בלוג הצועד The VValker's blog

לא, באמת, שמישהו יסביר לי, מה הצדקת הקיום של מפלגה שראשיה מסוגלים להעלות הצעה כזאת, כשיש את "ישראל ביתנו", את "הליכוד" ושאר ימין פאשיסטי? בשביל מה צריך את הכפילוּת הזאת?
הרי אף אחד לא מאמין כבר שזאת מפלגה סוציאליסטית, או שהשלום מעניין אותה. או מצב החינוך והאוניברסיטאות, או כל עניין חברתי אחר בארץ – חוץ מלרדוף מושמטים.
הגיע הזמן לסגור את מפלגת העבודה או למזג אותה עם החברים האמיתיים שלה, בימין הפאשיסטי (למרות שאני לא בטוח שכל חברי המפלגות הפאשיסטיות המוצהרות מסוגלים להתחרות במפלגת העבודה ברעיונות מפלצתיים כאלה), לגוש שיקרא גוש ספרטה או פשוט המפלגה הפאשיסטית הישראלית – אז, לפחות, סוף סוף יהיה אפשר, אולי בפעם הראשונה, באמת להאמין לברק, כבל, יולי תמיר וחבריהם, שמקומם במפלגה זו, שהם לא דוברי שקר, ופיהם וליבם שווים.

וראיתם את שלישיית המחץ בדרכה לדוכן הנאומים – מנהיג העולם ושני מנהיגי המדינה, והתפעמתם מהגודל שהעניקו הכתבים לאירוע, ספק אם שמתם לב לעובדה ששניים לפחות מן השלישייה לא יהיו רלוונטיים, אולי, בעוד שנה. כלומר, אחד, בוודאות – זה שהוא מנהיג העולם ויפרוש בעוד שנה, עפ"י החוקה, וכבר עכשיו, בארה"ב, הוא נחשב לא רלוונטי. והשני, אולי אפילו מהר יותר מזה ירד מהבמה, בעקבות איזה דו"ח, או אולי ניתוח.

נראה לכם?

אולי לא. מצב חירום עולמי, עשוי להשאיר את כולם בשלטון. והם נפגשים כדי לתכנן אותו.
זה פשר הקירבה העצומה ביניהם, שעברה אתמול דרך המסך.

כמו שחשדתי, באוגוסט היה באג. הטבלה לפעמים כן משקרת, אבל גם באומדנים שנראים מדוייקים יותר, אוגוסט של 2007 היה החודש המוביל אצלי בכל הזמנים, והפוסט מה23/8, שבילה סוף שבוע שלם בעמוד של נענע, מוביל בכניסות ותגובות וקישרו ודיברו עליו אפילו בפורום "פיתוח גוף".
מה שמעורר את השאלה אם לא מגיעה לנו, הבלוגרים המקומיים, שותפות ברווחי הרייטינג של נענע?
במקום השני נמצא חודש ינואר (חודש חלש בשנים הקודמות שעלה השנה 10 שלבים) – חמישי בטבלת כל הזמנים, ואחריו ספטמבר, דצמבר ופברואר. מרץ, שבשנתיים הקודמות היה חודש של פריצות תקדימיות, איכזב מעט השנה, ונמצא רק במקום השביעי, אחרי מאי, ואילו נובמבר, שהיה אחרון בחלק השני של השנה, היה אחרון גם בדירוג השנתי כשלפניו נמצא חודש יולי (לשם תזכורת: חודש יולי של 2006 נחשב חודש השיא הקודם של כל הזמנים, והשנה – בהיפוך לינואר, ירד 10 שלבים). גם החודש המוביל של 2005, אוקטובר, היה מאכזב השנה (מקום שמיני).
אוגוסט, הסגן בשנתיים הקודמות (וחודש הלידה של הבלוג) הופך למוביל בממוצע בכל הזמנים, ואפריל במקום האחרון.
מסקנה: בקיץ חם יותר, אבל גם בחורף חם. האכזר ביותר הוא לפעמים דווקא האביב.

בחצי השני של השנה היה אוגוסט החודש החזק ביותר מבחינת כניסות – והוא גם החזק בכל הזמנים אצלי (33,028). בו גם כתבתי את מס' הפוסטים הרב ביותר (21), אם כי רוב הכניסות היו בגלל פוסט אחד מסויים.
אחריו, בחצי השני, באים ספטמבר ודצמבר.
נובמבר הוא החלש ביותר בחצי השני של השנה, וגם הממועט בפוסטים (5).
המשך יבוא.

זאת אומרת, בפני נרשמים שאינם רוצים להפקיר את שמם בידי האנשים המפוקפקים הללו.

ויש להם על מי ועל מה להגן (ומה להסתיר) בנעילת הפורום. שוב תזכורת – כותרות המיילים האחרונים שקיבלתי מהם (הכתובת ממנה הגיעו, השייכת למ. – אחד ממפעילי האתר של "שוויון", שעוד העז לאיים עלי בעצמו אם אפרסם את כתובתו – שמורה אצלי, וכל המעוניינין בה ו/או בתכתובת עם מ. – יכתבו לי במייל):

(הודעות אלה הגיעו אלי למייל מפורום האתר ל"שוויון בנטל" וצולמו – זה אינו פיברוק!).
נכון מעניין לראות מה מתחת לכותרות?
חשבתי בשביל הקטע, לצרף את זה לדף הנושא בישרא: "לדבר עם החמאס".

גיל מעמותת "שוויון למען חוסר שוויון" או משהו כזה, לא יכול להתמודד עם "הזויים", שנכנסים לאתר שלו ושל חבריו, ומעליבים אותם. באמת לא יפה.
לכן הוא קורא לגננת:

"אני, גיל, לא יכול לסבול את העובדה שלא כולם אוהבים אותנו, לא כולם רוקדים לפי החליל שלנו, ויש אנשים שיש להם תפיסות שונות משלנו בענייני צבא, מדינה, ועוד.
אני, גיל, מרגיש עלבון אישי מן העובדה שאנשים אלה לא מושיטים את הלחי השניה ולא מרכינים את הראש בשעה שאנחנו מתכננים לפגוע בזכויות האדם והאזרח שלהם, וממשיכים בהסתה נגדם.
אני, גיל, רוצה לציין בשם כל חברי, שנוח לנו ואין לנו כל בעיה עם דיבורים אלימים של חברי הפורום שלנו, שעה שהם קוראים לאלה שחושבים אחרת מהם "נאצים", "סמרטוטים" ומציעים להם להתאבד. אין לנו בעיה עם חברנו שמשבח נאומים של היטלר, אין לנו בעיה עם חברנו שחושב שיש כאן יותר מדי דמוקרטיה (וגם אנחנו חושבים כך).
בדיוק כמו שאין לי בעיה עם אלימות הננקטת באופן פיזי כלפי כל מי שמעז למחות נגדינו.
אין לנו בעיה עם אלימות בכלל, כל עוד היא באה מן הצד הנכון.

ומכיוון שאנחנו, חברי "הפורום לשוויון" מאד נעלבים מזה שיש עדיין דמוקרטיה, מזה שלא כולם אוהבים אותנו ומסכימים איתנו, מזה שכנגד התוקפנות המגובה באנשים וגופים עם אמצעים רבים שאנחנו נוקטים, משיבים מתקפה, ומכיוון שאני מודה שאנחנו לא יכולים להתמודד איתם מילולית (ולכן אנחנו מעדיפים התמודדות פיסית), אני מבקש מהגננת לנעול את הפורום בפני ה"הזויים" האלה שמרגיזים ומעליבים אותנו, אחרת אנחנו נבכה ונשבור ונרביץ, כמו שהוכחנו שאנחנו יודעים, בכנס של יום חמישי."

והגננת נענתה, כמובן, איך לא.

לינקים שמתי בתגובה למגיב הראשון (גורו יא יא)

ולסיום, עוד כמה פנינים של פְּסִיכֵי האתר:

 

---

ובמיוחד להוא שמדבר איתי על Newspeak: