לא חשוב תמיד ייצג את מחשבת הכלל לכן הוא לא חשוב חשובות רק התעודות שהוטבעו עליו על ידי המוסדות המעידים עד כמה הוא פרט העומד בתקנים לא חשוב אינו צריך להבין מחשבותיהם של פרטים סוטים לא לשם כך הוא נברא לא לשם כך מוליכים אותו לא חשוב הוא באמת לא חשוב כי השם של האדםהמשך לקרוא "הצועד: שיר לאדם הלא חשוב"
ארכיון לפי מחברים:הצועד בנעליו In-his-shoes walker
מי עוד הרג את רבין
קודם כל להבהיר, אני בז לתיאוריות הקונספירציה שהולכות בימין.ומה אני חושב על השרץ אתם יכולים לדעת מכאן. הוא ירה, וידע שאלה לא כדורי סרק. הוא היה איזה אפס מיוחם, שקיבל הכשר מרבנונים של רש"ע, כמו שכל אפס צריך לקבל הכשר למעשהו מאיזשהי חברה, מעט אפסים עושים משהו (כי לעשות זה + או -, ושניהם אפסהמשך לקרוא "מי עוד הרג את רבין"
זכרונות, כתה י'
כל הפנים שסביבי היו פתאום פנים חדשות, כשהגעתי לכתה י' בתיכון "נוה שמשון".כי מכתה א' עד סוף חטיבת הביניים גדלתי כמעט עם אותם חבר'ה, עם חילופים קלים בסדרי הכתות בכתה ז'. כולם גרו קרוב לבית הספר, וגם היה להם רקע דומה ("נוה שמשון" נחשב מחלוצי מה שקראו פעם "האינטגרציה" ובכיתה ז' צורפו אלינו ילדים מביתהמשך לקרוא "זכרונות, כתה י'"
זמן ושמו אפשר
חפא היה אומר לנו שזה לא נכון שיש רק עבר, הווה, עתיד. אותו לימדו במקום הרחוק ההוא, שיש גם זמן נוסף: זמן אפשר. הוא זמן שמתקיים בדיוק כמו שמתקיימים הזמנים שאנחנו מכירים. יש בין הבלוגרים דיון אם מותר לכתוב בדיות, להציג את עצמך כמי שאתה לגמרי לא. למשל בפוסט הזה. חפא מן הסתם היה אומרהמשך לקרוא "זמן ושמו אפשר"
על מה שאנחנו חושבים שאנחנו חושבים
מה קורה למחשבות, ברגעים האלה שהראש ריק, ונדמה שאני לא מסוגל לחשוב על כלום?לצבי יש תשובה: המחשבות נמצאות בנדידה. פשוטו כמשמעו, כמו ציפורים, הן נודדות אל מוח אחר. מישהו אחר חושב את המחשבות שלנו. קורה גם שאנחנו חושבים את המחשבות של מישהו אחר. אנרגיית המחשבה היא מאגר, שכולנו חולקים בו. את זה אמר גם חפאשלמדהמשך לקרוא "על מה שאנחנו חושבים שאנחנו חושבים"
טבעת חדשה
פתחתי היום, במז"ט, טבעת חדשה."גלולות זכרון".וכך כתבתי בהסבר לטבעת:יש משרד השכחה, והוא מהנדס לנו את הזכרון, לפי הצרכים של הרייטינג, מדורת השבט,השלטון.גלולות זכרון הן הנשק הטוב ביותר לשימור עצמינו.רק מתים אינם זוכרים.כל מי שרואה את עצמה/ו כבעל/ת עניין, מוזמנ/ת לפנות בבקשה להצטרפות.עוד דברים שכתבתי בנושא: כאןוכאןאשמח לראות אותכם.
עוד שיר מאותה תקופה בערך
עוד שיר מאותה תקופה בערך, סוף פברואר 1982ֿ, בהשראת הקמפוס של הר הצופים, אבל נראה שכתבתי אותו על המדינה בכלל. השורות האחרונות מדהימות באקטואליה. הַדְּרָכִים תָּמִיד חוֹזְרוֹת אֶל עִיר סְגוּרָה בַּחוֹמָה אֶל כִּכָּרוֹת קוֹדְרוֹת אֶל שִׁכּוּנִי אֶבֶן מִתְבַּצְּרִים כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹד צָעִיר אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיָה עֲדַיִן מֶרְחָב אֲנָשִׁים עוֹד יָדְעוּ מַהוּ מִדְבָּר וְהָיָה לָהֶם גַּם דֶּשֶׁאהמשך לקרוא "עוד שיר מאותה תקופה בערך"
