צבי הסתובב בחדר הגדול שבו היינו ישנים על מזרונים או על שמיכות שנמצאו באחד הארונות, ולמרות שהחושך היה מוחלט הוא שם לב שאני לא ישן. הוא שאל אם אני רוצה לטייל איתו בחוץ. כוכבים שהאירו מקדם וימשיכו להאיר לנצח, הזכירו לי ששוב חזרתי אל הלילה של כדור הארץ, אחרי שנים שלא הייתי כאן, מי ידעהמשך לקרוא "לא יודע איזו שעה זאת היתה בלילה."
ארכיון קטגוריות: כוכבים בחוץ
* * *
המתורגמן מסר לי ד"ש מהכחולה, הם פגשו אותה בדרך, באיזה תחנת תידלוק ששם היא היתה עם חבורה של נגנים, שבאה לתדלק את החללית שלה. חפא הזמין אותו, את עוזר הטייס ושני הלוחמים מצוות החילוץ שכולנו נסענו איתו לשתות מיץ פירות אדומים בתוך הבית, יחד עם משקה שהם הביאו מאותה תחנת תידלוק שבה הם פגשו אתהמשך לקרוא "* * *"
מחוץ לחוקי הפדרציה
מכיוון שכדור הארץ, כפלנטה נידחת באיזור דל אנרגיית שמשות באחת מזרועות הקצה, לא עניין במיוחד את רוב הציביליזציות המאוכלסות בגלכסיה, וברשומות של טיסות המחקר שנמצאו בספריית בית הספר הגבוה ובאתרים הנגישים באינטרנט הטלפתי, לא נרשם דבר על טיסות למערכת שמש זו, לפחות ב3000 השנים האחרונות, הניח חפא שביקורים בכדור הארץ אכן לא התקיימו (עד לטיסההמשך לקרוא "מחוץ לחוקי הפדרציה"
שביטים מונחים
לחוקרי מוצא המינים בבתי הספר הגבוהים של התבונה הגלקטית, ובוודאי גם בבתי הספר הנמוכים יותר שאל דומיהם זכו גם חלק מהקוראים כאן להגיע, לא היתה תשובה לשאלה אם היונקים חסרי הכנפיים שהתחילו להופיע לפני 50 מיליון שנה בכפתור הכחול שבאחת מקצוותיה של הגלכסיה, ושלמדען אחד שהיה ידוע כבעל רעיונות קצת הזויים, הזכירו באופיים את האדמיים,המשך לקרוא "שביטים מונחים"
שיר (16.2.6)
אֱנִי הוֹלֵךְ יָחֵף אַל תּוֹךְ הַחוֹשֵׂךְ הַצּוֹעֵד בְּנַעֲלָיו הַגְּדוֹלוֹת בְּגַבִּי, מֵאֲחוֹרַי, מִצְּדָדַי כְּמוֹ יֵשׁוּת לֹא מֻכֶּרֶת שֶׁנּוֹלֶדֶת מִתּוֹכִי זֶה לֹא אַנִּי זֶה יָם עָמֹק יָם קַדְמוֹן וְיוֹם אֶחָד הוּא יִבְלַע אוֹתִי. כְּבָר מִלִּים רַבּוֹת הִתְרוֹקְנוּ אֵל תּוֹךְ אָבְדָן מַשְׁמָעוּתָן שֶׁנֶּאֶמְרוּ נֶאֶמְרוּ וְשֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ לֹא יֵאָמְרוּ הַזְּמַן קָצַר, הַמְּלָאכָה מְרֻבֶּה עֵת לְהַתְחִיל לַעֲשׂוֹת
גרוטאות
גְּרוּטָאוֹת עַל הַמִּגְרָשׁ מְחַכּוֹת בַּעֲרֵמָה לַקּוֹסֵם שֶׁיָּבוֹא יָפִיחַ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים. וּבֵינְתַיִם מַעֲלוֹת הֵן חֲלוּדָה עַכְבְּרוֹשִׁים שֶׁמְּכַרְסְמִים בָּהֶן מַזְכִּירִים לָהֶן תְּהִלַּת יָמִים עָבְרוּ. הַקּוֹסֵם שֶׁיָּבוֹא אוּלַי הוּא יֶאֱסֹף אוֹתָן יַחְיֶה אֶת רוּחָן לִצְעֹד בְּמַחַץ עַל הָעוֹלָם לְלַמְּדוֹ לֶקַח עַל שֶׁשָּׁכַח שֶׁכְּמוֹתָן מִכְּבָר. גְּרוּטָאוֹת מֻנָּחוֹת עַל הַמִּגְרָשׁ עֵדוּת לְעוֹלָם שֶׁהִשְׁתַּנָּה מַזְכֶּרֶת לְיָמִים שֶׁעָבְרוּ.
We are stardust, we are golden
"אנחנו אבק כוכבים, אנחנו זהב" שורה של ג'וני מיטשל מתוך שיר על וודסטוק, מסכמת מאד את רוח שנות ה60, שנים שתמיד אני מצטער שהייתי קטן מדי להיות בהן, שורה שמביעה את ההרגשה של נערי שנות ה60 לגבי עצמם. "ואנחנו צריכים להביא את עצמנו חזרה אל הגן". כלומר, גן עדן האבוד. כמוהם גם אני, וכמוני אוליהמשך לקרוא "We are stardust, we are golden"
