הועלמה ע"י השב"כ, מושמטים ומוחרמים ברשות השניה, ועוד (הפוסט המקורי מ11/3 20:38)

טוב, בעוד שעה, שעתיים, דקותיים, יורשו גם אלה שאינם גולשים באינטרנט לדעת מה הפרשה. אפילו הצנזורית הראשית מודה שזה היה טפשי. ולא בגלל שזה לא דמוקרטי, אלא בגלל שזה 'פוגע בתדמית' הכל כך דמוקרטית שיש לישראל בעולם, ובעיקר בגלל שעל השיח הציבורי כבר לא יצליחו לשלוט הפעם. אז הא הפוסט שנקרא במקור: האם כתבת ואללה ענת קם הועלמה ליותר מחודש בידי השב"כ?

סיכום (לבינתיים) של הפרשה הנקראת 'פרשת ענת קם' שעוד מעט ידברו בה כולם אבל קיים חשש שידברו בקול האחד, קול 'הבטחון' – ותפקידינו כבעלי בלוגים הוא, בין השאר, להציג את הקול האחר.

כותרת מקורית שהיתה כאן הוחלפה בגלל, ורק בגלל בקשה עקיפה שהגיעה אל כמה מהכותבים והאתרים שעסקו בנשא ממקורבי הנעלמת  – שחשבו שהבלטת הנושא באינטרנט לא מקדמת את הסיכויים שלה לצאת מהמצב שבתוכו היא נמצאת. לי יש את דעתי בעניין, אבל כיבדתי בקשה זאת, עד שאי אפשר היה יותר.  

היעלמות אזרחים היא תופעה מדאיגה שהבלוג הזה כבר הזהיר מפניה, אם לא ניבא אותה. דבר אחד הוא לחשוב שאדם עבר עברה, לעצור ולחקור אותו, ודבר אחר הוא להעלים אותו ולהסתיר את דבר מעצרו (בלי קשר לחומרת העבירה, שבמקרה זה בעיני לא היא העבירה, אלא מה שה"עבריינית" חשפה). כאן נמצא הקו שמפריד בין מדינת חוק דמוקרטית למדינה טוטליטרית, וברגע שישראל חצתה אותו אין גבול למקומות שאליהם זה יכול להוביל. לאחר שאפשר יהיה לדבר בשמות ופרטים מלאים, נקוה שבמהרה, צריך יהיה להמשיך ולדבר על זה ולא להשכיח, אולי זה יעצור את המעצרים הבאים. צריך להתחיל לעמוד על המשמר – מכאן והלאה.

ניפגש בשמחות.

וגם בנושאים אחרים חותרת החברה הישראלית במהירות אל פסגת הטמטום ואיבוד זכות קיומה ונראה שהאגפים השונים, הבטחוניים וה"אזרחיים" מתחרים ביניהם מי יגיע ראשון. ביום ששי התבשרנו על תחנת שידור (שאת שמה אני נמנע להזכיר במכוון וברצון מלא, כדי לא לעשות לה פרסומת. תמצאו את זה במוספים של סוף השבוע בעיתון בתשלום שרוב המדינה קוראת), הכפופה למועצת הרשות השניה, שהחליטה לעשות נירנברגיזציה רשמית של זמרים מושמטים, אין צורך לומר שבלי שום קשר לסיבת אי גיוסם. למרות שאחד הזמרים הללו דווקא נשמע אתמול לאוזן שהאזינה באקראי לתחנה הזאת, ואולי קיים דיסוננס בין ההצהרות זקורות הזיקפה של ראשי התחנה לבין הרצון אפילו של מאזיניה, אבל אם הם כל כך מתאמצים, אני ועוד רבים לא יאזינו לתחנה הזאת, רק שיודיעו מתי הם שורפים בכיכר את הדיסקים של הזמרים, כדי שאוכל לבוא ולהגיד להם שהם בדרך הנכונה לברלין.

השבוע לפני 32 שנים, במצעד המחץ שזמריו גם כן לא יושמעו בגלי הזיקפה הלאומנית אבל להם זה ממש מזיז, התחלפה ההובלה הממושכת של פורינר בשיר של אי.אל.או. MR BLUE SKY, שנבחר אגב להמנון האביב של פורום מז"א (מז"א החופשית). נעשה כבוד לשיר וגם להם, ביום 30 השנה לאינטרנט הטלפתי, הקשור כידוע קשר אמיץ עם מצעד המחץ.

אל המצעד נכנס באותו שבוע, למקום ה38, השיר FANTASY של EARTH WIND AND FIRE, שהגיע בשיאו למקום ה9. הגיע לו יותר.

שמעתי היום שיר חדש, נשמע לי, של אתניקס, על חייזרים. המטוטלת בין פוביה מחייזרים לאהבה ותקוה מהם, בתרבות בכלל וגם דרך השירים שהגיעו למצעד המחץ, היא נושא שאם יהיה לי זמן אקדיש לו יותר מפוסט. (אם הוא לא שווה דוקטורט שלם). הזמן הזה לפני 31 שנה היה הזמן של מלחמת העולמות-האלבום – פוביה וכמו שאמרתי גם, אצל אחדים מאיתנו תקוה למשהו שינצח את הקידמה האנושית השחצנית. יש כאלה שעדיין מקווים, וכנראה אווטאר (עוד לא ראיתי) הוא עדות חיה. הקטע של 'הורסל קומון וקרן החום' היה הלהיט הרביעי מתוך "מלחמת העולמות" שהגיע לראש מצעד המחץ, שבוע אחד. כאן בהופעה משנות ה2000, בלי לוותר על קולו הנצחי של ריצ'ארד ברטון. לא מייצרים כבר דברים כאלה היום.

וכשלונדון קראה, כעבור שנה, במקום השלישי (מצעד אחרון), זה לא היה רחוק כל כך. למי היא קראה? ואיזה מקומות עוד קראו, ולא שמעתי מעבר למסך המבצרים שהוסתרתי/הסתתרתי בהם בשנים הבאות, שלא תמיד חדר דרכם גם האינטרנט הטלפתי, אם נודה בכך. שאלות שלא יפתרו לעולם.

שוב שנה טובה, ושנהיה כאן גם בעוד שנה.

אם תרצו – תנועה פשיסטית

אני מחרים עסקים שמקבלים רק יוצאי צבא

 

הועלמה ע"י השב"כ – הידיעה שלא רוצים שתדעו

טוב, בעוד שעה, שעתיים, דקותיים, יורשו גם אלה שאינם גולשים באינטרנט לדעת מה הפרשה. אפילו הצנזורית הראשית מודה שזה היה טפשי. (אבל שימו לב לפנינה: ""כאשר חושבים שאישור הפרסום יגרור שיח ציבורי שיהיה קשה לשליטה"" הבנת את זה ברוך???)

 

הבוקר התפרסמה בידיעות המודפס ידיעה זו בנושא שבלוג זה כבר התייחס אליו, וכתב בערך את מה שידוע ממקורות אינטרנטיים לא רשמיים אחרים.

אמנם קצת כיסיתי לפי בקשות שהגיעו, כי הנעצרת והנעלמת, על פי השמועות, לא בחרה מרצונה להפוך לכוכבת השיח האינטרנטי, אבל ידעתי שהעיסוק בפרשה לא ייעצר, כי דברים כאלה מטבעם אינם נעצרים, ואסור שייעצרו. לפי מס' הכניסות הענ.ק שהיה לי החודש (גם בבוקר הזה), מאתר רוטר, שין טק שם נאמרים פרטים יותר מלאים, וגוגל ואתרים נוספים הממשיכים להראות את הכותרת שצינזרתי, ברור שכל הרשת יודעת ומדברת על זה ואני שוקל אם להמשיך ב'איפול' שאיננו ממש איפול, והיה סוג של פשרה בין האמונה שלי לבין התחשבות בכוונתם הטובה של המקורבים לנעצרת-הנעלמת.

כרגע הנסיון להשתיק, גם אם הוא לטובתה של הנעדרת, דומה לנסיון לסתום סתימת סכר מים שהתפרץ עם סיכה. שקט כבר לא יהיה כאן, בטח לא אחרי שזה בכל זאת הגיע לתקשורת הרשמית, וכל העולם מחוץ למדינה הפרטית של השב"כ יודע את זה, כפי שכתב עידן לנדו בפוסט "ענת קם – טלי פחימה מס' 2?" וטובתה של הדמוקרטיה חשובה גם היא. חג חירות שמח!!!

שוב, בלב כבד

מקוה שפעם אחרונה. על פי רצונה של הנעדרת, המקוה עדיין לצאת בטוב. מה שהוא כתב משקף גם את עמדתי והרגשתי. .
חג חירות שמח.

 

מקום 9 במצעד המחץ הראשון

האם מאיץ החלקיקים יפטור מהצורך בידיעה קבוע? ומסר ביומטרי לחג החירות

אחת המטרות המוצהרות של מפעילי מאיץ החלקיקים שבגבול שוייץ-צרפת, זה ששותפים בו גם מדענים ישראלים, ואמור לשחזר את המפץ הגדול, היא לגלות אפשרות קיומם של מימדים נוספים ביקום.
הפיתוי הגדול שבחקר קיומם של מימדים נוספים ביקום, שמושך אליו בעלי אינטרסים שאינם רק מדעייםהוא האפשרות שגילויים עשוי לגלות את ה'שביל עוקף מרחק' שיאפשר הגעה מהירה לכוכבים הרחוקים מכאן שנות אור.

אנשים שהתנסו בעומק ה'ידיעה-לא-קבוע' (שכולנו התנסינו בה, כפי שכבר אמרתי, השאלה באיזה עומקים) השתתפו במסעות בינגלקטיים הנראים בלתי הגיונים לאור מה שידוע למדע הרשמי. רוב האנשים מתייחסים לעדויות כאלה של מסעות, כמו לעדויות של לוקחי טריפים, יש כאלה שלא.

מחקר אמיתי, אם ישנו (ובואו נצא מתוך הנחה שהוא ישנו) הגיע למסקנות שמסעות כאלה יכולים להתקיים – מסעות העוקפים את מגבלות החלל והזמן שמוכרים לנו – ומחקר אמיתי לוקח זאת כהנחת יסוד, שמסעות אלה התקיימו דרך מימד נוסף.

המחקר האמיתי הגיע גם למסקנה שהיתרון של החייזרים, (שעל פי עדויות וסימנים החל מתקופת התנ"ך וקודם, באו איתנו במגע) עלינו, הוא שקיבולת מוחם, או מה שמתפקד אצלם כמוח, מאפשרת להם להחזיק מידע שאנחנו, בהיעדר יודע קבוע, ובמגבלת המוח שלנו, איננו יכולים להחזיק.
במחקר האמיתי מאמינים כעת שיכולת אנושית להגיע אל בתיהם של החייזרים, שתושג דרך המדע הקונוונציונלי, הידוע, דרך כלים שישנם בידי המין האדמי, תאזן ותחפה על מה שחסר לנו, ותאפשר לבני כדור הארץ להתמודד עם 'החייזרים'. לישראלים יש בכך עניין מיוחד, אולי בגלל בדידותינו ההולכת ומסתמנת בעולם בני האדם, אך אולי לא רק.

ושוב, כמו שחלק מהעדויות והסיפורים אומרים, יתכן שגם כעת, זאת אשליה אופטית לחשוב שיש כאן 'אוטונומיה אנושית'. לפי הסיפורים, עולמם של בני האדם תמיד נשלט באופן עקיף, ותמיד שימשנו חיילים במלחמות של אינסטנציות יותר גבוהות. גם ההפרדה בין 'בני אדם' ל'חייזרים' היא לא תמיד, ואולי אף פעם לא, טהורה. יש איזה הנחה, שה'רשויות הבינכוכביות' במידה שיש כאלה, חוששות מהגעת מין נוסף וחסר מעצורים אל החלל. אולי, זה יתכן, אבל בואו נניח שגם שם יש גורמים שמצפצפים על אמנות בינכוכביות, והרעיון של חיילים משודרגים, שחלק מהכלים שלהם הם יפתחו בעצמם, ויעשו את הדרך ל'שם' ההוא על חשבונם כדי לשרת את האדונים במלחמותיהם הקוסמיות, דווקא מתאים להם, כל עוד המפתח – הראש ובו היכולת לדעת את מה שאנחנו לא יודעים קבוע – נמצא בידם, כמו תמיד.

ושוב, למאגר הביומטרי – הנה סיפור עם מסר לחג החירות על מקרה שממנו אפשר ללמוד מה צפוי כאן, גם לאזרחים שישליכו את הבמבה בפח זבל הסמוך לאירוע, כשהמאגר יוקם, למען שארית החירות, אזרחים – סרבו ביומטרי!!!

נירנברגיזציה למושמטים – המשך

עידו קינן דיווח אתמול באתר הארץ על הסרת תמונתו של השחקן איתי טיראן מאתר משרד ההסברה שנקרא "מסבירים ישראל" (ואולי יותר נכון לקרוא לו מסתירים ישראל, או מסבירים ישראל-ליברמן ביתנו). מדוע? כמובן, כי הנ"ל קיבל פטור חוקי משירות צבאי. שוב, הסיבות לפטור לא באמת מעניינות את המתלהמים, שגם הסירו את תמונת השחקנית שרה פון-שוורצה, אבל זה רק מפני שאין לה מספיק דם יהודי. המצחיק הוא שהיוזמה להודיע על אי שירותו של השחקן באה מ"נריה" שמסתבר דווקא כשמאלני חריף, שעשה את מעשהו כי "אתר 'מסבירים' מזקק את דמותה האמיתית של ישראל, כמי שנשלטת על ידי תפיסות לאומניות… כאזרח, אני מעוניין לסייע למר אדלשטיין לקרוע את המסכה מעל פני המדינה". בהחלט יש הגיון, אלא שהיה עדיף לשאול את גיבור הפרשה אם הוא מעוניין לככב בפרשה כזאת, זאת בערך הסיבה שבגללה השתכנעתי לעשות צנזורה חלקית בפוסט הקודם (ולכן אני גם נגד הלחצים שבאים מכיוונים שונים על פוליקר לצאת מהארון). טיראן עצמו לא נעלב כל כך, הוא "לא ידע שתמונתו פורסמה באתר ובוודאי לא שהוסרה משם. "הדברים האלה לא ממש מעניינים אותי", אמר, "אני לא שולט בזרם התקשורת המוטרף שנקרא אינטרנט". טוב!חיוך שטני (אגב, התגובה הראשונה – חרצוף. כבר לא צריך להגיד לכם את זה)

 

 

 

 

 

רשע מה הוא אומר: הכה במשתמטים, ולא משנה על מה.

 

 

חכם מה הוא אומר: שותק, בעת הזאת.

 

 

תם מה הוא אומר: זה לא בסדר שמשתמטים במדינה הזאת.

 

 

ושאינו יודע לשאול: ואת פתח לו (בלוג?) ואמור: מושמטים, מושמטים, מושמטים.

 

 

 

 

 

 

אחרי כמעט שש שנות בלוג שכללו ימים יותר מושקעים מן הימים האלה, הפוסט שבזכותו נכנסתי במשך השבועיים האחרונים לרשימת הפעילים של ישרא, והביא לי כניסות שהזכירו ימים עברו, הוא פוסט שבו בהתחלה לפחות לא היה קשר בין הכותרת לבין התוכן, ושגם כאשר הרחבתי בו, הוא יותר לא אמר משאמר, אבל אמר את שהיה דרוש. בינתיים שלום לנעלמת ושלום לעיתונות, שכרגיל שותקת.

 

 

 

במצעד המחץ, השבוע לפני 33 שנה עלה למקום הראשון אחד הלהיטים הגדולים שהיו בו, ששה שבועות בראש, ואחד מארבעה להיטים של דייויד בואי שהגיעו לראש (בארץ אף שיר שלו בתקופה הזאת לא הגיע לראש המצעדים ואפילו למקום גבוה) SOUND AND VISION

 

 

I will sit right down, waiting for the gift of sound and vision

 

 

שנתיים אחר כך, המצעד יישר קו (זמנית) עם המצעדים הישראלים שמסביב (סוף סוף נתתי ציון גיאוגרפי) ושם במקום הראשון את TRAGEDY, לא פחות מחמישה שבועות. טרם נתפסו הפושעים. ואם חושבים על זה טוב יתכן שהעלאתו למקום הראשון באותו זמן בכל המצעדים בישראל, היתה תגובה ישראלית אמיתית להסכם השלום שנחתם באותו שבוע, שסימל יותר מכל את תקופת המבוכה הדי ארוכה (שאולי לא הסתיימה בעצם) שנחתה על ה'אנחנו צודקים' הישראלי הידוע. אז זה גם הזמן שהתחילו להשמיט.


 

שנה לפני זה, בשבוע של כיבוש קצה היקום, הורידה אשת הקסם השחור, בהוצאה מחודשת של סנטנה, את אדון שמים כחולים מראש המצעד.

 

פסח משביע!

Every man must have a dream

השיר הזה, של להקת 'ליברפול אקספרס' הוביל (אחד משניים, השני היה New kid in town של האיגלס) את מצעד המחץ הראשון, בדיוק לפני 33 שנים, ופלא שהוא היה להיט רק במצעד הזה (אם כי הוא צוטט בלהיט ישראלי מצליח מאד). אולי משום שהיה אז שובע מסויים בהרמוניות ביטלסיות, בעידן הדיסקו-תחילת הפאנק. בכל אופן, יש משהו מאד ביטלסי-לנוני בשיר הזה, וגם שם הלהקה לא מכחיש את היומרות.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=csORD8Z7cAQ&w=425&h=350]

חולם אני הייתי

עכשיו אני סתם אדם

הייתי מתבודד

אבל לא תבינו, לעולם

שנה בלוגית מתוקה

במלחמה הקוסמית (שכולנו, לפחות כל אלה שהיו בגילים המתאימים בסבנטיז, השתתפנו בה, לרגעים או לאורך זמן, ברצונינו וידיעתינו או שלא, לצד זה או אחר) הגיע ב1974 תגבור כוחות של האופל לכדור הארץ. עוד לפני שהגיעה התגבורת הנגדית של "חפא" והפדרציה, השתלטו כוחות האופל על "הליבה של הכוכב" – מרכזים אלקטרומגנטיים באמצעותם יצרו חומה של שליטה מוחנית-גלובלית, והם הפכו את כדוה"א למרכז של האופל הקוסמי. כשאנשי "חפא" הגיעו הם ניסו להמריד את אנשי כדור הארץ נגד שליטת האופל, באמצעות הפיכתם ל'יודעים קבוע' וחיבורם לאינטרנט הטלפתי של הממלכה/ הפדרציה של השליט הכחול. חיבורם של אנשי כדור הארץ ל'יודע קבוע' ולאינטרנט הטלפתי' היה מחליש את ההשפעה של מרכז השליטה המוחני על כדור הארץ.

הנסיונות להקים את האינטרנט הטלפתי בכדור הארץ, שהתחילו בשבוע זה של שנת 1977 (כשתוך כדי שידורי נסיון התחיל 'מצעד המחץ') נמשכו שלוש שנים, ויש אומרים שאינטרנט טלפתי פועל בכדור הארץ מאז השבוע הזה ב1980 (בו שודר מצעד המחץ האחרון), שבו התחיל לשדר מנקודה הנקראת BANAHAS. אבל בינתיים שככה המלחמה, או שהממלכה ששלחה את אנשי "חפא" עשתה מאחורי גבם הסכמים, שהביאו שלום חלקי, עם אלה שהיו בכדור הארץ, כפי שטען "חפא" הראשי שנים מאוחר יותר. בשנים האחרונות יש כאלה שטוענים שמסתמנת נטישה של כדור הארץ, ואולי הם לא נוטשים אלא מתכוננים למלחמת האדמים-החייזרים הבאה שהמקום שתפרוץ בו יהיה החלל, ואולי זה יהיה בקרוב ואולי זה יקח עוד כמה עשרות שנים.

קליפים ממצעד המחץ -Side Show, והודעה על עצרת בשייח ג'ראח

במסגרת השבוע של ראש השנה הבלוגי, בחודש שבו מציינים גם 30 שנה לאינטרנט הטלפתי על כדוה"א, מובאים קליפים של להיטים שהיו במצעד הראשון ובמצעד האחרון.

היום שיר די נשכח, וחבל, Side Show, במקור משנת 1974, שהגיע בסוף 1976 בביצוע זמר הרגאיי בארי ביגס למקום השלישי במצעד האנגלי, ובמצעד המחץ הוא היה שבוע אחד, השבוע הראשון של המצעד, במקום העשירי. על הבדידות והעליבות שבצד החיפוש אחר הזוהר, ובכלל, על המופע של הצד.

[https://www.youtube.com/watch?v=qfgQ371cI08]

ובשבת (יום ייסוד מצעד המחץ), לא נעצרים עצרת מחאה בשייח ג'ראח שבמזרח ירושלים (בצד הדרך לאוניברסיטה), עצרת מחאה פלסטינית-ישראלית ראשונה מסוגה, כפי שמוסר אתר המאבק, נגד הנישול מכוון-המדינה והעיריה של תושבים במזרח ירושלים.