ארכיון לפי מחברים:הצועד בנעליו In-his-shoes walker

מה קורה למחשבות, ברגעים האלה שהראש ריק, ונדמה שאני לא מסוגל לחשוב על כלום?לצבי יש תשובה: המחשבות נמצאות בנדידה. פשוטו כמשמעו, כמו ציפורים, הן נודדות אל מוח אחר. מישהו אחר חושב את המחשבות שלנו. קורה גם שאנחנו חושבים את המחשבות של מישהו אחר. אנרגיית המחשבה היא מאגר, שכולנו חולקים בו. את זה אמר גם חפאשלמדהמשך לקרוא "על מה שאנחנו חושבים שאנחנו חושבים"

פתחתי היום, במז"ט, טבעת חדשה."גלולות זכרון".וכך כתבתי בהסבר לטבעת:יש משרד השכחה, והוא מהנדס לנו את הזכרון, לפי הצרכים של הרייטינג, מדורת השבט,השלטון.גלולות זכרון הן הנשק הטוב ביותר לשימור עצמינו.רק מתים אינם זוכרים.כל מי שרואה את עצמה/ו כבעל/ת עניין, מוזמנ/ת לפנות בבקשה להצטרפות.עוד דברים שכתבתי בנושא: כאןוכאןאשמח לראות אותכם.

עוד שיר מאותה תקופה בערך, סוף פברואר 1982ֿ, בהשראת הקמפוס של הר הצופים, אבל נראה שכתבתי אותו על המדינה בכלל. השורות האחרונות מדהימות באקטואליה. הַדְּרָכִים תָּמִיד חוֹזְרוֹת אֶל עִיר סְגוּרָה בַּחוֹמָה אֶל כִּכָּרוֹת קוֹדְרוֹת אֶל שִׁכּוּנִי אֶבֶן מִתְבַּצְּרִים כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹד צָעִיר אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיָה עֲדַיִן מֶרְחָב אֲנָשִׁים עוֹד יָדְעוּ מַהוּ מִדְבָּר וְהָיָה לָהֶם גַּם דֶּשֶׁאהמשך לקרוא "עוד שיר מאותה תקופה בערך"

הים מלא הערבומימיו גואיםבמגנט נכספים אל הירח אשר יכבה הלילההמנהרות מתו, כל המושבים נסגרואפשר להמשיך מהנקודה בה הפסקנוילד ששכח את כל שידעשאינו יודע עוד לדבר מלהבונה בחול ארמון מכושףהר פלאים והסופות המשנות צורתועומד כיחיד מול הירח המשגעאת מזג האויר בעולםכאן אין דשאכאן אין תרבותושכחנו את האינטלקטואל הספקןאפשר להמשיך מהנקודה בה הפסקנו זה מכברהדרכים כולן קיימותהןהמשך לקרוא "ינואר 1982, חוף נואיבה לפני ליקוי ירח"

הצילו. חוקרת הבלוגים גילתה את מה שלשווא ניסינו להסתיר ממנה, אנחנו, כל אלה שגילינו עולה על 14, ואיננו משתייכים למגזר הצועק, האסאמאסי והבריטני ספירסי: אנחנו איננו מייצגים את הישרא-בלוג, וצפויים לכן להעפה מן המחקר שלה, או לכל היותר, אל הערות השוליים השוליות.בקיצור, אנחנו לא שם, אנחנו לא קיימים.לא יודע איך נתמודד עם זה, כשאחד המקומותהמשך לקרוא "סכנת היעלמות"