בלוג הצועד The VValker's blog

האופנוע הוא החפץ היחיד ששמרה לונה, בעלת הדירה שלי ברחוב הרקפת 12, מחפציו של בעלה מוריס בן שושן, שנהרג בשנת 1975. האופנוע היה בתוך אותה דירה ממש בה אני גרתי.
האופנוע, מדגם די ישן של Norton 500 מילא, אחרי שתוקן, תפקיד חשוב בהתקוממות.

ריקרדו – ידידי הטוב מתקופת רחוב הרקפת 12, שגם דמה לי מעט בצורתו החיצונית (בעיקר כשהייתי עם שיער ארוך וזקן).
צלם עיתונות מתל אביב, שהיה חבר ותיק עוד מארגנטינה של שכני החדשים, שהותוו ונשלחו לרחוב הרקפת 12 לאחר שניסו להסתנן למדינת תל אביב החופשית. כבעל כרטיס זהות שמאפשר לו לנוע חופשי בכל הארץ, הוא הצליח לבוא לבקר אותם, ונשאר. על האופנוע שלו הגעתי למדינת תל אביב החופשית
לאחר שהוא שבר את רגלו במשחק כדורגל, והיה צורך במישהו דומה לו שיתגנב לתל אביב ויביא לעיתונים את הצילומים שצילם, בטרם תגבה החומה.
בתקופה שהייתי בתל אביב הקים את מחתרת המותווים וגם תיקן את האופנוע של מוריס איתו ניפץ, לאחר שחזרתי, את מתקן הזכוכית ונתן את האות להתקוממות המותווים.
בהמשך ההסטוריה האלטרנטיבית, כשעזבתי את כדוה"א, ריקרדו והמותווים קצת נשכחו.

מתקן הזכוכית השחורה עמד בכניסה לעיר המותווים. הוא הפעיל את חומת המת"ג (מתח גבוה) שמסביב לעיר ופיקח על השומרים המתכתיים ששמרו עליה לצד השומרים האנושיים. נוכחותו סימלה את שליטת האופל הגלקטי בכל. ניפוצו היה הפעולה הראשונה של הההתקוממות.

כאן הוא מתואר:

"הלכתי לאורך הכביש המערבי.
עד למחסום, כמעט. שיערתי שזה הוא, לפי אורות הפרוז'קטורים בחשכה.
עליתי על גבעה קטנה, ממנה ראיתי שהם מקיפים מתקן עשוי כולו מזכוכית שחורה, גם הגג הכיפתי המסתובב שלו שממנו היו נשלחים כל העת פלאשים לכל עבר. ראיתי את השומרים, כמה מהם היו לבושים בבגד מתכתי נוצץ. רק מאוחר יותר הבנתי שהם עצמם עשויים ממתכת.
הסתובבתי, לפני שאיזה פלאש יתפוס אותי.
ממול ראיתי את ההר, שבקושי רואים מתוך העיירה. על פסגתו ראיתי את עלטת המרחב השחורה יותר מן השחור של הלילה, עוטפת את ההר כענן אפל. בתוכו נראו כדורי האש של נופלדנס, משגיחים על הכל."

רחוב הרקפת 12 – נמצא בעיירה חסרת שם, אי שם צפונה מחיפה. לשם הגעתי לאחר השתלטות האופל ושם 'ביליתי' את רוב חלקה השני של ההסטוריה האלטרנטיבית.

מעט מתיאור הרחוב והסביבה:

"כולם כאן שווים. לאפס.

בבית החרושת עובדים שעות מול הסרט הנע. עבודה חדגונית של העברת רכיבים מפלסטיק, ושמירה שהם לא יתקעו. אף אחד לא יודע בשביל מה ובשביל מי הם מיוצרים…

אבל זה טוב יותר מאשר לא לעבוד בכלל ולהיתפס על ידי הסיירת המקומית, שכאשר אנשיה תופסים איזה "לא יצרן" ברחוב, אף אחד כבר לא רואה אותו יותר. כך גם יש לי מעט "פולסות" לשלם על דיור ועל מה שנכנס לפה. את ה"פולסות" או ה"מעות" כמו שגם כן קוראים לזה, מקבלים בסוף כל יום עבודה (צ'קים ובנקים אין בנמצא לפחות לא בסביבה הזאת). אלה בסך הכל חתיכות של נחושת שחורה ומלוכלכת, אם כי מבטיחים שבקרוב יהיו מטבעות חדשות, מבריקות…


הבית של לונה בן שושן נמצא ברחוב הרקפת 12, במרחק שני רחובות מהמפעל בו אני עובד (כל המכוניות שנוסעות כאן הן ישנות מאד וחבוטות). איזור תעשייתי של עיר עצובה, ולמרות שלא יצאתי מכאן מאז הגעתי, נראה לי שזה ליד חיפה. זהו בניין אפור מבטון, שקיים לדבריה של גב' בן שושן עוד "מזמן האנגלים". גב' בן שושן היא בעלת הבית, אותו ירשה מבעלה המנוח, על שתי קומותיו ושני אגפיו. בקומה הראשונה של האגף הראשון הפונה לכביש יש שתי חנויות (אחת מהן סגורה), ובקומה השניה שתי דירות, האחת דירתה של גב' בן שושן, אלמנה שרואים עליה עדיין שהיתה פעם אשה יפה, והדירה שלי – חדר וחצי ומרפסת זעירה הפונה לצד הבניין, עליה אני משלם בפולסות השחורות ובשירותים שונים לגב', שגם מבשלת לי לפעמים מרק דלוח ומביאה לי סם מן הסמים המותרים כאן, "כדי שאהיה חזק לעבודה". באגף השני, שהכניסה אליו מאחור, יש בית זונות, וגם הוא בבעלותה של גב' לונה בן שושן. אני יכול לשמוע את הקולות ממנו בלילה, גם כשאני ישן שלוש שעות שלמות.

חוץ משמות הרחובות, שכולם שמות של פרחים: הרקפת, הסיתונית, הציפורן, הכרכום, שום דבר לא פורח כאן. יש רק כמה עצים גוססים ופה ושם עשבים צהובים במקומות שהיו אולי דשא ירוק. אד ערפל עוטף תמיד את השמים, ואף פעם לא ראיתי כאן שמים כחולים. אני יכול בקושי להבחין בעונות השנה, כי גם בחורף חם כאן ומלא זעה, ואילו בקיץ יורדים כל מיני גשמים, רובם גשמים שמטנפים את העור ועדיף לא לפשוט את הסרבל שקיבלנו מהמפעל. אסור להיות חולה."

הפעם אני מפרסם שני תסריטים, אחד דומה למה שמראים סקרים המקובלים, אחד רחוק מהם ונועז מהקודמים.

אפשרות א'

מוצאי יום הבחירות:
על מגדלי עזריאלי בת"א

קדימה – 31
העבודה – 19
הליכוד – 17
ליברמן – 13
ש"ס – 10
איחוד לאומי – 9
מרץ – 6
יהדות התורה – 5
רע"ם – 4
חד"ש – 3
בל"ד – 3
פניהם של המגישים בטלויזיה שבעי רצון, נגמר מהר העסק, קדימה משיגה את שלה, לא מעט הודות לתקשורת. ליברמן גם כן יוצא כוכב, במטה שלו חוגגים והוא מדבר בראיון, גם סילבן שלום שאומר: נשכנע את אולמרט להקים קואליציה ימנית. כמה אישים מהעבודה ומקדימה קובלים על מספר המצביעים הנמוך, שטרית אפילו מציע לקנוס את מי שלא השתתף ביום הבחירות. יוסי שריד וח"כ בראכה מביע דאגה מהתחזקותו של ליברמן. ביילין: בוודאי שנצטרף לקואליציה.
הצועד בנעליו משאיר בינתיים בכותרת הבלוג שלו את הכיתוב: "חוזרים אל הגלקסיה לשחרר אותה מכוחות האופל".

אפשרות ב'
פניו של חיים יבין אומרות ה פ ת ע ה. מגישים אחדים מרשים לעצמם להראות שמחה מול התוצאות. עמיר פרץ מחייך במלוא שפם. שריד מודאג מהתחזקות האיחוד הלאומי, כולם מרחמים על נתניהו אבל השאלה הגדולה באמת: "האם קדימה תסכים להצטרף לקואליציה בראשות עמיר פרץ". הצועד בנעליו מחליף בינתיים את צבע הכיתוב בכותרת הבלוג.

עבודה – 30
קדימה – 25
ליכוד – 14
ליברמן – 13
ש"ס – 9
מרץ – 7
איחוד לאומי – 7
יהדות התורה – 5
חד"ש – 5
רע"ם – 3
בל"ד – 1
גימלאים – 1