לא הכל סיפרתי

לא הכל אני יכול לספר.
מצטער.
וודאי שפגעתי. גם במי שלא מגיע.
מתנצל.
אולי יש יום בו הכל יתוָדֵע
אולי יש יום בו יגיעו למקומי
(או אגיע אני למקום)
ואולי לא.
ואני
יש דברים ששכחתי. לא היו.
יש דברים שבלב ישארו.
אנסה להיות קל, או להיות חזק.
לנצור לנצח את מה שטוב
את השאר לזרוק
כי הזמן קצר.

***
הגשם בא בראש השנה ליהודים
עם רוחות, כמו בראש השנה לנוצרים
כדי לשטוף את מה שלא שטף
מאז פברואר.
אולי
ינקה את את הוריד שבפנים
מסכסוכיהם של הדמים
במשיכת הגופים.

שנה טובה, שנה רגועה

קשור או לא קשור למה שכתבתי כאן לפני כמה ימים ובכלל דברים שכתבתי השנה, ולדברים האחרים שדי צפיתי במסגרת התהליכים שעוברים על החברה (לא שצריך להיות גאון כדי לצפות אותם) האינטרנט שלי לא מחובר, והספק וחברת התשתית הקווים בינתיים מעבירים את הכדור זה לזה. אז אם לא אצליח להתחבר עד ראש השנה, אז לכל שניים וחצי קוראי אני כבר מאחל אחלה שנה, מאושרת ובעיקר רגועה.

 

 

 

הצועד.

שאהיה חזק כדי לסלוח, קל כדי לשכוח (הצלחתי להתחבר, ובהרחבה אכתוב אחרי החג, או שלא).

***

בחדרֵי וירטואליה
של חורף נוצץ
היו מסיבות
היו שנאות.

עכשיו הם חדרי מציאוּת
ריקים מִכל כלום.
ואיך שהשעמום תופס כִיווּן
כמו ריח מוות נידף ממקומות
שלא פחדו אז להיות משוגעים כראוי.

הולך אני לבד
ושערי תשובה, הלא
מפנָי הם תמיד נעולים.

מי שולט על העניינים ב"הארץ" לאחרונה?

מישהו בשיינקין, ניסה לרסס את דעתו החופשית על צה"ל. קרו דברים כאלה לא רק היום, קורים דברים כאלה בכל הארץ. אותו מישהו עוכב לחקירה, ואפילו המשטרה, שיש אחרים שלא היתה מעכבת אותם בכלל (מתנחלים פורעים, למשל) לא מצאה צורך להמשיך לעכב אותו. את מי זה מעניין בכלל?
את עיתון הארץ, "מבצר השפיות" בעבר הלא רחוק, "העיתון לאנשים חושבים", זה שגם על החקירה הפלילית נגד קבוצות התמיכה של פרופיל חדש חגג לא מזמן בכותרת ראשית.
חגיגות כאלה מתאימות לעיתונות מטעם … אלעזר שטרן או חוגי הפאשיזם שלא נציין את שמם. לא מה שהארץ מתיימר להיות.
ולזה מצטרפת מדיניות הצינזור הפראית שהרבה מתלוננים עליה לאחרונה, ושמעתי אפילו על בלוגי מחאה, לאו דווקא של חברים שלי, שנפתחו בגלל הצנזורה הזאת.
משהו לא נעים עובר שם לאחרונה, וחזק.
נראה שהם עובדים שם לפי רשימת שמות. טוקבק שכתבתי כתגובה לידיעה הלא מעניינת הזאת, צונזר, ולא יחיד.
את החרצוף שלי, לעומת זאת, הם כן הכניסו.

ויש כמובן גם מה שכבר דיווחתי בחורף ורמזתי באביב, כבר אז היו חשדות שזה לא כל כך ספונטני. פשוט זה לא יכול להיות ספונטני, ברירה טבעית עלק.

כדאי שמישהו יבדוק מה קורה שם, למען השקיפות וההגינות והעיתונות החופשית של כולנו.
וכנראה שכל מה שכתבתי זה רק אפס קצהו.

בחזרה לקלאסיקה

עיצבתי תמונת כותרת חדשה שמבטאת ומשחזרת את האלמנטים ששלטו בכיפת הבלוג בתקופות השיא שלו. אולי גם הנושאים והכתיבה יחזרו לתקופה הקלאסית, מי יודע.

נא להכיר – הכותרת החדשה Title Classic

28/8/08 7:59:59 AM לחצתי על הסטופר

תוך כמה זמן איעלם מהמקום ההוא.
ואייבי נתן – יהיה זכרו ברוך למי שחי בדורות ההם, במאה ההיא, אייבי נתן היה מעצב, במודע ושלא במודע. וגם מצעד המחץ, שעל שמו הבלוג הזה, לקח הרבה השראה ממנו, ומאניית השלום, חללית השלום המרחפת סביב לכוכב הירוק. תחי האהבה. WISH YOU PEACE

מר (גם 8:12 זה שלי)

נ.ב: וגם אותי מעניינת השאלה הזאת ואני תוהה איך לא התחילו עדיין ההתחסדויות השנתיות התורניות?

אה, כן, וכוכב זהב לרקטור האוניברסיטה בי-ם, פרופ' חיים פרידמן, ומקוה שאף אחד לא ייבהל שם מהאיומים והרימוזים בסגנון מאפיה של ראש השב"כ (הידוע כאן כ"יובל תחקור אותי"), יעני "אנחנו הגנו לך על האוניברסיטה מפיגועים, זוכר?"
נכון, אומרים שלא רק לשב"כ יש שם כל מיני דילים ותכניות ל"השכלה מקוצרת", אבל בכל זאת בתור טיפה בים גם זה משהו ואולי התחלה של דיון בנושא שלא תזיק.