ארכיון לפי מחברים:הצועד בנעליו In-his-shoes walker

ביום הרביעי היתה התבהרות, ואני קמתי עם החלטה כזאת, שאני אחיה.ניגשתי לדירה של לונה, לקחתי משם קצת צנימים וריבה, קפה, סוכר, ומיחם חשמלי עם מים. חשבתי לרגע אם לקחת איתי לחדר גם את הרדיו הישן, אבל זה נראה לי קצת כבד.ישבתי כמה דקות על הספה. עדיין היה שם הריח שלה. אחר כך חזרתי לחדר.בשארית היוםהמשך לקרוא "שכנים חדשים"

החדר שלי הוא קטן מאד. יש בו מזרון אחד לאורך הקיר, ומאחוריו, צמוד לקיר, לוח עץ עליו אני מסדר את מעט הבגדים שיש לי (סרבל העבודה, שכבר שבוע אני לא משתמש בו, ו2-3 בגדים להחלפה שקניתי בזול בחנות למטה, שקונים בה הכל, כלומר כל מה שניתן להשיג וזה לא הרבה). את יתר החדר אני מחלקהמשך לקרוא "שומר על מה שיש"

על לוח המודעות ממול לבית ברחוב הרקפת 12 (עד עכשיו לא שמתי לב שקיימים בשכונה הזאת לוחות מודעות) מופיעה לאחרונה מודעה האומרת כי נפתחה בשכונה תחנה להתוויית פרופיל. זה השם שהם נותנים לצריבת ה21 על המצח."ההתייצבות הינה חובה" כתוב שם באדום בולד, "כל מי שלא התייצב עדיין, נדרש להתייצב תוך 15 יום"."כנגד מי שלא יתייצבהמשך לקרוא "התווייה"

אבל היו אלה שקיבלו 24. גם הוא נצרב להם על המצח, כמו אלה שקיבלו 21, אבל להם הוא נצרב בכחול בהיר, שנראה עדין יותר.לא שאלה היו האנשים הכי עדינים. להיפך.אלה שנשאו את ה"תו המשופר" היו אלה ששירתו בסיירת המקומית, או אלה שהיו מקורבים אליהם, או ידעו איך לשחד אותם.להם היו כל מיני הטבות ומותרות, שלאהמשך לקרוא "24"

מן התקופה הקודמת, בה שלטנו בעולם, לא נשאר שום זֵכֵר.אף אחד גם לא דיבר עליה, כאילו לא היתה. העולם שב לקדמותו, וגרוע מכך.המדינות חזרו, ואיתן גם הצבאות והמלחמות. אפשר היה לדעת את זה טוב, מן החדשות שנשמעו מפעם לפעם, כשלרדיו העתיק של הגב' בן שושן היה מתחשק לעבוד. מלבדו, לא היה שום מכשיר אחר שקישרהמשך לקרוא "כרטיס זהות"

כולם כאן שווים. לאפס.בבית החרושת עובדים שעות מול הסרט הנע. עבודה חדגונית של העברת רכיבים מפלסטיק, ושמירה שהם לא יתקעו. אף אחד לא יודע בשביל מה ובשביל מי הם מיוצרים.אסור לשבת וגם אין על מה. הרצפה לוהטת. מי שמפשל כאן מקבל במקרה הטוב בעיטה מאחד המשגיחים. חום כבד וריחות עשן, 18שעות ביממה, חוץ מיום שבת,המשך לקרוא "רחוב הרקפת 12"