"ורק באחד החדרים הקטנים יותר, ליד מכונה מלאה שעונים, ישב אחד מודאג מאד, וחשב: "איך לעזאזל אספר להם את זה עכשיו?" זה היה הממונה על הרכיב של מכונת הזמן במערכת. הוא היחיד שהבין, שרכיב הזמן זיהה מראש כשלון ולא הצלחה, וכדי להציל את בוני המערכת מפני המפגש עם הכשלון, זרק את כולם ליקום מקביל הנמצא בזמן אחר, זמן האפשר שבו התכנית הצליחה. אלא שהם אינם נמצאים כעת ביקום שלהם שבזמן הווה, אלא ביקום אחר שדומה לו מאד. והוא, היחיד שיודע, עדיין אינו יודע איך להוציא אותם משם בחזרה ליקום שלהם.
אחרי כן אמר לעצמו: מילא, אם זה לא נראה כל כך שונה, ואולי אפילו יהיה יותר טוב כאן מאשר שם, למה לקלקל להם, אולי מוטב שלא ידעו. אמר, ויצא לפגוש את חבריו שהתחילו בלי ידיעתם לחיות את ההסטוריה האלטרנטיבית שלהם ושל עולמם."
כך, התחלתי לספר את ההסטוריה האלטרנטיבית ביום ראשון, ה6 למרץ, בדיוק היום שבו היא היתה אמורה להתחיל (ובמקומה התחיל, במקור, מצעד המחץ).
92 פוסטים נכתבו מאז ועד עכשיו בקטגוריה זו, ועדיין לא מצאנו את ההוא שממונה על הרכיב של מכונת הזמן כדי שיחזיר אותנו מן היקום המקביל חזרה אל ההסטוריה הזאת, ועד שנמצא, ההסטוריה האלטרנטיבית תימשך.
היו גם כמה פוסטים בודדים שלא היו קשורים (לפחות לא ישירות) להסטוריה האלטרנטיבית. למשל על דורות, מלחמות ועצים שקטים.
בחרתי להחזיר פוסט שנכתב במקור ב19/3, בקטגוריה של שירה ותרגום.
באביב שלִפנֵי
באביב שלִפנֵי הפרחים פרחו בטירוף.
אנשים יצאו אל הגנים הבוטניים שנפתחו ליום אחד בחינם, ומצלמות בידיהם.
באוניברסיטת תל אביב הפגינו נגד הקיצוצים. והשוטרים באו מודלקים, מרוב הבלגה יום קודם, בהפגנת המתנחלים.
הוועדה החליטה על התרופות בסל הבריאות, מי יחיה ומי ימות.
באביב שלפני, שר האוצר בישר על ירידה באבטלה
ומכבי, כרגיל, ניצחה וניצחה. גם הקבוצה התורכית בפניה לא עמדה.
ומפלגת המעמד הבינוני איימה שלא לתמוך בתקציב, איש לא הבין בדיוק למה.
ובאינטרנט, פרחו הבלוגים.
ואחד, הסטוריון מצעד המחץ, כתב שם דברים
שלא נראו קשורים
לכלום. על מצעדים, או על עבר קרוב דמיוני.
באביב שלפני, עוד היה לאן לברוח
ומי שלא רצה להביט נכוחה,
עדיין היו לו אפשרויות.
ולאור העדכונים האחרונים, עוד קטע שכתבתי במרץ בהסטוריה האלטרנטיבית, בפוסט שנקרא בונים את הבית ונכתב ביום האחרון של החודש. הבית הוא בית השלטון של חפא בעולם שהוקם בירושלים, בערך בשנת 1980 האלטרנטיבית, וכמה שורות הוקדשו לעוזר הנגר שעשה שם את הרהיטים:
"הנגר היה עיראקי אחד שאת שמו אני לא זוכר, את שם העוזר שלו שעבד איתו כמה ימים אני זוכר טוב, שם של ילדה מתוך ספר דנמרקי שאמא שלי הקריאה לי ממנו סיפורים בילדותי. העוזר הזה סיפר לנו שהוא עבד קודם כאיש מכירות של רהיטים. ענף המכירות, כמו כל ענפי הפירסום ויח"צ, היה על הפנים מאז התגברו יכולת הטלפתיה והראיה בעולם. לעבוד הוא לא ידע כל כך, אבל לדבר ולספר סיפורים הוא ידע, והסיפורים שהוא סיפר לי ולדוברת שהיינו איתו רוב הזמן בבניין, היו מרתקים וקצת קינאתי מאיך שהם ריתקו את הדוברת, למרות שרובם נשמעו לי סיפורי בדים, טוב, חוץ אולי מהסיפור על האח שלו שנהרג באנטבה.
חפא ראה אותו פעם אחת, ומשהו בהילה שלו לא מצא חן בעיניו. הוא אמר שהוא רואה שם אטומים שחורים, אמנם ספורים, אבל האטומים האלה הם מסוג שנמצא בדרך כלל ביקום רק בכוכבים שהם בתחום שלטון כהני הצד האפל של התבונה הגלקטית, וזה סימן או שהבחור הזה היה בחלל והגיע לכוכבים האלה, או שסוכנים שלהם נמצאים בכדור הארץ או בקרבת מערכת השמש בלי ידיעתנו, והם באו איתו במגע פיסי או טלפתי. למחרת לא בא הבחור והנגר אמר שזרק אותו כי הוא רק הרס לו את העבודה. יותר לא הבחין חפא באטומים כאלה וקיווה שיתברר שהימצאותם היתה מקרית."
אולי, תכנית ויסקונסין מציעה עבודה גם בנגרות? אף פעם לא מאוחר.
בלוג הצועד The VValker's blog 