ארכיון לפי מחברים:הצועד בנעליו In-his-shoes walker

אני מגלה שהמחוייבות לכינוי היא גדולה ממה שאני חושב. לא מצליח לי להיות "הסטוריון מצעד המחץ" בלי להתייחס לתקופת מצעד המחץ ההיא, הרחוקה. אולי יגיע פעם הזמן לחשוב על ניק חדש, אבל בינתיים:לפני 26 שנה צעד בראש מצעד המחץ "ערב המלחמה" מתוך "מלחמת העולמות", כבר 6 שבועות. ריצ'ארד ברטון סיפר והפחיד, על מה אנשי החללהמשך לקרוא "מחירה של מלחמת עולמות"

אבל יש כאלה שהוא ירד עליהם יותר.כלומר, היתה להם הרגשה שהטיפות שלו מחפשות אותם, באופן אישי.והם בטח צדקו. הם ידעו למה הם מרגישים כך.בעיני אחרים נראתה תגובתם לגשם מוגזמת מדיוממילא אי אפשר לברוח מפני הגשם.

לא חשוב תמיד ייצג את מחשבת הכלל לכן הוא לא חשוב חשובות רק התעודות שהוטבעו עליו על ידי המוסדות המעידים עד כמה הוא פרט העומד בתקנים לא חשוב אינו צריך להבין מחשבותיהם של פרטים סוטים לא לשם כך הוא נברא לא לשם כך מוליכים אותו לא חשוב הוא באמת לא חשוב כי השם של האדםהמשך לקרוא "הצועד: שיר לאדם הלא חשוב"

קודם כל להבהיר, אני בז לתיאוריות הקונספירציה שהולכות בימין.ומה אני חושב על השרץ אתם יכולים לדעת מכאן. הוא ירה, וידע שאלה לא כדורי סרק. הוא היה איזה אפס מיוחם, שקיבל הכשר מרבנונים של רש"ע, כמו שכל אפס צריך לקבל הכשר למעשהו מאיזשהי חברה, מעט אפסים עושים משהו (כי לעשות זה + או -, ושניהם אפסהמשך לקרוא "מי עוד הרג את רבין"

כל הפנים שסביבי היו פתאום פנים חדשות, כשהגעתי לכתה י' בתיכון "נוה שמשון".כי מכתה א' עד סוף חטיבת הביניים גדלתי כמעט עם אותם חבר'ה, עם חילופים קלים בסדרי הכתות בכתה ז'. כולם גרו קרוב לבית הספר, וגם היה להם רקע דומה ("נוה שמשון" נחשב מחלוצי מה שקראו פעם "האינטגרציה" ובכיתה ז' צורפו אלינו ילדים מביתהמשך לקרוא "זכרונות, כתה י'"

מה קורה למחשבות, ברגעים האלה שהראש ריק, ונדמה שאני לא מסוגל לחשוב על כלום?לצבי יש תשובה: המחשבות נמצאות בנדידה. פשוטו כמשמעו, כמו ציפורים, הן נודדות אל מוח אחר. מישהו אחר חושב את המחשבות שלנו. קורה גם שאנחנו חושבים את המחשבות של מישהו אחר. אנרגיית המחשבה היא מאגר, שכולנו חולקים בו. את זה אמר גם חפאשלמדהמשך לקרוא "על מה שאנחנו חושבים שאנחנו חושבים"