ארכיון לפי מחברים:הצועד בנעליו In-his-shoes walker

ריקרדו פוירשטיין, החבר מתל אביב של אלטו, פבליטו וגרסיאלה, בא לבקר.חמוש בקטנוע מוזהב משופץ ומושקע מדגם "נורטון" מודל שנות ה60 וכרטיס זהות תל אביבי ששווה קצת יותר מכרטיס זהות רגיל ומאפשר לבעליו תנועה חופשית כמעט בכל הארץ, אם הוא רק רוצה, הצליח, בכמה בירורים קצרים, לאתר את המקום שאליו גורשו חבריו , הוא גם הצליחהמשך לקרוא "אורח מפתיע"

אומר שהזמנים הרעים התחילו, ביום שבו קבוצה של "טרור רדיקלי" ביצעה התקפה בו-זמנית על מספר מאגרי אנרגיה גרעינית גדולים בעולם, באמצעות מסוקים טעוני חומר נפץ שהתנגשו בהם.זו הסיבה, כך אומרים, שהכל התכסה בענני הערפל המזוהמים האלה, שבגללם לא רואים יותר שמים כחולים.בעקבות אותו יום, כך שבים ומזכירים כתבי ופרשני החדשות ברדיו הישן של לונה, וכךהמשך לקרוא "הסיפור המקובל כאן על כולם"

הסחורה שהיתה מגיעה לחנות "כל-בו" הקטנה שבקומת הכניסה לבית ברח' הרקפת 12, היתה מגיעה במשאית מאין שהוא, אחת לכמה שבועות, קצת לפני הבוקר. איש המסתורין שפרק אותה, (לפני שעלה אל לונה, שאנחותיה היו מעירות אותי אז חצי שעה מוקדם יותר) היה מניח אותה בשקיות ניילון בתוך חדר המדרגות, כדי שלא יראו בחוץ ויגנבו, ובבוקר היההמשך לקרוא "יוצא החוצה"

מחסלים אותם השנה בטירוף.עכשיו גם אותו.הפזמונאי השלישי שהולך השנה.וגם דודו גבע, אריק לביא, צילה דגן, ואת מי עוד שכחתי?אולי מישהו באמת זקוק להם נואשות שם, במרכז הגלקסיה.(אולי זה אומר ששם, במקום שאליו הולכות הנשמות ונחתכים הגורלות, באמת מפיקים איזו דרמה הסטורית יוקרתית, עלינו כמובן, ודרושים להם בדחיפות יוצרים)

ביום הרביעי היתה התבהרות, ואני קמתי עם החלטה כזאת, שאני אחיה.ניגשתי לדירה של לונה, לקחתי משם קצת צנימים וריבה, קפה, סוכר, ומיחם חשמלי עם מים. חשבתי לרגע אם לקחת איתי לחדר גם את הרדיו הישן, אבל זה נראה לי קצת כבד.ישבתי כמה דקות על הספה. עדיין היה שם הריח שלה. אחר כך חזרתי לחדר.בשארית היוםהמשך לקרוא "שכנים חדשים"

אנחנו משמר הרועשל החברה הישראלית.גם כשאני במלבורןאו בארצות הברית.יומם ולילה אני חושב איך לשמורשהרוע, מן החברה הישראלית לא יעבור.שלא יצליחו חס וחלילה, יפי הנפש השמאלניםבמזימתם לעשות אותנו קצת יותר טוביםתשמע לי גדעון לוי, תשמעו האחריםכמה טוב שהאומן 17 נהיה כמו ג'נין.כל דבר שטוב בישראל, ספרו לנו עליואנחנו משמר הרוע, נדאג הוא לא יהיה זמן רבואנחנוהמשך לקרוא "משמר הרוע"

החדר שלי הוא קטן מאד. יש בו מזרון אחד לאורך הקיר, ומאחוריו, צמוד לקיר, לוח עץ עליו אני מסדר את מעט הבגדים שיש לי (סרבל העבודה, שכבר שבוע אני לא משתמש בו, ו2-3 בגדים להחלפה שקניתי בזול בחנות למטה, שקונים בה הכל, כלומר כל מה שניתן להשיג וזה לא הרבה). את יתר החדר אני מחלקהמשך לקרוא "שומר על מה שיש"