ארכיון קטגוריות: הצועד בנעליו

תוך כדי עיון חוזר בפוסטיי הישנים, גיליתי שכבר כתבתי פעם על זמן אפשר. לטובת הקוראים החדשים, שקוראים את ההסטוריה האלטרנטיבית, המתרחשת כולה בזמן זה, אני מעלה בפעם השנייה את הפוסט ההוא, מאוקטובר. חפא היה אומר לנו שזה לא נכון שיש רק עבר, הווה, עתיד. אותו לימדו במקום הרחוק ההוא, שיש גם זמן נוסף: זמן אפשר.המשך לקרוא "כמה מלים על "זמן אפשר""

אחרי ההלוויה נסעו כולם לבקר את המשפחות והארצות הישנות שלהם בחוץ, וקיבלו אישור מחפא להיות בחוץ שבוע. חפא בעצמו חזר מוקדם למחנה. גם צבי חזר אחרי שלושה ימים, והספיק להביא דרישת שלום מן ההורים שלי, שגרו בשכנות להורים שלו במגדל היוקרתי "מצפה יער 27" אליו עברו שתי המשפחות לאחר שהבתים הקודמים הפכו להיות חלק מןהמשך לקרוא "מוקפים על פלנטה ושמה כדור הארץ"

לאט לאט גם זיהיתי דמויות, וכאשר חפא דיבר וסיפר עליהן, ידעתי על מי הוא מספר. ידעתי כבר שהם ותיקים מאיתנו כמעט במיליארד שנה. את כל השלבים שאנחנו עוברים כעת, הם כבר הספיקו לשכוח. בשביל רובם אנחנו בעל חיים בפלנטה לא מעניינת, נידחת, שגם המחצבים בה הם לא משהו. לכל היותר, אנחנו ילדים מפגרים בשבילם. הםהמשך לקרוא "עלטת מרחב (2)"

בָּאָבִיב שלִפנֵי הַפְּרָחִים פָּרְחוּ בְּטֵרוּף. אֲנָשִׁים יָצְאוּ אֶל הַגַּנִּים הַבּוֹטָנִיִּים שֶׁנִּפְתְּחוּ לְיוֹם אֶחָד בְּחִנָּם, וּמַצְלֵמוֹת בִּידֵיהֶם. בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת תֵּל אָבִיב הִפְגִּינוּ נֶגֶד הַקִּצּוּצִים. וְהַשּׁוֹטְרִים בָּאוּ מֻדְלָקִים, מֵרֹב הַבְלָגָה יוֹם קֹדֶם, בְּהַפְגָּנַת הַמִּתְנַחֲלִים. הַוַּעֲדָה הֶחְלִיטָה עַל הַתְּרוּפוֹת בְּסַל הַבְּרִיאוּת, מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת. בָּאָבִיב שֶׁלִּפְנֵי, שַׂר הָאוֹצָר בִּשֵּׂר עַל יְרִידָה בָּאַבְטָלָה וּמַכַּבִּי, כָּרָגִיל, נִצְּחָה וְנִצְּחָה. גַּם הַקְּבוּצָההמשך לקרוא "פסק זמן: באביב שלפני"

היה חושך ממין שלא נתקלנו בו. לא בדיוק חושך, משהו שקשה להגדירו, כי לא ראינו מעולם דבר כזה קודם. מעין עלטה שקופה או חלולה, עלטת מרחב כזו, שלאט לאט התברר לנו שהיא סוג של תאורה. תאורה שאינה בנויה להרגלים שלנו. ולהתרגל אליה, דומה היה שלוקח לנו שעות רבות, אולי ימים, ואולי כלום. זמן שאין להגדירו.המשך לקרוא "עלטת מרחב (1)"

את מלאכת הבטחון השארנו בידיים של הממשלות המקיפות אותנו. זה היה חלק מההבנה שהגענו אליה עם ראש הממשלה הישראלי, שהעביר את זה לנשיא האמריקאי שאמר את זה גם לרוסים. העולם לא יפריע לנו, וגם ידאג להגנה שלנו (אבל יפרק את האטום, ויכריז שביתת נשק עולמי), ואנחנו לא ננצל את מה שיש בידינו כדי לבנות כחהמשך לקרוא "יציאה (דצמבר)"

היינו בסופו של סוף שבוע בסיני, באזור שקיבלנו בין השטח שהוחזר למצרים לשטח שנשאר בידי ישראל, על פי ההסכמים הסופיים. בלב המדבר, קרוב לסנטה קתרינה, עמדנו להתחיל בהקמת תחנת הממסר העולמית הראשית, והיינו עתידים להימצא שם הרבה. סוף השבוע היה כולו מסיבת דיסקו ענקית שהוזמנו אליה כל המצרים והישראלים באזור כרגיל בניצוחו של סטולי הגנובהמשך לקרוא "היעלמותם של ה"דודים הטובים""