חפא סיפר לנו על יצורים הנושאים כחלק מגופם 'שקי חלימה'. באמצעות השקים האלה מתבצעת אצלם הפעולה המנטאלית המקבילה ל'חלימה' גם בשעה שהם ערים – כלומר 'המוח הער' עוסק בדברים שבתחום הערנות.
"השקים לא ישנו. הם חלמו תמיד." וחלומות ביקום, אמר חפא, הם לא עניין של שינה. הם מצב של בחינה מתמדת, ושל תנועה וניווט ביקום שבו זמינות אפשרויות הרבה מעבר למה שזמין לנו.
בזכות ה'שקים' האלה היצורים יכולים היו לחלום 24 שעות (או בכל רצף היממה המקומית שלהם), לבחון עולמות אלטרנטיביים ואפילו לגלוש אליהם.
אנחנו מדומים לעומתם למחשב עם זיכרון RAM מוגבל, אשר יכול רק להריץ תהליך אחד בכל פעם, בעוד הם מפעילים אלפי סימולציות במקביל. התודעה שלנו נעולה בנתיב יחיד, ואין מה לעשות בעניין זה.
"זה לא אומר, אמר חפא, "שאנחנו לא יכולים לעשות ביכולת החלימתית שלנו דברים נוספים, מעבר למה שאנחנו חושבים שאפשר, צריך רק להתאמן על זה קשה" (חפא, 1994).
בלוג הצועד The VValker's blog 