אליל

כל אלה המראות
קולות המוסיקה
והלבוש הזוהר
כשבא הוא לה באביב בענן של אור

"בהתחלה יהיה קשה לך לזכור"
אלה לא הלכו
הם עודם עדות
יש זכרון בו הכל שמור

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

13 תגובות בנושא “אליל

  1. לא יצא לי להגיד לך, למרות שאני קורא אותך הרבה זמן: אתה מן המשובחים.

    אהבתי

  2. קראתי את מה שאמרת. בהחלט רואים שאתה אדם שיודע להתבטא ומרגיש כעס חבוי בפנים. אני כמובן לא מסכים עם מה שאתה טוען כאן. אני לא חושב שההתייחסות של העם לביבי כנסיך משוח, שונה מהיחס של השמאל לרבין לאחר פרשיות השחיתות שלו, או ההתנהגות של כשר בטחון באינתיפאדה לערבים. יש לנו במדינה הרבה תת עמים שכל מה שאיחד אותם פעם זה שפה ודת. וכל א חד רוצה כמובן שהמדינה תשקף את תרבותו. אולי אני תמים ואולי אתה שחוק. אבל אני חושב בהחלט שאתה לא נותן לעם להנות מהספק. אתה עובר ממצב שאנו "עם סגולה" כפי שחשבת בעבר למצב שבו אנחנו האפל בעמים. ללא עצירה בנקודה בסיסית שבה אנו פשוט עם רגיל עם חסרונות ומעלות. וזה פשוט חבל.

    אהבתי

    1. עם רגיל "אנחנו" לא ולא יכולים להיות. יתכן שבכל עם יש איזו ליבה של רוע, מחלת נפש שהשאיפה לנורמליות נאבקת בה. אבל בישראל נראה, אולי בגלל ההסטוריה הלא רגילה שלנו, שמעטה הנורמליות הוא הרבה יותר חלש ושביר בעיקר מאז רצח רבין, ששבר איזה מחסום של כישוף – כישוף טוב אבל כישוף – של אשליית מדינה שיכולה להגיע לפתרון בעולם הזה של בעיותיה – בעיקר בעיות דת ומדינה ובעיית השטחים וההתנחלויות (שאני לא רואה את פינויין – אלא במחיר של שפיכות דמים שלא היתה כמוה, ואני לא בטוח בכלל ידו של מי תהיה על העליונה), ומאז מתגברים הכוחות שכפי שאני מנסה להגיד כאן, יש להם שורשים עתיקים ועמוקים המקבלים חיזוק מטקסט קדום וחי לגמרי – שאנחנו התמימים לא יודעים לפרש אותו, והמשמעות האמיתית של פורים נמצאת בו גם כן. הטקסט של מגילת אסתר שהוא כנראה במקורו זר, אומץ בחום ע"י מי שהיו גאים בכך שהכותב "קלט" אותם ואת הראש שלהם, יותר טוב מכל מיני תמימים. שים לב, אם יש לך קצת זמן, לתגובה מס’ 218 במאמר מערכת הארץ היום ל"פסיכיאטר" בתגובה 205. זה בדיוק זה.
      ולגבי רבין: הוא אף פעם לא היה "נסיך משוח&

      אהבתי

      1. ולגבי רבין: הוא אף פעם לא היה "נסיך משוח" שלי למרות שלמדינה, אני חושב, יש בהחלט מה להתגעגע לתקופתו (בעיקר השניה) אבל נדמה לי ש"פרשת השחיתות" היחידה שנחשד בה, הוליכה אותו להתפטר, והנסיון לדמיין דבר כזה כיום ימחיש לך בדיוק לאן התדרדרנו מאז.

        אהבתי

  3. אני מבינה את שורש הדברים. אני גם חושבת שיש שנאה נוראית ביהדות כלפי עמים זרים ושלבושתינו אנחנו ממש לא עם סגולה (זכור לי איזה חרדי אחד בנסיעה באוטובוס שניסה לשכנע אותי שאשתו של בן דודי שהתגיירה היא צאצאית לאנוסי ספרד). עם זאת, עם זאת אני רואה את הדברים קצת אחרת ממך, אני חושבת שעדיין יש תקווה ועובדה שהוגים שמאלנים וליברלים יצאו גם מהיהדות (ואפילו די הרבה מהם). אני גם חושבת שזה מין מעגל. אנחנו אומנם טוענים שכל עם בא לכלותנו אבל בהרבה מקרים זה באמת נכון. ואותה "טראומת שואה" אם נקרא לה מכתיבה את היחסים בינינו לבין העמים האחרים שסביבנו. חבל שזה כך אבל זהו מעגל של דמים. אחד פוגע בשני ואז השני פוגע בשלישי שפוגע בו חזרה וכן הלאה.
    יש גם הרבה דברים טובים בפורים בדיוק כמו שיש דברים טובים בחג ההודיה האמריקאי.
    בכל מקרה גישה בהחלט גישה ביקורתית מרעננת.

    אהבתי

    1. כמובן שגם הוגים ליברלים ושמאלנים יצאו מהיהדות, וחלק מהם גם שילמו מחיר על כך שהיו ליברלים ושמאלנים.
      אני לא מכליל על האנשים כפרטים, רק רציתי להגיד שהיהדות היא תהום עמוקה שבתור שכזאת היא שורצת לא רק מטמונים (וגם כאלה יש, כמו למשל הרעיונות של עזרה וערבות הדדית שמוגשמים בחברה החרדית יותר מאשר החילונית) אבל גם הרבה חביונות אופל, נחשים וסכנות שאדם תמים לא מעלה בדעתו.
      ברור לי שגם אנשים אחרים, חכמים ממני, ראו מה צופנת בחובה התהום הזאת (למשל קראתי לא מזמן מאמר של גרשום שולם שלא היה שמח כ"כ על החייאת השפה העברית כשפת הדיבור הציונית, משום שראה בה, אם נתרגם, שפת כישוף עתיקה שמי שאינו יודע את רבדיה ועומקיה, בייחוד אדם מודרני, לא יצא מזה חי) וחלקם ניסו בכל כוחם לדוג ממנה את הפנים היפות, לפעמים עד כדי אונס המציאות.
      יש שרואים בקביעת תאריך החג אימוץ-וורסיה מקומית של חגי אביב פגאנים (והנס שנעשה ליהודים משקף את התגברות האביב על החורף), אין ספק שההתפרצות של האביב כשלעצמה היא סיבה למסיבה ולהתפרקות וכבר כתבתי בשנתיים הקודמות בערך בזמן הזה של השנה, על מה שאביב עושה לי. אבל אוזני המן עושות לי בעיקר יצ

      אהבתי

  4. לצועד בנעליו אני כל כך מתפעלת מהבהירותוהיכלת שלך להבהיר מה שאני לא מצליחה כל הזמן וזה גורם לי להתמקד כל הזמן במושג מזרח ומערב, שכמובן מכיל המון אם מפרטים אותו לגורמים. אבל היות והחשיבה שלי אבסטרקטית סוריאליסטית, אני לא מצליחה להבהיר מילולית את מה שאתה עושה ביד אמונה, ובכתיבה נהירה. מסכימה עם כל מילה.
    לי השם ישראל שהוא בלועזית איזראל שהוא בערבית עז-ראיל. עזראיל זה שטן. ואני מרגישה פה את רוחות השטן המנשבות, ואת חוסר התום ואת חוסר הטוהר. ואת השטנה לא רק כלפי העמים מסביב. גם עבורי רבין לא היה מלך המשיח, אבל כנאמר הוא לפחות התפטר ובקר את עצמו. לא היתה ממשלה במדינה שעשתה נכון, אחרת לא היינו מגיעים לפי הפחת הזה. כלאמר הניהול למן ההתחלה החל מן הפראנויות שהן היו הקו המנתב.

    אהבתי

    1. ההסבר שלך עוזר לי לדמיין מה עובר לערבים בראש כשהם שומעים או אומרים "איסראיל", ולראות עד כמה אנחנו במצב חמור איתם עוד לפני שהוספנו לחשבון את מה שנגרם לפלשתינים בגללנו ומה שממשיכים לגרום להם בשמנו. יש כמובן מי ששמח מאד שזה כך.
      משמעות השם המקורית לפי התנ"ך היא "לנצח את האל" וזה השם שיעקב התמים קיבל כשהפך להיות על-אדם, הפסיק להיות אנושי וזה אולי הביטוי הראשון הקדמון לעל-אדמיות הניטשיאנית, או לפחות כפי שהיא פורשה בידי אלה שהבינו את ביטוי "האלוהים מת" שלו כהזמנה לצפצף ולדרוס את ערכי המוסר. איפה שהוא ההיתר לדרוס את המוסר כשצריך, נמצא גם הוא כבר בגנים דרך הסיפור הזה.

      אהבתי

  5. שלום לך
    אתה מיצג את הפאן של השנאה העצמית בעם היהודי  ואני אומרת זאת מתוך הבנה שאתה שואף לטוב ולא מוכן לקבל את היותינו בני אדם
    כמו השאר ולכן "לפתח חטאת רובץ".
     אם החברה פונה לכיוון לא טוב, יש לפעול לשינוי המגמה לא בשקיעה בדקדנס אלא בעשיית הטוב היכן שרק אפשר , אם זארת תכתיתך בחיים
     
    חג שמח
    שולמית

    אהבתי

    1. למה זאת שנאה עצמית?
      האם העובדה שיש לינקים מסויימים – חלקם אמנם בעלי אופי ביולוגי-גנטי וחלקם נובעים מאיזה רקע תרבות-זכרון-הכוונה משותפת, הקושרים אותי לציבור מסויים, מחייבת אותי לאהוב את כל הרקמות והתאים שבו, ואם לא אז אני שונא את עצמי? אני לא שונא את עצמי. אני שונא את מי שאני שונא, ואת מה שאני שונא, זה בשום פנים ואופן לא דברים שיש להם שייכות ל"עצמי" שלי, או מה שאני רוצה לראות כעצמי שלי, או לאמץ על ידי העצמי שלי.
      אמנם אומר השיר "כולנו ריקמה אנושית אחת חיה" אבל מה אם בריקמה הזאת יש תאים סרטניים? האם אני צריך לאהוב אותם, לקבל אותם (אפילו אם בנסיבות המציאות הקיימות, אינני יכול להתנתק מהם לגמרי?)
      כמובן, לעשות את הטוב איפה שאפשר, ומבחינתי חלק מעשיית הטוב זה להעמיד את העצמי הבודד שלי כאופציית נגד לחשיבת ההמון.
      חג שמח (בצד החיובי של החג – האביב שמתגבר על החורף, השמחה – דברים אוניברסליים שאומצו בוורסיה יהודית)

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: