ארכיון לפי מחברים:הצועד בנעליו In-his-shoes walker

במהלך משחק כדורגל שהתקיים מתחת לבניין, בין הרוסים לארגנטינאים, התנגש ריקרדו בעוצמה אדירה באלכס, המגן האימתני, ושבר את הרגל.ככה שהוא נשאר איתנו, למרות שמצב החירום שסגר את הכניסות והיציאות, הוקל מעט (מאז שקמה ממשלה חדשה בראשות האלוף ש"הצטיין במלחמה האחרונה על ארץ ישראל, למענה שב לשירות צבאי אחרי שנים של פרישה").עכשיו הרגל שלו בגבס. ואדיםהמשך לקרוא "המפעלים נסגרו, אבל יש עבודה"

מטוס שבו המריאו ראש הממשלה מטעם המערך ועוד שלושה משרי "ממשלת האחדות הישראלית" להשתתף ב"ועידת השלום העולמית ללוחמה בטרור הרדיקלי" בשוויץ, התפוצץ ברגע שהתנתק מהקרקע.צעדי חירום מיידיים הוכרזו, הרדיו הודיע על עוצר לילה בכל הערים, והמחסומים בכניסות סגורים הרמטית לחודש לפחות. אין יוצא ואין בא, גם למי שיש כרטיס אזרחות חופשי.כוחות הבטחון הלאומיים הודיעו באופןהמשך לקרוא "מנוחה נכונה"

ריקרדו פוירשטיין, החבר מתל אביב של אלטו, פבליטו וגרסיאלה, בא לבקר.חמוש בקטנוע מוזהב משופץ ומושקע מדגם "נורטון" מודל שנות ה60 וכרטיס זהות תל אביבי ששווה קצת יותר מכרטיס זהות רגיל ומאפשר לבעליו תנועה חופשית כמעט בכל הארץ, אם הוא רק רוצה, הצליח, בכמה בירורים קצרים, לאתר את המקום שאליו גורשו חבריו , הוא גם הצליחהמשך לקרוא "אורח מפתיע"

אומר שהזמנים הרעים התחילו, ביום שבו קבוצה של "טרור רדיקלי" ביצעה התקפה בו-זמנית על מספר מאגרי אנרגיה גרעינית גדולים בעולם, באמצעות מסוקים טעוני חומר נפץ שהתנגשו בהם.זו הסיבה, כך אומרים, שהכל התכסה בענני הערפל המזוהמים האלה, שבגללם לא רואים יותר שמים כחולים.בעקבות אותו יום, כך שבים ומזכירים כתבי ופרשני החדשות ברדיו הישן של לונה, וכךהמשך לקרוא "הסיפור המקובל כאן על כולם"

הסחורה שהיתה מגיעה לחנות "כל-בו" הקטנה שבקומת הכניסה לבית ברח' הרקפת 12, היתה מגיעה במשאית מאין שהוא, אחת לכמה שבועות, קצת לפני הבוקר. איש המסתורין שפרק אותה, (לפני שעלה אל לונה, שאנחותיה היו מעירות אותי אז חצי שעה מוקדם יותר) היה מניח אותה בשקיות ניילון בתוך חדר המדרגות, כדי שלא יראו בחוץ ויגנבו, ובבוקר היההמשך לקרוא "יוצא החוצה"

מחסלים אותם השנה בטירוף.עכשיו גם אותו.הפזמונאי השלישי שהולך השנה.וגם דודו גבע, אריק לביא, צילה דגן, ואת מי עוד שכחתי?אולי מישהו באמת זקוק להם נואשות שם, במרכז הגלקסיה.(אולי זה אומר ששם, במקום שאליו הולכות הנשמות ונחתכים הגורלות, באמת מפיקים איזו דרמה הסטורית יוקרתית, עלינו כמובן, ודרושים להם בדחיפות יוצרים)

ביום הרביעי היתה התבהרות, ואני קמתי עם החלטה כזאת, שאני אחיה.ניגשתי לדירה של לונה, לקחתי משם קצת צנימים וריבה, קפה, סוכר, ומיחם חשמלי עם מים. חשבתי לרגע אם לקחת איתי לחדר גם את הרדיו הישן, אבל זה נראה לי קצת כבד.ישבתי כמה דקות על הספה. עדיין היה שם הריח שלה. אחר כך חזרתי לחדר.בשארית היוםהמשך לקרוא "שכנים חדשים"