ארכיון קטגוריות: השמש

מילא אותי, כאילו זה עכשיו מתרחש, כשסיירתי שם באזור ההוא של בית הספר, ארץ ישנה ואני קשור בעבותות של זכרון שלא נמחק, ומה שהיה הוא הווה, זמן קפא לנצח. אני לא משתנה, מכאן שאני חי לנצח. חה חה. בצל הנצחון הגדול עברה הילדות שלי, בכיתה שמלאה 'ועד הורים-סבים-דודים וכו" שאפשר לעשות עליהם סיור בכל עירהמשך לקרוא "כמו אז, והירח המלא ממול, ברחוב הישר"

הרוח מי רוצה לחזור לשפיות?

* מחיר השנאה משלם על שניסה לפקוח להם את העיניים. בבואו לפני אלוהיו רק היקום יהיה עד לפניו על ריבואות גלקסיותיו המתפשטות למרחקים מלאי ניכור חמים מכמה מליבות האדם. ** אתה יודע שנגמר כשגופה האנרגטי היא מושכת ממך. בלימבו המוזר שבו אתה ממשיך לחשוב את מחשבותיך קיימת כמו ישות כולה חורים כואבים אולי אתה זההמשך לקרוא "פברואר, קור, בדידות רשתית"

יש מי כותב עבורי את הסיפור כעושה קולאז' מופלא של תחנותי כל הדברים מתחברים, מתחרזים ש… …..ם, ש… ….ם. עד שאגיע אל המקום אשר התבקשתי עירום אהיה מכל מחלצותי.

ואולי עלים יבשים, ידיים היו מעסות אותי. הקצתי מתוך תחושה איומה, כאילו החיים שלי הולכים וכלים, דיכאון ענק וסופני, כאילו השיג אותי עכשיו מה שתמיד הכרתי אך זרקתי לפינות. כעת אין יותר פינות. הכל אותו ריק חסר כל ערך, זהו המצב האמיתי. לאן נלך עכשיו? אולי מוטב לא לקום, לא ללכת. מאין באו לי מחשבותהמשך לקרוא "הייתי שוכב על שמיכות ישנות,"