אצל חפא לא היו ספרים, באף אחת מהדירות שהתגורר בהן (בפעם אחרת אכתוב על מה שהיה בהן), וחשבנו שזה עוד אחד מהעקרונות שלו, כמו שריפת השמות, הסירוב לשתף פעולה עם הממסד, עקרון אי ההיצמדות לזהות כדור ארצית שאפשר 'לדוג' אותה. לספרים יש משקל שמצמיד אותך חזק למקום שלך, לקורות החיים שלך, לזהות התרבותית או "התרבותית". עבורי לפחות, ספרים הם סמל הצומוד ל'מה שאני'.
לפני שנתלש עם בית הספר שלו הוא היה תולעת ספרים. בילקוט שלו היו באותו יום שלושה ספרי לימוד: אנגלית, גיאוגרפיה, הסטוריה, מילון אנגלי ספרדי, מילון עברי אנגלי ומילון עברי ספרדי, שלושה ספרים בספרדית ששאל באותו בוקר מספריית בית הספר, וספר אחד בעברית שנשא איתו לכל מקום (באופן סמלי או שלא, היה זה הספר "רובינזון קרוזו" באיזה תרגום ארכאי). את הילקוט הזה שמר כחפץ יחיד שנותר לו מכדור הארץ, הוא היה בתחתית הסל-תרמיל הקוסמי שהיה לו על הגב, שדמה בשוליו לבגד רחב (או לכנפי פרפר חצויות, היה מי שאמר), אותו ראיתי רק פעמיים, ביום שבא לכדור הארץ וביום שעזב אותו. אינני יודע אם לקח איתו שוב את הילקוט.
אלא שאת הספרים שקרא חפא כעת, הוא קרא דרך חיישנים שחוברו אליו לעצבים כשעבר את הלינדיגרא, ספרים שנכתבו ושודרו בטלפתיה. אף ספר שעל כדור הארץ טרם הותאם לפורמט הזה, וחפא, אולי בגלל השינוי שעברו עצביו, זה התברר לנו במשך הזמן, לא היה מסוגל יותר לקרוא את הספרים שבפורמט הישן, הוא סיפר לנו זאת כשביקש מאיתנו שנקריא לו ספרים.
בשפה כדור ארצית אולי יגדירו את זה כדיסלקציה של קריאה. בעיני זה היה אחד ממחירי הלינדיגרא שפקפקתי בכך ששווה לשלמם. אחרים אמרו שזה מצב אידיאלי. סטולי הגנוב, למשל, אמר שאנחנו כבני אדם מעריכים הערכת יתר את הקריאה וההחזקה של מה שבנוי ככריכה, דפים ואותיות, ויש כאלה שאצלם זה תופס את עיקר נפח הדירה. 'שבוע הספר' הממשיך להתקיים ולהצליח, גם בעידן הדיגיטלי, מוכיח שקשה עדיין לאנשים להיפרד מהצורה המסורתית הזאת, גם כשיש לכאורה תחליף, בין אם אנחנו קוראים את הספרים ובין אם לא. קירות הבתים, לפחות כל עוד אנחנו חיים בצורה זו של בני אנוש בכדור הארץ, לא יהיו ריקים במקומות המיועדים לארונות ספרים.
בלוג הצועד The VValker's blog 
היצורים ה'חכמים' הראשונים ביקום היו אלה שבתי הספר מכנים 'עכבישים' (או סוג של חי, שלחפא שלמד באחד מבתי הספר האלה, הזכיר מאוד את העכביש). הם היו עגולים ומוקפים משושים, באמצעותם השתמשו ב'סיבים של מחשבה' אשר ארוגים ביקום, כדי לקשר את עצמם עם נקודות אחרות ביקום. במשך זמן רב האמינו שהעכבישים עצמם הם שטוו סיבים אלה, נכון לזמנים שחפא למד בבתי הספר כבר ידעו שאין לעכבישים קשר עם הסיבים, שכנראה נולדו מתהליך של פירוק חומר ביקום הקדום, אך הם השתמשו בהם וניתלו עליהם באמצעות המשושים שלהם כדי להעביר את המחשבות שלהם ממקום למקום, הם גם ידעו להפוך חומר מוצק למחשבה (כלומר לדלל את צפיפותו עד לאפס) ולהעבירו כך ממקום אחד למקום אחר, שם הייתה מתחדשת צפיפותו. כך העבירו את עצמם גם כן ממקומות למקומות רחוקים ביותר. העכבישים היו אדוני היקום, אך רוב חייהם, כך אומרים החוקרים המודרניים, עברו עליהם בעולמות וירטואליים של חלימה, ולפיכך הם גם ממציאיה של החלימה. הקורים הם הבסיס ל'נהרות הידע' עליהם מושתתת תעבורת האינטרנט הטלפתי המודרני וכל שינוע המטענים המהיר ברמות הצפיפות השונות שלו.
אהבתיאהבתי
מן העכבישים נולדו הפרפרים, ואחר כך באו התנינים-הלטאות-הדרקונים שמלכו ביקום עד שהיהווים הגיעו. הדינוזאורים שחיו על כדור הארץ נמנים על משפחתם, בכל כוכבי הלכת 'הישיבים' נוצרו יצורים מן המינים האלה, רובם לא היו 'חכמים'. עדיין לא ידוע כיצד נחלו המובילים שבהם את הידע, שעשה אותם אדוני החלל עד שהגיעו היהווים.
אהבתיאהבתי
מלחמות ארוכות התנהלו בחלל בין היהווים ('אדמי הדבורה' במקור) לבין הדרקונים-התנינים-הלטאות והן מתנהלות עדיין. כל היקום שאנחנו מכירים כיום, הונדס על ידי היהווים, לא מן הדור הזה. מספר דורות (שכל אחד מהם הוא בן כמה מיליוני שנה) עברו בין היהווים הראשונים לבין היהווים המרכיבים כיום את הפדרציה, שנוסדה לאחר מלחמות רבות של היהווים בינם לבין עצמם ובינם לבין אחרים, 'החייזרים'.
אהבתיאהבתי
כן, הכוונה שהעכבישים עצמם היו חלימה. לא הייתה להם באותו רגע שום 'נוכחות מוצקת' במקום אחר.
אהבתיאהבתי
הפדרציה כוננה לבסוף לאחר מאות ואלפי שנים של מלחמות בין היהווים לבין עצמם ובינם לבין אחרים 'חייזרים' כפי שכינו אותם, שבדרך כלל היו נחותים מהם ביכולת. אויביהם הראשונים, הדרקונים-התנינים, כבר הורחקו מזמן ממרחבי ההתפתחות האדמיים, אך עדיין לא הוכחדו לגמרי. היהווים הם התרבות האדמית הראשונה שהחלה לשלוט בחלל, מייסדיה של בינה A ואחראים על רוב 'יצירת הטבע' שאנחנו מכירים. לקרוא להם 'אדמיים' זה מטעה, אנחנו לא בהכרח נזהה את הראשונים שבהם, וגם את אלה הקיימים היום, כ'אדמיים' על פי צורתם. בכל כוכב לכת 'ישיב' שהם הגיעו אליו או הפכו אותו לכזה (תוך כדי השמדת דינוזאורים ושאר יצורים שישבו שם קודם) הם החדירו את הDNA שלהם לתוך צורות חיים, שנראו להם בעלי עמידות להחזיק אותו ולשרוד. ממלכות אחדות של אדמיים היו ביקום, וכאמור שנים רבות הן נלחמו ביניהן ורוב מלחמותיהם היו על המונופול לייצר צורות חיים חדשות, שישרתו אותם. עד שהגיעו הממלכות לכלל הסכמה ביניהן לכונן פדרציה (הכוללת גם 'חייזרים') צמחו והתפתחו תולדות המין האדמי בכדור הארץ, דור אחרון של ייצור שעתידו לא ברור לגמרי ביקום שבינה A המלאכותית של היהווים כבר עושה את רוב השימושים שלשמם נוצר דור האדמיים האחרון, ורבים מיהווי הדורות הקודמים כבר פרשו בעצמם לעולמות וירטואליה, בהם כבר אין הם משתמשים בגופים וחיים, בדומה לעכבישים הקדומים, בעולמות חלום. למעשה יתכן ורוב היהווים שנפגוש, אם נספיק ונפגוש, אינם אלא תוצרי בינה מלאכותית, יש גם מי שיאמר שגם אנחנו כאלה.
חבריו של חפא השתייכו ל'אדמיים-האנושיים' האחרונים, שלא היו רובוטים של בינה מלאכותית. כך לפחות הוא האמין.
אהבתיאהבתי