חפא אמר לי שעוד מעט תשקע השמש, והוא עוזב לפני השקיעה. השעה הייתה באמת קצת סמוך לשקיעה, בין 6 או 7 בערב לפי שעון הקיץ, אבל אני חשבתי שהוא מתכוון לשקיעה אחרת. "אתה יכול לבוא איתנו, במקום להמשיך לחפור את עצמך לדעת. הצעתי בעינה עומדת", אמר, וכשדיבר על 'איתנו' זה קצת הפתיע אותי כי היינוהמשך לקרוא "השעות האחרונות עם חפא"
ארכיון קטגוריות: חפא
נסיעתו האחרונה של ח.
ידידי ח. טען תמיד שהוא למד בבית הספר של התבונה הגלקטית הגבוהה, לשם הגיע אחרי שנחטף במהלך רעידת אדמה שאירעה באוקטובר 1961 סמוך לקיטו בירת אקוודור, במקום שבו התגורר בתור נער עם הוריו שהגיעו לשם במסגרת משלחת מחקר ארכיאולוגית. החייזרים (ח. לא אהב שקוראים להם ככה) תלשו אותו ואת שני חבריו על בניין בית הספרהמשך לקרוא "נסיעתו האחרונה של ח."
Epilogue
סיפורו של סטולי הגנוב, האחרון בחבורה שראה את חפא, על הקטע בנסיעה שבו איבד אותו.
פעמון הזכוכית
"הרבה היו שם, לא רק אני, ואלה שסיפרתי לך עליהם." "חשדנו, בעיקר צבי." "צבי הזה הוא חכם." "כן." "ובכל זאת היה הבדל בינך לבין האחרים שהיו שם." "אני, באיזה שלב, הגעתי למסקנות שונות." "מה היו המסקנות?" "אתה יודע." "למה האנשים האחרים לא הגיעו לאותן מסקנות?" "אולי גם הם הגיעו, אבל הם פחדו. הם הרגישו, ודיהמשך לקרוא "פעמון הזכוכית"
"מתי תיקח אותנו לשם?"
את השאלה הזאת שאלו תמיד החברים את חפא בסדרת הלימוד הראשונה, ורק בה.למרות שאני לא בטוח שכולם באמת היו להוטים כל כך לצאת לחלל, אילו ניתן להם. בסך הכל, כשאני חושב על כך היום, התהום האינסופית הזאת עשויה להיות דבר מפחיד ביותר.ויותר ממה שרצינו באמת לצאת לשם, לראות את מקורם של כל הדברים שחפא דיברהמשך לקרוא ""מתי תיקח אותנו לשם?""
"עכשיו תבין אולי, למה הייתי צריך לעזוב אתכם"
אמר חפא, כשהתחלנו לרדת את הרחוב בחזרה, מצדו השני. הוא סיפר שבאותה תקופה ההם התקדמו מאד בנסיונותיהם להשיג ראיות 'מרשיעות' (תרתי משמע) לקיום ה'חיים' (הזעירים הבלתי מוגבלים בגודלם), אלה שחפא הראה לנו. ובאותו זמן שבו חברינו פיתחו קשרים רגשיים עם חייזרוני 'אבק הכוכבים', למדו גם ההם ליצור מצבי ראייה רגעיים, אשר לא היה לחפא ספקהמשך לקרוא ""עכשיו תבין אולי, למה הייתי צריך לעזוב אתכם""
ערים שלמות מקיפות את עולם בני האדם
הן ענקיות ומלאות חיים. בני האדם לא יודעים עליהן כלום. טוב, אולי לא כל בני האדם. חפא הראה לנו מקומות שבהם, לדבריו, חוקרים גופים אדמיים בלתי-מפוענחים את אותם דברים ממש, אוספים מידע יומם ולילה, ומי ידע לטובת מי. למשל אותו מבנה לבנים ישן שהיה באיזה עמק, שאליו הוא לקח כמה מאיתנו באחד הלילות הקרים שלהמשך לקרוא "ערים שלמות מקיפות את עולם בני האדם"
בלוג הצועד The VValker's blog 