ארכיון תגיות:חפא

לא נראה אף פעם תלוש כל כך מכל סיבתיות כמו שהוא נראה כעת. עד עכשיו, בכל מה שעברנו, גם כשידעתי שזאת הסטוריה אלטרנטיבית, הייתי בטוח שכל רגע מוליך אל הרגע הבא, שלכל יש כיוון ברור. קודם רציתי להגיע אל נקודת המפגש עם חפא והחבורה, והידיעה שאגיע לשם יום אחד חיזקה אותי גם בימים הגרועים ביותרהמשך לקרוא "הזמן"

הערים החשובות טבעו, רובן או חלקן הגדול, ובכל המקומות שחפא שלח את החבר'ה אליהם, המצב אותו דבר: ביצות, רחובות מוצפים, הרס, אנשים מהוממים, סירחון, גוויות, ביזה.אין מה לעשות כאן, אפילו אם יבואו הכוחות המשחררים מהגלכסיה, וטוב שיש לנו את האפשרות לברוח מההסטוריה האלטרנטיבית הזאת ולחזור אל ההסטוריה הרגילה, בה הכל עוד קיים, וכדאי שנעשה אתהמשך לקרוא "החבר'ה אמרו שכל העולם פארש"

ברוב חלקי הגלקסיה המאוכלסים. מערכת השמש היתה אחד המקומות האחרונים שבהם היא עדיין החזיקה בעקשנות. חפא האמין שלא לאורך זמן. והוא גם האמין שכעת, ואולי בפעם הראשונה בהסטוריה, זה תלוי בעיקר בבני האדם שבכפתור הכחול, כפי שקוראים ידידיו המורדים של חפא לכדור הארץ. חפא טען שבני האדם, בכח האנרגיה שלהם, הם אלה שמזינים באיזשהו אופןהמשך לקרוא "קואליציית האופל כבר התמוטטה"

כמוהם היינו הולכים ומאיטים, ככל שהתקרבנו לרצועה שבה נעשים המים חומים יותר, עוד לפני שמתחילים להתערבב ביניהם גושי הברזל, הבטון והאדמה הבוצית. אבל לנו היתה עדיין אנרגיה להמשיך. הן רק לפני שעה, היינו ברקים, ברקים קוסמיים שיצאו במהירות גבוהה ממהירות האור מן המקום בו ניתנה פקודת הזינוק, מחוץ לגלקסיה. חפא נתן אותה, אחרי ששוב נפגשנוהמשך לקרוא "החלקנו על פני הגלים,"

לחפא היה פעם שם אחר, אי אז, לפני שהוא נתלש מכדור הארץ. כלומר, שם מן הסוג שרושמים במשרד הפנים, בתעודות הזהות. שם בשביל דרכונים ורישום משטרתי. לא היה אכפת לו לגלות לנו אותו. הוא ממילא כבר מזמן התנתק ממנו, ולא היה לו שום דבר רגשי ביחס לשם הזה. אני חושב שגם לא היה אכפת לוהמשך לקרוא "המדורה של שריפת השמות"