דווקא ככל שהורע מצבם של השליטים והם הרגישו שימי שלטונם על כדור הארץ מתקצרים, נעשתה ידם קשה על בני האדם. אין לדעת לפי איזה שיטה העדיפו להגן על בני אדם אחדים ולהלחם נגד בני אדם אחרים, יש אומרים שזה התחלף אצלם כל פעם בצורה אקראית, משום שבני האדם לא ממש עניינו אותם, אפילו לא ככדורי משחק. אחרים אומרים שהתוצאות בשטח מראות שאמירה זו לא בדיוק נכונה, ושהאנשים שחיו במדינת בית אל, שבה ניצב מגדל גבעון, הצופה על פני כל הארץ, היו תמיד האנשים המועדפים על השליטים. על כל פנים, ככל שהתקרבו חמש שנות המלחמה לסופן, עזרו השליטים יותר ויותר לאדמי מדינה זו, שלחמו נגד הברית הצפונית-תל אביבית ואליהם חברו מותווי הימין ששלטו בירושלים, ממנה הספיק סטולי הגנוב לחלץ את צבי ועלוה מהשכונה שבקצה העיר. אין ספק שלרשותם של תושבי מדינות בית אל וירושלים עמד נשק גלקטי שקיבלו מהשליטים, למרות שהרטוריקה שלהם תמיד הכחישה קיומו של נשק זה ובתעמולתה ציינה את האמונה האלוהית ככלי שהביס בסופו של דבר את הכופרים הריקנים.
למרות נשק זה, הצליחה אוטונומיית המותווים הצפונית לשרוד מול תוקפיה שבאו מכיוון הכנרת (שם השתלטו בדרך על טבריה ועל המקום שבו היה חוף הטלפתיה), עד אשר בתל אביב חוללה קבוצה של גנרלים בדימוס ובעלי בריתם הפיכה קפיטליסטית, והדבר הראשון שעשתה קבוצת הגנרלים עם עלייתה לשלטון, היה פרישה מן הברית עם המותווים. הדבר השני היה החלטה על החזרתה של חומת המת"ג, זו שחסמה בעבר גם את הציפורים מלהיכנס ולצאת את העיר. בגלל החלטה זו, מצאו רבים מתושבי מדינת תל אביב את מותם מהתחשמלות, כשניסו לברוח אל הגבעות שמעל גוש דן, בשעה שהתחיל הנחשול, שנגרם מהמסת קרחונים שביצעו השליטים.. היציאות מהעיר היו כבר נעולות, הגנרלים נעלו אותן לאחר שזרימה של אנשים התחילה לצאת מן העיר עוד לפני הנחשול. נביאים הסתובבו בתוך העיר במשך שבועות רבים והזהירו מפני חורבן קרב, וטיפין טיפין, מעט ומאוחר לרוב האנשים, התחילו האנשים לשמוע להם
רובם של האנשים שהצליחו להסתנן החוצה מתל אביב, נעצרו על ידי משמרות האיחוד של מדינות ירושלים ובית אל, והיו הראשונים שנשלחו למחנה המעצר החדש בלטרון, שאז עדיין לא היה סמוך לקו החוף.
בלוג הצועד The VValker's blog 
2 תגובות בנושא “(2)”