אִם אֶהְיֶה בִּנְעָלַי הַיְּשָׁנוֹת אוּלַי אַרְגִּישׁ אָז חֲמַקְמַק דַּיִּי כְּאִלּוּ לֹא יִתְפְּסוּ אוֹתִי. כְּכָל שֶׁיִּהְיוּ הַנַּעֲלַיִם זוֹלוֹת יוֹתֵר כָּךְ תִּהְיֶה לָהֶן הַיְּכֹלֶת שֶׁל מַכְשִׁירֵי הַקֶּסֶם בִּסְרָטִים אָפֹר לָבָן סוֹכֵן חֲשָׁאִי מוֹצִיא מִכִּיסוֹ קֻפְסַת סִיגַרְיוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עִשַּׁנְתִּי
ארכיון קטגוריות: שירים בצועדית
כתבו עליו בטוקבק
כאשר כתבו אריק אינשטיין (כן, אני יודע שאיחרתי את הנושא החם בשבועיים) ושלום חנוך, לפני כמעט 40 שנה את "כתבו עליו בעיתון" – שיר המחאה האולטימטיבי נגד התקשורת שבונה לה אנשי קש ומפרקת אותם, לא היה עדיין אינטרנט בעולם, וגם 13 שנה מאוחר יותר, כאשר שמוליק קראוס כתב את גירסתו האישית, "גיטרה", המצויינת לא פחות,המשך לקרוא "כתבו עליו בטוקבק"
סרט (1)
כְּבָר שָׁנִים בָּתֵּי הַקּוֹלְנוֹעַ נֶהֱרָסִים וּכְבָר נִנְטְשׁוּ כָּל הַמּוֹשָׁבִים וַעֲדַיִן הַסֶּרֶט נִמְשַׁךְ הַגִּבּוֹרִים הַטּוֹבִים מִזְּמַן הֵם כְּבָר רָעִים וַעֲדַיִן הַסֶּרֶט נִמְשַׁךְ. וְיוֹשֵׁב הַבּוֹהֶה עַל כִּסֵּא שֶׁל אֲוִיר מְצַפֶּה הָאפִּי אֵנְד שֶׁיָּבוֹא בְּכָל זֹאת מַהוּ שֶׁגּוֹרֵם לוֹ לָזֹאת? הַסֶּרֶט עֲדַיִן נִמְשַׁךְ כְּשֶׁנֵּצֵא, לֹא נֵצֵא אֶל הָאוֹר לוּ יִהְיֶה לָנוּ דִּיסְק שִׁירִים יִשְׂרְאֵלִים לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ בְּאֹזֶן הַמּוֹחַהמשך לקרוא "סרט (1)"
גרוטאות
גְּרוּטָאוֹת עַל הַמִּגְרָשׁ מְחַכּוֹת בַּעֲרֵמָה לַקּוֹסֵם שֶׁיָּבוֹא יָפִיחַ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים. וּבֵינְתַיִם מַעֲלוֹת הֵן חֲלוּדָה עַכְבְּרוֹשִׁים שֶׁמְּכַרְסְמִים בָּהֶן מַזְכִּירִים לָהֶן תְּהִלַּת יָמִים עָבְרוּ. הַקּוֹסֵם שֶׁיָּבוֹא אוּלַי הוּא יֶאֱסֹף אוֹתָן יַחְיֶה אֶת רוּחָן לִצְעֹד בְּמַחַץ עַל הָעוֹלָם לְלַמְּדוֹ לֶקַח עַל שֶׁשָּׁכַח שֶׁכְּמוֹתָן מִכְּבָר. גְּרוּטָאוֹת מֻנָּחוֹת עַל הַמִּגְרָשׁ עֵדוּת לְעוֹלָם שֶׁהִשְׁתַּנָּה מַזְכֶּרֶת לְיָמִים שֶׁעָבְרוּ.
*
חוֹלֵף בַּדְּרָכִים בְּדִמְדּוּמֵי זִכָּרוֹן שֶׁל אֲחֵרִים מַפְצִיעַ. מִתְבַּצֵּר בְּחַיִּים מִשֶּׁלִּי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ. חַי בָּעוֹלָם וְנִמְצָא בּוֹ זְמַנִּית בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים. צוֹעֵד לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים צְעָדַי לֹא נִרְאִים לֹא נוֹגְעִים מַשְׁאִירִים עִקְּבָהּ קַלָּה עַל פְּנֵי חֹל הָעוֹלָם. בַּמֶּרְחָב, מִסָּבִיב, מַקְהֵלַת הִדְהוּדִים אַחֲרַי הֵם חוֹזְרִים תְּרוּעַת מַחַץ אַךְ הַשִּׁיר לֹא נִשְׁמַע. כְּמוֹ אָקוֹרְד שֶׁל הַבְטָחָה לְעוֹלָםהמשך לקרוא "*"
אם לא היתה הכיפה אדומה
כשאני קורא את זה אני נזכר בשיר שכתבתי פעם, בהקשר אחר, בפורום אחר. אני נזכר בו בכל פעם שאני רואה את תמונותיהן של כיפות אדומות כמו מנכ"לית המשרד לביריונות ואנטי תרבות, שלעצמה נראית נחמדה הרבה יותר מהשרה שלה, ואני חושב שלכך בדיוק כיוון המשורר.וזוהי הזדמנות נאותה להעלות את השיר על במת הבלוג: אִם לֹא הָיְתָההמשך לקרוא "אם לא היתה הכיפה אדומה"
