סטטיסטיקה א'

בחצי השני של השנה היה אוגוסט החודש החזק ביותר מבחינת כניסות – והוא גם החזק בכל הזמנים אצלי (33,028). בו גם כתבתי את מס' הפוסטים הרב ביותר (21), אם כי רוב הכניסות היו בגלל פוסט אחד מסויים.
אחריו, בחצי השני, באים ספטמבר ודצמבר.
נובמבר הוא החלש ביותר בחצי השני של השנה, וגם הממועט בפוסטים (5).
המשך יבוא.

כוכב השביט העובר

dark side of the moon

פורום "שוויון בנטל" נסגר

זאת אומרת, בפני נרשמים שאינם רוצים להפקיר את שמם בידי האנשים המפוקפקים הללו.

ויש להם על מי ועל מה להגן (ומה להסתיר) בנעילת הפורום. שוב תזכורת – כותרות המיילים האחרונים שקיבלתי מהם (הכתובת ממנה הגיעו, השייכת למ. – אחד ממפעילי האתר של "שוויון", שעוד העז לאיים עלי בעצמו אם אפרסם את כתובתו – שמורה אצלי, וכל המעוניינין בה ו/או בתכתובת עם מ. – יכתבו לי במייל):

(הודעות אלה הגיעו אלי למייל מפורום האתר ל"שוויון בנטל" וצולמו – זה אינו פיברוק!).
נכון מעניין לראות מה מתחת לכותרות?
חשבתי בשביל הקטע, לצרף את זה לדף הנושא בישרא: "לדבר עם החמאס".

גיל קורא לגננת

גיל מעמותת "שוויון למען חוסר שוויון" או משהו כזה, לא יכול להתמודד עם "הזויים", שנכנסים לאתר שלו ושל חבריו, ומעליבים אותם. באמת לא יפה.
לכן הוא קורא לגננת:

"אני, גיל, לא יכול לסבול את העובדה שלא כולם אוהבים אותנו, לא כולם רוקדים לפי החליל שלנו, ויש אנשים שיש להם תפיסות שונות משלנו בענייני צבא, מדינה, ועוד.
אני, גיל, מרגיש עלבון אישי מן העובדה שאנשים אלה לא מושיטים את הלחי השניה ולא מרכינים את הראש בשעה שאנחנו מתכננים לפגוע בזכויות האדם והאזרח שלהם, וממשיכים בהסתה נגדם.
אני, גיל, רוצה לציין בשם כל חברי, שנוח לנו ואין לנו כל בעיה עם דיבורים אלימים של חברי הפורום שלנו, שעה שהם קוראים לאלה שחושבים אחרת מהם "נאצים", "סמרטוטים" ומציעים להם להתאבד. אין לנו בעיה עם חברנו שמשבח נאומים של היטלר, אין לנו בעיה עם חברנו שחושב שיש כאן יותר מדי דמוקרטיה (וגם אנחנו חושבים כך).
בדיוק כמו שאין לי בעיה עם אלימות הננקטת באופן פיזי כלפי כל מי שמעז למחות נגדינו.
אין לנו בעיה עם אלימות בכלל, כל עוד היא באה מן הצד הנכון.

ומכיוון שאנחנו, חברי "הפורום לשוויון" מאד נעלבים מזה שיש עדיין דמוקרטיה, מזה שלא כולם אוהבים אותנו ומסכימים איתנו, מזה שכנגד התוקפנות המגובה באנשים וגופים עם אמצעים רבים שאנחנו נוקטים, משיבים מתקפה, ומכיוון שאני מודה שאנחנו לא יכולים להתמודד איתם מילולית (ולכן אנחנו מעדיפים התמודדות פיסית), אני מבקש מהגננת לנעול את הפורום בפני ה"הזויים" האלה שמרגיזים ומעליבים אותנו, אחרת אנחנו נבכה ונשבור ונרביץ, כמו שהוכחנו שאנחנו יודעים, בכנס של יום חמישי."

והגננת נענתה, כמובן, איך לא.

לינקים שמתי בתגובה למגיב הראשון (גורו יא יא)

ולסיום, עוד כמה פנינים של פְּסִיכֵי האתר:

 


ובמיוחד להוא שמדבר איתי על Newspeak:

חוק הגנה ופיצוי למושמטים (2) – העצומה

שימו לב – נפתחה עצומה באתר חדש

מושמטי צה"ל הם מלש"בים בעבר ובהווה שלא התאימו לשירות בצה"ל, והסיבות הן רבות ומגוונות: בין אם מסיבות בריאותיות, בין אם מסיבות של חוסר התאמה אישית למערכת ובין אם מתוך אי התאמה לצרכים ולאסטרטגיות הגיוס של צה"ל, ולפיכך שוחררו כולם על פי חוק, בין אם לא שירתו בכלל ובין אם לאחר תקופה מסויימת של שירות, חלקם לאחר שכושרם לשרת נפגע במהלך השירות.

למרות שכל מושמטי צה"ל שוחררו על ידי הצבא על פי חוק, דבקו בהם סטיגמות של מתחזים ורמאים שהפרו את החוק ואף בוגדים ("משתמטים"), או סטיגמות כוללניות המטילות בהם אי-יציבות נפשית.

עקב סטיגמות אלה נגרם נזק לחייהם המקצועיים והחברתיים של מושמטים בכל הרמות. הם התקשו למצוא עבודה בכלל או עבודה ברמה ההולמת ליכולתם וכישוריהם, ונערמו עליהם קשיים בהשגת רשיון נהיגה. הצבא גם לא הכיר במושמטים שכושרם נפגע במהלך השירות כנפגעים על ידו. המדינה גם אינה עושה דבר כדי להגן על מושמטים ועל שמם הטוב מפני הסטיגמה החברתית המוטלת עליהם, שהיא למעשה הכפשה החוזרת ונשנית מדי יום), ומפני גורמים פוליטיים ואחרים, שמנצלים את הדעה הקדומה כלפי מושמטים כדי ללבות את האש נגדם (כפי שראינו לאחרונה במדיניות ההסתה שניהלו האלוף שטרן ופוליטיקאים כנגד המושמטים, והקריאות של מנהלים בכירים כמו אגסי מ"אדובי" שלא להעסיקם, והצעות חוק של פגיעה בזכויות האדם המועלות נגדם בכנסת), וזאת למרות שהמדינה כגוף שהשמיט אותם באמצעות הצבא, נושאת באחריות למצבם.

אין צורך לומר שדימויים העצמי ובטחונם העצמי, האישי והחברתי של מושמטים רבים נפגע ומצב זה הופך אותם לקורבנות פוטנציאליים לניצול מכל הסוגים, היות והתחושה המוחדרת בהם היא שהם "לא מספיק" משהו, לא מספיק נאמנים, לא מספיק כשירים, לא "כמו כולם", וכו', והדבר מערער את סיכוייהם לחיות בחברתנו כבני אדם בעלי כבוד.

חוק הגנה ופיצוי למושמטי צה"ל אשר לחקיקתו קוראים הח"מ, מבקש לשנות מצב זה, ולהלן עיקריו:

מדינת ישראל תכריז בזאת כדלהלן:

1. מדינת ישראל מכירה באחריותה לנזקים שנגרמו למושמטי צה"ל הן ברמה המקצועית והכלכלית, והן ברמה האישית והחברתית – הן בנזקים שנגרמו למושמטים באקט החד פעמי של השמטתם או בתהליך שגרם להשמטתם, והן בנזקים המצטברים, הכלכליים, החברתיים והנפשיים, שנגרמו להם במהלך חייהם ועשויים עוד להיגרם.

ב. מדינת ישראל תגן על מושמטי צה"ל מפני הסתה והכפשה באמצעות

1. תיקון חוק לשון הרע והחוק נגד הסתה בהתאמה, על פיו:

1.1: כל המייחס למושמטים, באופן כוללני או פרטני "השתמטות" (שפירושה עבירה על החוק), מבלי שבידו ראייה לכך, עובר על חוק לשון הרע וייענש בהתאם עפ"י הקבוע בחוק.

1.2: כל המציע לשלול ממושמטי צה"ל זכויות אזרחיות, דינו כדין מסית וייענש בהתאם עפ"י הקבוע בחוק נגד הסתה.

2. הגברת האכיפה של חוק חופש העיסוק האוסר על אפליה כנגד מושמטי צבא, והחמרת הענישה כלפי מעסיקים המפלים לרעה מושמטים, וכן תוחמר הענישה על הפוגעים במושמטים במידה שהם עוברים על החוקים להגנת מוגבלים נכים ומוגבלים.

3. הסברה וחינוך הציבור לדעת שהתפיסה לפיה הצבא מהווה מדד יחיד לערכו של אדם היא תפיסה מוטעית.

ג. מדינת ישראל תפצה את מושמטי צה"ל באופן רטרואקטיבי בשתי רמות:

1. ברמת הנזיקין שנגרמו כתוצאה מאקט ההשמטה החד-פעמי יפוצו מושמטי צה"ל עבור ימי עבודה חסרים, הוצאות מיוחדות שנגרמו בחיפוש עבודה, והשלמת הפער בין משכורת שקיבלו בפועל (אם קיבלו) לבין משכורות שיכלו לקבל בהתאם לכישוריהם, לולא מנעה מהם הסטיגמה פרנסה ברמה הולמת. כמו כן יפוצו מושמטי צה"ל על הוצאות שהיו להם תוך נסיון לשקם את כבודם האישי ובטחונם העצמי בשל הסטיגמה שהוטלה עליהם,כגון הוצאות לטיפול פסיכולוגי וכד', וכן הוצאות על חיפוש עבודה.

2. מושמטים שהשמטתם נגרמה כתוצאה מפגיעה במהלך השירות (סדיר או מילואים) אשר פגמה בכשירותם הבריאותית, יפוצו באופן זהה.

(תודה לאי"א על הייעוץ).


ומעניין לעניין באותו עניין: עפ"י גירסת יהושע בריינר ממערכת וואלה, שנראית לי אמינה יותר מגרסאות אחרות שקראתם, מעצם העובדה שהכותב נכח במקום האירוע אך לא רק, שלמה וישינסקי יוצא אַלים, וגם קטן, וכמוהו אלי בן שם, יו"ר יד לבנים, והנאציזם כבר כאן.

חוק הגנה ופיצוי למושמטים (1)

את הקריאה הזאת פרסמתי במספר פורומים וגם שלחתי במייל לבלוגרים, למכרי ומודעי. זוהי רק ראשיתה של עצומה שאני מנסח, וגם אותה אני מקוה בעה"ח לפרסם כאן בימים הקרובים.
זה חשוב במיוחד לנוכח כנס של תנועה ניאו-נאצית ישראלית חדשה שיתקיים בעוד יומיים במלון מפואר אחד בתל אביב, שתרם להם את אחד מאולמותיו, הנקרא על שם בירת ספרד, של תקופת פרנקו מן הסתם.

איריס יער-אדלבאום התייחסה לקריאה שלי בבלוגה וגם הוסיפה דברים שחשובים שיירשמו:
"הפוטנציאל לניצול שגלום ביצירת מושמטים, המסתובבים במשך שנים עם תחושה שהם "לא מספיק" משהו, לא מספיק נאמנים, לא מספיק כשירים, לא "כמו כולם" והופכים לקורבנות. הגיע הזמן לאמר שהגיוס לצה"ל הוא קונסנסואלי וידוע שהוא יוצר מסלול קידום בחיים ובמישור הכלכלי בעיקר. המצג, כאילו מדובר ב"הקרבה" אינו נכון מזמן, כאשר החברה בנויה סביב התעשיות הבטחוניות וההיי טק. גם קודם היה מתאם גבוה מאד בין לוחמים ובין מבוססים, הן ברמת הפרט והן כקולקטיבים (קיבוצים וכולי). גם עכשיו, בתי ספר למשל מדורגים בהתאם למספר "הלוחמים" שהם מייצרים, ומתוגמלים בהתאם.

הבניית הזהות סביב הכישור הקרבי פוגעת בכמה ציבורים שלא כדין. ראשון, ציבור הנשים הישראלי. שני, כל יתר האנשים שיש להם כישורים נפלאים אחרים. אני מהססת אם לשבח את רפאל איתן (רפול), כיון שבאופן כללי הוא מייצג ערכים שאיני תומכת בהם, אך בעניין אחד הוא עשה דבר חריג (שאין לו המשך) וזה "נערי רפול" או למעשה ההבנה שצה"ל בישראל אינו צבא אלא כרטיס כניסה לחברה, ולכן אין שום סיבה שצה"ל יתנער מאחריותו למתגייסים שקופחו בשנות חייהם הראשונות. אחת משתיים, או שמסירים את הקרביות מראש סולם הערכים הרצויים להנדסת האנוש, או, במקרה שזה לא מסתייע, יש לפצות את מי שאינו מצוייד בכישורים הנדרשים, ולשדרג את כרטיס הכניסה שלו או שלה, לחברה הישראלית.

ההצגה כאילו מי שאינו טייס או לוחם סיירת, הוא "פגום" בסיסית, או מוסרית (לא רוצה הוא בן דוד של לא יכול) היא החלטה מעמדית, כלכלית המשרתת קבוצה שרירותית בעם שמרוויחה מההסדר ללא הצדקה. הצבא, כבודו במקומו מונח, אינו תחליף למדינה ואינו מדד לראיות של בני אדם. MERIT

ודאי שאין הכשר להתעלל, לנצל ולמרר את החיים של מי שאינו כשיר, על פי חוק וכדין, לשרת בצבא כלשהו. הסיבות והטעמים לאי כשירות הן מגונות ורבות, החל מסיבות רפואיות, ועד לאי התאמה אישיותית. אם ישראל מכריזה שאין בה מקום אלא לאנשים מסוג מסויים עליה לארגן חלופה אנושית והולמת לנותרים, בשם העקרון של "מדינה יהודית" ודמוקרטית כמובן. כלומר, אם אינה מסוגלת להוות מקלט לסוג אנשים מסויים, עליה ליטול אחריות על כך ולא להטיל אותה עליהם בדרך לא דרך או להפוך אותם לשק אגרוף או שכבה מנוצלת ואזרחים סוג ג'.

אם ישראל החליטה שעדיף לה ליצר אלעזר שטרנים, ולהפקיר את מי שאינו הולם את חזונו על היהודי החדש, עליה לדאוג לאותם אנשים, על חשבונה ובצורה גלויה. בצעד ראשון יש לפרסם ולהעלות לדיון את כללי המיון בגיוס, את המבחנים, ואת השקלולים והאופן שבו מתוייגים ומדורגים מלש"בים."

היא גם הוסיפה שמתחת לשטח בוערות כמה תביעות ויוזמות דומות, "לאו דוקא מן האגף השמאלי-פציפיסטי אלא אנשים שבאו מתוך מוטיבציה תמימה לשרת את המדינה, ונגרסו במכונת "אי ההתאמה" או הרדיפה על רקע סוציו אקונומי."

אז לנו בטח לא יתרמו כל כך מהר אולם, אם בכלל, אבל גם אנחנו כאן, ולא הולכים, בינתיים, לשום מקום וחייבים להיאבק נגד הרשעים.
עדכונים נוספים יגיעו.

ולפעמים, השמטה בפרופיל 21 גם הורגת

ואגב, לחבר'ה מהאתר הניאו-נאצי שנכנסים לכאן – הנה תזכורת קלה ממה התפעל לפני פחות מחודש חברכם פיני (זה שקישר לכאן) ואף אחד מכם עוד לא הסתייג ולא העיר לו.
מוקדש במיוחד להוא שמדבר איתי על Newspeak:

טיול בסיני

לאורך הים
הכוכב הנודד
הולך, באור ירח מלא
אל האורות הרחוקים

ליד המשאית הם הולכים וישנים…
והכוכב מתרחק ומתרחק

אש נגדית בוערת לחזור

על החוף בודדים העקבות בדממה
העתיד הוא גם זכרונות
העבר נשבר אל העתיד

(עפ"י שיר מן המאה שעברה)