מרץ, אפריל, מאי – סיכום ביניים

פורסם ע"יהצועד בנעליו In-his-shoes walkerפורסם ב0 זורם

היינו חבר'ה שקראנו לעצמינו חבורת המחץ, אהבנו לשמוע מוסיקה וקיבלנו הוראות מאחד חפא, ששידר לנו באינטרנט הטלפתי (טלפתינט) כל מיני הוראות לפיהן בנינו כל מיני דברים מסובכים שלא ידענו אם הם בכלל יעבדו.
עד שיום אחד זה קרה, בהסטוריה האלטרנטיבית שבה מצאנו את עצמנו, ביחד עם חפא, שולטים על העולם. מכיוון שהכל התחיל בחודש מרץ אחד, הקדשתי לתיאור הדברים האלה את כל הפוסטים של מרץ בקטגוריית ההסטוריה האלטרנטיבית.

מהפך פתאומי בגלכסיה הוריד את בעלי בריתו החיצוניים של של חפא מהשלטון, ונאלצנו להתפזר במהירות, ומאותו רגע נותר כל אחד לבדו להתמודד עם כוחות האופל הגלקטי שכבשו את כדור הארץ.
במשך שלוש שנים הייתי במקום מדכא שנקרא רחוב הרקפת 12, בעיר אחת חסרת שם צפונית לחיפה, ההולכת ומתמלאת מותווים שעל מצחם מוטבע המספר 21 וחומה הולכת ונבנית מסביב על ידי השלטונות, שאינם אלא עושי דברו של שלטון האופל הגלקטי. לתיאור כל אלה הקדשתי את חודש אפריל.

ב1 במאי כתבתי את פוסט ההתקוממות.



במשך כל השנים האלה, היתה המערכת שלנו מושבתת, לא יכולתי לקלוט שדרים באינטרנט הטלפתי, לא ידעתי מה קורה עם חפא ולאן הלכו כל החבר'ה של חבורת המחץ.
לאחרונה אני מרגיש יותר ויותר צורך למצוא את חפא.
יש דברים מאד חשובים שאני צריך לשאול אותו.
כאשר נפרדנו כל אחד לדרכו, אמר חפא שיש מקום שאליו נצטרך להגיע, אך נוכל לנסות להגיע לשם רק כעבור זמן. הוא לא ציין מתי בדיוק.
אולי הגיע הזמן.
אני יודע את המקום, אך עדיין צריך לחשוב על דרך להגיע לשם.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

14 תגובות בנושא “מרץ, אפריל, מאי – סיכום ביניים”

  1. אם עוד לא הגיע אז ודאי יגיע, הזמן, ללא ספק. חיזקו ואימצו.
    וגם תכתבו עוד שירים כמו "שיר ללא חשוב".

    אהבתי

    להגיב

  2. תגיד לי, מה הקטע הזה עם לונה והרדיו שלה?
    איך הגעת לשם הזה לונה,
    ומה כל כך חשוב עם הרדיו הענתיקי הזה שלה?

    אהבתי

    להגיב

    1. מה בדיוק מפריע לך, בנאדם?
      לשאול סופר איך הוא הגיע לכל השמות שלו. טוב, כבר לקרוא לעצמי סופר.. הרדיו מסמל הרבה דברים, אני הסטוריון של מצעד פזמונים, לא? אבל לא רק הרדיו של לונה מסמל פה דברים, גם המספרים השחורות, והקטנוע של בעלה לשעבר. תקרא את כל הפוסטים.
      וחוץ מזה שזה מזכיר בהדהוד שלו את השיר האיטלקי מאירוויזיון 1979, שעליו כתבתי בפוסט http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=54112&blogcode=865465, השיר שנקרא "רג’יו די לונה" (קרן סהר) ובוצע ע"י מאתיה בזאר.

      אהבתי

      להגיב

      2. אז מה? אולי זה בדיוק העניין. כתבתי פעם גם על גלולות זכרון.
        אבל גרוע מכך – אני אומר שמכבי מפסידה מול טאו ויטוריה. כתבתי על כך תגובה בפוסט של טליק.

        אהבתי

  5. גדול.
    ביחוד החיבור שאתה עושה כאן בין מושגים גלקטיים לריאליות כדור-ארצית, האופל הגלקטי מכאן ולונה בן שושן ובית זונות מכאן.
    חסר קצת קישור סיבתי ספציפי של הדברים, כלומר איך השתלטות האופל הגלקטי גורמת לכל הדברים האחרים.
    אבל באופן כללי, אני אוהד גדול של הבלוג שלך.

    אהבתי

    להגיב

    1. תודה, וברוך שובך. מקוה שתחזור לכתוב באתר.
      כמובן ברמה הפשטנית אפשר להגיד שכש’אנחנו הטובים’ לא בשלטון אז הכל על הפנים אבל אני מנסה להגיד יותר מזה. אני לוקח את העולמות לשתי קיצוניויות – אחת של המצב האידיאלי שאני מבטא תחת שלטון חפא בחלק השני, והשניה מצב שהוא יותר רע מהמצב הריאלי, עד כמה שיכול להיות יותר רע. יכול להיות שהגלישה הסיפורית הזאת לא לכולם מובנת.
      אתה אוהד? אז תעשה עלי מינוי. אנחנו הבלוגרים מרוויחים רק ממינויים:)

      אהבתי

      להגיב

כתוב תגובה לשפי לבטל