"מגילת אסתר" היתה בכלל טקסט אנטישמי שאומץ בגאווה, בשלב כלשהו, ע"י הקנון היהודי.
זה שאלוהים לא מוזכר בכלל, הספר היחידי בתנ"ך.
זה שזאת הפעם הראשונה שמגדירים את העם בתור ה"יהודים".
וזה שנלמד ממנו שהיהודים מגיעים לכל מקום, גם למיטה של המלך.
כמו שאמרה זרש, בערך במלים האלה, לבעלה: "אם התחלת עם אלה, הלך עליך".
כמו פרסומי חוץ על הכח הישראלי , לדוגמה פרסומי האטום, לפני שמרדכי (אשר יש מתעקשים שהוא בכלל סוכן מוסד, אבל איזה סמליות בשם) אימת אותם.
במקור הכוונה של הטקסט היתה להגיד כמה שטניים היהודים, ועד לאיפה מסוגלת השדולה שלהם להגיע, וכמה אומלל זה הוא שאיתרע מזלו להיתקל בהם, וכל מי שהם שונאים אותו.
הטקסט אומץ אל הקנון היהודי מתוך כוונה להגיד: נכון, ככה אנחנו, ואל תתעסקו
איתנו. יש לנו נשק אטומי סודי, וכל תכנית נגדינו תעלה בתוהו, אנחנו נצליח בכל מקום.
==============================
כך כתבתי פעם אצל כרמל
==============================
יתכן באמת שאת מגילת אסתר כתבו במקור אנשים לא יהודים, אשר לא חבבו במיוחד את היהודים, יותר נכון, אפשר לומר שהם פחדו מהם.
כי יש ביהדות ליבה הסטורית של אופל, שהיתה קיימת בכל הדורות.
גם הסיפור על הטבעת המצרים בים סוף, לאחר ניצולם (הופתעתי לגלות שהמילה "לנצל" במשמעותה המוכרת, מופיעה כבר שם בתנ"ך, תמיד חשבתי שהיא חידוש של העברית החדשה) מעיד על הצד האפל שהיה קיים בעם הזה תמיד. עם שבעיקר שונא את האחרים, חש עצמו עליון על אחרים, עם שמי שהוא סימן אותו – הלך עליו. מאז הכנענים והמצרים, ועד לאשכנזים-הסמולנים-בית המשפט, וכמובן הערבים, בימינו, שאותם מסמנת רוח האופל של העם כיום.
תמיד גידלו אותי – מוסדות החינוך, "מדורות השבט" השונות, התקשורת, להאמין ש"אנחנו היהודים" – עם רוחני, עם ששונה מכל הגויים בכך שהם הם הקמים עליו בכל דור להרגו. אנחנו לא הורגים, אלא לשם הגנה עצמית, ואיננו מפיקים הנאה מכך. איננו שותים את דם הגויים. כן, כמו שתמיד היינו מדינה סוציאליסטית.
מאז רצח רבין ועליית נתניהו אני מבין טוב יותר את המהות הנסתרת, את ליבת הרוע שמצויה בעם היהודי. פרצופו המחייך של יגאל עמיר ופני הרוע של ביבי, שנשאר הנסיך והמשיח של בני האופל המצפים לשובו כגואל, העם שהיה מסוגל לתת לו את השלטון רק חצי שנה אחרי הרצח. ועוד מסוגל להשאיר אדם כזה במערכת הפוליטית שבה הוא שוב מוביל בסקרים (לא שממשלת הפריד-טרט-ליברמן הנוכחית לא עושה בשבילו הרבה מהמלאכה שלשמה הוא נועד).
אבל אולי זה הפרצוף האמיתי של היהדות, שדורות של מלמדים, מחנכים, אנשי רוח עמלו כדי להסוות אותו, להחליף אותו בתחפושת אחרת, זו של "יעקב התם".
ודווקא חג הפורים, החג שחוגג את השמדת רבבות "גויים" באורגיה של שנאה (ואין זה מקרה שגולדשטיין שר"י בחר ביום הזה, כדי לירות באקדח קפצונים אמיתי), החג הזה, חג התחפושות כפי שהוא נקרא, הוא, בהפוך על הפוך, חג הגילוי של הפרצוף האמיתי. ההתחפשות היא בשאר ימי השנה. פורים רק מתחפש לחג תחפושות, ובו-זמנית הוא לא.
בלוג הצועד The VValker's blog 
קראתי את מה שאמרת. בהחלט רואים שאתה אדם שיודע להתבטא ומרגיש כעס חבוי בפנים. אני כמובן לא מסכים עם מה שאתה טוען כאן. אני לא חושב שההתייחסות של העם לביבי כנסיך משוח, שונה מהיחס של השמאל לרבין לאחר פרשיות השחיתות שלו, או ההתנהגות של כשר בטחון באינתיפאדה לערבים. יש לנו במדינה הרבה תת עמים שכל מה שאיחד אותם פעם זה שפה ודת. וכל א חד רוצה כמובן שהמדינה תשקף את תרבותו. אולי אני תמים ואולי אתה שחוק. אבל אני חושב בהחלט שאתה לא נותן לעם להנות מהספק. אתה עובר ממצב שאנו "עם סגולה" כפי שחשבת בעבר למצב שבו אנחנו האפל בעמים. ללא עצירה בנקודה בסיסית שבה אנו פשוט עם רגיל עם חסרונות ומעלות. וזה פשוט חבל.
אהבתיאהבתי
עם רגיל "אנחנו" לא ולא יכולים להיות. יתכן שבכל עם יש איזו ליבה של רוע, מחלת נפש שהשאיפה לנורמליות נאבקת בה. אבל בישראל נראה, אולי בגלל ההסטוריה הלא רגילה שלנו, שמעטה הנורמליות הוא הרבה יותר חלש ושביר בעיקר מאז רצח רבין, ששבר איזה מחסום של כישוף – כישוף טוב אבל כישוף – של אשליית מדינה שיכולה להגיע לפתרון בעולם הזה של בעיותיה – בעיקר בעיות דת ומדינה ובעיית השטחים וההתנחלויות (שאני לא רואה את פינויין – אלא במחיר של שפיכות דמים שלא היתה כמוה, ואני לא בטוח בכלל ידו של מי תהיה על העליונה), ומאז מתגברים הכוחות שכפי שאני מנסה להגיד כאן, יש להם שורשים עתיקים ועמוקים המקבלים חיזוק מטקסט קדום וחי לגמרי – שאנחנו התמימים לא יודעים לפרש אותו, והמשמעות האמיתית של פורים נמצאת בו גם כן. הטקסט של מגילת אסתר שהוא כנראה במקורו זר, אומץ בחום ע"י מי שהיו גאים בכך שהכותב "קלט" אותם ואת הראש שלהם, יותר טוב מכל מיני תמימים. שים לב, אם יש לך קצת זמן, לתגובה מס’ 218 במאמר מערכת הארץ היום ל"פסיכיאטר" בתגובה 205. זה בדיוק זה.
ולגבי רבין: הוא אף פעם לא היה "נסיך משוח&
אהבתיאהבתי
ולגבי רבין: הוא אף פעם לא היה "נסיך משוח" שלי למרות שלמדינה, אני חושב, יש בהחלט מה להתגעגע לתקופתו (בעיקר השניה) אבל נדמה לי ש"פרשת השחיתות" היחידה שנחשד בה, הוליכה אותו להתפטר, והנסיון לדמיין דבר כזה כיום ימחיש לך בדיוק לאן התדרדרנו מאז.
אהבתיאהבתי
אני מבינה את שורש הדברים. אני גם חושבת שיש שנאה נוראית ביהדות כלפי עמים זרים ושלבושתינו אנחנו ממש לא עם סגולה (זכור לי איזה חרדי אחד בנסיעה באוטובוס שניסה לשכנע אותי שאשתו של בן דודי שהתגיירה היא צאצאית לאנוסי ספרד). עם זאת, עם זאת אני רואה את הדברים קצת אחרת ממך, אני חושבת שעדיין יש תקווה ועובדה שהוגים שמאלנים וליברלים יצאו גם מהיהדות (ואפילו די הרבה מהם). אני גם חושבת שזה מין מעגל. אנחנו אומנם טוענים שכל עם בא לכלותנו אבל בהרבה מקרים זה באמת נכון. ואותה "טראומת שואה" אם נקרא לה מכתיבה את היחסים בינינו לבין העמים האחרים שסביבנו. חבל שזה כך אבל זהו מעגל של דמים. אחד פוגע בשני ואז השני פוגע בשלישי שפוגע בו חזרה וכן הלאה.
יש גם הרבה דברים טובים בפורים בדיוק כמו שיש דברים טובים בחג ההודיה האמריקאי.
בכל מקרה גישה בהחלט גישה ביקורתית מרעננת.
אהבתיאהבתי
כמובן שגם הוגים ליברלים ושמאלנים יצאו מהיהדות, וחלק מהם גם שילמו מחיר על כך שהיו ליברלים ושמאלנים.
אני לא מכליל על האנשים כפרטים, רק רציתי להגיד שהיהדות היא תהום עמוקה שבתור שכזאת היא שורצת לא רק מטמונים (וגם כאלה יש, כמו למשל הרעיונות של עזרה וערבות הדדית שמוגשמים בחברה החרדית יותר מאשר החילונית) אבל גם הרבה חביונות אופל, נחשים וסכנות שאדם תמים לא מעלה בדעתו.
ברור לי שגם אנשים אחרים, חכמים ממני, ראו מה צופנת בחובה התהום הזאת (למשל קראתי לא מזמן מאמר של גרשום שולם שלא היה שמח כ"כ על החייאת השפה העברית כשפת הדיבור הציונית, משום שראה בה, אם נתרגם, שפת כישוף עתיקה שמי שאינו יודע את רבדיה ועומקיה, בייחוד אדם מודרני, לא יצא מזה חי) וחלקם ניסו בכל כוחם לדוג ממנה את הפנים היפות, לפעמים עד כדי אונס המציאות.
יש שרואים בקביעת תאריך החג אימוץ-וורסיה מקומית של חגי אביב פגאנים (והנס שנעשה ליהודים משקף את התגברות האביב על החורף), אין ספק שההתפרצות של האביב כשלעצמה היא סיבה למסיבה ולהתפרקות וכבר כתבתי בשנתיים הקודמות בערך בזמן הזה של השנה, על מה שאביב עושה לי. אבל אוזני המן עושות לי בעיקר יצ
אהבתיאהבתי
יציקות בבטן.
אהבתיאהבתי
לצועד בנעליו אני כל כך מתפעלת מהבהירותוהיכלת שלך להבהיר מה שאני לא מצליחה כל הזמן וזה גורם לי להתמקד כל הזמן במושג מזרח ומערב, שכמובן מכיל המון אם מפרטים אותו לגורמים. אבל היות והחשיבה שלי אבסטרקטית סוריאליסטית, אני לא מצליחה להבהיר מילולית את מה שאתה עושה ביד אמונה, ובכתיבה נהירה. מסכימה עם כל מילה.
לי השם ישראל שהוא בלועזית איזראל שהוא בערבית עז-ראיל. עזראיל זה שטן. ואני מרגישה פה את רוחות השטן המנשבות, ואת חוסר התום ואת חוסר הטוהר. ואת השטנה לא רק כלפי העמים מסביב. גם עבורי רבין לא היה מלך המשיח, אבל כנאמר הוא לפחות התפטר ובקר את עצמו. לא היתה ממשלה במדינה שעשתה נכון, אחרת לא היינו מגיעים לפי הפחת הזה. כלאמר הניהול למן ההתחלה החל מן הפראנויות שהן היו הקו המנתב.
אהבתיאהבתי
ההסבר שלך עוזר לי לדמיין מה עובר לערבים בראש כשהם שומעים או אומרים "איסראיל", ולראות עד כמה אנחנו במצב חמור איתם עוד לפני שהוספנו לחשבון את מה שנגרם לפלשתינים בגללנו ומה שממשיכים לגרום להם בשמנו. יש כמובן מי ששמח מאד שזה כך.
משמעות השם המקורית לפי התנ"ך היא "לנצח את האל" וזה השם שיעקב התמים קיבל כשהפך להיות על-אדם, הפסיק להיות אנושי וזה אולי הביטוי הראשון הקדמון לעל-אדמיות הניטשיאנית, או לפחות כפי שהיא פורשה בידי אלה שהבינו את ביטוי "האלוהים מת" שלו כהזמנה לצפצף ולדרוס את ערכי המוסר. איפה שהוא ההיתר לדרוס את המוסר כשצריך, נמצא גם הוא כבר בגנים דרך הסיפור הזה.
אהבתיאהבתי
אגב, אני זוכר שגם לחתול של גרגמל, הרשע מן הדרדסים, יש שם דומה במקור (תירגמו אותו לחתחתול).
אהבתיאהבתי
שלום לך
אתה מיצג את הפאן של השנאה העצמית בעם היהודי ואני אומרת זאת מתוך הבנה שאתה שואף לטוב ולא מוכן לקבל את היותינו בני אדם
כמו השאר ולכן "לפתח חטאת רובץ".
אם החברה פונה לכיוון לא טוב, יש לפעול לשינוי המגמה לא בשקיעה בדקדנס אלא בעשיית הטוב היכן שרק אפשר , אם זארת תכתיתך בחיים
חג שמח
שולמית
אהבתיאהבתי