולוגיה. אין לכם מה לעשות פה, עד שלא יגיע הגיבוי הגלקטי. אני אישית ממליץ לכם לקבל את ההזמנה ולהצטרף אלינו, למסע אל השליט."

שבא ברגע האחרון, כשהמסך הנה ויורד סופית על התודעה, שכבר השלימה עם כך שעד הסוף היא לא תקבל את מה שכבר החזיקה בו בזמן שהאור הבהיר שרר בעולם, עד הסוף הוא יישאר בלי היכולת לודא שכל מה שהוא זוכר אכן היה אי פעם, בלי פתרון לשאלה מה הוא עושה כאן, בפינה הזאת של העולם, תקוע באמצעו של הכלום, כמו קרן של זכרון באפלת השכחה נראתה לצבי הנקודה הלבנה-האפורה שבאה מעברו הצפוני של הואדי שבשכונה הכי רחוקה בעיר, שם הוא מתגורר בשנים האחרונות, דקות אחדות לפני שהשקיעה עמדה לבלוע את הכל, והתקרבה אליו לאט לאט, בתנועה רכה, עולה יורדת כמו כדור יו יו לבן מרחף, ומהרגע שראה אותה ידע שעכשיו מותר לזכור, לחלץ את כל מה שהיה אבוד מתחת למחצלות העבות.

צבי ועלוה הגיעו לכאן לאחר שחולצו מן המרתף שגרו בו במשך שנתיים בלב "האיזור", דקות אחדות לפני שהאש שההמון המוסת שפרץ אל האיזור הצית בבניין שמעליהם, הגיעה אליו וכילתה אותו כליל.
כשהשלטונות הגלקטיים החליטו לתמוך במרד המותווים שפרץ בכל הארץ בעקבות המרד שלנו בעיר שליד חיפה, פרצו המותווים גם בירושלים ממקומות כלאם בהר הצופים ובכפרים הנטושים שמסביב לעיר, צעדו אל תוך העיר, הבעירו את בנייני המשמרות והחליטו לכונן בעיר משטר צודק. צבי ועלוה לא קראו אז עיתונים, מנותקים היו ועסוקים בשמירה על חלקת אלוהים הפרטית שלהם במרתף אותו בניין ישן שבלב ה"איזור" (שהנהגתו החליטה לתמוך במותווים ובצדקתם). הם לא ראו את התמונות שהופצו בעיתונים מתחילת המרד (טלויזיה לא היתה להם בכלל, רק מערכת סטריאו ישנה ותקליטים) ולכן גם לא התעדכנו כעבור שבועיים כאשר השלטונות הגלקטיים שבו ושינו את טעמם, ובקרב המותווים פרץ סכסוך בין המותווים ימין שתמכו בשלטונות למותווים שמאל שתמכו בהמשך המרד. לאחר קרבות מרים, היתה יד הראשונים, מחוזקים בסיוע השלטונות הארציים והגלקטיים, על העליונה וכמעשה נקם ב"איזור", שתמך במותווים, שילחו את תושבי השכונות הדרומיות של העיר לפרוע פרעות ב'אשכנזים העשירים' וב'לפטיסטים', כפי שקרא להם מפקד המשמרות המחודשים אפרים סאמט, שאמר שהם האשמים בכל.
עד היום לא מאמין צבי שהם הצליחו להשתחרר מן המרתף, מן האש שפרצה בשעה שהיו ישנים, ולא מבין איך נקרה על דרכם בדיוק כשיצאו אותו נהג משאית שהציל אותם מן הפורעים שמילאו את הרחוב שברחביה והתקרבו אליהם. אותו נהג לקח אותם אל שכונתו שבצפון העיר, ושם, על גבול המדבר, הם חיו עד שמצאה אותם החללית, אותה חללית שסטולי הגנוב הציל מן השדרוג.

רק חודש לפני שמצאה אותם החללית שם, הגעתי אני באותה חללית אל הכוכב המדברי. צבי היה האחרון מבני החבורה, שסטולי הגנוב נשלח על ידי חפא לחלץ אותו ולהביא אותו אל נקודת המפגש. הדברים יצאו כך, שאף על פי שצבי ועלוה הגיעו לכוכב אחרי, הם מצאו את חפא והחבורה לפני, למעשה, רק שעות אחדות לפני שהתעוררתי, באותו בוקר של יום חדש שאחרי חודש החושך המוחלט. נכון שסטולי, בגלל שלא היה בטוח בדרך שהחושך נגמר, לא העביר אותם ב'מסלול' שבו העביר אותי, עם פונדק הנגנים, המכתש וכל זה אלא ניווט את החללית להביא אותם ישר למחנה של חפא והחבורה בין בתי הנוואמיס המקומי, אבל יתכן שבלי תושייתה של עלוה, ששמעה על כיבוי ההילות רק בחללית, כשצבי נזכר בכל הדברים, ועלתה, מיד כשנחתו, על התרגיל של החבורה (שעשתה אותו לכל מי שהגיע), יתכן שגם הם היו מחפשים את חפא חודשים, כשהוא והחבורה נמצאים לידם.

ועכשיו, באי היווני, שבה אותה חללית והיתה מנמיכה טוס בואדי, לעבר כולנו, כלומר החמישה ששרדו מחבורת המחץ בזמן האלטרנטיבי.

Like a spark that comes at the last minute, when the screen is almost finally descending on the consciousness, which has already come to terms with the fact that by the end it will not receive what it already held while the bright light prevailed in the world, until the end it will remain without the ability to verify that everything it remembers ever was, with no solution to the question of what he is doing here, in this corner of the world, stuck in the middle of nowhere, like a ray of remembrance in the darkness of oblivion seemed to Zvi the white-gray dot that came from the northern side of the wadi in the farthest neighborhood of the city, there he has lived for the last few years, a few minutes before sunset was about to swallow it all, and approached him slowly, in a soft motion, rising down like a hovering white yo-yo ball, and from the moment he saw it he knew now it is allowed to remembered, extract all what was lost under the thick mats.

Zvi and Alva arrived here after being rescued from the basement they had lived in for two years in the heart of the "area", a few minutes before the fire that the incited mob that broke into the area ignited in the building above them reached it and consumed it completely.
When the Galactic authorities decided to support the Outlined revolt that erupted across the country following our uprising in the city near Haifa, the Outlined also broke out to Jerusalem from places of refuge on Mount Scopus and the abandoned villages around the city, marched into the city, burned the guard buildings and decided to establish a just regime. Zvi and Alva did not read newspapers at the time, were cut off they were and busy guarding their private plot of God in the basement of the same old building in the heart of the "area" (whose leadership decided to support the Outlined and their righteousness). They did not see the pictures distributed in the newspapers from the beginning of the uprising (they did not have a TV at all, only an old stereo and records) and therefore did not update two weeks later when the galactic authorities changed their taste again, and among the Outlined a conflict erupted between the right-wing Outlined who supported the authorities and the left-wing Outlined who supported the continuation of the revolt. After bloody battles, the victory was in the hands of the former, who were strengthened with the help of the Earthly and galactic authorities, and in retaliation for the "area" that supported leftists, sent residents of the city's southern neighborhoods to riot over the "wealthy-privileged Ashkenazis" and "Leptists", as called them Ephraim Samet, the commander of the renewed guards, who said they were to blame for everything.
Until these days, Zvi does not believe that they managed to free themselves from the basement, from the fire that broke out while they were sleeping, and does not understand how passed there in those exact moments, when they came out of the basement, the same truck driver who rescued them from the rioters who filled the street in Rehavia and approached them. The same driver took them to his neighborhood in the north of the city, and there, on the edge of the desert, they lived until found them the spaceship ,the same spaceship that "the stolen" Stoli had saved from the upgrade by the Galactic Dark Authorities, for which it was intended.

Just a month before the spacecraft found them there, I arrived in the same spacecraft to the desert planet. Zvi was the last of the gang, that "the stolen" Stoli was sent by Chapa to rescue him and bring him to the meeting point. Things went so well that even though Zvi and Alva reached the planet after me, they found Chapa and the gang before me, actually, just a few hours before I woke up, that morning of a new day after the month of total darkness. It's true that Stoli, because he wasn't sure, when they were on the way, that the darkness was over, didn't take them on the 'route' he took me, with the musicians' inn, the crater and all that, but steered the spaceship to bring them straight to the camp of Chapa and the gang among the houses of the local Nauamis, But it is possible that without the resourcefulness of Alva, who only heard about turning off the auras in the spaceship, when Zvi remembered all the things, and caught up, as soon as they landed, the group's 'drill' (which they did to everyone who came), it is possible that they too would have searched for Chapa for months, when he and the group were next to them all the time.

And now, on the Greek island, the same spacecraft again, was comming down and lowered flying in the wadi, towards all of us, that is, the five who survived the punch-hit-parade gang in the alternative time.