האם אפשר לעשות איתם שלום?

הם לא כמוני וכמוך. והם הוכיחו את זה שוב.
אצלם כל הערכים של דמוקרטיה, זכויות האזרח, הומניזם, פלורליזם, פשוט אין להם את זה. הם מבינים כח, הם מעריצים כח ומוכנים להתאבד כדי להעניש אותך, סמולני תמים שחושב שכולם מדברים בשפה שלו.
אתה חי במקום אחר, הראש שלך בתרבות אחרת, אולי בפינלנד מתאימים הרעיונות שלך. אולי במאדים. אתה מסרב לקלוט שכאן יש מציאות אחרת, שכאן האנשים שונים. יש משהו מתנשא ביומרה שלך להלביש עליהם את הכללים שלך. ולכן כל פעם המציאות מכה בך שוב.
בשנות ה90 היתה לך אשליה שהם רוצים שלום. כך הם אמרו. ואולי הם יגידו את זה שוב פעם, כשאמריקה תכפה. הם יגידו שהם מוכנים לוותר על הארץ השלמה, אבל ימשיכו לבנות אותה. וכל מי שינסה באמת לעשות שלום, יירצח. כי הם לא רוצים שלום. ואם תשאל אותם בכנות, הרווחה, שיפור איכות החיים, כל זה נמצא אצלם אפילו לא במקום השני. כן, תסלול להם כבישים, תיתן להם כסף, מה רע. אבל במקום הראשון הם רוצים מלחמה והם יקדישו לה את חייהם. בשבילה ישלמו כל מחיר, ולא אכפת יהיה להם שהמנהיג ידפוק אותם ויקח מהם קורבנות ומעשר. הם דווקא אוהבים את זה חזק, הם אוהבים איש חזק שמכניס להם את זה, ובעיקר הם רוצים שאתה לא תהיה כאן, אתה והרוח היהודית שלך. אתה לא מבין את המנטליות של העם הזה, אתם הסמולנים לא מבינים שום דבר במנטליות. אני מבין.
וזה לא עניין של מעמדות. תשאל את קשי היום ותשאל את המשכילים – לא הפרופסורים השמאלנים שחיים באותה בועה שאתה חי בה, יש משכילים אחרים שבקרב עמם הם חיים. הם יגידו לך מה שהם באמת רוצים – רוצים שאתה תזוז מכאן, רוצים צבא, אפילו באוניברסיטה, רוצים מלחמה ולא אכפת להם קצת מדינת משטרה, לא אכפת להם שיפגעו בזכויות שלהם, ברווחה שלהם, יקחו להם את הפנסיות, יפגעו להם בחינוך – הם הרי לא באמת צריכים חינוך, הם יודעים מה שהם רוצים יותר ממך וממני, והם אמרו לך את זה שוב ביום שהם בחרו. הם רוצים אורגזמה. ובאורגזמה, לא מעניין שום דבר אחר.
אל תיתן להם שלום, אל תיתן רווחה. תן להם אורגזמה.

המאבק בחוק המאגר הביומטרי צובר תאוצה (מעודכן)

בימים אלה נפתח סוף סוף אתר המוקדש למאבק בחוק המאגר הביומטרי, שעליו אני מנג'ס פה כבר כמה חודשים. באתר יש הכל: הסבר מפורט מהו החוק, למה הוא רע ומסוכן, מידע מעקב, סרטוני וידאו (מפחידים כמו שצריך), הפניות לדרכי מאבק שונות (כגון נוסח של פנייה לחברי כנסת) ובאנרים. הוספתי אותו ללינקים שבצד שמאל.
אז היכנסו מיד, כי את המאגר הביומטרי חייבים לעצור!

פוסטים אחרים שלי בנושא:
האם נלך כצאן – לתת טביעת אצבע או לכלא
חברי הכנסת 'הסוציאליסטים' תומכים בחוק
מדוע שטרית להוט כל כך להעביר את החוק?

מי אמר למי

"זאת הזדמנות לאחדות שיכולה לקדם את הנושאים שחשובים גם לך"?

אלילת הפמיניסטיות של 'השמאל למשתמט המולדבי.

עכשיו מרוצות? (השאלה מופנית גם לכל 'השמאלנים' הזכרים שהצביעו ללבני).

הערה: עמדתי על כל העיסוק בחיפוש אחר 'משתמטים' ידועה לכל מי שקורא אותי מזמן, ולא השתנתה. אבל כאשר מדובר בפוליטיקאי שמנופף בדגלי 'הנאמנות' ו'הישראליות האמיתית' שנותנת לו כביכול זכות לדרוש נאמנות (כולל שירות צבאי ולאומי) מישראלים הרבה יותר ותיקים, אמיתיים ושורשיים ממנו, ולאיים בהפיכתם לאזרחים סוג ב', אז כן ובהחלט חשוב להזכיר ולברר גם את השירות הצבאי המפוקפק וגם את הישראליות-יהודיות שלו, גם זה עניין לא ברור. ואני אמשיך להזכיר את זה בכל הזדמנות.

מדגם הצועד מעודכן והערות לגבי תוצאות האמת

ליכוד – 30
קדימה – 21
עבודה – 14-17
ליברמן – 18-15
ש"ס – 12
ג – 7
חד"ש – 4-5
מרץ – 5
איחוד לאומי – 2-4
בית יהודי – 2-4
בלד – 2
רע"ם – 2-0
תי"מ – 0 – על הגבול.
פברואר 2009 – נסיונות לקואליציה ליכוד-עבודה-קדימה בלי ליברמן. נתניהו מתנגד ובסוף כולם – עם ליברמן בממשלה מקיר לקיר.
10 ביוני 2009 – ציפי לבני פורשת מהחיים הפוליטיים, רוב חברי קדימה חוזרים לליכוד, והאחרים מקימים את 'מפלגת המרכז החדשה'.
10 באוגוסט 2009 – אובאמה נפגש עם נתניהו לשיחה קשה מאד, בנוכחות הילארי קלינטון. 3 ערבים ישראלים נהרגים בהפגנה נגד פעולת ישראל בעזה מול משרד הבטחון, שמועות הרצות בטוקבקים על היעדרותו של מפגין יהודי מוכחשות.
10 בינואר 2010 – השר לבטחון פנים ליברמן פורש במחאה על תכנית חדשה להסדר עם הפלשתינאים, ש"מחזירה בדלת האחורית את ההתנתקות של שרון". גם האיחוד הלאומי ואחדים מחברי הליכוד/קדימה לשעבר פורשים. שר בטחון הפנים החדש רוני בר און נפגש עם הוריהם של הנעדרים מן ההפגנה בנובמבר נגד אישורו בקריאה ראשונה של חוק אזרחות-נאמנות והם מבקשים ממנו לחקור את היעלמם. אלה שאין להם הורים, אף אחד לא מתעניין בהם.

10 במרץ 2010 – מגה-פיגוע בקניון עזריאלי.

10 באפריל 2010 – נתניהו נחוש להתקדם עם התכנית החדשה. שטרסלר משבח את השקתה של תכנית ויסקונסין 2.
10 ביולי 2010 – נתניהו מאושפז לשבועיים בעקבות מה שהוגדר כאירוע מוחי.
10 באוגוסט 2010 – הכרזה על בחירות חדשות בנובמבר.
10 באוקטובר 2010 – פורצת מלחמה עם איראן.

הערות בעקבות תוצאות האמת:
לגבי הליכוד-קדימה – הלוואי כל הטעויות שלי יהיו כאלה, אבל עדיין ביבי נמצא במצב טוב יותר להקים קואליציה, ולהערכתי הוא גם יקים אותה (אולי תהיה רוטציה) וכשזה יקרה, שאלת עריקת מופז וחבורתו חזרה הביתה היא שאלה של זמן – וכשזה יקרה, יצא שתחזיתי לגבי יחסי הכוחות בכנסת היתה 'אופטימית', כמו שהיתה ביחס לברק ובעיקר ביחס למרצ והשכנים.
לגבי ליברמן צדקתי מאד והאמת היא שבמקור נתתי לו 15 – בדיוק כפי שהוא קיבל עד עכשיו בתוצאות האמת (החיילים עלולים להוסיף לו – בגיל הזה יותר ימנים), ואז שמעתי את ההפחדות בערוץ 10, כשאחד הכתבים שם התחיל לשנן את המקומות 20-21, אז הוספתי עוד 3 מנדטים כאפשרות. שמחתי זאת לא מילה לתאר את מה שהרגשתי כשתחזיתי המקורית צדקה, אבל עדיין הוא מפחיד, או יותר נכון מפחיד הציבור שהולך אחריו. זה עם אחר, זר ומפחידה יותר הלגיטימציה – מירוץ ההתרפסות שהתחיל אתמול עם התקשורת וימשיך עם הפוליטיקאים. אבל אולי טוב שיש מי שמזכיר לי באיזה מדינה אני נמצא כי אולי הוא לא כל כך בן חורג, אולי הוא הישראלי האמיתי, כמו אריק סיני. אני גאה לא להיות ישראלי אמיתי, מוטב להיות חייזר גולה בארצו.
כולם מרגיעים שביבי, אם יקים קואליציה, יחפש את האחדות, בעיקר כדי שיהיה לו על מה לדבר עם אובאמה, אני אחרי שראיתי את הנאום אתמול לא בטוח – אני חושב שהוא יעדיף את 'שותפיו הטבעיים' (די נעים לראות שליברמן ושס מסוכסכים – סכסוכי החושך הצילו מפעם לפעם את האור בהסטוריה, אבל זה לא אומר שהם לא יסתדרו ביחד ברגע שיהיו תיקים ותפקידים) ואולי צריך לתת לו את זה. נראה עכשיו את מפלגת העבודה, אם היא תתחיל להיות בנויה לאופוזיציה, או ששוב תפקיר את החייזרים (תשאלו את המולדבי המשתמט, הוא יגדיר לכם בדיוק מי החייזרים) בשביל תיק מלחמת עזה הבאה לברק.
ואפרופו מלחמת עזה – לא מפלגת העבודה (ברק) שקיוותה להציל את המנדטים שלה, ולא מרצ שתמכה בה בתחילתה, נהנו מפירותיה וזאת ההוכחה שיש צדק בעולם. כל מה שמנסה להיות דומה – יוצא פחות. תנו לימין לנהל לבד את מלחמותיו. אולי גם לעשות שלום הוא ידע לעשות טוב יותר (מה אולי – זה באמת רק הליכוד יכול, לפחות אחרי שהאמריקאי יתחיל ללחוץ). תתחילו להיות סוף סוף אופוזיציה חברתית (עם כל אזרחיה), כי כאן המאבק האמיתי בין ימין ושמאל.

ואת חוק המאגר הביומטרי יש לחסום!

קמפיין הנגד המתבקש

התשובה לקמפיין הפשיסטי (עלי לא קפצה שיכחה פתאומית) – שתהיה אקטואלית כל עוד הוא יתקיים.

זה לבינתיים, פתוח להצעות עיצוביות.

הדגל המשחיר.

לכו להצביע, בתבונה.ואת חוק המאגר הביומטרי יש לעצור!

כוסאממו, קודם שהמדינה תהיה נאמנה לי

כמה מהאנשים האלה, לא המתלהמים והמוסתים, אלא האנשים ה'נורמטיבים', 'מן היישוב' שבולעים כמובן מאליו את הקשר בין האזרחות ל"נאמנות למדינה", שמניחים מראש שקיימת איזה מין חובת נאמנות כזאת, שנמצאת מעל לאזרח, שאלו את עצמם פעם בחיים שלהם למה זה לא צריך להיות להיפך.

מדוע האזרח, הוא שצריך להיות נאמן למדינה שלו ולא המדינה, שמתקיימת מכח האזרחים שחיים בה ונותנים בכך אישור לקיומה (גם אם לפעמים באין ברירה), היא שצריכה לפחות להודות לאזרחיה, הסובלים אותה ונותנים לה את אנרגייתם, את מיסיהם, לפעמים גם את חייהם (ולא, אני לא מתכוון רק לחיילים).

ביחוד מדינה שהיא אוכלת יושביה כמו ישראל.

נשאל את זה יותר בפשטות ובחדות:

מתי בפעם האחרונה מדינת ישראל היתה נאמנה לאזרחיה?

מתי היא היתה נאמנה לניצולי השואה (ולא רק לכסף שלהם)?

מתי בפעם האחרונה היא היתה נאמנה לקשישים שלה, מתי היא החזירה להם תגמול על השנים שהשקיעו בבניינה?

מתי היא היתה נאמנה לאוכלוסיות הנזקקות שלה – לנכים, פגועי הנפש, למקבלי הבטחת הכנסה, לבעלי הצרכים המיוחדים ומשפחותיהם?

מתי היא היתה נאמנה לסתם אזרחיה מן השורה, העובדים אך לא בעלי הון ומתעשרים?

מתי המדינה היתה נאמנה לתושבי הדרום, או הצפון, מתי שהם לא שירתו את הדמגוגיה של ימי מלחמה (וגם אז, היא לא בדיוק שמה עליהם לפני, או בזמן המלחמות)?

מתי המדינה היתה נאמנה לאוכלוסיות בסיכון, לנשים בסכנת רצח?

מתי היא היתה נאמנה לפצועי ופגועי תאונות הדרכים ומשפחותיהם?

מתי היא היתה נאמנה לאנשים שהיא עצמה פגעה בהם, במכוון או שלא – נפגעי זיהומים סביבתיים, נפגעי הקישון, וכן, גם המושמטים שסימנה עליהם סטיגמה בימים שבהם שירות לאומי לא היה אופציה, ומעולם לא פיצתה אותם?

וכן, מתי היא היתה נאמנה למיעוטים שלה (ולא רק לקרקעותיהם?) ולענייה (ולא לאפשרויות הנדל"ן שנתגלו פתאום במגוריהם שהפסיקו להיות מגוריהם?)?

ומתי ככלל, היתה המדינה נאמנה לערכים של כבוד האדם וזכותו להיות מה שהוא במדינה הזאת? מתי היתה המדינה לאחרונה נאמנה לאדם בכלל?

והרשימה ארוכה ואפשר עוד ועוד להוסיף, ואיך לא קם איש וזועק, ושואל, ואומר: המדינה הזאת לא נאמנה לי, למה שאהיה נאמן לה?

בבחירות הקודמות כתבתי פוסט המציג את האני מאמין של המדינה שלי.

בימים האלה שבהם רוצים לתבוע ממני הצהרת נאמנות למשהו שעויין אותי רוב השנים, ולא רק אותי אלא את רוב אזרחי המדינה (גם אם רובם מעדיפים להתעלם מזה), חשוב להביא את הדברים האלה שוב, הם עדיין אקטואליים:

המדינה שלי

מדינה שבה אדם לא ירגיש את עצמו מיותר או מאויים רק בגלל שהוא מה שהוא.

מדינה שבה אדם יוכל להיוולד, לגדול, לחיות (עם מי שהוא רוצה) ולמות בהרגשה שחייו היו בעלי ערך, גם אם הוא לא נמדד במונחים כלכליים.

מדינה שבה אתה לא צריך להיות מן העדה ה"נכונה", המוצא ה"נכון", הקליקה ה"נכונה" או מקום היישוב "הנכון" כדי להיות מוערך.

מדינה שבה יכובד השווי שלך כאדם.

מדינה שיהיה שווה לחיות למענה.

 שלא תשנא אותה והיא לא תשנא אותך.

מדינה שלא תפריט את הזכויות הבסיסיות שלך, ותשליך אותך לעת זיקנה או לעת מצוק.

מדינה שבה לא יצוו עליך לשנוא ולהרוג את האחר, וימדדו אותך על פי מידת כשרונך או להיטותך לעשות כן.

מדינה שתשים את הדאגה לנחשלים בראש סדר העדיפויות שלה, על כל המשתמע בכך ובמעשים ולא רק בהצהרות וג'סטות של פוליטיקאים.

מדינה שתתקיים לשם החיים של האזרח הקטן, ולא להיפך, וזו תהיה הצדקת קיומה וכולם ידעו זאת, מראש הממשלה ועד לאחרון הפקידים ושליחי הרשויות.

מדינה של"משמר הרוע" לא תהיה בה תקומה.

גם לא לסוחרי העבדים, ולזורעי השנאה וה"הפרד ומשול".

לשמים חומות כדי להגן עליהם ועל מקורביהם.

למתווים תוויות, לגזענים ואנשי "אלוהים לשלטון החושך בחרתנו".

כל אלה, שימצאו להם אי באחד האוקיינוסים להנות בו אחד את השני.

ולא אכפת לי איך יקראו למדינה הזאת, מדינת אזרחיה, מדינה ייעודית או שם אחר.

מדינה כזאת תהיה נאמנה לי, ואני אהיה נאמן לה.

וכל הצהרה על כך תהיה מיותרת..

וגם חררדו לייבנר כתב על זה כמה ימים לפני.

ועוד מומלץ לקריאה: אורית קמיר

 

ואת חוק המאגר הביומטרי יש לעצור! וגם לזכור איזה מפלגה קידמה אותו.

והסטיקר שאני עובד עליו, שימשיך להיות רלוונטי גם בימים הבאים:

אני לא נאמן למדינה

 

שלא נאמנה לי!!!

הפועל השחור

"האם ליברמן בכלל ירה אי פעם במישהו?"
אהוד ברק

כתבתי כבר על התסמונת של "הלגיונר המשוגע" – זה שמוציא לפועל בצורה מכוערת ובוטה, לפעמים אלימה, את מה שכל האחרים, המנומסים, חושבים.
ליברמן זה משהו דומה לזה – הוא הפועל השחור, עם המבטא הזר שמסמן את המקום שבו ליבת האופל הישראלית נמצאת, ונציגיה המצוּבָּעים, והצברים כל כך, מפחדים לציין את זה בדיוק.
לפני 24 שנים היה זה כהנא, עם המבטא האמריקאי העמוק, עם הכיפה השחורה. היתה אז בדיחה, שכדי להתקבל לתנועתו, צריך להרוג ערבי וחתול. "למה חתול?" היתה השאלה האינסטינקטיבית, ו"התקבלת!" היתה התשובה. הבדיחה הזאת שיקפה טוב את הצביעות של אלה שעמוק בפנים הם מבינים את כהנא וכלפי חוץ בונים סטאטוס חברתי-פוליטי על התחרות מי יקיא עליו יותר. (נכון שכהנא היה בעד מדינת הלכה, ורצה לגרש את כל הערבים מהארץ שבין הים והירדן, אבל מה שחשוב זה המיתרים – וליברמן פורט בגדול על אותם מיתרים)
וחלק חשוב מהעניין, היה פולחן ההיטהרות העצמית של האנחנו, הצברים, הלבנים, החמולה הנכונה והמזדככת מזה שהיא מטילה את הבוץ בשרץ, הזר, ה"לא משלנו". אני יודע, אני הייתי שם. או חשבתי, יותר נכון, תודעה כוזבת של מושמט צעיר. לא פחות מש"טיפל" בערבים, ניקה כהנא בשביל ה"אנחנו" את המצפון, את תחושת ה'יחד'. את הגיוס-הקומזיץ שכולם רוצים להרגיש חלק ממנו מאז 1948, מאז תנועת הנוער, מאז ועד בכלל.
ולמרות הדברים שהשתנו מאז – רבין נרצח, אין יותר "המערך", באו רוסים ואתיופים, יש יותר דתיים, יותר מתנחלים, החברה הישראלית נדמה שהתגוונה יותר, לטוב ולרע, עדיין זה "מר אנחנו" הצבר הלבן שאוהב להרגיש שעדיין לא השתנה, שהוא עדיין "ישראל" יפה הבלורית והטוהר ובלי החצ'קונים, שנמצא במקומות הנכונים, המקובלים, מדליק את הקומזיץ, שקובע את הטרנד, ומביא את הבריון הרע, שחושב את מה ש"כולנו" חושבים, אז זה היה באמריקאית עכשיו זה ברוסית, וכך בדרך אגב קורא לסדר את מי שיעיז לא להצביע לבני/ברק/נתניהו (בעיקר לבני, שיש לפעמים הרגשה שיועצי השיווק החכמים שלה הם שמנפחים אותו כדי להקטין את הליכוד, אבל הגולם הזה – וזאת הסכנה – עלול לגבור על יוצרו), לא משנה ששלושתם ישבו איתו בקואליציה.
אגב, גם ביבי, בשלב מסויים, תפקד בתור הזר-האחר, בתור בן של חמולה לבנה אמנם, אבל חמולה של האצ"ל, חמולה ירושלמית-בית"רניקית – לא בדיוק חמולת הטופ של יפי הבלורית והטוהר, שהיתה ונשארה מפ"איניקית (אקס-מפ"איניקית) תל אביבית או אקס-קיבוצית-התיישבותית. הוא גם פולני, ורוב "האנחנו" הם רוסים ישנים. הבדל שכמעט לא נראה לעין למי שאינו 'אשכנזי', אבל אני כיוצא תפוצה שלישית של 'האשכנזים' קולט את הניואנסים האלה שיש להם תקפות עד היום. אולי פעם אכתוב על התזות שלי בעניין בהרחבה.
תמיד זה מישהו זר, מישהו אחר, שמוציא את הערמונים מהאש לכל הציפי-לבנים-ברקים באשר הם.
זה לא שאני לא חושש ממנו. הוא מפחיד באלימות שלו, בגודל שלו, בזה שהוא עלול לצאת – ושהוא כבר יוצא – משליטתם של אלה שניפחו את הבלון שלו, אפילו משליטת עצמו. ברמה האישית – כשר לבטחון פנים למשל, הוא יכול להיות מסוכן באופן מוחשי ומיידי.
אבל העובדה שהערכים שהוא משקף היו וקיימים בחברה הישראלית – ערכים של כוחנות, של שנאת האחר, ושל זלזול בדמוקרטיה, הם לגיטימיים כל כך, פנימיים כל כך – ואילו ההיפך נחשב תלוש כל כך, מבוזה כל כך, 'יפה נפש' כל כך, היא זאת שמפחידה. ואת כל מה שהוא אומר מבצעים (וטוב ממנו, כפי שמתייהר אהוד ברק) ומנחילים האחרים, לבושי המחלצות, יום יום בעיקר במעשים האפורים, תוך שהם גם לא שוכחים לקטר ולבכות, לייפות את עצמם ולהמשיך להזין את אש המדורה.
ליברמן הוא כאן כדי להזכיר לנו מי "אנחנו" באמת.
זה לא אומר לעצמו, שלליברמניזם לא צריך להתנגד, והדרך הנכונה בימים אלה, כמו שאמרתי, הוא להצביע בעד המפלגה היהודית-ערבית ביותר. לא בעד מפלגות שמזינות וניזונות ממנו.

ואת חוק המאגר הביומטרי יש לעצור!