שבא ברגע האחרון, כשהמסך הנה ויורד סופית על התודעה, שכבר השלימה עם כך שעד הסוף היא לא תקבל את מה שכבר החזיקה בו בזמן שהאור הבהיר שרר בעולם, עד הסוף הוא יישאר בלי היכולת לודא שכל מה שהוא זוכר אכן היה אי פעם, בלי פתרון לשאלה מה הוא עושה כאן, בפינה הזאת של העולם, תקוע באמצעו של הכלום, כמו קרן של זכרון באפלת השכחה נראתה לצבי הנקודה הלבנה-האפורה שבאה מעברו הצפוני של הואדי שבשכונה הכי רחוקה בעיר, שם הוא מתגורר בשנים האחרונות, דקות אחדות לפני שהשקיעה עמדה לבלוע את הכל, והתקרבה אליו לאט לאט, בתנועה רכה, עולה יורדת כמו כדור יו יו לבן מרחף, ומהרגע שראה אותה ידע שעכשיו מותר לזכור, לחלץ את כל מה שהיה אבוד מתחת למחצלות העבות.
צבי ועלוה הגיעו לכאן לאחר שחולצו מן המרתף שגרו בו במשך שנתיים בלב "האיזור", דקות אחדות לפני שהאש שההמון המוסת שפרץ אל האיזור הצית בבניין שמעליהם, הגיעה אליו וכילתה אותו כליל.
כשהשלטונות הגלקטיים החליטו לתמוך במרד המותווים שפרץ בכל הארץ בעקבות המרד שלנו בעיר שליד חיפה, פרצו המותווים גם בירושלים ממקומות כלאם בהר הצופים ובכפרים הנטושים שמסביב לעיר, צעדו אל תוך העיר, הבעירו את בנייני המשמרות והחליטו לכונן בעיר משטר צודק. צבי ועלוה לא קראו אז עיתונים, מנותקים היו ועסוקים בשמירה על חלקת אלוהים הפרטית שלהם במרתף אותו בניין ישן שבלב ה"איזור" (שהנהגתו החליטה לתמוך במותווים ובצדקתם). הם לא ראו את התמונות שהופצו בעיתונים מתחילת המרד (טלויזיה לא היתה להם בכלל, רק מערכת סטריאו ישנה ותקליטים) ולכן גם לא התעדכנו כעבור שבועיים כאשר השלטונות הגלקטיים שבו ושינו את טעמם, ובקרב המותווים פרץ סכסוך בין המותווים ימין שתמכו בשלטונות למותווים שמאל שתמכו בהמשך המרד. לאחר קרבות מרים, היתה יד הראשונים, מחוזקים בסיוע השלטונות הארציים והגלקטיים, על העליונה וכמעשה נקם ב"איזור", שתמך במותווים, שילחו את תושבי השכונות הדרומיות של העיר לפרוע פרעות ב'אשכנזים העשירים' וב'לפטיסטים', כפי שקרא להם מפקד המשמרות המחודשים אפרים סאמט, שאמר שהם האשמים בכל.
עד היום לא מאמין צבי שהם הצליחו להשתחרר מן המרתף, מן האש שפרצה בשעה שהיו ישנים, ולא מבין איך נקרה על דרכם בדיוק כשיצאו אותו נהג משאית שהציל אותם מן הפורעים שמילאו את הרחוב שברחביה והתקרבו אליהם. אותו נהג לקח אותם אל שכונתו שבצפון העיר, ושם, על גבול המדבר, הם חיו עד שמצאה אותם החללית, אותה חללית שסטולי הגנוב הציל מן השדרוג.
רק חודש לפני שמצאה אותם החללית שם, הגעתי אני באותה חללית אל הכוכב המדברי. צבי היה האחרון מבני החבורה, שסטולי הגנוב נשלח על ידי חפא לחלץ אותו ולהביא אותו אל נקודת המפגש. הדברים יצאו כך, שאף על פי שצבי ועלוה הגיעו לכוכב אחרי, הם מצאו את חפא והחבורה לפני, למעשה, רק שעות אחדות לפני שהתעוררתי, באותו בוקר של יום חדש שאחרי חודש החושך המוחלט. נכון שסטולי, בגלל שלא היה בטוח בדרך שהחושך נגמר, לא העביר אותם ב'מסלול' שבו העביר אותי, עם פונדק הנגנים, המכתש וכל זה אלא ניווט את החללית להביא אותם ישר למחנה של חפא והחבורה בין בתי הנוואמיס המקומי, אבל יתכן שבלי תושייתה של עלוה, ששמעה על כיבוי ההילות רק בחללית, כשצבי נזכר בכל הדברים, ועלתה, מיד כשנחתו, על התרגיל של החבורה (שעשתה אותו לכל מי שהגיע), יתכן שגם הם היו מחפשים את חפא חודשים, כשהוא והחבורה נמצאים לידם.
ועכשיו, באי היווני, שבה אותה חללית והיתה מנמיכה טוס בואדי, לעבר כולנו, כלומר החמישה ששרדו מחבורת המחץ בזמן האלטרנטיבי.
Like a spark that comes at the last minute, when the screen is almost finally descending on the consciousness, which has already come to terms with the fact that by the end it will not receive what it already held while the bright light prevailed in the world, until the end it will remain without the ability to verify that everything it remembers ever was, with no solution to the question of what he is doing here, in this corner of the world, stuck in the middle of nowhere, like a ray of remembrance in the darkness of oblivion seemed to Zvi the white-gray dot that came from the northern side of the wadi in the farthest neighborhood of the city, there he has lived for the last few years, a few minutes before sunset was about to swallow it all, and approached him slowly, in a soft motion, rising down like a hovering white yo-yo ball, and from the moment he saw it he knew now it is allowed to remembered, extract all what was lost under the thick mats.
Zvi and Alva arrived here after being rescued from the basement they had lived in for two years in the heart of the "area", a few minutes before the fire that the incited mob that broke into the area ignited in the building above them reached it and consumed it completely.
When the Galactic authorities decided to support the Outlined revolt that erupted across the country following our uprising in the city near Haifa, the Outlined also broke out to Jerusalem from places of refuge on Mount Scopus and the abandoned villages around the city, marched into the city, burned the guard buildings and decided to establish a just regime. Zvi and Alva did not read newspapers at the time, were cut off they were and busy guarding their private plot of God in the basement of the same old building in the heart of the "area" (whose leadership decided to support the Outlined and their righteousness). They did not see the pictures distributed in the newspapers from the beginning of the uprising (they did not have a TV at all, only an old stereo and records) and therefore did not update two weeks later when the galactic authorities changed their taste again, and among the Outlined a conflict erupted between the right-wing Outlined who supported the authorities and the left-wing Outlined who supported the continuation of the revolt. After bloody battles, the victory was in the hands of the former, who were strengthened with the help of the Earthly and galactic authorities, and in retaliation for the "area" that supported leftists, sent residents of the city's southern neighborhoods to riot over the "wealthy-privileged Ashkenazis" and "Leptists", as called them Ephraim Samet, the commander of the renewed guards, who said they were to blame for everything.
Until these days, Zvi does not believe that they managed to free themselves from the basement, from the fire that broke out while they were sleeping, and does not understand how passed there in those exact moments, when they came out of the basement, the same truck driver who rescued them from the rioters who filled the street in Rehavia and approached them. The same driver took them to his neighborhood in the north of the city, and there, on the edge of the desert, they lived until found them the spaceship ,the same spaceship that "the stolen" Stoli had saved from the upgrade by the Galactic Dark Authorities, for which it was intended.
Just a month before the spacecraft found them there, I arrived in the same spacecraft to the desert planet. Zvi was the last of the gang, that "the stolen" Stoli was sent by Chapa to rescue him and bring him to the meeting point. Things went so well that even though Zvi and Alva reached the planet after me, they found Chapa and the gang before me, actually, just a few hours before I woke up, that morning of a new day after the month of total darkness. It's true that Stoli, because he wasn't sure, when they were on the way, that the darkness was over, didn't take them on the 'route' he took me, with the musicians' inn, the crater and all that, but steered the spaceship to bring them straight to the camp of Chapa and the gang among the houses of the local Nauamis, But it is possible that without the resourcefulness of Alva, who only heard about turning off the auras in the spaceship, when Zvi remembered all the things, and caught up, as soon as they landed, the group's 'drill' (which they did to everyone who came), it is possible that they too would have searched for Chapa for months, when he and the group were next to them all the time.
And now, on the Greek island, the same spacecraft again, was comming down and lowered flying in the wadi, towards all of us, that is, the five who survived the punch-hit-parade gang in the alternative time.

שוב, מעט מדי אינפורמציה, אם כי עלי לברך אותך על השימוש המאסיבי בטכנולוגיה של ההיפר-לינק, לדעתי זה מצעיד את הפואטיקה של הפרוזה צעד קדימה.
אהבתיאהבתי
נראה לי שהוא לא מאסיבי יותר (והתוצאה שאתה מתלונן עליה: מיעוט אינפורמציה בטקסט הכתוב, שמטבעו הפורמטי קשה להכיל בו את כל האינפורמציה שיש) אבל אין לי כוח לעוד לינקים (המחשב שלי לא מדבר עם הגב’ עריכה משוכללת).
אתה צודק שזה חלק מפואטיקת העתיד.
אהבתיאהבתי
לי דווקא קשה קטיעת הרצף עם הלינקים.
אהבתיאהבתי
אז הפוסט שהעליתי עכשיו עומד להיות לך קשה…
אהבתיאהבתי
שיטה גרועה, נקודה.
קריאה צריכה להיות רציפה. מה שרואים כאן זאת טיוטה עם לינקים, חומר שזקוק מאוד לעריכה, הבהרות וביאורים. ציר הזמן לא ברור, ובכלל העלילה סובלת מחורים רציניים מחד ומפירוט יתר מאידך.
נו שווין, הרבה מחסידי דאגלס אדאמס מנסים לשחזר משהו, לפעמים יוצא מזה רסיסי גאונות, לפעמים סתם אשפה קיברניטית.
אהבתיאהבתי
וואווווו, ממש קאטו הזקן אתה זרתוסטרא, כאילו באופן קבוע נכנס הנה, מתנהג כ"עורך-על", כלומר מתחנן לקבל מנדט לעריכה, מעיר את הערותיך הבלתי רצויות – כמו גילית את אמריקה לפחות, או כמו אחד המרגיש שהוא נלחם "מלחמת צדק" ב-מה?
מה כלכך מפריע לך בטקסטים האלה, שלפחות מהנים את כותבם? אתה דואג לבריאות נפשי כמעיר? אתה מנסה ללמד אותי, אותו? אתה לא מרגיש במסכנות ובנלעגות שלך?
אהבתיאהבתי
עניתי לו גם כן.
אגב הוא גם ניסה לענות לך, רק לא ידע איפה כותבים תגובה לתגובה, האינטליגנט.
אהבתיאהבתי
נו, זה עדיף על חסידי אדאמס מסויימים שגונבים ממנו מפעם לפעם ניקים.
אהבתיאהבתי
זרה
בפורמט הבלוגי, כשאני כותב עלילה בהמשכים, קשה לכתוב בצורה רציפה.
אני גם לא מתיימר שכל פוסט יהיה יצירה לפרס נובל. זה גם לא מה שבלוג אמור להיות. בלוג זה מקום שאפשר לכתוב בו רעיונות, לגלגל בו טיוטות, לתקן ולערוך – בהשתתפות הקוראים, לחזור ולערוך דברים בצורה אחרת.
אני לא אדאמס, ואני גם לא מנסה לחקות אותו. (דווקא בתגובה אחרת טענת שאני "לפחות לא ממחזר אחרים", אנחנו לא סותרים את עצמנו קצת?) מקסימום, אני מנסה להמציא ז’אנר אינטרנטי, שציר הזמן והעלילה מעוצבים בו בהתאם.
ואגב, אם אתה כל כך חכם, איך עוד לא למדת לכתוב תגובות במקום הנכון? דבר אלמנטרי שאני למדתי אחרי יומיים פה.
אהבתיאהבתי
נו באמת, אב"ח, אתה חי בעולם מקבילי.
חזור להגיגיך, מי שמסכן או נלעג הוא דווקא אתה – כל מי שמציץ בבלוג שלך מרגיש זאת מיד. הביקורת שלי היא עניינית ומתייחסת לסגנון. אתה יכול להמשיך בבלוג העריכה והביקורת שלך, אני לא מנסה להתחרות בך, זה בטוח.
אהבתיאהבתי