האינטרנט הטלפתי הוא כינוי מגדיר וכולל לשני מרכיבים: האחד הוא סך טוטאלי של גלים דמויי גלי מוח בהיותם נושאים תוכן 'מחשבתי' הקיימים ביקום, אשר עוברים דרך רשתות העל הקוסמיות, הם נחשבים למטען הכי פחות צפוף שמסוגל לעבור דרך רשתות יקום, וגם המהיר ביותר. השני הוא מכשירים/אמצעי עזר בנויים, הממקדים את הגלים האלה בנקודות שונות ביקוםהמשך לקרוא "הגדרה מילונית: האינטרנט הטלפתי, The telepathic Internet"
ארכיון קטגוריות: המכוננים
מדינת תל אביב החופשית (1)
מדינת תל אביב החופשית, שהיא מדינת כל אזרחיה (שביכולתם להשיג כרטיס אזרחות ותעודת תושב) מתחילה מצומת גלילות. כשעוברים את המחסום מצפון, האויר נעשה נקי יותר. מרגישים את זה מיד. אפילו אף שהתרגל כבר לנשום את הריחות המצחינים, מלאי השריפות והחומרים הכימיים המסתוריים עד כדי כך ששכח שישנו אויר אחר. הוא גם לא צפוף, האויר הזה.המשך לקרוא "מדינת תל אביב החופשית (1)"
חלל עויין
נלסון מנדלה, השר לענייני מניעת גזענות ויישוב סכסוכים בין אזוריים, היה השר הבולט ביותר מקרב ה"מקומיים" שצורפו לממשלה העולמית, כשחפא החליט להרחיב אותה ל54 שרים. רוב החברים לא ממש אהבו את ההחלטה לצרף "מקומיים" לממשלה ועוד בקבוצה גדולה כל כך. עוד פחות מכך הבינו החברים את דרישתו, שכל אחד מאיתנו בעל תפקיד יצרף אליו עוזר-מתלמדהמשך לקרוא "חלל עויין"
שתי חלליות (סיפורו של חפא, ה')
שתי חלליות עמדו להמריא מן האסטרואיד הגדול והשטוח, אשר שימש רובו כבית חולים קוסמי השייך לאחד מבתי הספר של התבונה הגלקטית.חללית אחת הייתה מאוד קטנה, מדגם ישן, והשניה גדולה וחדישה, ובה מתקן חדש שפותח זה עתה, ואותו עמדו לנסות בפעם הראשונה: מתקן הנסיעה האחורה בזמן.ובינתיים, על המשטח המואר בתאורה סגולה נפלאה, נפרדו זה מזה הנוסעיםהמשך לקרוא "שתי חלליות (סיפורו של חפא, ה')"
מוצ"ש, 5.3.1977 — תחילת ההסטוריה האלטרנטיבית.
רוחמה רז בדיוק סיימה לשיר את "רקפת", השיר המסיים של פסטיבל הזמר והפזמון תשל"ז שאותו ראה כל עם ישראל בטלויזיה בצבע שחור לבן שמכירה רק ערוץ אחד בעברית, כאשר היה נדמה לו שהאדמה זזה, שידורי הטלויזיה נפסקו לרגע וכמו מכת ברק מסנוורת היכתה דרך המסך. לאחר מכן יזכור ישראל שהיה הרבה יותר מכך, כאילו תחושתהמשך לקרוא "מוצ"ש, 5.3.1977 — תחילת ההסטוריה האלטרנטיבית."
We are stardust, we are golden
"אנחנו אבק כוכבים, אנחנו זהב" שורה של ג'וני מיטשל מתוך שיר על וודסטוק, מסכמת מאד את רוח שנות ה60, שנים שתמיד אני מצטער שהייתי קטן מדי להיות בהן, שורה שמביעה את ההרגשה של נערי שנות ה60 לגבי עצמם. "ואנחנו צריכים להביא את עצמנו חזרה אל הגן". כלומר, גן עדן האבוד. כמוהם גם אני, וכמוני אוליהמשך לקרוא "We are stardust, we are golden"
זמן ושמו אפשר
חפא היה אומר לנו שזה לא נכון שיש רק עבר, הווה, עתיד. אותו לימדו במקום הרחוק ההוא, שיש גם זמן נוסף: זמן אפשר. הוא זמן שמתקיים בדיוק כמו שמתקיימים הזמנים שאנחנו מכירים. יש בין הבלוגרים דיון אם מותר לכתוב בדיות, להציג את עצמך כמי שאתה לגמרי לא. למשל בפוסט הזה. חפא מן הסתם היה אומרהמשך לקרוא "זמן ושמו אפשר"
