חוזר אל עצמו

מזמן שהתארך
מהתנגשות בזמן אחר. כמו אסטרונאוט ותיק
לומד שוב להסתדר רחוק מהשמש
של זמן שמת עכשיו. במרחב תמיד
אותם אורות רחוקים. כבר לא יגש לדפוק בדלת
(זוכרים, אחים למפץ היינו, הגדול)

מגלגל לו את החלומות
בצבעי קשת של הזודיאק
על צלחות שאסף באיזו תחנת גבול גלקטית
ציורים להכוונת מסלולם של התיירים.

Walking shoes (מנפלאות שירות התרגום של הגוגל)

 

כך תירגם שירות התרגום המוצע כרגע לצד רשימות גוגל את הפוסט של אתמול:

שם הבלוג מתורגם אגב כHistorion Gay המחץ…

ומי מנהל את המדינה?

Final Good Sign
from
Haceven

==============================================
Not just to study, more than it did not just buy it for keeps, that המניאקים small Snsatlo us from age 0 Evatoodoha take any moment to slip back laxity

הבלוג חבר בטבעות: Blog member of the Rings:
<< << בלוגים לוחמים Blog warriors >> >> ± ±
<< << גלולות זכרון Zichron pills >> >> ± ±
<< << המחתרת החייזרית Resistance Haahiizrit >> >> ± ±

=========================================
על המושמטים:

) Remission (encyclopedia entry)

Omission is a process or processes that compound released young IDF does not want them from the military. Hahashmta to equipment for years, providing "a sign Keane" (stigma) למושמטים causing לקיפוחם ולהדרתם of the society, and this was used as a political Hahashmta of "will Weirau" Gaiebosh The tribe around the goals of the group Hasltat Shastamsha army Cmitus consolidate and sacrifice המושמטים sin offering – scapegoat, and that she died MB unwanted "threat to the existence Haneratib Zionist Moshlt.

The מושמטים, those who process the Hahashmta, divided into two general categories:

מושמטים רצוניים or allegedly רצוניים: who collaborated with Hahashmta process and their wish that, when times are מתומרנים given to him by feeling that they get choice. Possible in this category include those משתמטים is customary to read them or avoid or סרבנים.

מושמטים an רצוניים: מושמטים who do not cooperate with their Hahashmta process, some can not recruit because of inadequate health condition, some מושמטים Biorookrteota for reasons such as surplus power of a person, group affiliation or undesirable (such as groups of "low Akev"e") or non-minorities Unwanted, non-political positions accepted as a given, or the nature of complex or unusual personal afraid that the army take charge of him. Shashmta is also possible as punishment or revenge, the sense of "will Weirau" against persons not revealed sufficient motivation in the process of recruitment.

In the State of Israel is Hahashmta, usually through profile 21 Mathlk E"e Pshi "Ou"eg before" (although recipients may be found between these הבריאים bodies ונפשם, but access Habiorookrtita Hacha"e Ita requires מקריהם classify the types of illness), or delivery orders for the island recruitment (Arabs).

Israeli society whip Umoshltat perception, Haroah military service in the country Trust of expression only criterion quality mental health and human, despite perception that the growing criticism, continues to be Mocatevat the Israeli public through senior politicians, officers and the media, education system and other groups serving the power to the authorities Used as a tool in their hands Hahashmta political social Ledreha has to "unwanted" groups (such as leftists), minorities (mostly Arab) ויחידים not Hataimo Elmaitaus "new Jewish" Zionist establishment, and now do not want to take responsibility for them and help them participate in social discourse (such as poor , Patients and Harigweiota).
המושמטים against stigma and injected, which caused a Shisau with them everywhere, "Qin letter" of people considered or made mental maturity, the ability to take care of others or trust the state, or not mentally stable (if they מושמטים on mental health provisions) or other persons of bad ( If the charges are מושמטים physical health). . Has the tendency to call any המושמטים or a high percentage of them as "משתמטים", which serves the purpose of the creators Hahashmta that it hides the ומצפין some progress.

אט"יפדיה – האנציקלופדיה הגלקטית החופשית At"e ransom – The Free Encyclopedia Haeglkteat

נכתב על ידי Written by , 19/3/2007 12:36 בקטגוריות א"טיפדיה – האנציקלופדיה הגלקטית החופשית , מלח הארץ , 19/3/2007 12:36 categories E"e Ifdyha – The Free Encyclopedia Haeglkteat, salt and ground
תגיות ב טכנורטי : Tags in Ecnorte: א"טיפדיה – האנציקלופדיה הגלקטית החופשית , E"e Ifdyha – The Free Encyclopedia Haeglkteat, מלח הארץ Salt and ground
הקטע משוייך לנושא החם: תופעת ההשתמטות מהצבא The period associated with hot topic: The phenomenon of neglect from the army

============
גם זה גדול:
(חפא) Hfa
Internet ùãøéí Hatlpti (האינטרנט הטלפתי)
Stolei steal, that was a long time editor Umgys parade. (נו, נחשו מי זה?)

אם יש שפגעתי בהם

שלא במודע, שלא בכוונה
ואם טעיתי
ואפילו אם לא
אני מבקש מהם סליחה.

ולאלה שפגעו
שלא במזיד, שלא מידיעה
סליחתי מראש נתונה
כל השנה.

גמר חתימה טובה.

הצועד בנעליו.

הפתק (סיפור)

המסיבה של ק. היתה ביום חמישי, ובמסיבה היא ניסתה לתקן.
אבל בפתק הקטן ששלחה לו ביום רביעי ניפצה את כל מה שהתחיל לחלום מאז החורף, המשיך באביב ועד עכשיו, וכבר החליט לגמור, לנסוע אל עצמו חזרה למה שהיה לפני שהתחיל לאהוב.
כל הגנים הפורחים שחלם אותם הולכים בהם יהיו נטושים. אפורים יהיו העצים והעננים שחורים וקרים ומצידו שייללו השועלים. הוא בחוץ מכל זה, ושלא יבקשו אותו לשוב, כי היא לא אוהבת אותו וטוב שידע את זה עכשיו.
וביום חמישי היתה המסיבה אצל ק. (לא מזמן, בימים הטובים של החלומות הוא צירף אותו אליהם בסיפור הדמיוני שכתב איך השביט יתלוש אותם מהאדמה והם ישרדו ורק אחרי הרבה שנים כשיגדלו שם רחוק הוא יֵדע שהיא אוהבת אותו) ושם היא דווקא היתה קצת נחמדה אליו ואפילו הסכימה לרקוד איתו איזה שייק (סלואו יתחילו לרקוד שם רק בעוד כמה חודשים).
אבל בשבת פרצה מלחמה.

את החיים האלה קיבלתי

לא כדי להצדיע

לסדר ולתקינות

לשמור על הנקיון

לאשר מחדש ולהוסיף על מאגר הנתונים

 

ההפרעות הקטנות בסדרי

עולם שמטיבו מנוכר אלי

הן המשמעות של החיים

הסימנים שאני משאיר

ולו לחמש שניות.

הם שעושים את העולם שווה לחיות בו.

כשאני משאיר אותם

אז אני מאושר.

 

נקי, רחוץ, חלק מכל סימן

יהיה לי זמן להיות

בחדר שמרצפותיו שטופות היטב.

 

 

את אתרי הבלוגים היוקרתיים הקיפה חומה

הטרולים הזקנים שהצטופפו-הסתופפו לאורכה באוהלים, בפחונים או בלי כלום סיפרו כל מיני אגדות, על הימים שלא היה נדרש דבר כדי להיכנס לשם, ואפשר היה אפילו להגיב, באתרים הנוצצים ההם שמעברה השני. מעברה השני! מקסימום, היה צריך להקליד איזה אותיות באנגלית ומספרים, והיה זקן אחד, זה שכל הזמן הלך עם אותן נעליים מרופטות, אפילו נשבע שאפשר היה לשלוח לאלה שגרים שם סמסים בלי טופס! סמסים! אבל אפילו בין מזילי הריר הוותיקים היה לו שם של אחד שאינו שפוי בדעתו, ואף אחד לא האמין לו.
לטרולים לא היה סיכוי להיכנס לשם, גם אם מילאו טפסים, כי המחשבים שלהם הוטבעו לצמיתות מהרגע שמשרד האינטרנט רשם אותם כטרולים על פי החוק החדש. החוק חייב התראה של 30 שעות, אבל רובם פשוט קמו שעה אחת וגילו שהם טרולים. הם לא הוזהרו ולא היה למי להתלונן. הסיכוי היחיד שנותר היה בתור טרולי-קרקס, ורוב אלה שעברו את גיל ה40 לא האמינו שהם מסוגלים להתקבל.
אבל גם מי שלא הוטבע או נשלל, לא נתן אמון רב בטפסים. אפילו לא אלה שנחשבו הבלוגרים המובילים גם לא בשכונות שנחשבו יחסית טובות. לבלוגרים היוקרתיים היה טוב עם עצמם מאז ששתלו לעצמם במבצע המיוחד זה או אחר לחברי המועדון את השבב שעושה להם טוב רק עם עצמם וכולם היו מרוצים, ולכן ועדת ההגירה של איחוד אתרי הבלוגים היוקרתיים (אב"י) לא מיהרה להתכנס וגם כשהתכנסה, חצי מהם עדיין היו בחופשות שדרוג אתרים אישיות, ואז ברור שאלה שבחצי השני היו מוכרחים לצאת בשנה הבאה לחופשות שדרוג משלהם, וכך גם בשנים הבאות לא היה מי שיטפל בטפסים, שהצטברו להם בתוך שרת אחד שתפס בנין בן חמש קומות קרוב לתחנה המרכזית הישנה, מול המגרש שבו הרקיבו גרוטאות המחשבים של הנשללים, הלא הם אלה שניסו להיכנס לאתרים היוקרתיים באופן לא חוקי. כלומר המארזים. כל מה שהיה בתוכו חולק בין פקידי משרד האינטרנט וילדיהם, שקיבלו מפעם לפעם צ'ופר וכדאי היה להכיר אותם, למי שבאמת רצה להיכנס לאתרים היוקרתיים. ומי שהיתה לו פרוטקציה מיוחדת, הורשה להיכנס ליותר מ24 שעות. היו שסיפרו שישנו שם אתר אחד, "וושינגטון" או משהו, שבו יש קיר קלון מיוחד שתושבי האתרים היוקרתיים לוקחים לשם את ילדיהם (הגדולים ביניהם כבר התחילו להביא את הדור השני לילדים שנולדו רק בין תושבי האתרים היוקרתיים לבין עצמם. לכולם היו אתרים כבר בגיל 4, כי כולם היו גאונים מאד מאז שבמבצע זה או אחר, קיבלו כל חברי המועדונים את שבב הגאונות) כדי לצפות בסופטוורס ובקבצים שנלקחו בהומניות רבה מן הפושעים וניתלו על הקיר.
אבל רוב הילדים האלה לא האמינו שבאמת הפושעים האלה קיימים, בעולם אחר שמחוץ לחומה. בשבילם כל זה היה משחק מחשב, באצבעות הטלפתיות שכולם קיבלו בשבב ליום ההולדת ודרכן הקלידו זה לזה סמסים, משחקי מחשב, או שלחו פוסטים לבלוג האישי. לכולם היו מארזים בבית, אבל ועדות החינוך לבריאות של מועצת האויר הנקי, שעל פיהן יישק דבר, חייבו את כל בעלי האתרים היוקרתיים ומשפחותיהם להקדיש שלוש שעות להליכה ברגל ופקחי ישיבה איתרו את מי שישב על כסא יותר מחמש שעות רצופות ונתנו קנסות. לפעמים שללו את רשות הכתיבה בבלוג למשך חודש שלם! איזה אסון זה היה!
ואי אפשר להאשים את הילדים שהם לא ידעו כלום על מה שיש מחוץ לחומה, ולא ידעו אפילו מאיפה באים טרולי הקרקס. כי הם בעצם לא ידעו שיש חומה, הם הרי לא ראו אותה מהמחשב שלהם. רק אלה שנועדו לראות אותה, קרי, אלה שהבלוגים שלהם נמצאו מעברה הלא יוקרתי, היו נאלצים לראות אותה למען ייראו, עולה על המסך בכל פעם שהיו פותחים, באצבעות רגילות, את המחשב, עולה על המסך. בדרך כלל גם הופיעה בצדה רשימת נשללי המחשב המעודכנת של משרד האינטרנט, בה הופיעו שמות העבריינים שניסו בשבוע האחרון להיכנס לאזורים היוקרתיים.
הילדים שלהם, רובם ילדי תערובת, שלחלק מהם לא היו אפילו בלוגים, חלמו להיות גדולים ולהיות טרולי קרקס, כאלה שמופיעים בהופעות באתרי קרקס של היוקרתיים. הכי מבוקשים אלה הטרולים-לודרים, שמתגוששים אחד עם השני ואומרים עליהם שהם מרוויחים מלאן כניסות.

"חזק כדי לסלוח, קל כדי לשכוח"

א. על שטרנהל והמיצג של התקשורת והבלוגרים
פיגוע ההתנקשות בפרופ' שטרנהל הוא אחד הדברים המפחידים שאירעו בשנה האחרונה, ועל רקע תיאור אינתיפאדת המתנחלים ב"יד יאיר" נגד הצבא, שקראתי במהדורת סוף השבוע שעבר בידיעות, דברים נראים מחרידים עוד יותר. אסור להיות שאנן ונראה שרוב הציבור כן נמצא בשאננות, אולי אפתיות לתופעה הזאת, שבה יש קבוצות שנמצאות מעל לחוק, ובכלל הזה גם קבוצות אחרות של עבריינות לא רק פוליטית, גם עבריינות 'נבחרת' של הון ושלטון ומה שהם מייצרים. אחרים היטיבו לכתוב ולפרט על כך ממני.
אולם גם המיצג הזה, שמציג בצד אחד את 'המתונים', 'השפויים' או 'הנורמטיבים' ובצד השני את 'הקיצוניים' ו'המופרעים', תורם את חלקו לאפתיות, לתרדמה הבועתית שבה 'אנחנו' (whoever ה'אנחנו' הזה כולל) נמצאים, וממלא את תפקידו בכך שקבוצה נרחבה של אנשים חשה יותר מדי שהיא בצד הנכון, הנורמלי-'נורמטיבי', הצד של 'אלה מן היישוב', אשר אם הם לא יכולים לסמוך על כוחות הבטחון (שיותר מדי שאלות תמוהות יש על התפקוד שלהם בפרשות המדוברות ואחרות – איך למשל לא ידע השב"כ, היודע על כל שיר שכותב איזה משורר תמהוני ולדעתי גם על כל מייל שנשלח, על התכנית לפגוע בשטרנהל) ועל המשטרה (שכנפיה מקוצצות מדי), לפחות הם יכולים להתרפק אחד על כתפי השני ולומר "אנחנו שפויים, אנחנו נורמלים, אנחנו מחנה האור", האנשים מהיישוב, כמו שאמרתי, ותפקידו של המיצג הזה, בו שותפים במודע או שלא, גם אנשי תקשורת ממלכתית 'רשמית' וגם בלוגרים, הוא בראש וראשונה ליצור את האשליה הזאת, ובשעה שכביכול האזרחים ששותפים בזה מרגישים אכפתיים, שפויים ונכונים, שוב נקנית למעשה בפרוטות שתיקת כבשים קונפורמיסטית וראשו של מר 'אנחנו' רק נעשה טמון עוד יותר עמוק בחול, ומר 'אנחנו' לא רואה למשל את העובדה שאין יותר 'מתונים' או 'שפויים', כי כל החברה הישראלית הקצינה השנה, אם לא במעשים או בדעות פוליטיות, אז בשיח הציבורי, ביחסי אדם וחברו, הפאשיזם נמצא בכל מקום הדבר מקבל ביטוי מיוחד באינטרנט, בו נעשים חיסולים חברתיים דרך קבוצות דיון ובלוגים ואני מדבר כמי שחוה על בשרו חלק גדול מזה במיוחד השנה.

ב. "חזק כדי לסלוח, קל כדי לשכוח"
הרבה אנרגיות שליליות זרמו אלי השנה ברשת, והאמת שציפיתי לכך כשיצאתי לפני קצת יותר משנה נגד העליהום הגדול נגד המושמטים – כשלעצמו דוגמה עד לאן הפאשיזם בחברה הישראלית הגיע, כשבימי השיא של העליהום הרגישו משוחררי צה"ל כולל נכים, פגועי נפש ואחרים בעלי בעיות אישיות, קלות או קשות, מאויימים לא פחות ממה ששטרנהל הרגיש לפני הפיגוע, ובניצוחם של יולי תמיר, איתן כבל ושאר ראשי מפלגת העבודה, פגיעה פיסית בנו לא היתה רחוקה. ציפיתי אז שיהיה מי שירצה "ללמד" אותי.
אבל רוב האנרגיות השליליות האלה באו אלי באופן מפתיע מכיוון אחר.
זה לא בא בצורה של יותר מדי קללות ואיומים, יותר בצורה של 'חרם' לא רשמי, של הרעלת-אוירה מסביבי, וזה בא מהמקומות הכי לא-פשיסטים שחשבתי שיש, פורומים שהרגשתי בהם בטוח גרמו לי להרגיש שאני נושא איתי איזה קללה או מחלה, למשל אותה בלוגרית אהובה שבעבר היה לי רושם שהיא דווקא בעדי ולא מזמן מחקה תגובות ענייניות שלי או התעלמה בצורה שיטתית, ועוד דוגמאות שבגללן בין האנשים "מן היישוב" האלה הרגשתי כמצורע, מקק, לא-אדם ואינני יודע למה.
תמיד הייתי קצת זאב בודד בבלוגוספירה, אבל אין שנה שבה הרגשתי את זה כמו השנה, מכמה וכמה כיוונים, "השנה אפילו הבדידות היתה בודדת יותר" וקשה לי להאמין שדברים כאלה באים בספונטניות, אני כידוע מאמין קטן מאד ב'ברירה טבעית' 'אבולוציה' ושאר תירוצים כאלה, אבל יש כנראה גבול גם (!) לחכמת-הידיעה שלי, שאדע מי המארגן (אם יש) ולמה. אולי יש מי שעשה מזה לחם פוליטי ואולי זה הלחץ השקט של הפאשיזם, הגלים השקטים והמסוכנים באמת שאחרי הגלים הגדולים, הפועל בתחכום דווקא על אנשים שחוו (לפי עדותם) רדיפות וחרמות בעבר, ופוחדים לעבור את זה שוב, ויש מי שמסמן להם את חוף המבטחים אליו יוכלו להגיע חלף קורבן שיימסר במקומם, ושם גם יֵצאו גיבורים ולוחמי צדק, וכך יתרמו בתורם את חלקם לאותו מיצג כבשים תקשורתי שדיברתי עליו, של 'בני האור' ו'השפויים' שממשיכים להתקיים אל מול 'בני החושך' ו'המופרעים' המאיימים על 'החלקה הנאורה' של 'מלח הארץ' – 'בני היישוב'.

אני כאמור לא יודע הכל, אני לא שופט, ובכלל מקום המשפט שמה הרשע. לא יודע מה הייתי עושה במקומם, בקושי יודע מה הייתי עושה במקום עצמי.
חפא, חבר ומדריך רוחני לענייני היקום אמר לי פעם שלוחם הקרן הבהירה צריך להיות "חזק כדי לסלוח, או קל כדי לשכוח".
לפחות אחד משני אלה אני מאחל לעצמי בשנה הקרובה שאדע להיות.
והייתי ממליץ לכולם לאמץ את זה.

גמר חתימה טובה לכל המעוניין