נראה שגשם כבד עומד ליפול

אני, שמפלגת העבודה גמרה את זכות הקיום שלה, ידעתי כבר לפני כמעט ארבע וחצי שנים.
כשהמפלגה הזאת הצביעה בעד אפלייה בקצבאות ילדים בין יוצאי צבא לאלה שאינם.
כתבתי כבר את הסיפור
בכל זאת רציתי להאמין בשנה האחרונה שאולי, אולי היתה בשנה האחרונה איזה מהפכה שם.
אף על פי ששמרתי מרחק, בבחירות האחרונות, אבל עם אהדה קטנה.
הערב, הרגשתי שכבר הייתי בסרט הזה פעם, והרגשתי גם, שידעתי מראש ששוב אהיה בסרט הזה.
אבל יותר, מילה אחת נוספת אני לא אבזבז על המפלגה הזאת.

וקשור, בהחלט קשור, ביום שבו ליברמן נכנס לממשלה. זה לא סתם צירוף מקרים, שראש אכ"א מוציא מן הארון, סוף סוף, את תכנית המלחמה בפרופילניקים שיזמו כמה קצינים בצה"ל, וכבר הרבה זמן הרגשתי שהיא מתרקמת. שטרן אינו לבד בה, אגב, הוא רק השוטה, הלגיונר המשוגע שמוציא את הבטטה מהאש עבור חבורת הקצינים, שיש לה הרבה מה להפסיד.
גם משום שהעלאת הנושא של הפרופילניקים, עלולה לחשוף את כל השיטות שבהן תייג צה"ל כבר בעבר אנשים עם מספר על המצח, מסיבות ביורוקרטיות, פוליטיות, ואחרות.
בוודאי עוד יהיה לי מה להגיד על כך, יכול להיות שאני עוד אמצא את עצמי מודה לשטרן, שימצא את עצמו מחזק את המאבק אותו הוא (והקצינים שמאחוריו) מבקשים לדכא – מאבק על שארית אופיה החופשי והפתוח של החברה (ולכן, זה לא רק "מאבק הפרופילניקים") אבל אני נכון גם לימים קשים, בעיקר משום הידיעה ששטרן אינו לבדו, אלא חונטת חושך פועלת מאחוריו, בימים אלה שבהם עוד הרבה ענני חושך עומדים לרדת.
את התגובה הראשונית שלי כתבתי ב"הארץ" בארבע תגובות, הרי היא כאן ברצף (והמשך יבוא):



אין כל חדש תחת השמש
רשמית, כל מי שקיבל פרופיל 21, קיבל אותו מ"סיבות רפואיות". נפשי – זה גם מוגדר רשמית כרפואי.
אם שטרן טוען שיש כאלה שהוציאו אותו במרמה, הוא יצטרך להוכיח את זה על כל משתחרר ומשתחרר.
אלא שאז עלולה להיחשף האמת שמאחורי הקלות שבה משתמש צה"ל בפרופיל הנפשי כדי לחסל חשבונות עם חריגים, כדי לפטור בעיות שחלקן בעיות בירוקרטיות, ובעיקר, להתנער מאחריות לגבי גורלם של אלה שלא בדיוק מתאימים למערכת. הדרך הקלה ביותר בשבילו היא לתייג את האנשים האלה במספרים.
שטרן גם יגלה, אם הוא לא יודע זאת עדיין, שתכניתו לרדוף אחרי המשוחררים *באשמת צה"ל* באזרחות ולהכתים אותם לכל החיים, איננה חדשה, ובמשך שנים פעלו גורמים שונים בחברה וברשויות לאמלל את קורבנות הפרופיל, שחלקם אולי מעמידי פנים, אבל את המערכת ואת הצבא – המעוניין לטשטש את אחריותו כלפי אלה שאינם מעמידי פנים – זה לא מעניין.
כל מה שהוא מציע, כבר היה קיים שנים.

פרופיל 21 הוא תולדה של שנים ספרטניות, שבהן ביקשו לטאטא מן הצבא ומן החברה את מי שאינו מתאים לאידיאל החיילי, ובמשך השנים הצליחו יוצריו לפגוע באמצעותו ברבים מאלה שלא התאימו לספרטה הישראלית.
מי יודע כמה מהם התאבדו, נגוזו בשקט, או עזבו את הארץ.
מי יודע כמה טובים ואיכותיים, מלח הארץ, הפסידה הארץ בגלל שהם לא היו מוכשרים לדבר אחד – להיות חיילים.
וכמה במקומם גידלה הארץ מן הסוג הרע, הגס, הבהמי, או זה שדומה לשטרן (בעיקר בטפשותו).
רק בשנות ה80 וה90 החברה התחילה להיפתח, המודעות לזכויות האדם עלתה, וגם היחס לצבא, הודות לכיבוש, לבנון הראשונה, ודברים אחרים, עבר התפכחות. אם יש רבים יותר שלא רוצים לשרת בו – זו אשמתה של המדינה השולחת אותם לשמור על התנחלויות, ליהרג למען שלום פוליטיקאיה (ואף חוק דרקוני שמציע איזה שטרן, לא יהיה מה שיחזיר את המוטיבציה). אבל זה לא קשור לנושא העיקרי, שהוא זכויות אדם של בעלי פרופיל 21, המגיעות להם כאזרחיה של מדינה השואפת להיות דמוקרטית, והמאבק הצודק במי שרוצה לשלול להם את הזכויות האלה.

בשנות ה90 עלתה המודעות לקלות שבה מתייגים אנשים שלא התאימו מאיזה סיבות לצבא – בדרך כלל סיבות ביורוקרטיות, אך לעתים גם סיבות של נקמה פוליטית.
ביחד עם חוקי יסוד של זכויות אדם שנחקקו: "חוק כבוד האדם וחירותו" ו"חוק חופש העיסוק" נוספו גם סעיפים האוסרים לפגוע בבעלי פרופיל 21 או בפטורי שירות בכלל.
גם ארגונים שקמו במהלך שנות ה90, עזרו לשילובם של אלה שאינם חיילים בחברה – כפי שצריך להיות בכל מדינה נורמלית, הרואה את עצמה ליברלית ונאורה.
בנסיגה שאנחנו נמצאים בה כיום, במיוחד היום עם כניסת ליברמן לממשלה, מבקש גם שטרן (שאין ספק ששטרן, כפשיסט ימני, הוא מעוניין אישית להקשות את החיים על אלה שאינם כמותו) להחזיר את הגלגל לאחור.
אני מאמין שהפרופילניקים, ותומכי זכויות האדם לאו דווקא משמאל, יעמדו בדרכו עם החוקים שנחקקו במהלך השנים, ואולי מעז יצא מתוק כי תכניתו תחדש את המאבק שנמצא בנסיגה נגד הפשיזציה של החברה, תביא להתארגנות הפרופילניקים מחדש ולחשיפת האמת אותה מסתיר צה"ל מאחורי הסיפור של פרופיל 21, על חלקה ניתן לקרוא בפוסטים שכתבתי בבלוג שלי וגם כאן: http://www.interpretation.co.il/30_1018.htm.

לנו, הנפגעים והנפגעים הפוטנציאלים של תכניתו של שטרן, אין מה לפחד.
כי כל זה נעשה נגדינו במשך השנים, ועברנו את הפרעונים שקדמו לשטרן, נעבור גם את הפרעה הזה.
אם שטרן רוצה מלחמה איתנו – הוא יקבל אותה, והוא זה שיתחרט על כך, וכל אלה שמציעים לו עצות (אני יודע שיש כאלה), כי הם רק יראו אותנו מתחזקים.
יש לנו מקום תחת השמש, ואיננו זקוקים לאישורו של קצין מטומטם זה או אחר. בכח ה'צומוד' יכול נוכל להם.
אנחנו ננצח, כי אנחנו הצודקים.

וזוהי תגובתי האחרונה. כל תגובה אחרת שתבוא מעתה באחד מכינויי, תהיה מעשה ידיו של חרצוף. כפי שנודע לי, אחד החרצופים הוא קצין מההקצינים המציעים לשטרן עצות אחיתופל, ומעשיו מעידים על רמתם המוסרית של קצינים דוגמת שטרן וחבריו. .

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

19 תגובות בנושא “נראה שגשם כבד עומד ליפול

      1. למה הציניות?
        זה באמת לא ברור.
        אתה לפחות מדבר פה על כמה שנים.
        אשתו של – חברת מפלגה.
        כוסית עם אובססית שואה – הצביע לעבודה.
        זה באמת לא ברור איך אנשים שיש להם גישה ודעה הולכים אחרי משהו שכל כך מנוגד לכל מה שהם מאמינים בו.

        אהבתי

      2. יש אנשים שגדלו עם המסרים החיצוניים של מפלגת העבודה (בטעות פרוידיאנית כתבתי כאן מפלגת המדינה…) כחלב אם. תראי גם בתשובה שלי למתחזק של דנג’ה גנג’ה. פעם המפלגה הזאת היתה המדינה-האמא-הכל, ואני לפחות שלמדתי בבתי ספר מפאי"יים גדלתי על מסרים שהיא החדירה (אפילו שאף פעם לא הצבעתי למפלגה הזאת) שלא הבליטו את הצד המיליטריסטי-קפיטליסטי החזק אלא את המיתוסים של ’אנחנו רוצים שלום וצדק חברתי’.
        לאנשים קשה להשתחרר מההזדהות המובנית עם המפלגה שמכרה ססמאות כאלה, ביחוד כאלה שגדלו בקיבוצים או היו בתנועות נוער מפאיו"ת, וזה גם קיים ברקע של כמה מהבלוגרים פה, לא יודע לגבי אלה שהזכרת, אבל למשל שקדיה ואני לא מדבר על חנן כהן שהוא בכלל, חי בקיבוץ עד היום אפילו שהוא בבית שמש

        אהבתי

      3. הייתי מוסיף ואומר, ששאנשים שמפא"י היתה "האמא" של המדינה או של הרקע שבו הם גדלו, קשה להאמין ש"אמא יכולה לבגוד".

        אהבתי

      4. אני מקווה שאני לא פולטת פה שטות גמורה, אבל עד כמה שאני מבינה חנן כהן חי בקיבוץ העירוני כי הוא קומוניסט ולא כי הוא מפאיניק.

        אלו דברים שונים בעיניי.

        אהבתי

      5. סליחה צועד לא התכוונתי לזה ככה.
        מתנצל לגמרי.
        התכוונתי שאני קורא אותך הרבה, הרבה יותר רדיקלי ממה שמפלגת העבודה יכולה היתה אי פעם להיות, או לנסות למכור את עצמה ככזאת. היא זאת שהמציאה וטיפחה את השיטה של "קצבאות ליוצאי צבא", ואפליה ממוסדת. היא תמיד חיבקה גנרלים, היתה ביטחוניסטית אקטיביסטית, והזרימה כסף לשטחים. גם אחרי אוסלו. היא הממסד הציוני עצמו.
        ההפתעה שלי היתה מתוך רספקט לרדקיליות שלך ולא מתוך התגאות באלק-חכמה שאם היית מכיר אותי היית יודע שאין לי.

        אהבתי

      6. מקבל.
        בפרספקטיבה הסטורית, רואים שזה אכן ככה. אבל תמיד הציגה המפלגה הזאת, ועד היום היא מציגה, נוצות של סוציאליזם, יוניות וכמיהה לשלום, תמיד יש אנשים שהמסכה שלהם עובדת על אנשים – לפחות עד שלב מסויים. שמעון פרס למשל.
        אל תשכח שהמפלגה הזאת היתה פעם המדינה (אני לפחות גדלתי בשנים האחרונות שבהן זה עוד היה ככה) ובתור נער ינקתי כחלב-אם את הנאראטיבים הצדקניים של המפלגה-המדינה ובראשם ש"אנחנו הטובים שרוצים שלום". (ו"הימין מחרחר מלחמה" ו"להרוג/לגרש ערבים" זו ססמה של כהנא ולא מה שהציונות התמחתה בו) תהליך הגמילה שלי היה כנראה ארוך – למרות שמעולם לא הצבעתי מפלגת העבודה-מערך – כתבתי באחד הפוסטים שתמיד היתה לי בתת המודעות איזו התניה ש"קרתה איזו תאונה/טעות וכשהיא תתוקן יבוא הפיאנד".

        אהבתי

      7. לפני עשר שנים ויותר, בתקופה של רבין ואוסלו היה נראה ממש כאילו המדינה-המפלגה עולה על מסלול התיקון הזה, וממשלת עבודה-מרצ שהיתה אז נראתה כטובה בכל הממשלות שיכלו אי פעם לקום – ולמרות שגם אז ראיתי דברים ודיברתי עם אנשים (יעל דיין למשל, שבעצם הימים שבהם נפגשה עם ערפאת וקידמה את זכויות ההומואים, הדהימה אותי בשמרנות הבטחונית שלה) – קשה היה שלא להתמכר לחלום האופטימי שנגמר בבום גדול בכיכר העירייה של ת"א. ואחרי זה בא ביבי שהפך להיות הכתובת הטבעית לכל המצוקות והרעות – ומפלגת העבודה אגב, השכילה במיוחד לנצל את מצבי האופוזיציה למכור את אשליות ה’שלומניקיות’ שלה משום שלימין אין בעיה מוצהרת עם פאשיזם ומיליטריזם לסוגיו – ועל רקע החושך שלו נראו הכתמים הבהירים שבאופוזיציה כאילו הם אור אמיתי.

        אהבתי

      8. מפלגת העבודה כמו שאני אומר גם ידעה לגייס ’אנשים טובים’ או ’טובי פנים’ אותם הציגה כסמל שלה – כמו יולי תמיר או שלי יחימוביץ בקדנציה הנוכחית, שלמה בן עמי בעבר, וגם שמעון פרס – היונה-הקורבן הנצחי שרק השנים לימדו מי הוא באמת למרות שיש אנשים כמו חיים ברעם שידעו את זה ממזמן. (חיים ברעם עצמו הוא דוגמה מובהקת למי שגדל בלי מרכאות על החלב של מפלגת העבודה – אם קראת למשל את ספרו ’אדום צהוב שחור’, אפשר לראות עד כמה – ועבר רדיקליזציה). לפני ארבע שנים היתה תקופה שבה נגמרו לה השטיקים והבנתי עד כמה הכל משחקים, ומה שנמצא מאחורי הזוהר הגלקטי שהיא מציגה, זו ליבת אופל של חור שחור.

        אהבתי

  1. בקרוב יגיע הזמן למרי אזרחי כולל.

    רמת השחיתות, ההסתאבות והצביעות במדינה עוברת כל גבול.

    נמשיך להחזיק את גועל הנפש בפנים – אבל בסוף זה יתפוצץ. לכשיגיע השלום (מתי ?!!) המוגלה תתפוצץ למדינה בפנים, אולי זה האינטרס של המדינה לקיים את המתח הבטחוני, כדי שלא נגיע לטיפול במורסות של החברה כאן.

    מחר אתחיל לחשוב על ההוצאה לפעול של תכניתי לעבור לניו זילנד. אמא שלי, שהורישה לי את הדרכון האנגלי שמאפשר לי לעבור בקלות רבה הייתה בוודאי לא מאמינה. אבל נראה שהיום הגעתי לקו פרשת המים – מכאן המצב רק יכול להדרדר.

    אהבתי

  2. קראתי את הפוסט הזה ואת השניים שנכתבו אחריו. גם אני הרמתי יותר מגבה על דברי ה-שטרן- הזה שהפך לישראלי יותר מכל חלוץ מהעליה השניה, שלא נדע.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: