"עוד מעט לא יהיה את מי לשאול"

"עוֹד מְעַט לֹא יִהְיֶה אֶת מִי לִשְׁאוֹלאִם כָּל מַה שֶׁהָיָה, בֶּאֱמֶת הָיָה.אוֹ שֶׁאוּלַי מִי יוֹדֵעַ,זוֹ בְּדָיָה.עוֹד מְעַט לֹא יִהְיֶה אֶת מִי לִשְׁאֹל,אִם הָרוּחַ הָיְתָה רוּחַ,וּמֶה הָיָה צִבְעוֹ שֶׁל הַזְּמַן.אֵיזֶה טְעָמִים הָיוּ לְחַגִּיםעַל מַה שָׁתַק אָחִי הַטּוֹבכְּשֶׁהִבִּיט בִּי תָּמִידבְּעֵינַיִם אוֹהֲבוֹת.עוֹד מְעַט לֹא יִהְיֶה אֶת מִי לִשְׁאוֹל"(יוסי בנאי, מתוך הספר "כשאמא שלי היתה מלכה", הוצאת זמורה ביתןהמשך לקרוא ""עוד מעט לא יהיה את מי לשאול""

דרג:

השיר האחרון בראש מצעד המחץ

השבועות האחרונים של מצעד המחץ היו שבועות של מעבר דירה הסטורי. פרידה מארץ ישנה ומשנים חשוכות בדרך כלל, פרידה קרובה גם מימי בית הספר. תקופה של סיומים, כתבתי פעם. השיר האחרון בראש מצעד המחץ, שהספיק להוביל במשך ארבעה שבועות (וגם במצעד ההמשך, שנקרא בשם אחר, הוא היה בצמרת עוד הרבה שבועות), שיקף איזה שינוי. מעברהמשך לקרוא "השיר האחרון בראש מצעד המחץ"

דרג:

הפונדק של הנגנים

הקצה של הקצה, המקום הנידח ביותר של הכוכב המדברי, הנמצא בעצמו בקצה הנידח ביותר של הגלקסיה. מכתש לא גדול במיוחד, מוקף בחומות גבוהות מרשימות של סלע אפור, ובתוכו צומחים אט אט, במרחק רב זה מזה, מבנים קטנים שנראים עשויים מעץ או מחימר. גרים בהם יצורים אדמיים מכל רחבי הגלקסיה שחיפשו חופש משלטון האופל שעדיין שוררהמשך לקרוא "הפונדק של הנגנים"

דרג:

הרהורים בסימן שבע

התחלתי את "פרוייקט ההסטוריה האלטרנטיבית" בתחילת החודש, כדי לציין 28 שנים לאירוע שממנו יכלה להתחיל כפי שתיארתי אותה, אם כמה דברים היו קורים כפי שתכננו או נחלמו. ואולי הם באמת קורים, בזמן אפשר הזה. אני לא יודע אם שם יותר טוב או יותר רע, אבל לבטח, לא משעמם (טוב, גם כאן לא). הבטחתי לעצמי 28המשך לקרוא "הרהורים בסימן שבע"

דרג:

היעלמותם של ה"דודים הטובים"

היינו בסופו של סוף שבוע בסיני, באזור שקיבלנו בין השטח שהוחזר למצרים לשטח שנשאר בידי ישראל, על פי ההסכמים הסופיים. בלב המדבר, קרוב לסנטה קתרינה, עמדנו להתחיל בהקמת תחנת הממסר העולמית הראשית, והיינו עתידים להימצא שם הרבה. סוף השבוע היה כולו מסיבת דיסקו ענקית שהוזמנו אליה כל המצרים והישראלים באזור כרגיל בניצוחו של סטולי הגנובהמשך לקרוא "היעלמותם של ה"דודים הטובים""

דרג:

האנשים אשר אהבתי

אֲנִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי, בָּאָרֶץ הַקְטָנָה עֲצֵי זֵיתִים הִבִּיטוּ בַּחַלּוֹן כָּל הַשָּׁנָה וְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָהַבְתִּי עַד שֶׁאַרְצִי הָיְתָה פִּתְאוֹם מְדִינָה הָלַכְתִּי לְמָקוֹם אַחֵר חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי אֶמְצָא מָקוֹם שֶׁהַמַּשָּׂא שׁוּב לֹא יַכְבִּיד עָלַי שֶׁאִם אֶרְצֶה אֶמְצָא לִי דֶּרֶך אַךְ כָּל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים הֵם אֱלֹהַי רָצִיתִי קְצָת שֶׁקֶט לֹא לְהָרַע לְאִישׁ וּכְפִי שֶׁכָּל אֶחָד יוּכַל לָגֶשֶׁת רַקהמשך לקרוא "האנשים אשר אהבתי"

דרג: