מלחמה תהיה. השמאל המשרת כבר שורך נעליים

מלחמה בישראל, כאשר היא פורצת, יש שני סימנים לפריצתה הקרובה, לכאורה מאד סותרים אחד לשני. האחד, שעדיין לא הגיע, הוא שמתחילה תחושת ה'כל ישראל אחים', כל אלה שאתמול רבו, התנגחו, פתאום מחבקים זה את זה, מחליקים על פני כל המחלוקות, שוכחים הכל, מציעים עזרה, טרמפים. כך היה ברוב המלחמות שאני זוכר, גם מלחמת ברק בעזה הקרויה "עופרת יצוקה". מהר מאד זה עובר, אבל כך זה בהתחלה, אבל זה, כאמור, עדיין לא הגיע.

הסימן השני, הסותר מאד לכאורה, שכנראה לא הרבה חשים אותו, בוודאי מי שאינו שייך לשמאל. אבל מי ששייך לשמאל שאיננו השמאל המשרת – ותיכף אסביר מה זה השמאל המשרת – חש אותו היטב, בדיוק בנקודה שבה מתרחשת ההיבדלות בין השמאל המשרת לשמאל האחר.

שבימים רגילין, כולנו בעיני הימין בוגדים, פעם קראו לזה אוהבי-ערבים, מתחבקים עם ערפאת, היום זה קוצר למלה אחת שאחריה כנראה כבר לא יהיו מלים נוספות זולת קנה הרובה. כולנו שמאלנים מניאקים בוגדים, וטוב לנו בכך, עד שאנחנו אפילו מקימים קבוצות בפייסבוק עם שמות כמו "גם אני שמאלני/ת בוגדת". היחד הזה שמתעורר בנו בימים שבהם הימין, ובעיקר ביבי נתניהו, בשלטון, אין לו אח ורע בעולם כולו לדעתי. אנחנו נאנקים, מזהירים, צועקים אבל אל תאמינו לנו. אין אושר ואין כיף ואין דביק יותר מלהיות כולנו מסומנים על ידי אותו קלגס, שבאמת הוא שונא את כולנו ולא מבדיל אפילו בינינו ובין מאיר דגן. שבאמת בעיניו אנחנו כולנו נלעגים ושווים לאפס. תיכנסו לפייסבוק למקומות הנכונים, ותראו כמה נעים לנו השיח הזה.

אלא שאז יש שמאל אחד, שנזכר לו לפתע פתאום, שהצבא זה שלו, שההתנחלויות הן שלו, זכר למקדש כהלל בימים שבהם השמאל יפה הבלורית והתואר היה הצבא, והרגיש שהמדינה הזאת היא שלו. ואז הוא מנער את עצמו, מנער את חוצנו מן "הקיצוניים", מן ה(טפו טפו טפו)מושמטים, והולך, בלי לשאול שאלות, להשתתף במלחמת שלום ההתנחלויות הבאה, כמו אשה נעזבת שנדמה לה שבעל נעוריה שוב דפק בדלת. ואז הוא שוב אחד עם אלה שעוד אתמול חירפו אותו, קראו לו בוגד, לעגו לו וביטלו את כל תרבותו וזלזלו כמעט בכל מה שבנה בשבילם בעבר (תשאלו את שלי, הנציגה והסמל המובהק של השמאל המשרת גם בימים רגילים).

ואז נסתמות האזניים, נחסם המוח, נאטם הלב. אם בימים רגילים שומעים אותך קצת, בימים שכאלה גם על מלה אחת עניינית, עשויים לחסום אותך, למחוק אותך ולזרוק אותך מפורום. אז, אם לא שירתת בצבא וגם אם יש לך סיבות מוצדקות, או אפילו שירתת בעבר אבל כעת אתה תוהה, לאור הנסיון הרב והמוכח, על הצורך בכל פעולה של הוד קדושתו צה"ל, אתה נהיה שקוף ומגונה, אתה נהיה טרול בזוי אפילו אם מילותיך מתונות מאד, אפילו אם אתה מופיע בשמך המלא. האנשים העדינים האלה, עוד לא שרכו את נעליהם, וכבר הם נלחמים בך. חומה. לא לשמוע אותך, כשהגוף מגוייס החושים מושבתים. ואז אתה כבר לא שמאלני בוגד, אפילו זה לא נותנים לך להיות. אתה מחוק לגמרי. ואלה הסימנים הטובים ביותר, שמתקרבת מלחמה. ואנחנו עוד לא יודעים איפה, ואם צריך, ואיך ומתי זה יתחיל. שקט, יורים, שקט, מתעלמים. חומה. תחילתה של המלחמה וכבר ברור מי ניצח בה.




***

 

אִם אֶהְיֶה

בִּנְעָלַי הַיְּשָׁנוֹת

אוּלַי אַרְגִּישׁ אָז

חֲמַקְמַק דַּיִּי

כְּאִלּוּ לֹא יִתְפְּסוּ אוֹתִי.

כְּכָל שֶׁיִּהְיוּ הַנַּעֲלַיִם זוֹלוֹת יוֹתֵר

כָּךְ תִּהְיֶה לָהֶן הַיְּכֹלֶת

שֶׁל מַכְשִׁירֵי הַקֶּסֶם

בִּסְרָטִים אָפֹר לָבָן

סוֹכֵן חֲשָׁאִי

מוֹצִיא מִכִּיסוֹ קֻפְסַת סִיגַרְיוֹת

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עִשַּׁנְתִּי

יוצאי צבא לא ערך עליון. אדם ערך עליון

ערך עליון הוא צדק לחלשים והגנה על המיעוט – הגר, היתום והאלמנה וגם על זכויותיו של מי שלא התאים לעשות צבא כי צבא עם כל הכבוד לו מה הטעם בקיומו אם אין ערכי מוסר להגן עליהם? צבא ללא ערכי מוסר הוא דת שקר כי הם נותנים את התוקף לקיום מדינה ובעיקר מדינה המתיימרת להיקרא 'יהודית'. אטימות כלפי מי שהושמט מהצבא ואפליה כלפי אלה שאינם מתאימים לדת הצבא איננה אחד מערכי המדינה שאני רוצה שתתקיים להיפך אפלייה ויצירת אזרחים סוג א' וסוג ב'והתעלמות מזעקתם של אנשים כמו יוסי פרלשטיין תוך הידמות למדינת ההיטלרים זה מה שיצדיק חרם על ישראל בכל העולם ויביא לאובדנה ושום צבא ושום נעליים לא יעזור אם לא תישאר במדינה הזאת רוח אנושית ולא אכפת לי מי ומה הוא וינשטיין כי לא הספקתי לדבר עם כל שכני וקרובי עליו אבל אין ספק שלבשה אותו בעניין הזה רוח אלוהים, והאומר הפוך במקרה זה יתכן והוא נביא שקר מטעם השטן הרוצה להפוך את ישראל למדינה פאשיסטית גזענית נאציונל מיליטריסטית סוגדת לאליל הצבא ובכך להצדיק את החרבתה. גם ספרטה לא שרדה.

 

ואל תקשקשו לי על בגידה ועל שנאה עצמית כל הימנונים רעי הלב ואטומי המוח אני אוהב את האדם והמדינה הזאת היא הבוגדת באדם והשונאת אותי ומותר להתגונן מפניה, וטבעי לשנוא אותה ולשנוא אותכם ימנונים שספק אדם אתם, גם אם בלשון השקר תקראו לזה בגידה כי אתם הבוגדים האמיתיים בדמוקרטיה שהבאתם את המדינה להיות מדינת רשע נאציונל גזענית.

שוטרי ישראל, בעוז ובגבורה, משתלטים על צעיר מסוכן. סרטון שחייבים לראות ולהפיץ

סרטון שהופץ בפייסבוק (והוסר כמה פעמים כ"פוגעני", ותודה לניתאי פרץ שהעלה אותו שוב) מראה כמה אלימות נדרשה לשוטרי משטרת ישראל ביתנו, ביום סיפוח אל-קודס (מזרח ירושלים) האחרון, כדי להשתלט על ל' (שמו המלא הוסר על פי בקשתו מבלוגרים), צעיר אמריקאי קצת פרובוקטיבי, אבל בהחלט לא אלים כמו הכהנאצים שהתפרעו שם בחסות המדינה וראש שתי הערים ב"תהלוכה", ובוודאי בלי פרופורציה לתגובה שהגיבו הערסים ברשיון ובמדים כחולים של דנינו של אהרונוביץ של ליברמן. מזהיר מראש: הסרט קשה לצפיה, אבל חייבים לראות ולהשתיק כי אי אפשר לשתוק.

ארורים השוטרים

ארורים גם אלה שעליהם השוטרים 'הגנו'.

ועוד סיבה למה אסור לתת לערסים ברשיון, העבריינים כחולי המדים האלה, מאגר ביומטרי. הם אויבים שלנו. אזרחים סרבו ביומטרי!

משטרת ישראל ביתנו היא חבורה של ערסים ברשיון, והמתנחלים הם פיראטים

המתנחלים הם פיראטים בשירות השלטון, שמשמשים לו בדיוק את מה שהפיראטים בעבר שימשו לממשלות – כלי להרחבת שטח.

כמו שלכל אדם שמורה הזכות להתגונן מפיראטים וסתם שודדים, שמורה לכל פלסטיני הזכות להתגונן מפני המתנחלים, אשר רובם אכן נושאי נשק. (כמובן, אסור לפגוע בנשים, זקנים וילדים).יש להם זכות גם להתנגד לחיילי צה"ל הנמצאים באדמותיהם כדי לשמור על הפיראטים האלה.

ומי שחושב, ולא תחת השפעת סמים אנטי-קוגניטיביים כלשהם, שזאת הסתה, הוא אחת משתיים:

מאותגר שכלית חסום-מוח, או גזען שחושב שרק לצד אחד שמורה הזכות לשאת נשק ולהתגונן.

ושכל אחד יחליט, אם הערסים ברשיון שעצרו את גדעון ספירו, שכתב מאמר האומר את המובן מאליו, במקום לאסור רבנונים שמסיתים לרצח תינוקות למשל, נמנים על הסוג הראשון, השני, או שניהם.

ותעצרו אותי, ואת כל מי שחושב כמוני.

 

חג שמח לגרים ולזרים אשר ביננו, ושמגרשיהם ישתו חלב באושים.

רגליים קרות, הממשלה למען הפשע, הפגנה היום, שוב שירות להארץ וביומטרי

רגליים קרות: שקלול זהיר של נתוני ההשמטה מגיוס שנמסרו מאז במשך השנים, יספיק כדי להעריך, אם ננכה מתוכו את החרדים ואפילו אם נספור רק את היהודים, שקיימים קרוב למאה אלף מושמטי צה"ל – אוכלוסיה שאילו התארגנה על בסיס מכנה משותף זה שלה, היתה יכולה להכניס כמה מנדטים טובים לכנסת כמפלגת מושמטים חילונית.

אף על פי כן, לא נראה סיכוי שמפלגה כזאת תקום, ועל המושמטים להסתפק ב'מייצגיהם' בכנסת, רובם חברי ישראל ביתנו, שלא ממש מגלים סולידריות מעמדית או אחרת.

הסיבה לכך שמושמטים אינם מתארגנים קשורה בוודאי לאופן האינדיבידואלי שבו כל אחדמקבל את המושמטות שלו, בתהליך העיכול, בהכחשת הסטיגמה העצמית ובמאמץ להתקבל לחברה ולחיות חיים רגילים. מי שנשאר בארץ.

זה לא שאין מה להיאבק עליו מן הבסיס, החל במלחמה נגד עצם המלה 'משתמטים' שמלבישים על כל המושמטים.

וכאן נשאלת השאלה מדוע לוחמי זכויות אדם, המסוגלים ואינם פוחדים להתקיף את הממסד באומץ כשמדובר בעובדים זרים, נישול ערבים ועוולות הכיבוש, ואינם חוששים גם לומר את דעתם על הצבא, מקבלים רגליים קרות כאשר מדובר על בעיית המושמטים, שאף אחד לא מכחיש שהיא קיימת ושהיא חלק בלתי נפרד מפולחן המיליטריזם והצבאיות האוכל את החברה ומונע סדר חברתי וחלוקת משאבים צודקת. מדוע כשאני כותב פוסט מיוחד ליום זכויות האדם, ומבקש שיפרסמו אותו בבלוג המיוחד שהוקדש לפוסטים של המאבק, מוצאים סיבות ביורוקרטיות שלא לאשר אותו (אם אין לך ארגון, אתה לא 'זכויות אדם' כנראה). מדוע עצומה להגנה ופיצוי למושמטים אינה מקבלת הדהוד, וגם בלוגרים שהעזו להפיץ אותה או לכתוב עליה כמה מלים בעבר, נעלמו.

אולי מפני שקיימת הנחה שרוב 'המשתמטים' הם ימנים, ואילו בשמאל יש 'סרבנים' או 'משתמטים מודעים' שזה משהו לגמרי אחר, דם שונה. אבל זה לא כך. אין שום דרך לדעת מה מצביעים רוב המושמטים, ובסוף היום כולנו בסירה אחת.

ואולי גם כיום, בדור החדש של השמאל,לא הכל משוחרר ובלתי מותנה.

(פתק מעמוד הפייסבוק שלי לפני מספר חודשים)

שירות פוליטי: זה ידוע, ולא רק במדינה המתדרדרת לפאשיזם שלנו, שהשירות בכל מיני מסגרות ממלכתיות מגביר את האגו ותחושת הכבוד לכל מיני אפסוסים שבלי הכח שהמדינה נותנת לידם, היו מחפשים אותו בפשע, זה שממנו הם עאלק מגינים עלינו. ובאמת, למה להתעסק בדברים לא חוקיים, כשהממשלה נותנת לך לגיטימציה במדים לכל יצריך הברבריים והסטייתיים. בארץ זה מקבל כמובן גירסה יהודית – דהיינו, גירסה אקסטרה גזענית מגובה בחוקי עליונות מדאורייתא, שהיטלר היה צריך לחבר, כאן הם כתובים ונמצאים לך בתפריט, רק תתגייס לכוחות הנכונים. ומובילים השבוע במצעד הנאציזם היהודי: הערסים ברשיון של יחידת עוז. תקראו את הסיפור הזה של דיאנה "או שתפילי או שתגורשי" – מה נאציזם? השוואה 'מחמיאה' לגרמנים, שהיו מקבלים רגשי נחיתות על יד ההמצאות של הראש היהודי.

ליד מתקן הכליאה לילדים הראשון מסוגו מאז 1945 תתקיים היום הפגנה:

"גם מי שלא מתנגד לגירוש, יסכים כי מקומם של ילדים אינו מאחורי סורג ובריח. יחידת עוז עוצרת ילדים באופן אוטומטי וכברירת מחדל, אין שום ניסיון להתמודד עם הנושא בדרכים אחרות שלא גורמות טראומה לילדים, כמו שנהוג בכל מדינות המערב. במקום להלחם במעסיקים ובקבלני כח האדם, יחידת עוז בוחרת להשקיע את כל משאביה ברדיפה 400 ילדים." מי שיוכל – חשוב שיגיע.

 

ושירות נוסף, בפינתינו הקבועה: "עוזרים ל'הארץ'" – הנה קטע קצרצר שנשמט בטעות מתוך שיחה שהתקיימה עם אהרון ברק:

"יש לעשות הכול כדי לשמור על הרוב היהודי במדינה – במסגרת החוק. "אנחנו צריכים למצוא פיתרון לחיים ביחד בנינו לבין הערבים, תוך הכרה בכך שהם מיעוט וצריכים להישאר מיעוט בדרכים חוקיות" (מתוך ויינט). רציתי רק לשאול: מה יקרה אם זה לא ילך במסגרת החוק? 

ביומטרי: מחרתיים יש ישיבה של ועדת המדע בכנסת, כנראה אין לצפות ממנה הרבה והיא נועדה להיות עוד חותמת גומי להשתוללותו של לוחם זכויות האדם האופוזיציונר הידוע מעצרת זכויות האדם, מאיר שטרית, כמו שאומר עירא בפוסט המסכם יפה את התפתחויות הזמן האחרון, לנסות לחמר במריונטות של הכנסת "לא עולה (הרבה) כסף. אז שלחו מכתב או פקס, ותבורכו." בסופו של דבר, קו מאז'ינו של המלחמה בביומטרי יהיה בסירוב אזרחי, אישי, ולא נשאר לי אלא לסיים בקריאת זקני קאטו תוך הפנייה לא אובייקטיבית לבלוג חדש: אזרחים סרבו ביומטרי! 

דברים לזכרו

'הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לבן אדם הוא להיות חלש. אני לא יכול לסבול אנשים חלשים'.
מיהם האנשים החלשים?
'כל האנשים המיותרים. זה אומר הכול. מילד שנולד אוטיסט, או חולה סי- אף, או עם קלקול גנטי'.
אז מה צריך לעשות בו?
'צריך לעשות כל מאמץ שלא להביא אותם לעולם בכלל. ואם נולד תינוק שאת רואה שהוא לא בסדר, אז צריך לא לקחת אותו הביתה. אבל להשקיע בזה אנרגייה? את האנרגייה צריך להשקיע כדי שהגזע ישתפר, ולא כדי לעזור לנכויות'.
אילו היה נולד לך ילד אוטיסט, לא היית מטפל בו?
'לא, בטוח שלא. או שהייתי שם אותו במוסד, או שהייתי הורג אותו בלידה. אבל בשום אופן לא הייתי מתחיל להתנהג כאוהב אדם, אין בזה שום אהבת אדם. יש בזה רק חיקוי של מוסר דתי'.
לליפשיץ יש תאוריה שלמה על אנשים מיותרים. את האנשים המיותרים הוא חושב שצריך פשוט להרוג, או להעלים. למשל, להשאיר אותם למות ברעב. אנשים מיותרים, לפי תפיסתו, הם כל הזקנים, הנכים, החלשים, המובטלים, כל מי שאינו מסוגל לפרנס את עצמו. יגאל עמיר, לפי זה, הוא אדם מיותר, 'משום שעכשיו, כשהוא בכלא, אני צריך לפרנס אותו בכספי המסים שאני משלם. מה פתאום שאני אשלם כסף כדי להחזיק אסירים? שיעבדו. אם הם לא מסוגלים לעבוד, שימותו ברעב. מה פתאום אני צריך לעזור לאנשים שלא מסוגלים לפרנס את הילדים שלהם
וממשיכים ללדת? מי צריך את הילדים האלה?'
(ראיון עם האמן אורי ליפשיץ שנפטר אתמול בגיל 75. מוסף הארץ, 16 באוקטובר 1998, מאת נרי ליבנה)

לא התכוונתי להביא את הדברים האלה, שעל רקע העובדה שליפשיץ סבל ממחלת סרטן נראו לי כדברים שיכולים לנבוע ממוח חולה ואולי אפילו ממשאלת מוות אישית ומהרגשה שהדברים שאמר חלים עליו, וגם העובדה שלא חזר על דבריו ב12 וחצי השנים האחרונות, איפשרה לשכוח מהם. אבל כשהתקשורת בעקביות הקפידה לגהץ ונמנעה מלהזכיר את דבריו, ופה ושם גם צינזרה תגובות שהזכירו אותם, סלחנותי כלפיו גברה, כי ככנראה שגם הוא בסך הכל היה עוד ליגיונר משוגע, האומר את מה שהאחרים חושבים באמת, ואם יש עולם הבא, אני מאחל לו שם מנוחה לנפשו החולה, אבל עם מי שהשכיח את דבריו צריך לבוא חשבון גם בעולם הזה.