ארכיון חודשי:מרץ 2005

הכחול או מי שחפא כינה אותו השליט של החלל נראה בסך הכל כמו עין קטנה רוטטת, או כמה קוים כחולים רוטטים שבהצטרפותם יצרו צורה של עין, והיו מופיעים ומתעמעמים בעלטה הכהה במיוחד שאפפה את השולחן, אם ניתן לקרוא ככה לתחום המאורך שנראו בו כמו קוים מלבניים דקיקים מאד, כמעט בלתי נראים, שבו היו נמצאים מנהיגיהמשך לקרוא "נוואמיס"

לאט לאט גם זיהיתי דמויות, וכאשר חפא דיבר וסיפר עליהן, ידעתי על מי הוא מספר. ידעתי כבר שהם ותיקים מאיתנו כמעט במיליארד שנה. את כל השלבים שאנחנו עוברים כעת, הם כבר הספיקו לשכוח. בשביל רובם אנחנו בעל חיים בפלנטה לא מעניינת, נידחת, שגם המחצבים בה הם לא משהו. לכל היותר, אנחנו ילדים מפגרים בשבילם. הםהמשך לקרוא "עלטת מרחב (2)"

היה חושך ממין שלא נתקלנו בו. לא בדיוק חושך, משהו שקשה להגדירו, כי לא ראינו מעולם דבר כזה קודם. מעין עלטה שקופה או חלולה, עלטת מרחב כזו, שלאט לאט התברר לנו שהיא סוג של תאורה. תאורה שאינה בנויה להרגלים שלנו. ולהתרגל אליה, דומה היה שלוקח לנו שעות רבות, אולי ימים, ואולי כלום. זמן שאין להגדירו.המשך לקרוא "עלטת מרחב (1)"

באביב שלִפנֵי הפרחים פרחו בטירוף. אנשים יצאו אל הגנים הבוטניים שנפתחו ליום אחד בחינם, ומצלמות בידיהם. באוניברסיטת תל אביב הפגינו נגד הקיצוצים. והשוטרים באו מודלקים, מרוב הבלגה יום קודם, בהפגנת המתנחלים. הוועדה החליטה על התרופות בסל הבריאות, מי יחיה ומי ימות. באביב שלפני, שר האוצר בישר על ירידה באבטלה ומכבי, כרגיל, ניצחה וניצחה. גם הקבוצההמשך לקרוא "פסק זמן: באביב שלפני"

את מלאכת הבטחון השארנו בידיים של הממשלות המקיפות אותנו. זה היה חלק מההבנה שהגענו אליה עם ראש הממשלה הישראלי, שהעביר את זה לנשיא האמריקאי שאמר את זה גם לרוסים. העולם לא יפריע לנו, וגם ידאג להגנה שלנו (אבל יפרק את האטום, ויכריז שביתת נשק עולמי), ואנחנו לא ננצל את מה שיש בידינו כדי לבנות כחהמשך לקרוא "יציאה (דצמבר)"

היינו בסופו של סוף שבוע בסיני, באזור שקיבלנו בין השטח שהוחזר למצרים לשטח שנשאר בידי ישראל, על פי ההסכמים הסופיים. בלב המדבר, קרוב לסנטה קתרינה, עמדנו להתחיל בהקמת תחנת הממסר העולמית הראשית, והיינו עתידים להימצא שם הרבה. סוף השבוע היה כולו מסיבת דיסקו ענקית שהוזמנו אליה כל המצרים והישראלים באזור כרגיל בניצוחו של סטולי הגנובהמשך לקרוא "היעלמותם של ה"דודים הטובים""