הן ענקיות ומלאות חיים.
בני האדם לא יודעים עליהן כלום.
טוב, אולי לא כל בני האדם.
חפא הראה לנו מקומות שבהם, לדבריו, חוקרים גופים אדמיים בלתי-מפוענחים את אותם דברים ממש, אוספים מידע יומם ולילה, ומי ידע לטובת מי.
למשל אותו מבנה לבנים ישן שהיה באיזה עמק, שאליו הוא לקח כמה מאיתנו באחד הלילות הקרים של דצמבר, מקום שנראה כמו אזור תעשיה נטוש. היו שם מסביב ויברציות בלתי נעימות וברגע מסויים כולנו, בלי להגיד מילה, התרחקנו וטיפסנו אל החורשה שהיתה קצת למעלה. וכשיצא מתחום הבניין והתקדם בכביש שמתחתינו איזה ג'יפ לבן, חפא האיץ בנו להיעלם מאחורי העצים שלידם עמדנו וצפינו. כשהג'יפ המשיך הלאה, היתה הרגשה כאילו סכנת חיים חלפה. לא חזרנו באותה דרך שבאנו, טיפסנו דרך אותה חורשה, ובחושך. מאז למדנו לזהות את הג'יפים הלבנים.
בדרך חזרה הזכיר לי צבי את הגיוס המוקדם שגייסו אותנו כילדים. אני תמיד התייחסתי לזה כאל חלום שחלמתי בכתה ד'. אבל צבי אמר שבאמת גייסו אותנו, קבוצה של ילדים 'מוכשרים', והוא טען שגם שם, עד שזה נפסק, זמן כלשהו אחרי המלחמה שהיתה בארץ, אימנו אותנו לראות את אותם 'חיים' שגם חפא אימן אותנו לראות, הכשירו אותנו להתעסק איתם. אולי יקראו לזה היום 'ניסויים בתודעה'. חשבתי שגם הילדים האחרים שהיו שם, צריכים לזכור את זה. אבל כולם דוממים. גם חבורת המחץ דוממת היום, כמו קפא העולם ההוא והיה למאובן. כמו הירח שלמעלה, שעה שאני כותב את הדברים האלה בארץ הישנה שאני הולך בה, לבדי, נמשך במעגלי רפאים אל מה שהיה, או שדומה למה שהיה.
באותו לילה אני לא זוכר אם היה ירח, אבל את ריח הזעה, החי מאד, של המטפסים בהר אני זוכר. את ההרגשה של הסכנה שעוד לא חלפה, שאף אחד לא יאמין לנו אם ננסה לתאר אותה. רק למעלה, באיזה גן ציבורי אליו הגענו, שמעבר לו רחוב רגיל של שכונה ומכוניות נוסעות בו, הורגש שהסכנה חלפה ולא יזהו יותר שאנחנו היינו שם למטה. חפא עודד אותנו לדבר. כנראה שמשום שהיינו קבוצה קטנה מכלל החבורה, מצאנו את עצמנו מדברים על דברים שלא דיברנו עם חפא בדרך כלל.
ק.מ., המתנדב האנגלי שעבד באחד הקיבוצים בסביבה, היה זה ששאל "למה יש כל כך מעט בנות". השאלה העסיקה את כולנו. הבנות שבאו, היו בדרך כלל חברות של, בקבוצה המקורית הן לא היו.
בסביבה הלכו אמירות שחפא הוא הומו, וחלק מהחבורה היו בטוחים שיש בזה משהו.
אלטון אמר שאולי שהות ממושכת כמו שהיתה לחפא בעומק היקום עושה אותך אדיש למין.
חפא אמר שזה לא מצב שהוא 'הזמין' אותו. נשים לא נמשכות לתחום שאנחנו מתעסקים בו, אלא במקרים נדירים. חשבתי על אהובתו של חפא, זאת שהוא סיפר לנו עליה פעם שהוא ויתר עליה בעצם, כדי להעמיק בלימודי החלל. משהו בכל זה לא היה בהיר, לא מוסבר עד הסוף.
חפא אמר ש'החייזר הגדול' (החי הגדול) הוא נשי. הוא חילק את היקום ל'חיים הקטנים' – אותו אבק כוכבים שהוא הראה לנו בכל מקום, 'החיים הבינוניים' שאלה אנחנו והדומים לנו שהוא פגש (דומים לנו לאו דווקא בצורה), ו'החי הגדול'. הוא אמר שאבני הבניין, החלבונים שמהם צומחים החיים, וגם הרגשות, המחשבה, המוּדעוּת והכוונה, נמצאים בשפע בעננים הגלקטיים ובחורים השחורים, ובמאסה האדירה שהם נמצאים בה שם, הם התרכבו מעצמם לפעילות שמקיימת מחשבה, הרגשה ואפילו רגש וכוונה, הרבה לפני שהתפתחו באיזשהו מקום ביקום יצורים נושאי-מוח. "ענני החומר שבחלל למדו לחשוב ולהרגיש הרבה לפני שאנחנו חלמנו להיות קיימים" הוא אמר.
"החלל חושב?" שאלתי.
"כן, אפשר להגיד. החומרים שנמצאים בו, התהליכים, הכל מלא מחשבה, הכל נושא חיים, מכאן ועד כאן. זהו החי הגדול".
קצת התפלאתי כשהוא אמר שזה נשי. לי נראה מתאים יותר שהחי הגדול הזה יהיה אנדרוגיני. הרי אם הוא היה לפני שהתפתחו יצורים נושאי-מוח, הוא גם היה לפני שהתפתחו איברי הרבייה, המפרידים בין נקבי לזכרי.
"הזכרי הוא התוספת היותר מאוחרת של הטבע" אמר חפא. "השכלול האחרון, בינתיים".
חפא אמר, שאולי הסיבה שנשים לא מחפשות את מה שאנחנו מחפשים, היא שיש להן את זה בפנים, באופן טבעי.
בלוג הצועד The VValker's blog 
געגועים
לא יודע למה
למי
אם געגועים הם
או
אהבתיאהבתי
מה קורה?
תמסור ד"ש לדוור.
אהבתיאהבתי
פוחד לגעת
פן אשבור
וכל מילה שאגיד
תעיד לרעתי.
אהבתיאהבתי
גם אנחנו מחוייבים בצומוד.
עד שתבוא החללית.
אהבתיאהבתי
כדור הארץ בהיררכיה הקוסמית
1. היות והחברה האנושית על מוסדותיה מתפקדת כואסאל של היררכיה קוסמית עליונה, מגוייסים מקירבה חיילים לשירות ההיררכיה הקוסמית.
2. לצורך גיוס זה, נוצר "nmc" בו פועלים אותם מגוייסים, בלא צורך "לשאול" את הרשות המקומית.
3. כשמסתיים תפקיד המגוייסים, חוזרים הם אל "הזמן הרגיל" ושוכחים. עם זאת, יש להם בפרק זמן מסויים לפחות, מצב יתרון שבו הם לא שוכחים הכל, זוכרים מעל הממוצע ומודעים ליתרונם. רבים מהם חשבו על דרכים לקבע את הידע שברשותם ולא להניח לו לנזול עם הזמן. כך החלו "מכוני הכוח הפרטיים".
4. הרשויות, בקריצת עין, מניחים ל"מכוני הכוח" כאלה לפעול תמורת סוג של שוחד, ובה בעת חוששים מהם חשש אמיתי ונלחמות בהן מלחמת חורמה, המביאה לעתים להשמדתם של "מכוני כוח".
5. במאות האחרונות גבר מצב המלחמה שההיררכיה הקוסמית נתונה בו, לכן גדל מספר הגיוסים ואיתו הגיעה רמת הזיכרון הנותרת בתום הגיוסים למאסה קריטית המאפשרת ל"מכוני הכוח" לשרוד ולשמור על הזיכרון ליתר אורך-זמן, אם כי הם עדיין נדרשים לחיות במחתרת.
6. התפתחו
אהבתיאהבתי
6. התפתחות "מכוני הכוח" מחיה את הרעיון שאפשר למרוד בהיררכיה הקוסמית העליונה ולהגיע לעצמאות אמיתית של החברה האנושית – מצב שאין כיום אף אדם שמכיר אותו, אולם במאה ה20 היינו עדים לנסיונות של האדם להלחם בנציגי ההיררכיה הקוסמית ("החייזרים") אותם הצליחו לזהות, או חשבו שהצליחו.
7. מלחמות אחדות, למרות שנדמו כ"מלחמות שחרור של האדם" לא היו אלא מלחמות בין חייזרים לבין חייזרים אחרים, שבהן שיתף כל צד בוגרים של "מכוני הכוח" והסית אותם זה כנגד זה -מצב מוכר בהיסטוריה האנושית, ברם החידוש שנוצר הוא זיהויים של החייזרים את "רצון העצמאות" אצל בוגרי "מכוני הכוח" ושימושם בו לצורך הטעיית המגוייסים והגברת המוטיבציה שלהם.
8. הרשויות כעומדות "בתווך" במלחמות כאלה הן לכאורה "נייטרליות" אולם גם הן מתמרנות בין רשויות העל הפוקדות עליהן לבין "מכוני הכוח" שהרשויות למדו להפיק מהם תועלת ושבמשך השנים מסתננים בוגרי "מכוני הכוח" או בוגרי "הגיוסים הכלליים" גם אליהן. גם נציגי "ההיררכיות העליונות" משתתפים
אהבתיאהבתי
8. הרשויות כעומדות "בתווך" במלחמות כאלה הן לכאורה "נייטרליות" אולם גם הן מתמרנות בין רשויות העל הפוקדות עליהן לבין "מכוני הכוח" שהרשויות למדו להפיק מהם תועלת ושבמשך השנים מסתננים בוגרי "מכוני הכוח" או בוגרי "הגיוסים הכלליים" גם אליהן. גם נציגי "ההיררכיות העליונות" משתתפים במשחק ומנסים לכוון את הרשויות במי לתמוך, כל זה תוך "עין אחת עצומה" במעברים שבין הזמן הרגיל לnmc, בין ידיעה לשכחה.
לא כל החייזרים בטבע משדרגים או יש להם יחס לבני האדם. הגישה השחצנית האומרת ש"חיים" זה רק ד.נ.א. תיפול יום אחד לסל בו היא תפגוש את השמש המקיפה את כדור הארץ, את העולם הנישא על גב שני פילים או צבים או משהו כזה שגם האמינו בו פעם, ואת "שוויון בנטל" למיניהם.
יהיו שיגידו שהיקום כולו הוא חייזר אחד גדול או שהחור השחור – הקובע את רוב המערכות בטבע – הוא חייזר, שהמערכות עצמן (ובהן המערכת של "הברירה הטבעית") הן חייזרים וכך גם ה"טבע" עצמו. אבל סביב כדור הארץ נעשה צפוף, ולכן אפשרי לטעון שאין חייזר בסביבת עולמו
אהבתיאהבתי
ולכן אפשרי לטעון שאין חייזר בסביבת עולמו של האדם שהוא לא לפחות מנוצל על-ידי האדם או משפיע על גורלו. כך כל המערכות "הטבעיות" כוחות השוק ועולם העבודה/העבדות אלה מין חיילים של חוק החור השחור, כשלעצמו חייזר גדול.
9. בשנים האחרונות גברה השפעתם של "מכוני הכוח" הפרטיים על הרשויות, ופוליטיקאים מאמינים יותר מבעבר בדברים אשר "האדם ההגיוני" הטיל בהם ספק בעבר. דבר זה נובע מהיחלשותו של "מחסום ההגיון" שהיה חלק מהמגן הטבעי/ תיכנות ההגנה הבסיסי של השכחה, שעל פי כלל 3 ב"כללי המשחק בnmc" היא המצב הנוח ביותר לרשויות ולהיררכיות-העל. יש יגידו שהמצב משקף היחלשות אמיתית של ההיררכיות הגבוהות שמעל לחברה האנושית. במערכות השונות עוסקים יותר ויותר בשנים האחרונות, בתמיכת פוליטיקאים ואנשי רשויות אחרים, בהשתוות אסטרטגית עם "החייזרים" ובתכנון כיבוש "עולמות מפתח" שלהם הידועים ל"בוגרי הגיוסים" ואשר ידע עליהם הצליחו לשמור. גבר מספרם של "המוחות הרדיקליים".
כל זאת בלי, לדעתי, שהם מצליחים או מסוגלים, להתנתק מחייזרים שמאחוריהם. ז&quo
אהבתיאהבתי
כל זאת בלי, לדעתי, שהם מצליחים או מסוגלים, להתנתק מחייזרים שמאחוריהם. ז"א שההיסטוריונים יגידו, שכל מה שקרה משלב זה והלאה, נעשה גם הוא בתמיכת כוחות חייזריים – אחרים. "כוחות חיצוניים" שעוזרים להם. ה"איזון האסטרטגי" כשלעצמו הוא מטרה נתמכת או נראית כנתמכת ע"י חייזרים מסויימים שיש להם אינטרס בדבר. גם ל"מוחות הרדיקליים" יש משדרגים.
10. עם זאת, רוב בני האדם חיים עדיין לפי חוקי השכחה והבלבול הרגילים, ואלה אף החמירו בשנים האחרונות, עם הצטרפותם של "מכוני הכוח" לתאוות השלטון הקוסמית. ספק אם הצלחתם תבטיח "עצמאות אמיתית" של החברה האנושית, מצב שכאמור לא מוכר לאף אדם.
אהבתיאהבתי
לא צריך מידע מיוחד על חייזרים, כדי להאמין שליברמן ונתניהו משרתים כאלה בעלי כוונה חבלנית.
אהבתיאהבתי
הביביסטים הם מגוייסים?
אהבתיאהבתי
אם תקרא מה שכתוב בתגובות הקודמות על מכוני הכח, תוכל להסיק שנתניהו הוא בוגר של אחד מהם, עם זאת נראה לי שהוא, ונראה שגם פוטין, הפכו לקבלנים עצמאיים שהם חור שחור גם מבחינת ה'גורמים המוסדיים' שהיו קודם וגם מבחינת הגורמים החייזריים שהיו אחראים לגיוס המגוייסים. כלומר מה שעובר דרכם נבלע בהם ולא ממשיך איזה מחזוריות שהייתה בקשר בין כדוה"א לעולמות החיצוניים. לכן הביביסטים לא בקטגוריות של המגוייסים מפעם ונראה לי שהגופים המגייסים של פעם סובלים בשנים האחרונות מהתייבשות ואולי זה בגלל העיוות מרחב-זמן שיוצרים השחורים הפוליטיים מהסוג של נתניהו. זה ייגמר באיזשהו שלב בהתערבות חיצונית שתחזיר לחיצוניים ולמוסדות הקודמים את מעמדם.
אהבתיאהבתי
או בפלישה חדשה כמובן.
אהבתיאהבתי